בזמן שגוגל ופייסבוק משקיעות מאמצים רבים להשאיר את המשתמשים שלהן בתוך הענן הפרטי שלהן יודעים בטוויטר שמעצם הגדרת השירות שלהם, אין ביכולתם להציע עולם תוכן כה עשיר כפי שיש בשתי המתחרות העיקריות שלה. הפתרון, באופן לא מפתיע במיוחד, במקום להלחם בשתי הענקיות בתחום שלהן, הוא להתמקד בכל מה שנמצא מחוץ לגוגל ופייסבוק
DIGG נטל הימור רציני כאשר לפני כמה חודשים פתח בגרסת הרצה למערכת הפרסום החדשה שלו. מערכת פרסום זו התבססה על הטמעת הפרסומות בפיד העדכונים באתר, תוך כדי סימון ברור כי מדובר בעדכון ממומן. נראה שההימור מתחיל להראות סימנים שהוא משתלם.
בשנת 2006, הרבה לפני שגוגל באזז פרצה (וזאת היא ללא ספק ההגדרה הטובה ביותר למה שקרה) ומעט לפני שטוויטר הוקמה, הגישו בכירים בפייסבוק, בקשה לפטנט על "פיד עדכונים דינאמי של משתמש ברשת חברתית". בין הבכירים ששמותיהם מופיעים על הבקשה אפשר למצוא בין היתר את שמו של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג.
מלחמת הרשתות החברתיות מתלהטת עם הכרזתה עם טוויטר על היקף עדכוני סטטוס העומד על 50 מיליון ליום. בהשוואה לפייסבוק, העומדת על 60 מיליון משתמשים זה אולי לא נשמע כל-כך הרבה, אבל אם משווים זאת מבחינת היחס שבין מספר המשתמשים בשירות בכל אחת מן הרשתות הנ"ל, מקבלים המספרים הללו משמעות חדשה לגמרי. בפועל, למרות גודלה הקטן ביחס לפייסבוק, שולטת טוויטר על אחוז ניכר מעדכוני הסטטוס הממלאים כיום את הרשת.
השבוע נחצה הקו בין טוויטים לאנשים, כשמספר הטוויטים שפורסמו עלה על מספר האנשים בעולם. מעל 6.5 מיליארד טוויטים פורסמו עד היום. הגידול במספר הטוויטים וההבנה כי טוויטר אינו שיגעון חולף אינם הסיבה היחידה לפוסט הזה
ייתכן שכשהמדיום הטוויטרי יתפתח ויזכה ללגיטימציה לה זוכים היום לדוגמה הבלוגים (זולת אולי אצל נחום ברנע), ירגישו עורכי טיים אאוט רעד קל בכנפיים לפני שימהרו לגזול את יצירותיהם של מיטב צייצנינו. ואולי לא.
ואולי יקום עורך-דין או סתם צייצן מן השורה וייקח את העניין לפתחו של בית משפט, כדי ללמד את כלי התקשורת משהו על טוויטר וזכויות יוצרים. ואולי לא
נראה כי ההבדל (ציוץ בטוויטר-לא, פוסט בבלוג-כן) נובע מהיחס לציוצים בטוויטר בכלל, טכנולוגיה חדשה יחסית שעדיין לא התאקלמה בבית ספרנו. מי שאינו מבין בטוויטר (ולא רק הוא) נוטה לחשוב שמדובר בשירות שמאפשר לאנשים "לדווח מה הם עושים" ותו לא
יותר מכמות אזכורים בלתי נסבלת לאירוע שנחשפת אליו עשרות פעמים, מציקה התחושה של בני הכפר ששמחים על בוא הגביר ולא כל כך משנה להם מי הוא באמת או או אם יש לו דבר מה משמעותי לומר להם. עצם העובדה שהטריח עצמו ובא היא סיבה למסיבה
קשה להכחיש שהטיעונים של ויליאמס משכנעים ואם רק תמצא טוויטר פתרון אלגנטי לצורך בעריכה ותוספות, זה יהיה אחד מאותם מקרים בהם הקהילה יוצאת חוצץ אך יוזמי המהלך, “הדיקטטורים הראשיים” של הפלטפורמה, מתעקשים ולבסוף מתברר שהם צדקו
16.03.2010 בשעה 12:33
הוסף תגובה