חורים ברשת

Recognizr: מצלם ומזהה את המצולם בפייסבוק

אפליקציית זיהוי חדשה בשם Recognizr עושה שימוש בטכנולוגיית זיהוי הפנים באמצעות מצלמת הסמארטפון לבין הממשק החברתי של האדם העומד לזיהוי ומאפשרת לנו לקשר את פניו לפרופילים שלו ברשתות החברתיות

היום בו כל הפנים ברחוב יהיו מזוהים

הגיע הזמן להפסיק לדבר על אובדן הפרטיות כדבר רע בהכרח ולהתמקד גם בהשלכות החיוביות של התופעה. למשל, אם אדם התמוטט ונפל באמצע הרחוב, ניתן לדעת שרופא יושב בבית קפה סמוך ויכול להציל את חייו. עושר המידע החדש שמתווסף כאשר הווב משתלב בעולם הפיזי הוא רב וההשלכות אדירות. הדיון לא יכול להתמקד אך ורק בפחד מפני העתיד לבוא

מייסד פייסבוק: תשכחו מפרטיות, תתרגלו לחיות בציבור

מרק צוקרברג חושב שחיים בציבור הם הנורמה החדשה ותפקידה של פייסבוק להוביל את השינוי

פוסט שותף: הדורות הבאים כבר יגדלו בציבור

כחלק מדור אחרון למהגרים דיגיטליים – כלומר, אלה שעוד זכו להכיר פורמטים אנלוגיים, לשחק כדורגל בחוץ במקום לחפור ב-ICQ, ולצפות בטלוויזיה בקופסה שזו כל מטרתה - אני מתרגשת כל פעם מחדש מאותם גבולות מיטשטשים. לא בשל חרדה לפרטיות שלי, לא בשל חשש ממה שאורב לי שם בחוץ, אלא בזכות כל אותם דברים נפלאים שמתאפשרים לי כיום, וכל אותן דלתות הנפתחות בפני בזכות מדיום זה

טכנולוגיה מקרבת, טכנולוגיה מרחיקה

התערוכה של סופי קאל מעלה שאלה מעניינת: האם הקהילה יכולה לשמור על עצמנו טוב יותר מכפי שאנחנו עושים זאת בעצמנו. התשובה שלה ברורה מאליה. תמיד יימצא מי שישמח לשאת בנטל, להזדהות, להשתתף, אך כדי לאפשר להם עלינו להשעות את חוסר האמון

בוגי ואיתן: אל תרימו אצבע בעד המאגר הביומטרי

אם כל ההסתייגויות לחוק יידחו והוא אכן יצא לדרך, תומכי המאגר יקבלו את ההזדמנות שלהם להוכיח מדוע המאגר חיוני, מאובטח ולא יוצר סיכוני ביטחון, פרטיות ואבטחת מידע בשיעור גדול פי עשרות מונים מאלה שהוא אמור לפתור

היכונו לעידן השקיפות הרדיקלית

יש משהו מטריד בידיעה שאנחנו 'שקופים', כי אפשר לעשות ניתוח פסיכולוגי לפרופילים שלנו וניתן לנבור בדינמיקה החברתית שלנו ולהבין את מידת ההשפעה שלנו. אך בד בבד יש משהו מעצים במגמה הזו, נהיה צרכנים יותר חכמים, נעבוד בארגונים המאותגרים כל הזמן על ידי העובדים והלקוחות שלהם וכנראה גם נוציא מעצמנו את המיטב, כי מתבוננים בנו כל הזמן

הגבול הנעלם בין הפרטי לציבורי

פעם שכן איש איש במחשבו ואישה במחשבה ובכך הדברים הסתכמו

הביחד של הלבד

נתקלתי במאמר ישן שפורסם בניו יורק טיימס אודות בניין חדש שייבנה בשנה הבאה במנהטן, עם מקדמי מציצנות ואקסהביציוניזם בולטים. הבניין מורכב מקירות זכוכית, חיצוניים ופנימיים, כולל חדר המיטות והאמבטיה. האפשרות היחידה ליהנות מקצת פרטיות היא תכונה המכהה את הזגוגיות הניתנת לכיוונון על ידי הדיירים. בעצם מדובר במטאפורה נפלאה על הפייסבוקיזציה והטוויטריזציה של החיים. רב הנגלה על [...]