נכון, אין די תוספים זמינים לכרום כמו לפיירפוקס, אך אם את משתמשים מהשורה, אתם לא באמת צריכים את כולם. זוהי בוודאי לא סיבה להישאר נאמנים לדפדפן שביום טוב צורך רק חצי ממשאבי המערכת. בפוסט שלפניכם תמצאו מספר תוספים שיהפכו את השימוש בדפדפן מבית גוגל לחוויה מהנה עוד יותר. למקומות, היכון, צא!

Incredible StartPage – בברירת המחדל ובעת שתפתחו לשונית חדשה בכרום, יציע לכם הדפדפן רשימת אתרים פופולריים בהם ביקרתם  לאחרונה. אבל למה להסתפק רק בזה? התוסף יחליף את עמוד ברירת המחדל לטאב חדש, יאפשר עיון במועדפים, לפתוח מחדש טאבים שנסגרו לאחרונה ואפילו לשלוח דואר אלקטרוני דרכו. שווה התקנה.

Chromed Bird – קליינט טוויטר (כמעט) מלא שמגיע כתוסף לכרום. שלחו טוויטים ועיינו ב-replies היישר מכרום. שימושי.

WiseStamp – צרו חתימה אישית למיילים שאתם שולחים דרך שירותי מייל מבוססי-רשת, כלומר, דרך Gmail. שלבו קישורים לבלוג, פרופיל ברשת חברתית ועוד. לסקירה המלאה של התוסף.

מכירים תוספים מומלצים נוספים? ספרו לנו עליהם.

יש לכם טיפ? התקשרו לקו החם של חורימבה, השאירו הודעה ונחזור אליכם! 057-9454675

פוסטים נוספים שעשויים לעניין:

1. Chrome OS: הדפדפן הוא מערכת ההפעלה
2. 2 כלי גיבוי מומלצים: Mozy ו-Windows Live Sync
3. עומס לשוניות בדפדפן: בעיה שדורשת פתרון
4. חמישה פיצ’רים של Gmail Labs שיעשו סדר בתיבה

>

אז עזבו הכל והפעילו אותם את התכונות הבאות בג’ימייל לבס (בתוך ה-Settings של התיבה) עוד היום:

Multiple Inboxes – מכירים את שיטת העבודה הבאה: מיילים שדורשים טיפול נותרים בתיבת הדואר הנכנס, מתערבים עם המיילים הנוספים שדורשים טיפול דחוף וגם עם אלה הדורשים טיפול עוד יותר דחוף? הנה פתרון פשוט: הפרידו את המיילים לשתי תיבות נפרדות שיוצגו אחת מתחת לשנייה. הקצו למיילים הדחופים תגית משלהם, למשל, “דחוף”, הפעילו את הפיצ’ר והגדירו כי בתיבה הנוספת יוצגו רק מיילים בעלי תגית זו. סדר לפני הכל.

Right-side chat – משתמשים בגרסה אנגלית של Gmail והטור השמאלי הפך ארוך מדי? הפעילו את הפיצ’ר כדי לנצל גם את הטור הימני של הממשק ב-Gmail. את המקום שהתפנה בצד שמאל תוכלו להקדיש לפיצ’ר הבא:

Hide read labels – במקום לראות את הרשימה המלאה של התגיות שיצרתם (אתם הרי ממיינים אוטומטית את הדואר הנכנס, נכון?), תוכלו להסתפק ברשימת תגיות המכילות הודעות שטרם נקראו בלבד. חסכון בנדל”ן המסך, כבר אמרנו?

Message Sneak Peek – חסכו לעצמכם קליק מיותר כדי לצפות בתוכן ההודעה: קליק ימני על ההודעה יעלה חלונית תצוגה מקדימה. בחלונית תוכלו למחוק את ההודעה, לשלוח אותה לארכיון או סתם לסמן כנקראה. שווה התקנה.

Send & Archive – ואם כבר בענייני החסכון בקליקים, חסכו קליק נוסף: הפיצ’ר Send & Archive יאפשר לכם להשיב להודעה ולתייק אותה בארכיון בקליק אחד בלבד.

>

אכן,

כולנו אנשי העולם הגדול, עושים עסקים בכל פינה על הגלובוס, מתקשרים עם כל העולם ואישתו באנגלית. ממש גדלנו על REGA IM DODLEY במבטא יוצא אוקספורד מתוקתק.

לפני שאוריד את זעמי על כותבי האנגלית באשר הם, אודה שגם אני חוטא לא מעט בכתיבת מיילים באנגלית לישראלים שעובדים איתי, לפעמים מעבר לכביש ולפעמים באותו המשרד. נכון, ישנם מקומות שאני כותב להם באנגלית ולא פונים לקהל בארץ, ובטוויטר (כן, ככה זה נכתב בעברית) אני פונה לא רק לישראלים, אבל מעבר למקרים אלה, נראה לי מיותר ולפעמים אף מביך לבצע את כל ההתכתבות באנגלית.

עבדתי לא מעט שנים בארגון גדול שכל עסקיו היו בארץ, וההתכתבות אכן היתה בעברית, מלבד מספר אנשי מע’ מידע שהתקשו משום מה להגג בשפת אימם הישראלית. בשלב מסוים אותה חברה העסיקה חברת ייעוץ בינלאומית בעלת סניף ישראלי המורכב מישראלים.

משלבי העבודה הראשונים, התעקשו אותם יועצים (ישראלים) להציג את כל הממצאים והמצגות באנגלית. הטענה העיקרית שלהם היתה, שהם מדווחים על הפרויקט לשותפים מחו"ל ולכן הם כותבים ואף מציגים רק באנגלית למרות שאנו, לקוח ישראלי. אני בטוח שלחלק מהקוראים העניין נשמע הגיוני, אבל תנו לי להציג את הצד השני של המטבע.

אחד הלקוחות שלי היום הוא SortFix מנוע חיפוש הפונה לשוק דובר האנגלית, ואנו מבצעים שיתופי פעולה עם גורמים בארה"ב, האם היה נראה הגיוני למישהו, שאבקש להציג בארה"ב את כל המצגת שלי בעברית בטענה כי שותפיי ישראלים? לא ממש. לשיטתי , עלי להתאים עצמי ללקוח ולא להיפך. כאשר אני עובד עם לקוחות ישראלים דוברי עברית, ויש לא מעט כאלו, אשתדל שהמקום היחידי שאשתמש באנגלית יהיה שורת ה-URL.

מעבר לנוחות ולגאווה שלי בשפתי, יש עוד מספר השלכות לנושא השפה. חלקנו מעביר את רוב יומו מול מקלדת, במקום לשמור על השפה אנו מאבדים אותה. חברות תוכנה ששמות לב שגם ככה אנחנו לא עובדים בעברית, ייצרו פחות תוכנות מקומיות. איזו סיבה יש לאיש פיתוח להתאמץ על אפליקציית אייפון בעברית עם הלקוח מוכן להתאמץ באנגלית? למישהו יש ספק כמה המצב שונה בצרפת, שלפני כשנה נתתי כרטיס ביקור לפריזאי חביב שנדהם שיש כתובת מייל שלא מסתיימת ב-fr .

וכמה טיפים לסיום למי שבאמת חייב אנגלית בעסקיו. ראשית, הפעילו את המאיית (speller) גם במייל. גם אם אתם חושבים שאתם כותבים טוב באנגלית(ואתם כנראה לא) ואתם כותבים תוכן באופן קבוע באנגלית, תתנו למישהו לערוך אתכם. זו לא בושה וגם לא יקר, מניסיון. תקראו מספיק על מנת להיות מעודכנים בביטויים עכשיווים, תקראו כותבים בחו"ל ותנסו להבחין בין הסגנון של ניו יורק טיימס לבין Techcrunch לבין טוויטים של כתבי רכילות.

ולא, אני לא רואה ערך מוסף ב-SMS באנגלית בנוגע לשינוי בתפריט ארוחת הבוקר בפלורנטין 10.

גולש עברי, כתוב בעברית!

פוסט נוסף בנושא זה: טוק היברו, גוד דם איט >

[ad#adsensebannerpost]

טל מסינג, העורך הראשי של iSpot – אתר ה-iPhone הישראלי – אסף עבורכם חמש אפליקציות שכדאי להכיר. חלקן כבר הספיקו לצבור פופולאריות וחלקן מוכרות פחות, אך כולן שוות בדיקה.

TheMarker : העיתונים הכלכליים היו הראשונים להופיע עם אפליקציות רשמיות משלהם בחנות. עיתון הכלכלה TheMarker שיחרר את האפליקציה שלו בתחילת החודש, והיא מזכירה מאוד את האפליקציה של העיתון המתחרה, כלכליסט [קישור להורדה].

בעזרת האפליקציה ניתן להתעדכן בכל מה שהעיתון מדווח, כולל מצב השווקים. כמו כן, ניתן לשתף מאמרים עם חברים דרך טוויטר ופייסבוק. הממשק, מלבד מעט גמגום, מהיר למדי. ובניגוד לאפליקציה של “כלכליסט”, כאן המאמרים מותאמים לקריאה נוחה על מסך המכשיר, ולא שולחים אותך לתצוגה בסגנון דפדפן.

החיסרון היחיד שראינו הוא פולשנות הפרסומות, כמו זו שמופיעה ברגע שמפיעלים את האפליקציה – נוהג לא מקובל בתחום, אך מקובל בארץ עם פרסומות הפלאש. ניתן לסכם כך: אנחנו מעדיפים לקרוא דה מרקר דרך האייפון במקום דרך האתר הבעייתי (קחו את זה כמחמאה, כמובן). מחיר:  חינם.

Israel Radio: אפליקציה המגיעה מחברה ישראלית למהדרין בשם “סברס”, ואופן פעולתה נגזר משמה: היא מאפשרת האזנה לרדיו ישראלי, על שלל  תחנותיו: גלגל”צ, גלי צה”ל, רשת ב’, רדיו תל אביב, ורבות אחרות.

ניתן לגרור תחנות לפי הסדר הרצוי, ולשקשק את המכשיר כדי לשמוע תחנה אקראית. האכזבה היחידה בה היא העיצוב, שקצת לוקה בחסר לטעמנו, ולמכשיר יפהפה כמו האייפון מגיע יותר ממחט מיושנת על חלון של אונייה. האפליקציה דורשת גרסת עדכון 3.0, ומוכיחה שגם עם מחיר של $1.99 ניתן באמצעות רעיון פשוט ואפקטיבי לטפס למקום הראשון בגרסה המקומית של חנות האפליקציות.

Let’s Draw Some Sheep: האפליקציה בעלת השם הארוך הזה מגיעה אלינו ממפתח ישראלי עצמאי בשם טל בונה. אנו עדיין לא רואים הרבה אפליקציות בז’אנר היצירתי כמו זו בארץ – כאלו שאינן בעלות מטרה פרקטית, אלא תפקידן להנעים את זמנו של המשתמש.

זהו תחום יחסית פופולרי בחנות (כשמשחקים – עם מטרה בידורית בלבד – הן הקטגוריה הפופולארית ביותר בחנות), שלא זוכה עוד להתייחסות מקומית. כנראה כי המאמצים הראשונים (Early Adopters) הם לרוב אנשי טכנולוגיה ולא שייכים לצד האמנותי של המפה.

ניתן באמצעותה לצייר כבשים, לטפח אותן, לספור אותן, ועוד. והכל בעיצוב תמים, יפה ופשוט. טל סיפר לנו שהוא עבד עליה שנה, בזמן עבודתו כמתכנת במשרה מלאה, ואשתו עיצבה את האפליקציה. ההשראה רבה ומגוונת: “הנסיך הקטן”, שוק הכבשים, פיליפ ק. דיק, ועוד. הוא אף מוסיף פרט לא צפוי, ומוסר שסבו היה רועה כבשים! עם כזאת מורשת, מה הפלא שזו התוצאה? מומלץ בחום. מחיר: $0.99.

Waze: זהו פיתוח ישראלי מוצלח במיוחד, שהתחיל בתור אפליקציה לסידייה, החנות הלא רשמית והאלטרנטיבית לאפסטור. Waze היא אפליקציית ניווט מבוססת GPS, שזוכה להצלחה מקומית גדולה ועניין וחשיפה מרשימים אף מחוץ לגבולות ישראל.

האפליקציה מסתמכת על רעיון הניווט הבסיסי, ומתאימה אותו לעידן הווב 2.0 – היא חינמית, מורכבת מ-100% תוכן משתמשים, ונעזרת ביכולות החברתיות שלה כדי לבנות בזמן אמת עדכוני תנועה חיים מהשטח, ולהקל על נהגים להגיע ליעדם בקלות.

היא מקדמת סולידריות בין הנהגים: ניתן באמצעותה לעדכן את חברנו לכביש על מלכודות משטרה, עבודות בנייה, מצלמות מהירות, וכל אירוע בלתי צפוי אחר שהכבישים מזמנים לנו. האפליקציה נוחה לשימוש, בעלת אפשרויות רבות וממשק משתמש אינטליגנטי. נעים לראות המצאות משמעותיות וחדשניות מגיעות מישראל, שמצעידות – כמו בימי ICQ העליזים – את הטכנולוגיה קדימה. המחיר, כאמור: חינם.

Golden Pages: לסיום, אפליקציה מסחרית נוספת שיצאה לפני שבועיים – הפעם מדפי זהב. בעידן בו חוברת דפי הזהב עבת הכרס נראית כמו שריד קדום שנפלט ממכונת זמן, המעבר של דפי זהב לעולם המובייל נראה מתבקש, טבעי והכרחי.

בפנייה של כמעט 180 מעלות מהחדשנות של האפליקציה הקודמת, כאן לא תמצאו שימוש מתוחכם במיוחד באפשרויות שמציע המכשיר, אלא תקבלו רשימת בתי עסק בישראל, חיפוש של מס’ טלפון וכתובות, מועדפים, ועוד. נקודת האור העיקרית היא שהאפליקציה יכולה להשתמש במיקום של המשתמש (על סמך ה-GPS), ולתת לו שמות ופרטים על מקומות באיזור, כמו מסעדות.

זו אמנם אפליקציה בסיסית, שלא מעניקה ערך רב מעבר לאתר של דפי זהב, אך היא שימושית, ומהווה פריט נחוץ במכשירו של האייפוניסט הישראלי. מחיר: חינם.

[ad#adsensepostbottom] >

אני טוען שאפשר שזו תהיה נקודת האל-חזור, האבן הקטנה שסימנה את בוא המפולת, GPS מודלק, ביל גייטס בערב ברידג’ מוצלח לאחר יותר מדי לימונדה. כל מטאפורה מחורבנת תעבוד.

עד השבוע שעבר, המסרים בפייסבוק היו חד ערוציים. אני>קהילת החברים. החל מהשבוע שעבר, אפשר לאזכר חברים באמצעות תגיות – קישורים חכמים, בעצם, ששולחים התראות על פרסומן לחברים האחרים. על כן, כל מסר מרובה אזכורים שכזה פועל בכמה רבדים. החבר שולח מסר ובו הוא פונה לקהל עוקביו ומאזכר גורמים נוספים או שהוא פונה לגורמים אלה ומעוניינים שהקהל הרחב יצפה בהתכתבות ביניהם.

התוצאה זהה בשני המקרים – הנעה מוגברת לשיחה – מצד מחבר המסר, האנשים והגופים המאוזכרים בו והקהל שעוקב אחר כל אלה. פייסבוק, על כן, צפויה להפוך לרשת חברתית ממוקדת שיחה, בין אם התכונה החדשה תתפוס (היא די "דביקה" – הממשק נוח וכולל אפשרות השלמה אוטומטית לשם המלא לאחר שמוסיפים @) ובין אם תיכשל. כי ברור לחלוטין שפייסבוק מכוונת להעתיק את טוויטר.

זו תחרות ראש בראש. בינתיים פייסבוק הגדולה, עם Friendfeed באמתחתה ויותר מ-300 מיליון גולשים, נראית מעט אבודה, במיוחד אם לוקחים בחשבון שאך לפני כמה שבועות הושק Facebook Lite, גירסה רזה של פייסבוק שתכליתה העיקרית היא.. ניחשתם נכון..לחקות את טוויטר.

תזכורת: עד לפני שנה וחצי, מירב הפעילות בפייסבוק נערכה בפרופילים האישיים של המשתמשים. זה היה תור הזהב הקצר של האפליקציות החיצוניות, אנשים השקיעו בדפים האישיים שלהם. היום הפיד הוא חזות הכל בפייסבוק והשינוי האחרון יחזק את המגמה הזו. מן הסתם, נראה מפייסבוק עוד תכונות המשכללות את השיחה בעתיד.

מה רע בכך שפייסבוק מחקה את טויטר? ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של חברות שהעתיקו המצאות של אחרים והפכו אותן לסיפורי הצלחה. אפל העתיקה מזירוקס, מיקרוסופט העתיקה מאפל, מיקרוסופט העתיקה מ-IBM ומכל מי שרק אפשר. מיקרוסופט השתלטה על שוק הדפדפנים לאחר שדחפה את אינטרנט אקספלורר לכל מחשב. אך למיקרוסופט היה יתרון משמעותי – ערוץ הפצה ב-Push שאינו כרוך בכל פעולה מצד המשתמש.

מאות מיליוני המשתמשים של פייסבוק אינם מחויבים לאתר. הם נמצאים שם עכשיו אך אם יהיו שם בעוד שנה – לא ברור. לכן, מרכיב החדשנות באתרים כאלה הוא מהותי. אם פייסבוק ימשיך להצטייר כאתר של Me Too, הוא יסתכן באובדן של המשתמשים המתקדמים, שגם כך נמצאים בטוויטר יותר. אם אלה יעזבו לטובת טוויטר לאחר שיצטייר כפלטפורמה חדשנית יותר ויקחו עמם את החברים, ההתדרדרות עלולה להיות מהירה מבחינת פייסבוק. כבר עתה, קצב הגידול של האתר בעולם המערבי הוא שטוח והצמיחה הנוכחית מיוחסת למדינות מתפתחות בלבד.

[ad#adsensepostbottom]

>