ההורדה היא כמובן חינם וההתקנה במחשב פשוטה: צריך להוריד כל תמונה ולשמור אותה בדסקטופ או בכל תיקיה אחרת, לפתוח את התמונה לאחר ההורדה ולבחור בקליק ימני באפשרות “קבע כרקע שולחן עבודה”. הקבצים בפורמט הדסקטופי הם ברזלוציה גבוהה (768 לפחות) ומתאימים למסכים מודרניים. אם אהבתם מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק ולשתף חברים שאולי גם הם ימצאו עניין בפוסט הזה. שתהיה לכולנו 2012 צבעונית ,מוצלחת עם הרבה חורים ברשת.

קליק על “אהבתי” ותהיו חברים שלנו גם בפייסבוק

נער קופץ מחומות עכו. תמונה של גיל לביא

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של רועי גליץ מבית הספר לצילום גליץ. קיץ פארק לאומי רמת גן, צילום בטכניקת צילום אינפרה אדום

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ).

תמונה של מירי דוידוביץ שצולמה בכפר קטן בשוויץ ,בשם קלוניקו , במקום שנחשב בעיני רבים כמרכז אנרגטי

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של פיני סילוק. ופיני מסביר: אין בתמונה שום כוונה להכפיש את העירייה או לפגוע בה. זה פשוט לוקיישן מדהים שהצטלם יפה לקונספט הזה של התמונה, סוף העולם ב-2012.

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

שנה מלפפונית לכם. יצירה של מיקי מוטס

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של רועי גליץ מבית הספר לצילום גליץ. קוף – גונון כחול צולם בארושה, טנזניה. מאי 2011

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

יער אודם, רמת הגולן. תמונה של גיל לביא

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של גיא פריבס מבית הספר לצילום גליץ. צולם בנמל תל אביב

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

גולשים על המים בחוף תל אביב. תמונה של גיל לביא

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של אדם שול מבית הספר לצילום גליץ. תצפית על הכפר שירקווה-גו, יפן. אוקטובר 2010

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של רועי גליץ מבית הספר לצילום גליץ. זריחה ליד דנידין, ניו זילנד

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של רועי גליץ מבית הספר לצילום גליץ. צולם בשקיעה בחוף בלו ביי בנתניה

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

תמונה של גיא פריבס מבית הספר לצילום גליץ. תצפית על מנהטן והאמפייר סטייט בילדינג מרוקפלר סנטר בניו יורק

להורדה לדסקטופ (להורדה בקובץ זיפ)

להורדה לאייפד (להורדה בקובץ זיפ)

כשהייתי עורך ערוץ המחשבים של ynet ביקרו בו פי כמה אנשים מאשר בחורימבה ובכל זאת התחושה שלי היא שכאן כל גולש קובע יותר. במפלצת תוכן כמו ynet המותג תמיד גדול ממך. אתה לא יודע אם אנשים מבקרים כי עניינת אותם או כחלק מריטואל הגלישה הקבוע שלהם. תשים להם תמונה של דוגמנית וייתכן שהם יבהו בה באותה רמת עניין.

כשהקמתי את חורימבה לקחתי את הכל אישית. אני זוכר את התגובה הראשונה, את הפעם הראשונה בה ראיתי את האתר פתוח במחשב של אדם לא מוכר בבית קפה, את ההמלצה הראשונה שקיבלתי לבקר בחורימבה מבלי שהממליץ ידע על הקשר שלי לאתר. אז כבר הבנתי שה”מותג” גדול ממני ונכון יהיה לתת לו לצמוח.

והוא צמח יפה, הילד. “חורים ברשת” הוא אתר הדיגיטל העצמאי המוביל היום שמתחרה בהצלחה גם בערוצי הדיגיטל של הפורטלים הגדולים בישראל.

הכתבות המשותפות ביותר בכל הזמנים בתחום הטכנולוגיה

מקור: Paki.co.il

בחודש אוגוסט המנומנם ביקרו בחורימבה כ-140,000 בני אדם, כמספר האנשים שהשתתפו בהפגנות ברחבי הארץ ב-30 ביולי, 2011. הם צפו ב-370,000 דפים נצפים ושהו באתר בממוצע 2:10 דקות.  

רובם גולשים בדפדפן כרום, חמישית באינטרנט אקספלורר ופחות מכך בפיירפוקס, שנחלש כל הזמן.

כ-43% (!) מהכניסות שלנו הן מפייסבוק, אתר שהפך פלטפורמה משמעותית מאוד לצמיחה של חורימבה, בזכות השילוב של תגובות פייסבוק באתר והתאמת התכנים לקהל בדף הפייסבוק של חורים ברשת.

על פי הסטטיסטיקה של דף הפייסבוק שלנו, 44% מהקוראים של חורימבה הן בכלל קוראות ובתמהיל המאוזן (כמעט) בין המינים אנחנו גאים.

חורימבה כבר מזמן אינו בלוג טכנולוגי קטן. היום אנחנו מגדירים אותו כמקור החדשות העצמאי המוביל בתחום הדיגיטל, המדיה הדיגיטלית והחדשנות. אנחנו לא מייצרים תוכן אלא משתדלים להגיש את התכנים הכי בועטים וחדשניים במתכונת אטרקטיבית מבלי לשכוח את המגע האישי שמבדיל בינינו לבין כל מקור אחר.

אנחנו לא יכולים לספק את כל הקוראים, כל הזמן, אך אם יעיד הקהל הגדול שקורא אותנו, בטח עשינו דבר אחד או שניים מוצלח. לא היינו עושים את זה ללא הקהילה הגדולה של חורימבה ועל כך תודה. אם אתם עוקבים, קוראים, אהבתם, תנו לנו סימן שאתם שם. מוזמנים להגיב, לשתף ולהפיץ את הבשורה. מבטיחים שרק התחלנו.

הקליפ הוא לביצוע של להקת Skin Diary הברלינאית ל-Heart Of Glass של בלונדי. בקליפ נראית ג’סיקה ג’קיל קורעת את ברלין ויוצאת לדייט עם גאידיאטור, אלכוהוליסט וארנב רק כדי לגלות שאהבת אמת נובעת רק מלב זכוכית. יפה ונכון.

“מי שמסביבי כבר התחיל להאמין שאני סתם ממציא ואין באמת קליפ אנימציה שעובד עליו כבר שנה וקצת”, אומר אלון, “הקליפ זכה לפרסום וחשיפה שהפתיעו אפילו אותי, קרוב ל-160 בלוגים בהם שני בלוגים של MTV (פלוס בלוג פמיניסטיות קרואטי).

אלון אומר שהכוכבים האמיתיים של הקליפ הם חברי הלהקה והסיפור מבוסס על המציאות ההזויה שלהם. אגב, המודלים הקטנים שתראו בקליפ שייכים לבעלים של הסטודיו בו צולם הקליפ, בבעלות פיטר, מורה לאנגלית ביום ומפיק סרטי טראש בלילה, כאלה שיש בהן נשים ענקיות שמועכות גגות בתים בחזה שופע. נפלאות דרכי היקום.

1. דף חברה מיועד לשיחה ואינו מיני סייט

החידושים הם לפני הכל טכניים. העמודים החדשים משקפים שינוי תפישתי שפייסבוק מבקשת להעביר למותגים: הם נראים ומתנהגים כמו פרופיל משתמש ופרופיל הוא לא תחליף לאתר חברה או מיניסייט. הוא מיועד לניהול שיחה.

עיצוב, אבל לא רק

השינוי הראשון והבולט ביותר לעין הוא בעיצוב, שמיישר קו עם עמודי הפרופיל ועמודי ה-Places. הטאבים הוגלו מראש העמוד לסרגל השמאלי, ובמקומם מופיע סטריפ ובו חמש התמונות האחרונות שהועלו לעמוד על ידי האדמין. בניגוד לפרופילים בהם ניתן לקבוע את סדר הופעת התמונות ולעשות בהם שימוש יצירתי, כאן סדר הופעת התמונות מבין החמישייה הוא רנדומלי ומאתגר את מנהלי העמודים ליצירתיות רבה יותר בעיצוב העמוד.

2. קטגוריית הדף ניתנת לשינוי

מתחת לשם העמוד מופיעה כעת הקטגוריה שלו, אשר לראשונה ניתנת לשינוי, ובתיבה העליונה בצד ימין הקשר בין המשתמש לעמוד: חברים ועמודים משותפים. בחזרה בסרגל השמאלי, מספר החברים בעמוד מופיע ללא תמונות פרופיל של חברים ואת רשימת החברים בעמוד רק אדמין יכול לראות.

3. תצוגת תמונות משופרת

קוביית ה-Favorite Pages נקראת כעת Likes ומציגה עמודים אחרים שהעמוד הוסיף ועשה להם Like, ופיצ’ר חדש מציג רשימה של אדמינים בעמוד (נתון לבחירה של האדמין). גם תצוגת התמונות השתדרגה ובקרוב היא תופיע כך בכל מקום בפייסבוק.

4. פונקציונליות: יותר מקום לפוסטים פופולריים

ההפרדה על ה-Wall בין “Just Page” ,”Just Others” ו-”Page+Others” בוטלה ובמקומה יש שתי תצוגות: פוסטים של העמוד או פוסטים של כולם (Everyone). כשבוחרים בתצוגה של כולם הפוסטים מסודרים על פי פופולריות במקום בסדר כרונולוגי, בדומה ל-Top News לעומת Most Recent בפיד.

במקרה זה מדובר בעוד הזדמנות ואתגר לעסקים כאשר הודעות שליליות שיזכו לתגובות רבות ימצאו במהרה את דרכן לראש העמוד ויחייבו את מנהלי העמודים לתגובה מהירה ויעילה לפניות. אמנם, עדיין ניתן להגדיר את העמוד כך שברירת המחדל תהיה צפייה בפוסטים של העמוד, אך הגולשים יוכלו לעבור לתצוגה שכוללת את כולם בקלות.

במקביל, אי סדר כרונולוגי דווקא מקשה על מעקב אחר הפוסטים הללו ומענה. הפתרון של פייסבוק לעניין חלקי ומגיע בצורת קבלת התראות במייל על פוסטים ותגובות חדשות, שמסומן כברירת מחדל. אבל שיקום אחד שרוצה לקבל לתיבת המייל הפרטית שלו התראה על כל פעולה של משתמש בעמוד, מעורבבות עם התראות אישיות מפייסבוק ותכתובות פרטיות.

5. העמוד הפך לחשבון משתמש

אחד החידושים המרכזיים הוא הפיכתם של העמודים לדמויי משתמש, שניתן להתחבר ולהתנתק מהם בקליק. מנהל עמוד יכול להחליף בין החשבונות ולבחור אם להגיב בתור העמוד או בתור הפרופיל האישי שלו, שינוי שרבים ציפו לו.

אבל החידוש העיקרי בעיני הוא לאו דווקא היכולת של האדמין להתבטא בשמו (את זה אפשר היה לעשות כבר קודם בדרכים יצירתיות) אלא היכולת של העמוד להתבטא ולייצר אינטראקציה מחוץ לעמוד שלו. העמוד של חורימבה לדוגמה יכול להצטרף, להגיב ולעשות Like לעמודים של בלוגים או כלי תקשורת אחרים בשם העמוד.

האפשרויות לחברות ומותגים כאן הן אינסופיות: חברות גדולות שמתחזקות מספר גדול של עמודים לתתי-מותגים או חברות גלובאליות שמתחזקות עמודים מקומיים יוכלו לנהל אינטראקציה חכמה יותר עם החברים ולהזרים טראפיק למקומות הרצויים. אם משתמש ישראלי יכתוב בעמוד של מקדונלדס העולמית, העמוד של מקדונלדס בעברית יכול לענות לו ולהפנות אותו למקום הנכון.

האפשרות המסקרנת עוד יותר היא היכולת של חברות ומותגים לשוחח אחת עם השניה. משהו אומר לי שלא נראה את בזק ו- HOT משוחחות ביניהן בעמודי הפייסבוק שלהן בזמן הקרוב, אבל שיתופי פעולה בין חברות מסחריות וגופי מדיה יכולים לבוא כאן לידי ביטוי.

6. עוברים מ-FBML ל-iFrame

פייסבוק ירדה מהעץ עליו טיפסה עם פיתוח גירסת ה-HTML שלה, FBML והחליטה לעבור לשימוש ב- iFrame. עבור מפתחים זה בעיקר עושה את החיים פשוטים יותר, ומפייסבוק זה מוריד את הצורך לפתח את כל הזמן את השפה החדשה ולספק לה תמיכה.

טאבים שנבנו ב- FBML ימשיכו לפעול, אבל החל מה- 11/3 לא ניתן יהיה להתקין את האפליקציה Static FBML על עמוד או ליצור טאבי FBML חדשים.

ומה עם Places ו-Deals?

שני אלה צפויים להגיע לארצנו הקטנטונת ממש בקרוב, והחידוש בעמודים לא פוסח עליהם. אותן יכולות שקיימות בעמודים קיימות גם עבור עמודי Places, ואיחוד בין עמוד מותג לעמוד המקום שלו פשוט יותר ומייצר פחות בעיות. בעבר האיחוד הזה ביטל את האפשרות ללשונית נחיתה, היום מלבד תוספת הצ’ק-אין והדילים (אם קיימים) אין שינוי בפונקציונליות של העמוד ובעיצוב החדש יש הטמעה מושלמת של הדילים והמיקומים בתוך העמוד.

האיחוד לא מתאים לכל חברה: חברות עם סניפים רבים לא יירצו לאחד לתוכן רק סניף אחד, אבל עבור עסקים קטנים מדובר בבשורה חשובה שמצד אחד תקדם את כמות הצ’ק-אין שמשתמשים מבצעים בעמוד, ומצד שני תעודד משתמש שעסק צ’ק-אין לעשות Like לעמוד ולהמשיך להתעדכן ממנו. כפועל יוצא הדילים שמקבלים מקום של כבוד בעמוד בפינה הימנית העליונה והופכים לנגישים הרבה יותר.

בשלב הזה, אגב, לא כדאי לבצע איחוד בין עמוד Places לעמוד רגיל, כי ההפרדה ביניהם מוחקת את עמוד ה- Places.

בעיני, השינויים מיטיבים עם עסקים קטנים, סלבריטאים או סתם אנשים מהשורה שפותחים לעצמם עמוד מסיבה כזו או אחרת. לארגונים גדולים או סוכנויות בהם יותר מאדם אחד או שניים מנהלים את העמוד החיים יהיו קצת קשים יותר, דווקא בגלל שהעמודים החדשים מתנהגים כמו פרופילים. פרופיל משתמש נועד למשתמש בודד ולא לקבוצה. עד לשדרוג הבא, כנראה שאלה ימשיכו לנסות למצוא פתרונות חיצוניים בדמות כלי Social CRM חיצוניים כמו HootSuite ,Virtue ,Socialbakers ,FanGager ואחרים.

סיכום השינויים

עד היום, כאשר רצה האזרח הקטן לסיים את התקשרותו עם אחת מחברות התקשורת: כבלים, לווין, טלפון קווי, טלפון סלולרי, שיחות לחו”ל או ספקית אינטרנט, נדרש לעבור מסכת עינויים לא קלה הכוללת המתנה ארוכה על הקו, שיחות עם נציגים והמתנה לנציגי “שימור לקוחות” המנסים לשדלו לא להתנתק.

בשנת 2008 התקבל תיקון לחוק הגנת הצרכן המאפשר לנתק את הצרכן, על פי בקשתו, תוך שלושה ימים מיום קבלת הודעת ביטול. עו”ד קלינגר מסביר כי ניתן למסור הודעת ביטול בעל פה או בכתב, אלא שחברות התקשורת מתעקשות לא לקבלה בעל פה כיוון שהנציגים “אינם מוסמכים” לקבל את ההודעה ומבקשות שההודעה תשלח בכתב: בפקס או בדואר רשום.

מאחר ואנשים רבים לא מחזיקים מכשיר פקס בביתם, האזרח נאלץ להתאמץ, להדפיס את הדף, להגיע לסניף של הדואר ולשלוח את ההודעה בפקס או דואר רשום. רבים מתייאשים ומוותרים וכך החברות הנצלניות זוכות והצרכן מפסיד. על מנת להתגבר על הבעיה הזו פותח netek.co.il.

איך מתנתקים עם “נתק”?

באמצעות אתר נתק אפשר להתנתק, בקלות, מכל אחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל ולחסוך את הזמן, כאב הראש והטרטור. השימוש בשירות פשוט:

1. בחרו את השירות שאתם מעוניינים להתנתק ממנו.

2. מלאו את הפרטים האישיים (האתר שומר על פרטיות גולשיו) ואשרו לאתר לשלוח בשמכם את הודעת הביטול בקליק אחד.

3. ההודעה תישלח בפקס לחברות התקשורת.

אם חברת התקשורת לא תנתק אתכם למרות בקשתכם המפורשת בפקס, היא תפר את החוק. שימו לב שהאתר גובה תשלום סמלי של שקל חדש אחד על כל משלוח פקס, לכיסוי הוצאותיו, אשר נגבה באמצעות SMS.

למרות הפופולריות של הרשת החברתית בקרב העוסקות בזנות, החוקר, פרופ’ סודהיר ונקאטש, גילה כי רק אחת מארבע זונות קיבלו פניות מלקוחות קבועים דרך פייסבוק ב-2008, בהשוואה ל-31% מפניות שהתקבלו דרך משרדי ליווי. ונקאטש גילה כי זונות רבות פתחו דפי פייסבוק לאחר ששירות הלוחות האמריקני קרייגליסט הסיר את קטגוריית “שירותים למבוגרים” מהאתר.

עם זאת, ייתכן כי לקוחות הזנות עורכים “תחקיר” דרך מדיה חברתית ואתרי אינטרנט ופונים לשירותי הזונות באמצעים אחרים כמו טלפון, ועל כן ייתכן שכמות הנחשפים למודעות הזנות באמצעות האון ליין גדולה בהרבה.

בדיקה בפייסבוק מגלה כי מדובר בתופעה נרחבת גם בישראל. גברים ונשים המספקים שירותי זנות פותחים לעצמם דפי פייסבוק, כאשר אין כל התראה או אזהרה לפני ביקור בדפים כאלה, הזמינים לחיפוש באתר.

בחודש שעבר אישרה לקריאה ראשונה הוועדה לקידום מעמד האישה בישראל את הצעת החוק של ח”כ אורית זוארץ וח”כ דב חנין האוסרת פרסום מודעות המציעות שירותי זנות. יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ציפי חוטובלי, ביקשה שהצעת החוק תאסור במפורש גם פרסום מודעה שמשווקת שירותי זנות שניתנים בחוץ לארץ, כשם שהחוק אוסר פרסום לעניין עבירה שמבוצעת בקטין, בין אם בישראל ובין בחו”ל, ובכלל זה איזור פרסום מודעות זנות און ליין. זאת, בעקבות עבודת מחקר של מכון המחקר של הכנסת שקבעה כי כשלי אכיפה בנושא הפרסום הוביל להתרבות פרסומים של זנות (דוגמת הסטיקרים על מכוניות) וכי הפרסום הוא שיוצר את התרחבות התעשיה ומניב לה כספים ניכרים.

עו”ד ד”ר נמרוד קוזלובסקי, מבהיר את העניין: “בישראל, בהתאם להוראות חוק העונשין, אין איסור גורף על פרסום שירותי זנות, אלא כאשר מדובר בשירותי זנות של קטין. כאשר מדובר בשירותי זנות של בגיר, ניתן לבצע, על פי המצב החוקי דהיום, פרסום בדבר שירותי הזנות, אך זאת רק בהתקיים התנאים הנקובים בסעיף 205ג לחוק העונשין”.

לפי סעיף זה, פרסום שירותי הזנות נדרש שעניינו אך ורק השירות האמור, הוא מתפרסם בנפרד מדברי פרסום אחרים, הוא נמסר לאדם רק לפי בקשתו וסומן בו בצורה בולטת כי מטרתו היא לפרסם שירותי זנות.

“הסעיף האמור בחוק העונשין נועד במקורו להתמודד עם מודעות המין המפורשות בעיתונות המודפסת”, אומר עו”ד קוזלובסקי, “ואכן, אכיפה ממוקדת של ההוראה כנגד העיתונות המודפסת הובילה בפועל לביטול מדורי שירותי המין ומודעות אלה מפורסמות בעלונים ועיתונים ייעודיים לכך המחולקים לפי בקשת הלקוח בפיצוציות ובמקומות חלוקה מוגדרים. כלשונו חל האיסור גם על פרסום באינטרנט וזה נדרש גם כן לעמוד בתנאי הוראת סעיף 205א לעניין תנאי פרסום שירותי זנות ובכלל זה לעניין סימונם והפרדתם מפרסומים אחרים וכן מסירתם לאדם רק לפי בקשתו”.

האם עמוד פייסבוק ייעודי לשירותי זנות הנגיש רק למי שביקש להיחשף אליו על פי בקשתו (על ידי צירופו כחבר) עשוי לענות על דרישות החוק? עו”ד קוזלובסקי סבור שכן.

למרות הדברים האלה, עו”ד קוזלובסקי סבור שעשוי להיות רובד חוקתי לקבלת החוק שיזמה ח”כ אורית זוארץ. “בהנחה שמדובר באיסור פרסום על עיסוק בזנות, שאינו כשלעצמו בלתי חוקי (להבדיל מסרסור או שידול לזנות שאסורים בדין) יהיה בכך לפגוע בחופש העיסוק וחופש הביטוי של העוסקים בתחום. מעניין לראות האם היצאניות תעתורנה לבית המשפט ותבקש לפסול את החוק כבלתי חוקתי. בדיון זה תתברר כנראה מלבד המטרה הראויה, גם שאלת מידתיות האיסור הגורף”.

הפגנה נגד פרסום שירותי זנות בתל אביב, 2007. CC-by-SA-2.0 jonklinger

במסגרת התוכנית, שיצאה לדרך במסגרת יוזמת הדיפלומטיה הדיגיטלית (Digital Diplomacy Directive) במשרד החוץ (Digital Diplomacy Directive), גובש מראה ושפה אחידה עבור כל השגרירויות והנציגויות הישראליות בעולם בפלטפורמות השונות, בהן פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ופליקר.

בשנים האחרונות פעלה ישראל בעולם בצורה לא אחידה, על בסיס יוזמות מקומיות ולא אחידות כמו חשבון הטוויטר של הקונסוליה בניו יורק והבלוגים IsraelPolitik ו-Isrealli, הטוויטר של השגרירות בבריטניה (שהסתבכה בבדיחה לא דיפלומטית אודות החיסול בדובאי), הטוויטר של השגרירות בארה”ב, הטוויטר של משרד החוץ, הטוויטר של סגן שר החוץ, דני אילון ויוזמות נוספות. בחודש ספטמבר, 2010, רכש משרד החוץ את חשבון הטוויטר Israel@ מאתר פורנו ספרדי בסכום של כ-3,000 דולרים ונסללה הדרך לקול ישראלי רשמי דרך חשבון ראשי בטוויטר.

בחודשיים האחרונים נפתחו עבור שגרירויות ונציגויות ישראל בעולם עשרות דפי פייסבוק בשפות הרשמיות של המדינות בהן הן פעילות. הפרויקט הוא יוזמה בניצוחו של חיים שחם, מנהל מחלקת המידע והאינטרנט במשרד החוץ במסגרת אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ, האמון על תדמית המדינה בעולם, בראשות הסמנכ”ל, יגאל כספי.

שחם מספר לחורימבה שפעילות ההסברה של משרד החוץ פועלת במרחב המקוון בערוצים ישירים לציבור – דרך אתר משרד החוץ, חשבון הטוויטר הראשי ואחרים וגם באמצעות ערוצים עקיפים בהם האתרים והנוכחות של השגרירויות והקונסוליות הישראליות ברחבי העולם. בחודשים האחרונים גובשה במשרד תוכנית פעולה עבור Web 2.0, זרועות המדיה החברתית.

“פיתחנו מודל שפה ופורמט ויזואלי עבור הנוכחות של המותג ישראל במדיה החברתית”, אומר שחם, “בין השאר עיצבנו לוגו ותכננו את המראה והתחושה עבור כל ערוץ ופלטפורמה. הקמנו את העמודים בהתאם לנציגויות הישראליות השונות ומסרנו את החשבונות במדיה חברתית למפעילי הנוכחות ב-100 נציגויות של ישראל ברחבי העולם במקביל להפעלת החשבונות הראשיים מירושלים”.

במסגרת התוכנית זוהו הפלטפורמות העיקריות באמצעותן תפעל המדינה באמצעות נוכחות ישירה: ערוץ וידאו ב-Youtube, ערוץ תמונות ב-Flickr, ערוץ מיקרו-עדכונים בטוויטר וערוץ ראשי בפייסבוק.

ביוטיוב נפתח כבר לפני כשנתיים הערוץ הרשמי Israel המוקדש למותג ישראל ו-IsraelMFA, הערוץ הרשמי של משרד החוץ המיועד לחדשות ועדכונים מירושלים.

ישראל הקימה בפייסבוק דף רשמי למדינה, אך גילתה כי פייסבוק מתנגדת למהלך וסיווגה את הדף כ-Community, מהלך שלא מאפשר לישראל הרשמית לעדכן את הדף. הסוגיה נתונה בדיונים שמתנהלים בין ישראל לפייסבוק, כאשר במשרד החוץ מקווים שהבעיה תיפתר בהקדם.

“עדיין לא קיבלנו אישור מפייסבוק להפעיל ערוץ ממותג ישראל”, אומר שחם”, הבנו מפייסבוק שהם חוששים להיות צד בסכסוכים על בעלויות של דפים פוליטיים והם עדיין לא גיבשו אסטרטגיה לנוכחות של מותג-מדינה באתר”. בינתיים ערוץ הפעילות הישיר הרשמי היחיד של ישראל בפייסבוק הוא הדף של משרד החוץ.

במסגרת פעילות ההסברה העקיפה של הנציגויות הישראליות בתפוצות, גויסו מנהלי מדיה חברתית שיעסקו בתפעול הנוכחות במשרה חלקית. כל מנהל יפעיל את הערוצים הייעודיים עבור הנציגות שלו בפלטפורמות השונות: פייסבוק, טוויטר ואחרים. בחלק מהאזורים מפעילה הנציגות יותר מנוכחות אחת. למשל, מבלגיה מעדכנים את פעילות המדיה החברתית של שגרירות ישראל בבלגיה וגם של ישראל מול זרועות האיחוד האירופי.

כל נציגות קיבלה הנחיות מדויקות בנוגע לתחומי הפעילות שלה, כאשר העדיפות העליונה ניתנת לתכנים מקוריים שמייצרת הנציגות, עדיפות שנייה לתכנים המסבירים את ישראל על פי תפישת המותג החדשה שגובשה במשרד החוץ והפצת תכנים של מקורות אחרים (למשל, כתבות שפורסמו בעיתונות המקומית) הנוגעים לישראל.

“במסגרת תחקיר עומק בנושא שיווק ישראל הגענו למסקנה שעלינו לפעול בכמה רבדים”, אומר שחם, “ראשית, הסברה על מדינת ישראל, מוסדותיה ותולדות הסכסוך, שנית, ישראל החדשנית – הטכנולוגיה, החדשנות ואיך עושים עסקים במדינה ושלישית, החוויה הישראלית – החיים בישראל, התרבות והרבגוניות המאפיינות אותה. כל נציגות תבטא בצורה שיוונית את שלושת הרבדים האלה”.

“כל נציגות רשאית לדחוף את סדר היום שלה. אנחנו שואפים להיעזר בפייסבוק, בטוויטר ובפלטפורמות החברתיות כדי לחשוף את המותג ישראל ליותר אנשים ולדחוף תכנים שאינם נוגעים בסכסוך. הנציגויות עצמן מזהות תחומי עניין שלא חשבנו עליהם. למשל, השגריר בוולינגטון, ניו זילנד, שהוא רפתן בעברו, ביקש מאיתנו לייצר תכנים ספציפיים בנושאי בקר וחלב שמעניינים את הקהל שם”.

במשרד החוץ עוקבים אחר השיחה בפלטפורמות השונות במרחב המקוון ומפעילים פיילוט של שתי מערכות של ברנד מוניטורינג שיאפשרו לבחון את הצלחת הפעילות. התחלת הפעילות הרשמית תלווה בקמפיינים פרסומיים בפייסבוק ובגוגל.

אהבה (בפייסבוק) מעבר לפינה. או משהו כזה

למה בעצם להשתמש באפליקציה? הרי אפשר למצוא בנות (הרשתי לעצמי להתחיל לדבר בלשון זכר, אך כמובן שהכתוב מיועד גם לקוראות שלנו) בפייסבוק גם בלי להעזר באפליקציה הזאת. נכון, אפשר. אבל שליחת הודעות דרך האפליקציה תמנע מבוכות ותבטיח שהבחורה שבצד השני פנויה ומחפשת (או רק מחפשת. אנחנו לא שופטים), ותיתן לכם את ההרגשה שלא הטרדתם בחורה תמימה בבקשה שבעיקר תביך אותה. שזה יתרון אחד.

יתרון שני הוא התאמת האפליקציה לשפת אתרי ההכרויות. האפליקציה היא מעין מערכת פנימית, פייסבוק בתוך פייסבוק, שמתפקד ממש כמו אתר הכרויות – כולל כרטיסים אישיים (עם מידע שתכניסו בעת ההרשמה לאפליקציה), תיבת הודעות (שנפרדת מתיבת ההודעות הגלובלית של פייסבוק) ואפשרות לראות מי הציצה לכם בפרופיל – מה שפייסבוק עדיין לא מאפשר.

לידיעת הקוראות: הנה הפרופיל האישי שלי. חלק מהפרטים שונו לשם האילוסטרציה

לשם הבדיקה השתמשתי ביוזר הפייסבוק הפיקטיבי שלי (רק זה חסר לי, שהחברה שלי תגלה שאני משתמש באפליקציית הכרויות. אה, בעצם, רגע, היא קוראת את חורימבה. לעזאזל!), מיהרתי להכין פרופיל אישי משגע (לא טרחתי להעלות תמונה, מה שבטח יגרום לבחורות להירתע ממני.

מצד שני, אני לא באמת מחפש דייט, אז זה לא ממש מדאיג אותי) וטיילתי קצת בין הפרופילים השונים. ממשק הניווט נוח ופשוט – בכל רגע נתון יופיעו על המסך שלוש תמונות של דייטים פוטנציאלים (באג מעצבן יגרום לתמונות האלה להתחלף באיטיות מרגיזה), ולחיצה על תמונה תוביל לפרופיל של הבחורה. לא מדובר בפרופיל הפייסבוק המלא שלה, אלא לפרופיל ה-Let’s Date המצומצם. האפליקציה תבדוק אם יש לכם חברים משותפים בפייסבוק (אם כן היא לא חתשוף מי הם, לפחות לא בשלב הראשון), ותאפשר לכם לשלוח לבחורה הודעה. אם תמצאו חן בעיניה, היא תשלח לכם בחזרה. וחוזר חלילה. אתם יודעים איך זה.ויש גם באגים.

להגיד שנפלנו מ-Let’s Date יהיה שקר. האפליקציה נחמדה וידידותית, לא מזהמת את הפיד (למעשה, בהתקנת האפליקציה היא “תבטיח” לכם לא לפרסם הודעות על ה-Wall שלכם, שזה מעולה מבחינתנו), חינמית, פשוטה ובעברית – כל אלה תכונות חיוביות למדי. למרות זאת, למצוא בחורות דרך פייסבוק עדיין נראה לנו קצת זול, וההמלצה הראשונית שלנו לכל קוראי חורימבה הפנויים תהיה לצאת לפאב נחמד ולנסות לפגוש בחורות בעולם האמיתי.

החיפאית הזו עדיין לא החזירה לי הודעה. מוזר מאוד.

אם אתם מתביישים או סתם לא רוצים לצאת בקור (שתי סיבות לגיטימיות לחלוטין), Let’s Date יכולה להיות אפשרות חביבה לחלוטין בשבילכם. אם כבר לחפש בחורות בפייסבוק – לפחות שזה יהיה בצורה מאורגנת.

גיא אלון, מי שעמד מאחורי ערוץ היוטיוב guyal11, אסף עשרות קלטות VHS ישנות עם הקלטות של אותם קליפים, ודאג להעביר אותם לאט לאט לפורמט דיגיטלי. לאחר שהוא דגם את השירים, הוא העלה אותם ליוטיוב, בקצב של שיר ישן אחד ביום. חברות התקליטים, שמחזיקות בזכויות של חלק מהשירים שהועלו לערוץ של גיא, לא ממש התלהבו מהרעיון – ודאגו להוריד אותו מהרשת.

נתחיל עם העובדות היבשות: על פניו, הצדק נמצא בצד של NMC. הזכויות על חלק נרחב מהשירים שגיא אלון שחרר לחופשי שייכות להן, חוקי זכויות היוצרים עומדים לצידם וזכותם המשפטית לקבוע שהם אינם מעוניינים שהשירים השייכים להם יופיעו בערוץ הנ”ל.

יש לציין שסגירת הערוץ לא נעשתה בעקבות פניה ספציפית מצד החברה ליוטיוב, אלא על ידי תיוג קליפ ספציפי ככזה שמפר את זכויות היוצרים של החברה – לאחר מספר תלונות כאלה ביוטיוב מורידים ערוצים באופן גורף – ונראה שאלון הגיע לרף שאחריו יוטיוב לא מרחמת יותר.

שירים ישנים? כבר לא ביוטיוב

אבל אם בוחנים טיפה מעבר לעובדות היבשות, נראה שהעוול בגדול בכל הסיפור הזה נעשה לתרבות הישראלית. כותב שורות אלה אוהב מאוד במוזיקה ישראלית ונוהג לרכוש דיסקים מקוריים (!) וללכת להופעות מוזיקה רבות כדי לתמוך באמנים שלנו, והוא עדיין חושב שסגירת הערוץ היא אומללה וקטנונית. למי בדיוק הפריעו הקליפים האלה, שצולמו לפני עשרות שנים? יש להניח שלרוב האמנים ממש לא היה אכפת שהם שם.

אז נכון, בכתבה בערוץ 10 הוצג שייקה לוי זועם במיוחד, וטען שהערוץ של אלון ממש לוקח לו כסף מהארנק, אך יש לציין שהמקרה של לוי ושל הגששים הוא שונה בתכלית מזה של רוב השירים האחרים בערוץ הז”ל: את רוב החומרים של הגשש החיוור ניתן להשיג היום על תקליטורי DVD, ולכן אפשר להסכים עם הטענה שהצגת השירים בערוץ החינמי פוגעת במכירות הדיסקים. אצל האמנים האחרים, לעומת זאת, המצב שונה לגמרי, ומדובר בקליפים ארכיוניים שלעיתים אפילו האמנים עצמם שכחו מקיומם.

הגשש החיוור אינו דוגמה רלוונטית (מתוך הכתבה בערוץ 10)

NMC היא כיום חברת המוזיקה הגדולה בישראל, לאחר שהתאחדה לאחרונה עם חברת הד-ארצי. חברה בסדר גודל כזה יכולה להרשות לעצמה להיות קצת יותר ליברלית, ולהבין את חשיבותו של ערוץ יוטיוב כזה לתרבות הישראלית. ברור שיותר קל להתנהג כמו תאגיד מרושע ולמחוץ את אספן המוזיקה הפרטי שמשתף את האוסף שלו עם שאר העולם, במיוחד שכשמדובר בגיא אלון, שלא כמו ילדים רבים שמעלים ליוטיוב שירים חדשים ומלאים על בסיס יומיומי, מדובר בעבודה קלה במיוחד: אלון מזדהה בשמו ומרכז את כל השירים בערוץ אחד, שמאוד פשוט לאתר וליירט – זאת בניגוד למעלי שירים אחרים שמפזרים את השירים שהם מעלים בעשרות ערוצים ויוזרים כדי שיהיה קשה לאתרם.

חייבים לשים במקום פומבי? לא אם שואלים את NMC (מתוך הכתבה בערוץ 10)

ואכן כך בדיוק NMC פעלה. קשה להאמין שאחרי שידור הכתבה בערוץ 10 היא לא ידעה שבקשה אחת נוספת מיוטיוב להוריד את אחד הקליפים בערוץ תוביל לסגירתו. אם מי מקברניטי החברה חושב שפעילות זאת תוציא צרכנים פוטנציאליים מהבית כדי לרכוש בהמוניהם דיסקים נוסטלגיים, הוא וודאי טועה. הורדת הערוץ הייתה מכה כואב לתרבות הישראלית, שחזרה בחסות החברה למקומה הטבעי – ארכיון רשות השידור, הסגור בפני אזרחי מדינת ישראל.

NMC תמשיך לנסות למכור מוזיקה בתקליטורים לא רלוונטים, ותתפלא כשתגלה שמספר הרוכשים יורד משנה לשנה. היא תאשים את הפיראטים, את האינטרנט, את חובבי המוזיקה, ולא תטרח להסתכל במראה ולתהות האם לא הגיע הזמן להסתגל לשנות ה-2000 (ולא, קברניטים יקרים, songs.co.il המיושן אינו עונה להגדרה). למה להסתגל כשאפשר להשאר דינוזאורים?

תגובות הגולשים לסגירת הערוץ

רוצים להצטרף למחאה נגד הצעד של NMC? הצטרפו למטרה בפייסבוק

אתרי הקניות החלו לפתוח סניפים מקומיים לאזורים שונים ברחבי הארץ לאחר שבשלב ראשון התמקדו במרכז הארץ. האינפלציה במספר האתרים הביאה להקמת אתרים כמו DailyD, Cliqa, Getitall, ותבוא, המאפשרים לקבל בדואר האלקטרוני דילים מרוכזים מכל אתרי הקניות במגוון תחומים כמו מסעדות,ביגוד והנעלה צימרים, טיפוח ועוד.

השיטה ידועה: מדי יום מתפרסמות באתרים האלה דיל בלעדי מתחלף ומוגבל בזמן, שכדי לנצלו יש צורך במספר מינימלי של קונים. למשל: קופון למסעדה אופנתית ששוויו 100 ש”ח יעלה לכם 50 שקלים בלבד, בתנאי שישתתפו במבצע מינימום 20 אנשים בתוך פחות מ-24 שעות. המטרה הלא סמויה היא לעודד אנשים לצורך דרך פיתוי במחיר, כאשר גם הצרכנים וגם בעלי העסקים מרוצים משום שדילים כאלה יביאו להם לקוחות נאמנים חדשים ואלה ייצור מקור הכנסות נוסף למקום.

הכח של אתרי הקניות האלה הוא בקבוצה, אך זה גם חולשתם. למרות הכתבות המהללות, השיטה רחוקה מלהיות מושלמת. אנשים נדחפים לרכוש מוצרים ושירותים שאינם בדיוק מה שביקשו או התכוונו בתחילה, אך מאחר והדיל נראה מפתה, הם מצטרפים לקבוצה. למעשה, אתרי הקניות החברתיות לא מעודדים צרכנות חכמה אלא מטפחים טרנד צרכני הנוהה מהנחה להנחה. אם כבר התרגלתם לרכוש תספורת ב-50% הנחה, האם אי פעם תחזרו לשלם את המחיר הרגיל?

זה לא רע לצרכנים, כמובן, אך כאשר טרנד מסוים הופך בלתי משתלם לעסקים (דוגמה מהעבר: מכירות פומביות), הם מוצאים דרך לפצות את עצמם על הפסד ההכנסות. על כן, הזהרנו מבועת הקניות החברתיות.

בינתיים הטרנד עוד לא הגיע לרוויה, כנראה, ויש מגזרים שעדיין לא מיצו אותו. לאחרונה הושק “בא בטוב” המיועד לציבור הדת-חרדי. האתר מציע הטבות והנחות ממוקדות לציבור הדתי. בעלי האתר, מיזם משותף ל-”כיפה” וכמה יזמים מקומיים, מבטיחים כי בניגוד לאתרים המתחרים כמו גרופון ובאליגם, כל העסקים שיופיעו באתר יהיו כשרים ויכללו גם מוצרי צריכה בסיסיים המותאמים למגזר ולא רק שירותים בתחום הלייף סטייל.

הרעיון הוא לנצל את כח הקנייה החזק של הציבור הדתי כדי להשיג הנחות בבתי עסק. אם לוקחים בחשבון את האפקטיביות של חרם הצרכנים בציבור החרדי, הרי שהיא יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך ולפיכך לאפשר לאתרי הקניות החברתיות להצליח בציבור הדתי והחרדי לא פחות מאף יותר מאשר בקרב הציבור החילוני.

הערכות על השתתפות צוקרברג בתוכנית נשמעו בימים האחרונים אך עד לרגע האחרון לא היה ברור אם צוקרברג אכן ישתתף בה. NBC, הרשת המשדרת, פעלה מהר מהרגיל והפיצה ברשת את הסרטון המתעד את ההופעה ההיסטורית מתוך מודעות לבאז שיעורר.

על פי חלק מהדיווחים, לחיצה על הכפתור החלה שיחה קולית אך לא יצרה התחברות. שיחות טלפון בין משתמשים הן התפתחות טבעית עבור התקשורת בפייסבוק ותהווה השלמה טבעית לשירות ה-Messages החדש של פייסבוק שנמצא בשלב השקה. המתחרה הגדולה, גוגל, משלבת שיחות קול בג’ימייל ומציעה שיחות טלפון חינם בארה”ב ובקנדה. במקביל, HTC מתכננת לחשוף בחודש הבא שני טלפונים ניידים מבוססי פייסבוק.