חורים ברשת

טוויטר, פייסבוק, פליקר, יוטיוב, באזז, סטאמבל, לינקדאין – ערוצי הפעולה במדיה חברתית רבים ומגוונים, במיוחד עבור מי שפועל בחו”ל. על אף שפייסבוק נראית כמו חזות הכל, לא תמיד היא הערוץ המועדף למטרות שלכם

מערכת התגובות בחורימבה הוחלפה בזו של פייסבוק. הנה למה.

זה אבסורד שקישורים הפכו לאבן נגף בדרך להתפשטות מידע ברשת. רשתות חברתיות עוקפות את הבעיה באמצעות חשיפה בפנינו של כל המידע שעשוי לעניין והקלקה על הקישור היא אופציה – אך אפשר בהחלט לוותר עליו

עם כל הביקורת שיש לנו על פייסבוק, ה-Like הפך את המקום למחויך או לכל הפחות, לא מזיק. הוא גם משפיע על אופי התכנים שנשמח לקרוא שם. קשה לתאר Like אחד או יותר תחת כותרת בנוסח “82 הרוגים בהתרסקות הג’מבו” אך בפועל זה קרה

אורלי בראון מסכמת שבוע ברשת עם הפוסטים הנקראים ביותר בחורימבה, מלחמת החנייה בין גברים לנשים, הרגלי הגלישה של נשים, איך מתחפשים ברשת ועוד

במקרה זה, צ’אט הוא כמו קופסת שוקולדים, וירחם השם, אין לדעת את מי או מה לעזאזל תשלפו משם. בצ’אטרולט מחכה לכם ממשק פרימיטיבי משהו, אך גם עולם ומלואו של בידור. בלחיצה על כפתור ה-PLAY, אתם מגרילים זר גמור (ולעיתים די קרובות, סוטה גמור) חמוש בווב-קאם

אתם צריכים לנסות להבין טוב יותר את ההתפתחות האנושית התרבותית והסוציאלית. זה כל מה שנותר לנו בעולם נטול מפות, משום שההיסטוריה ומה שאנחנו יודעים כובלים אותנו ומונעים מאיתנו להשתחרר מהכבלים כמו בכלא. טור ראשון של כריס ברוגן בחורים ברשת

מה קורה כאשר שואלים 27 אלף אנשים מ-52 מדינות האם הם היו מוכנים לשלם עבור תכנים שהם צורכים באינטרנט, ובייחוד כאשר מדובר בתכנים שעד כה הם היו פטורים מתשלום תמורתם? באופן מפתיע למדי, התשובה היא “אולי”.

התרחיש הבא מוכר לכל מי שעובד בסביבה טקית ומרבה להשתתף בישיבות