חוויית קנייה דיגיטלית

ברנדוויק במאמר "להמציא מחדש את הקמעונאות" גורס שקונה היום מצפה לקבל את חווית הרכישה האמאזונית גם בחנות אופליין, כלומר השוואת מחירים, המלצות קונים והתייעצות עם חברים. הוא מציג מספר דוגמאות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות שהופכות את חווית הקנייה גם באופליין לדינאמית, מהנה ואינפורמטיבית:

וולמארט משיקה את "Walmart Smart Network" – שילוט דיגיטלי בסניפים שמציג את התוכן הרלוונטי לקונה בהתאם לחנות, למיקום בחנות וליום. הקונה נהנה מאינפורמציה תומכת קנייה והקמעונאי בידע בזמן אמת על אפקטיביות של מבצעים וביכולת לשנות ביעילות, ממרכז אחד, שלטים במאות נקודות מכירה.

רשת החנויות סטופ&שופ מציעה ללקוחותיה סורקים ניידים של מוטורלה, באמצעותם הם סורקים את המוצרים, עוקבים בזמן אמת אחר ההוצאה, מקבלים הצעות מיוחדות. הקונה חוסך זמן וכסף, הרשת מתייעלת וגם מציעה ללקוחות הקבועים מבצעים בהתאם להרגלי הקנייה שלהם. רשתות אחרות השיקו עגלות ‘חכמות’, אשר מאפשרות מעקב אחרי ההוצאה, קבלת דילים וחיפוש אייטמים בחנות.

הנה וידאו קצר של CBS על חווית הקניות החדשה.

Watch CBS News Videos Online

אונליין גולש לאופליין ולהיפך

פרוקטר גמבל ואמאזון מציגים מגמה מעניינת – מותגים בעלי נוכחות אונליין חזקה יכולים להרחיב את גבולות הגזרה של המותגים שלהם גם לאופליין ולהיפך, מותגים שהורגלנו לראות בנקודות מכירה יכולים לפתח נקודת מגע אונליינית:

פרוקטר גמבל יצרנית טייד, ג’ילט, פמפרס ומותגים רבים אחרים, תמכור אונליין מאות ממוצריה ישירות לצרכן. החברה נכנסת לתחרות בערוצי ההפצה המסורתיים – ברשתות השיווק. מנהלי הפרוייקט בפרוקטר מרגיעים – זו ‘מעבדה’, ‘ארגז חול’ במסגרתו יבדקו קונספטים, הצעות שיווקיות, רגישות למחיר, נאמנות – רשתות השיווק יהנו גם הן מהממצאים.

אמזון צפויה להשיק חנויות באנגליה ואם לדייק נקודות איסוף – המודל הצפוי “click and collect” – הזמנה אונליין איסוף בחנויות הפיסיות. כיום מגוון המוצרים של החברה רחב וכולל גם מוצרי חשמל ואופניים, ונקודות מכירה הן התפתחות טבעית. דובר אמזון מכחיש.

חבר מביא חבר

חברת groupon ו-livingsocial מציגות קונספט שעשוי להתחזק בשנים הקרובות – רכישות קבוצתיות לתחומי הלייפסטייל – מסעדות, טיפולים, אופנה, תרבות ועוד. שני האתרים מציעים דיל יומי, המימוש שלו תלוי בהצטרפות מספיק רוכשים לקבוצה. השירותים הללו, אגב, מבוססי מיקום.

מכירות פרטיות לזמן מוגבל – hautelook מציעה דילים על מותגי אופנה לפרק זמן מוגבל. דבר נוסף שמעניין בפעילות החברה היא תגמול לקונים בשיטת ‘חבר מביא חבר’. גם dubit מעניקה לבני נוער הטבות כשגרירי מותג. העסקה שהיא מציעה היא “דברו עלינו ברשתות חברתיות וקבלו הטבות ושכר”. החברה הגיעה לכותרות לאחרונה בשל החשד שגם ילדים בני 7 קבלו שכר על שיווק מוצרים שונים לחבריהם בפייסבוק.

הסטארטאפ ad.ly מחבר מותגים עם משפיענים בטוויטר ובכלל השימוש במשפיענים צפוי לצבור תאוצה. מדובר במדיה אפקטיבית ומניעה לפעולה אם כי כמו כל מדיה היא עשויה להשחק בעקבות שימוש אגרסיבי מידי או לא קריאייטיבי מספיק.

שובם של דוכני הלימונדה

Lemonade דוגמה לקונספט שהקדים בהרבה את זמנו. כבר ב-2007 פתחה החברה אפליקציה שמאפשרת לכל גולש להציג מוצרים שונים של קמעונאיות מובילות בבפרופיל הפייסבוק והמייספייס שלו ולהשתתף ברווחים על כל מכירה.

הרעיון שכל אחד מאיתנו הוא בפוטנציה עסק קטן או חנות, עושה קאמבק: Tinypay מאפשרת לכל אחד מאיתנו לפתוח ‘דוכן לימונדה’ בפייסבוק, בטוויטר או באתר (שי מן). הסטארט-אפ Square של מייסד טוויטר מאפשר לכל בעל אייפון לסלוק כרטיס אשראי.

סלולרי כחוברת קופונים וכמיקרופון

חוברות הקופונים וההטבות משתדרגות לגרסה סלולרית – Zavers Yowza, mobiQpons ,Cellfire עם אפליקציות סלולריות, מאפשרות חיפוש קופונים על פני המפה. שירותים כאלה מעמיקים ספונטניות או כפי שקרוי בעגה השיווקית, קניות אימפולס.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם על סף רכישה, מרימים טלפונים לחברים ומתלבטים בקול רם האם מדובר בקנייה טובה, במוצר טוב ובמחיר טוב? ShopSavvy Red Laser, Amazon Mobile,  מאפשרים סריקת ברקודים של אלפי מוצרים והשוואת מחירים. ב-BazaarVoice’s MobileVoice ו- Fashism תקבלו ביקורות גולשים על מוצרים שאתם רוצים לקנות.

סיכום

עולם הקמעונאות מקבל זריקת אדרלנין עם מושגים כמו קנייה חברתית, מבצעים בזמן אמת, תמחור לפי משפיענות, חוות דעת גולשים, דוכני לימונדה, שגרירי שיווק. האם נראה קיוסק ובו המוצרים הנבחרים של גולשי זאפ או וואלה שופס? נדווח על רכישה ונקבל 5% הנחה על כל 100 חברים? האם הפרופילים שלנו בפייסבוק יכללו דוכני לימונדה של מותגים שאנחנו אוהבים?

>

פוסטים קשורים

• מה הייתם עושים ב-108 מיליון ש"ח?
• האם הפרסום מת?
• תעיפו את הידיים המשווקות שלכם מהטוויטר שלי
• חדשנות על הסכין: 28 טרנדים צרכניים לתשומת לבכם

פוסט מאת גיא חיים

גיא חיים, כותב הבלוג "ok, so now what?", מטמיע גישות שיווק חדשות בעסקים ובארגונים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

מדיה היא חד סטרית, מדיה נשלטת על ידי חברות, מדיה היא אפיק פרסומי. תפיסות שפחות רלבנטיות למדיה חברתית שהיא אינה בשליטה של אף אחד, היא דו סטרית ומי שמנסה לפרסם בה יתקל באותה אדישות של צופה בפרסומת. ברנוף מציע כינויים אלטרנטיביים אבל בשורה התחתונה ממליץ על שינוי תפיסה – המדיה החברתית היא הרבה יותר חברתית ממדיה.

בהמשך לדיון הסמנטי, מדיה באה עם מטענים נוספים שאותם דווקא כדאי לאמץ:

מדיה=כסף

מדיה חברתית אינה חינמית! איינסטיין ברוס בייגלס הרחיבו את מעגל האוהדים באמצעות חלוקת קופונים לבייגלס חינם. ב-24 שעות קפץ מספר החברים בקבוצה מ-4,700 ליותר מ-300,000! מהלך אפקטיבי יותר מקופונים בכל מדיה אחרת, בעלות לא מבוטלת. מהלך גיוס מצוין, ללא עלויות הפקה, ללא עלויות שידור, אך כולל עלויות מדיה.

לצפייה בקייס המלא

על קמפיינים נוספים: "טירת צבי יצאו  נקניקים"

מדיה=תוכן

תוכן קריאייטיבי עושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. פפסי לא פרסמה השנה בסופרבול והשאירה את המגרש המסורתי למתחרה קוקה קולה. 20 מיליון דולר הושקעו במהלך חברתי – החברה תחלק מלגות שבין 2,500$ ל-250,000$ לרעיונות שמעלים הגולשים. לקבוצת הפעילות בפייסבוק הצטרפו כבר למעלה מ-500,000 גולשים. באתר הפעילות, הגולשים מעלים רעיונות ומדרגים אותם:

מורים מצויינים לכל התלמידים – קבוצת חינוך אשר מנסה לגייס 250,000$.

לחלק עוגיות צופים לחיילים – פעילות שמנסה לגייס 5,000$.

אלפי רעיונות כבר הועלו לאתר, כאשר המצטרפים מבקשים את תמיכת חבריהם – פעילות שיחתית במיטבה. מדיה לא יכולה להיות ריקה מתוכן ומדיה חברתית צריכה להיות כזו שמעודדת יצירת תוכן ואלמנטים ויראליים.

לקריאת הקייס

על פעילויות תוכן נוספות

מדיה=רייטינג

פורד בקמפיין "Fiesta Movement" גייסה 100 מובילי דיעה בשנות ה-20, אשר קיבלו את הרכב לחצי שנה (כולל דלק וביטוח), עמדו במספר משימות במהלך התקופה ושיתפו בחוויותיהם בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר ועוד.

בתום הקמפיין: 6.5 מיליון צפיות בסרטי היוטיוב שהועלו, 50,000 מתעניינים בפיאסטה ו-10,000 רוכשים. קמפיין של sponsored conversation במיליון דולר, מה שהיה מספיק לאפיזודה קצרצרה, עד בלתי מורגשת במדיה מסורתית. קמפיין שבו המותג לא מעביר מסרים פלקטיים, אלא מאפשר לסוכנים, מסוגמנטים היטב להעביר את חוויית המותג. פורד מתכננת גל שני של פעילות.

המטרה היא רייטינג – אמנם למשווקים אין עדין בנצ’מרק לפעילויות חברתיות ביחס לפעילויות קודמות, אך יש לתכנן את הפעילות השיווקית כך שהיא מייצרת מעורבות ועניין ובסופו של דבר מייצרת תוצאות.

לקייס המלא

מה יוצא לי ממדיה חברתית?

שאלת השאלות של משווקים במדיה החברתית היא ‘מה יצא לי מזה?’. אפשר לענות על כך ב"תתנו תקבלו, לא תתנו לא תקבלו". צרו עניין, תנו הטבות, עודדו מעורבות, הסיתו תקציבים – תקבלו תוצאות.

מכירים דוגמאות לקמפיינים מוצלחים במדיה חברתית? כאלה שאינם ספאם ומספקים ערך מוסף ותוכן למשתמשים? שתפו אותנו.

>

פוסטים קשורים

• למה קמפיינים לצעירים בפייסבוק מצליחים?
• מעריצי מותגים במדיה חברתית נוטים יותר לרכוש במציאות
• מהי הצלחה במדיה חברתית?
• למה נשים מוצלחות יותר מגברים במדיה חברתית‬

פוסט מאת גיא חיים

גיא חיים, כותב הבלוג "ok, so now what?", מטמיע גישות שיווק חדשות בעסקים ובארגונים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

“למשתמש בטוויטר יש בממוצע 27 עוקבים בלבד ול-25% אין בכלל עוקבים. בדצמבר, רק 17% מהרשומים באתר טרחו לצייץ, 40% לא צייצו מעולם ו-80% צייצו פחות מעשר פעמים….בהשוואה לפייסבוק שבו יש למשתמשים 130 חברים בממוצע, כש-50% מהם מבקרים באתר מדי יום ומבלים בו לא פחות מ-55 דקות”.

בישראל מצטיירת תמונה דומה:

יואב פרידור מנכ”ל חברת הברנד מונטיורינג באזילה מציג את ממצאי השיחה ברשת הישראלית: בעוד שמתקיימת שיחה ערה על פייסבוק, כשהשיא נרשם בסוף תקופת הבדיקה (21/1/2010), טוויטר מדשדש והשיא מאחוריו.

פייסבוק אוזכר ב-4,700 דיונים בשבוע האחרון של דצמבר, טוויטר לעומת זאת זכה באותו שבוע ל-1,250 אזכורים בלבד. שיא האזכורים של פייסבוק היה בסוף תקופת הבדיקה ואילו טוויטר הגיע לשיא הבאז באמצע ספטמבר 2009 עם 1,600 דיונים בשבוע.

הזינוק המשמעותי באזכורים של טוויטר בישראל, נרשם כנראה כתוצאה מהבחירות באיראן עם עלייה מממוצע דיונים של 650 במאי 2009 לרמת השיא של 1,600 דיונים הספטמבר. טוויטר הצליח לייצר עניין ראשוני, אך אימוץ הפלטפורמה היה מינורי באופן יחסי ושיעור הנטישה שלו היה גבוה.

גם על פי קומסקור נראה פייסבוק בעלייה רצופה וטוויטר כאפיזודה שהשיא מאחוריה:

מספר משתמשי פייסבוק קפץ בשנה האחרונה בצורה משמעותית – 1.3 מיליון משתמשים בדצמבר 2008 לעומת 2.9 מיליון בדצמבר 2009 (עלייה של 123%).

טוויטר זנק ב-920% מ- 14,000 גולשים בדצמבר 2008 ל- 152,000 בדצמבר 2009 אבל:

השיא נרשם באוגוסט 2009 עם 162,000 ישראלים משתמשים אבל טוויטר יצר רצון בהתנסות ראשונית, עם שיעור נטישה גדול ותדירות שימוש נמוכה:

משתמש פייסבוק טיפוסי מבקר באתר 41 פעם בחודש, 8.3 דקות לביקור, בטוויטר זוכה לשני ביקורים בחודש, 2 דקות לביקור.

הטוקר, הגרסה העברית לטוויטר גם היא לא הצליחה למשוך את המשתמש – לאחר ההשקה במאי 2008 ושיא של 70 אלף גולשים חודש לאחר מכן, מבקרים בטוקר 16 אלף גולשים בחודשים האחרונים.

האם להספיד את טוויטר?

טרנד הבריאות שרד את מותו של אטקינס ואת מות דייאטת אטקינס, המיקרו בלוגינג חי ובועט גם אם הסטגנציה של טוויטר תמשך. טוויטר הציג לעולם סטנדרט חדש של תקשורת בין אנשים לאנשים ובין אנשים לעסקים – זמינות, REAL-TIME, Social Search, תוכן ON DEMAND ועוד.

עוד בעניין זה: האם טוויטר באמת דועך?

>

פוסטים קשורים

• מנהלי השיווק מפספסים את טוויטר
• של מי הציוצים האלה? הזווית המשפטית
• האם טוויטר באמת דועך?
• האם טוויטר גדול יותר מאירופה ומה שטחו של פייסבוק?

פוסט מאת גיא חיים

גיא חיים, כותב הבלוג "ok, so now what?", מטמיע גישות שיווק חדשות בעסקים ובארגונים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

האבחנה שאנחנו עושים בין שיווק לשיווק דיגיטלי, חוטאת לעיקר, למהלך השיווקי.

בתקופה הראשונה וההייפ סביב ה- WEB2.0 והמדיה החברתית שמנו דגש על  הפלטפורמה ועל השינוי הטכנולוגי. בתקופה הפוסט דיגיטלית הפוקוס יחזור להיות על המטרה השיווקית, קהלי היעד והרעיון השיווקי – וכולם יבואו לידי ביטוי גם באמצעות ארגז הכלים הדיגיטלי:

שירות לקוחות, מחקר ופיתוח, מועדוני לקוחות, נקודות מכירה, מעורבות חברתית, מבצעים, פרסום, קהילות מותג, מחקרי שוק ועוד ועוד.

מותגים כסטארטאפים

כמה נקודות למחשבה:

• 108 מיליון ש"ח היה תקציב הפרסום של קבוצת שטראוס ב-2009
• תנובה משקיעה 25 מיליון ש"ח במהלך מיתוג מחדש

אז מה הייתם עושים עם 108 מיליון ש"ח? קבלו אסטרטגיה דיגיטלית על קצה המזלג של כמה מחברי הפייסבוק שלי:

אשר עידן מציע להשקיע את הסכום ב-108 סטארטאפים, "ייצא לך מאחד מהם גוגל ואז 108 מיליון ש"ח ייהפכו ל 108 מיליארד דולר".

גם משווקים של מוצרי צריכה ושירותים, יכולים לפתח מחשבה סטרטאפיסטית – "במקום לקנות סטארטאפים אנחנו מקימים אותם" (אורן אריאל, מנהל החדשנות של HP, כלכליסט, יולי 2009). מה שתקף לחברה טכנולוגית, יכול להיות מיושם גם בחברות יוגורטים – סטארטאפ שיווקי מתוקצב, עם מינימום התערבות ומקסימום חופש יצירתי. גם משווקים של מוצרי צריכה ושירותים, חייבים לאמץ חשיבה בקטן – כדברי מייק ארלס, להמר יותר, להדליק הרבה יותר מדורות, להגדיל את הסיכוי שחלק מהמדורות יתפסו, ייצרו מעורבות ושיחה.

מותגים כספונסרים

שירה ורשבסקי מציעה לתת לה את ה-108 מיליון ש"ח, תום דולינגר יחלק 15 ש"ח לכל תושב, ירון אילן ברנדט אומר שיש לו כמה רעיונות. מותגים צריכים לתת במה לחשיבה קריאייטיבית של הלקוחות שלהם.

פפסי, לא תפרסם בסופרבול השנה. 20 מיליון דולר מושקעים בפרוייקט פפסי ריפרש שיחלק מלגות לרעיונות שמציעים הגולשים. הפוטנציאל החברתי-שיחתי של מהלך כזה כנראה גדול יותר מאשר כמה ספוטים בטלביזיה. גם קוקה קולה, פורד ואחרים, מייצרים שגרירים למותגים שלהם.

מותגים וחברות יפתחו בתקופה הקרובה יכולות קריאייטיביות פנים ארגוניות, ייצרו שגרירים ובעיקר חוויה מתמשכת שאינה מסתיימת כשמסתיים הקמפיין.

“אף אחד לא יודע מה לעשות עם פייסבוק וטוויטר”

"אנשי השיווק מדברים על רשתות חברתיות, פייסבוק, טוויטר. הם מאוד מתלהבים, אבל עדיין לא ברור לי מה האפקטיביות של כל זה. אף אחד לא באמת יודע מה עושים עם זה ואיך מייצרים שם דיאלוג אפקטיבי" כך גזי קפלן, מנכ"ל קבוצת נסטלה אסם, בריאיון לדה מרקר. עוד הוא מגדיר את השיווק הדיגיטלי והשיווק באמצעות רשתות חברתיות כקטגוריות שתמצח בתמהיל השיווקי.

שלוש נקודות בהתייחס לריאיון:

1. גזי קפלן, מעלה שאלה חשובה – מה האפקטיביות בפעילות הדיגיטלית. התשובה נחלקת לשניים:

שיווק דיגיטלי הוא אקספרימנטלי במהותו.

• אם לא ננסה איך נדע?

פורד השיקה את קמפיין הבלוגרים שלה על מנת לייצר פעילות מתמשכת ומעוררת שיחה, רק לאחר המהלך ניתן לאמוד את אפקטיביות הקמפיין. דל השיקה את ערוץ המכירות שלה בטוויטר, תוצאות המהלך מתבררות תוך כדי תנועה.

• שימוש בכלי מדידה ופיתוח מדדים

למעשה, כל לינק, כל תמונה שאנחנו משתפים היום ברשת, מדידים – כמה הקליקו, כמה ריטווטו, כמה נכנסו לאתר.

חברות כמו scoutlabs, radian6 buzzilla ו- tracx מייצרות מחקרי רשת, מעקב מותגים (brand monitoring), מיפוי השיחה ברשת, כלים לניתוח אפקטיביות של קמפיין, זיהוי משפיענים, ניתוח מעורבות גולשים ועוד.

משווקים פעילים במדיה חברתית, צריכים להתחיל בפיתוח בנצ’מרק לפעילות שלהן ברשת – מה מייצר עניין שיחה, מי הקהלים המעורבים, מה אומרים עליהם.

2. מי צריך שיחה עם מותגים?

הדיבור על פייסבוק וטוויטר צריך להשתנות ואני חייב להודות שגם הדיבור על שיחה עם הצרכנים, מתחיל לייגע. אנחנו לא רוצים שיחה עם חברות שירות וחברות מוצרי צריכה, אנחנו רוצים שירותים ומוצרים יותר טובים, אנחנו רוצים זמינות ונגישות של אנשים, תכנים שעושים לנו את החיים יותר פשוטים או יותר מעניינים, פרוייקטים שמגרים את הקריאייטיביות שלנו:

מעניין להשוות את הטוויטר של בזקבינלאומי והטוויטר של נטוויז’ן – הראשון מקצועי, נותן מענה לבעיות, מציע הטבות לעוקבים, זה של נטויז’ן דחקאי ומפרסם תכנים לא רלבנטיים למוצר, לשירות ולקהל היעד. בזקבינלאומי עם מחצית כמות הטוויטים של נטוויז’ן, אבל עם קהל עוקבים גבוה בהרבה. למה? כי יש מטרה ואסטרטגיה, השירות מתופעל על ידי מקצוענים.

3. שיווק פוסט דיגיטלי

אני קצת חוזר על מה שכתבתי ברישא, אבל חבר וקוליגה יקר אמר לי פעם: put the punch line in the headline – מטרות, קהלי יעד ורעיון שיווקי. 5P’s עושים את העבודה – People, Product, Price, Place, Promotion, כולם יכולים לקבל חיזוק משמעותי בשימוש בכלים דיגיטליים. פעילות אופליין ייחודית תמצא את דרכה לשיחה ברשת ופעילות דיגיטל שאין מאחוריה רעיון, תהפוך לעוד פיל לבן. אמנם דיגיטלי אבל פיל לבן.

>

פוסטים קשורים

• מה אתם הייתם רוצים בתמורה לנטישת פייסבוק?
• פייסבוק מציינת 500 מיליון ושואלת: מה הסיפור שלכם?
• מה אתם עושים כשפייסבוק למטה
• האם אתם יודעים לדבר?

פוסט מאת גיא חיים

גיא חיים, כותב הבלוג "ok, so now what?", מטמיע גישות שיווק חדשות בעסקים ובארגונים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

‘פייסבוק הופכת להיות האח הגדול של האינטרנט’ – זה היה הלך הרוח בקרב הגולשים.

כמו כל שינוי פייסבוקי, אנשים התרגלו מהר. פייסבוק הוסיפה תכונה המאפשרת למשתמש לקבוע אילו נתונים הוא רוצה לשתף, אך הניוזפיד נשאר ושינה את הדינמיקה של המדיה החברתית. אנשים, ממש כמו מותגים, הם רצף אירועי התקשורת שלהם ברשת ואוסף הקשרים שלהם ברשת. עולם של אינפורמציה מלאה ורציפה.

שקיפות רדיקלית

במתח שבין פרטיות ושקיפות – השקיפות מנצחת ובגדול ובשנים הקרובות המגמה רק  תלך ותתעצם. במישור הפרטי, היטשטשה לגמרי האבחנה בין אישיות פיסית לאישיות אינטרנטית. אנחנו, זו הנוכחות שלנו, זה האינטראקציה שלנו, זה היכולת שלנו להשפיע ואפילו ‘אוי גועלד’ האלכוהול שצרכנו אתמול בלילה. גם במישור הארגוני ‘רואים לכם הכל’ – יודעים הכל על טיב המוצר והשירות שלכם, על שביעות הרצון של הלקוחות שלכם וכמה ‘שווה’ לעבוד בארגון שלכם.

כלכלה של שקיפות רדיקלית

כלכלנים מניחים בלא מעט מודלים תחרות משוכללת ואינפורמציה מלאה וסימטרית – לכל מוכר או קונה יש מידע מלא על המוצרים והשירותים הנמכרים בשוק. תנאים אלו שלא התקיימו בקניית טלוויזיה או בבחירת בנק לפני 20 שנה מתקיימים היום. אנחנו יכולים לדעת הכל על מוצרים ושירותים בשוק ובאותה מידה יכולים לדעת הכל, עלינו, על החברה או המותג שלנו.

מספר דוגמאות

בנק first direct מפרסם ב-live מה אומרים עליו לקוחותיו ומה רמת שביעות הרצון שלהם. עוד מסמר בארון הקבורה של הפרסום הישן. כנראה שבשנים הקרובות נראה קצת פחות את דביר ומודי ואסי כהן ונראה הרבה יותר חברות שיש להן הצעה ייחודית, שמוצאות קהלי נישה ומייצרות להן את ההצעה האולטימטיבית, כזו שאי אפשר לסרב לה. נהיה חשופים לפידבקים של מעגל החברים והמכרים שלנו, של מובילי דיעה בתחומים שונים.

glassdoor מספקת מבט פנימי על עשרות אלפי חברות. עובדים באותן חברות משתפים בתנאי השכר שלהם, בתרבות הארגונית ובשורה התחתונה – האם זה מקום ששווה לעבוד בו. שקיפות רדיקלית מייצרת מציאות בה חברות ומותגים הם האנשים שעובדים באותם חברות ומנהלים את אותם מותגים. שוק של קומודיטי במציאות של שקיפות מחייב תרבות של בידול מצד אחד וטיפוח הון אנושי מוביל מהצד השני.

אתרים כמו bazaarvoice, yelp, travelist , הינם אתרי ‘חוות דעת צרכנים’ – ההמונים משתפים בחוויות ממלונות, חנויות, מסעדות ומתבססים בקבלת החלטות על חוות דעת של אחרים. היום אנו חשופים לשביבי מידע – שומעים באופן אקראי על חוויות צריכה חיוביות וחוויות צריכה שליליות, בעתיד הקרוב כל הזדמנות צריכה תהיה מלווה בקבלת פידבק בזמן אמת של צרכנים אחרים שכבר התנסו במוצר ובשירות.

tweetpsych מייצרת פרופיל פסיכולוגי-אישיותי על סמך עדכוני הטוויטר שלנו. המערכת בגרסת בטא ומניבה תוצאות בסיסיות, אבל אין ספק שהתנהגותינו ברשת מספיקה על מנת להעיד על כישורינו הקוגניטיביים, האמוציונאליים והחברתיים. גיוס עובדים ישתנה בצורה דרמטית וכנראה גם אתרי היכרויות.

klout ממפה את המשפיענים במדיה החברתית על פי נושאים, אזורים ועוד. גם מידת המשפיענות שלנו היא ‘כמיתה’ ועשויה לייצר קשרים מעניינים בין עסקים למובילי דיעה. כשאני חושב על זה כנראה שבעתיד הקרוב שליו עם ציון משפיענות 28 ישלם פחות על לפטופ מאשר אני עם ציון משפיענות 10 אשלם על אותו לפטופ ממש. מחשבה קצת מתסכלת אבל שליו הבטיח שיקנה שניים ויעשה לי מחיר טוב.

סיכום

אני חייב להודות שבמהלך כתיבת הפוסט, נעתי מספר פעמים, באי נוחות בכסא. יש משהו מטריד בידיעה שאנחנו ‘שקופים’, כי אפשר לעשות ניתוח פסיכולוגי לפרופילים שלנו וניתן לנבור בדינמיקה החברתית שלנו ולהבין את מידת ההשפעה שלנו. אך בד בבד יש משהו מעצים במגמה הזו, נהיה צרכנים יותר חכמים, נעבוד בארגונים המאותגרים כל הזמן על ידי העובדים והלקוחות שלהם וכנראה גם נוציא מעצמנו את המיטב, כי מתבוננים בנו כל הזמן.

המלצות קריאה:

5 Ways to Make Your Business More Transparent

Reviewing Is the New Advertising – Transparency Triumph

>

פוסטים קשורים

• פרטיות ופייסבוק זה דבר והיפוכו: צאו מהקטע
• התבטאות של מנכ”ל פייסבוק: “מי שסומך עלי – מטומטם”
• רשמים מניסוי חורימבה במודעות החברתיות של פייסבוק
• 8 טיפים לשמירת הפרטיות בפייסבוק

פוסט מאת גיא חיים

גיא חיים, כותב הבלוג "ok, so now what?", מטמיע גישות שיווק חדשות בעסקים ובארגונים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter