אתר הפורומים המשפטיים הוותיק החליט להטמיע את מערכת התגובות החברתית של VirtualWeb, המוכרת בעיקר כמערכת התגובות החברתית של אתר גלובס, "דסק" ולתת לאתר שעד היום התבסס על מערכת הפורומים והמאמרים – נופך חברתי יותר.

אני חייב להודות שאני אוהב את ההיברידיות בממשק של וירטואל-ווב. בעיקר משום שהוא קשה להגדרה. הוא לא רק מערכת תגובות, משום שהוא נותן עומק ורחוב לזהות המגיב, הוא מאפשר יצירת תוכן מקורי ולא רק התייחסות לתוכן מערכתי ובעיקר כי והוא חי בסימביוזה נוחה יחסית עם מערכת תוכן קיימת. אין חולק שהתוסף מעצים (למי שחפץ בכך) את הפרסונליזציה והזהות של המבקרים באתר ומרחיב את יכולת התקשורת בין המשתמשים על בסיס האתר.

לאחר שהתרשמתי מהתוסף אני יכול להתרשם שלא חסרים בו באגים, בדגש על החיבוריות לרשתות חברתיות כללית (פייסבוק, טוויטר, וכיוב’) ולזכותם של אנשי Lawforums יאמר שהם התריעו בפניי שמדובר בגרסאת בטא ושהם מודעים למגוון תקלות. עדיין, הייתה מאוד חסרה לי התממשקות ללינקדאין ומסכים נוספים. למרות הכל, מדובר בקפיצת מדרגה של ממש של שכבה חברתית בעברית, ובמקום מעניין במיוחד.

השאלה המרכזית שנותרה אצלי ללא מענה היא האם סקטור עורכי הדין ייאמץ את התוסף לחיקו הממשק הזה כזהות המרכזית שלהם בעיסוקים או לאו.

אין לי ספק שעשרות מועמדים להתמחות, או מחפשי עבודה בתחום יציפו ויגדשו את הרשתות האלה מתוך רצון להתבטא ולהרשים, במקרים רבים, זה עלול "לזהם" את הפיד של התוסף. אך האם עורכי דין מוכרים ו/או מעניינים יחלקו שם את דיעותיהם, הידע שלהם, ויסייעו זה לזה? קשה לי להכריע, אבל דבר אחד ברור- זרם דיעות, שיחות ומאמרים של משפטנים מעניינים הוא מה שיהפוך את התוסף הזה מעוד פיצ’ר באתר הקיים, לדבר שעומד בפני עצמו.

>

פוסטים קשורים

• גילויים חדשים בפרשת השופטת המטקבקת
• הושק פריביז: פלטפורמה של מטבע וירטואלי לאתרים
• של מי הציוצים האלה בכלל?

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

על השאלה האם זה ראוי לשים את תרומת הדם כתנאי לא נתעכב, אלא על הקמפיין עצמו.

הכניסה לאתר מלוות בסרטון שנפתח בתצלומים על רקע מלחמה, אש ותמרות עשן, והסמנכ"לים הבכירים עצמם משחקים קבוצת חיילים שסופגים יריות, מופצצים ובעיקר מדממים למוות כששפריצים של דם מקשטים כל חלקה טובה. מוזיקה דרמטית וצילום מחוספס מלווים את הסרטון, ולבסוף מסתבר חידוד המילים האלמותי- "הם מחפשים דם חדש". הבנתם? הא? הבנתם או לא? הא? הא? חזק? הא?

אינני ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, מעולם לא החזקתי פצוע שמת לי בזרועותיי, ומי שמכיר אותי יודע שרגישות לסקטורים מסויימים בציבור היא לא הצד החזק שלי.

אז למה לעזאזל בא לי להקיא?

>

פוסטים קשורים

• צפו עכשיו: הסרטונים הוויראלים הטובים של אפריל
• גוגל ו-IAB מציגים: כלי חינמי למידע על הרגלי צרכנים בישראל
• האם זו פרסומת הטלוויזיה הטובה ביותר בעולם?
• הסברה 2.0: ישראל לראשות עיריית פסטביל קאן

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

זה לקח כמה ימים של חילופי האשמות ובדיקה דקדקנית, אבל לבסוף פורסמה הודעה מפורטת ומנומקת מטעם אונברסיטת פרינסטון בנושא מגלה כי אכן קיימת בעיה בהגדרות הרכיב האלחוטי במכשיר באופן שעלול לגרום להפרעות לכלל הרשת האלחוטית אליו מחובר האייפד. פרינסטון דיווחה כי למרות שמשתמשי הקצה שמחוברים לרשת האלחוטית של הקמפוסים אינם חשים זאת, שגיאה חוזרת בהגדרות ה-DHCP של מכשירי האייפד שהתחברו לרשת של פרינסטון הובילה לבעיות ניתוב כוללת שהשפיעה על הרשת כולה, לרבות יצירת שגיאות בכתובות IP ושאר צרות אחרות שכוללות הרבה מונחים טכנים שמפורטים בהרחבה בלינק שלמעלה.

בינתיים פרינסטון פירסמה לאחר סיוע ממומחי אפל מדריך לקביעת הגדרות חריגות שמונעות הישנות הבעיה, וה"שפצור" עוקף את ההגדרות הקיימות כדי למנוע חסימת מכשירים מגישה לרשת שלהם. בהודעה פורטה המדיניות של האונברסיטה הכוללת התרעה אצל מפעילי מכשירים אשר אינם מיישמים את ה"שפצור" ליישם אותו בטרם ייחסמו, ומכשירים שלא יישמו אותו יחסמו עד שיעשו זאת.
בהודעה טורחת פרינסטון להדגיש כי מדובר באופן חד משמעי בתקלה במכשיר באופן שמערער את יציבות הרשת כולה ולא בעניין הקשור להגדרות הרשת אצלה.

אם יתרבו הדיווחים על תקלות רשת מערכתיות הנובעות מתקלת הרכיב האלחוט באייפד – ייתכן והתעקשותו של משרד התקשורת הישראלי שזכה לכינוי "בירוקרטי" ו"מרובע" ושאר קיטונות של ביקורת תתפס בבחינת "מציון תצא תורה".

האם חשש מתקלות כאלה מהווה סיבה מוצדקת לעכב ייבוא של מכשיר כה מבוקש כמו האייפד או שכל בעל רשת אלחוטית צריך לקחת את האחריות ליציבות הרשת לידיו? האם החלטת משרד התקשורת נראית לכם הגיונית יותר עכשיו?

פוסטים קשורים:

האם אייפד הוא מזימה תאגידית של אפל?

מט”ח תשיק אפליקציית ספרים לאייפד

שמונה חסרונות מהותיים של אייפד והפתרונות שלנו

לכל הכתבות בנושא אייפד

>

פוסטים קשורים

• משרד התקשורת והאייפד: מה לא מספרים לכם
• איי דיגיטל פתחה רשימת המתנה לאייפד
• ההשקה הבינלאומית של האייפד: ב-28 במאי
• איידיגיטל צודקת: אל תקנו אייפד מ"באג"

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

הם מסתובבים ככה, כי באותן מדינות, היחס בין שליטי המדינה לאזרחיה מבוסס על פחד ושימורו. פן יתאגד ההמון נגד אלו ששולטים בהם, לרוב שלא בצדק ובשררה.

לבושי השחורים יגיעו לפתע בחריקת בלמים, או ישתלשלו בחבלים. הלבוש השחור, הרכבים השחורים, החלונות הכהים, משקפי השמש והחליפה שחנוטה בעניבה שחורה גם ביום חם כולם נועדו כדי לזעזע את האזרח הפושע כדי שרק מעמד המפגש עם הביריונים מטעם המדינה יגרום לו לרעוד בבעתה ולחשוב על מה שעשה, או שלא עשה, או שאמר ושחשב חלילה.
אז הנה, רשות האכיפה והגביה של מדינת ישראל, זרוע האכיפה האזרחית של מדינת ישראל בחרה לצאת בקמפיין פרסומי, ממש בצמוד ליום העצמאות, היום שבו אנחנו חוגגים לאותה מדינה ממש יום הולדת. בקמפיין מופיעים בכל פעם שני שחקנים עם מראה מגודל ומאיים עטורי חליפות ואמצעים בנוסח השטאזי רק כדי להפחיד אתכם. והמסר הוא אחד: הם מפחידים, הם ימצאו אתכם בכל מקום, על כל מה שלא תעשו לא בסדר. גם בחו"ל, גם בארץ, גם במרתף חשוך, הם ימצאו דרך להיכנס.
זה לא משנה מה הם אוכפים והאם הדין שהם אוכפים הוא צודק או לא. הם מסמלים דבר אחד בעיקר: תפחדו מהמדינה, תפחדו מאוד.
לינק לסרטונים במדיה פלייר

>

פוסטים קשורים

• כדאי להציץ: שירת הטוקבקים של מנשה נוי עבור בצלם
• סלבים, ציצים ותככים בחנות החיות

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

האייפד לא נוח באחיזה ולא יציב בשכיבה
הסבר: האייפד אמנם קל יחסית למחשב נייד (גם אולטרא נייד) אבל עדיין כבד מאשר להחזיק אותו כמו ספר. כמנסים לקרוא בואותו על הברכיים הוא מכאיב בצוואר. הגב של האייפד סגלגל (מעוגל מעט), דמיינו את החלק העליון של המקבוק שאתם מכירים בתוך חלק תחתון. מה שמאוד מקשה לעבוד כשמניחים אותו על משטח עבודה ישר. מדוע? כי הוא מסתובב על צירו המרכזי בכל נגיעה ואז צריך להקדיש יד שלמה לאחוז בו כדי למנוע ממנו מלהסתובב בכל נגיעה.

הפתרון הרשמי של אפל: קנו את האיי-משטח! שטיח שפותח בסיוע מדענים מנאסא ועכשוי כולו ממיקרוסיבים פרו-ביוטים, סיבי פחמן ועם נקבוביות נושמות שמסייע במניעת סיבובו של האייפד על השולחן שלכם. האיי-משטח מסייע במניעת עובש ועמיד עד קליעים בקוטר 7.62 (לא כלול בערכה). האיי משטח מגיע באריזה מהודרת, אך פשוטה ומנימליסטית.

המחיר:  99.90 דולר בחנויות המובחרות.

הפתרון הישראלי: משטח סיליקון לבידוד תחתיות סירים חמים בעשרה שקלים היחידה. תשעה שקלים לחברי מועדון.

הזכוכית של האייפד שבירה מאוד. כן, אפילו יותר מהאייפון
הסבר: איזה גאון הצליח לשבור את הזכוכית של האייפד תוך 24 שעות מהיום שהוא קנה אותו אחרי שהוא הפיל אותו 3 פעמים בטעות על שטיח ביתי. בדיונים חשאיים שמתחרשים עכשיו במטה אפל מתלבטים אם לחסל את הנוול מהאוויר או להסתפק במעצר. נחכה לפקידה של סטיב ג’ובס שתדליף את המסמכים בעתיד. בבדיקות שערכו חברי CNET, מסתבר שאכן מדובר במכשיר שביר במיוחד, וממש ממש, אבל ממש לא כדאי לכם להפיל אותו. כן חברים, סיפרו לנו שאף טיל נ"ט לא יחדור את המרכבה ושאי אפשר להפוך את ג’יפ ההאמר. בינתיים הרבה מרכבות חוררו מטילים פרימיטיבים והאמרים עשו סלטות בכבישים שפג’ו 106 עברה. אין עדיין מספיק מקרים מתועדים כדי לצייר תופעה, אבל מתעורר חשש שהמשקל ושטח הפנים הרחב יחסית של האייפד מגדילים את הסיכון לניפוץ הזכוכית.

הפתרון הרשמי של אפל: קנו את האייזהכואב! מתקן קשיח מטיטניום וחיפוי קרמי שיצפה את האייפד שלכם מכל כיוון אבל יפריע לו להשתלב עם המקלדת בעתיד. נגיעות קלות של סיליקון ומדבקה למניעת שריטות ישלימו את ההגנה המושלמת למכשיר שלכם. (האייזהכואב אינו עמיד בקליעים עד קוטר 7.62, ולשם כך תצטרכו לרכוש את האייזהכואב פרו בתוספת של 20$).

המחיר: 78.80 דולר בחנויות המובחרות.

הפתרון הישראלי: לא יודע, אבל זה כנראה יהיה משהו שמישהו פירק מציוד צה"לי וזה ישתלב היטב עם החרמונית שיש לכם במילא בארון וערימות התחמושת על המדף למרות ששירתתם בתור שלמת בתל השומר.

המקלדת הווירטואלית לא נוחה להקלדה
הסבר: בלוגרים מדווחים שהמקלדת הווירטואלית פשוט לא נוחה. במצב הורטיקלי (שימוש לאורך), עוד ניתן לאמץ הרגלי הקלדה בשני אגודלים באופן דומה לאייפון, אבל במצב אנכי (שימוש לרוחב שחשוב בעיקר לגלישה ברשת)-  גם מי שיודע לנגן אקורדים של עשרה תווים על פסנתר לא יצליח להקליד על האותיות האמצעיות (כמו F ו G).

הפתרון של אפל: הניחו את האייפד על שולחן והקלידו בנוחות.

ניסינו, אבל הוא כל הזמן מסתובב על השולחן!
הפתרון של אפל: חזרו לתחילת הפוסט וקנו את האיימשטח! עכשיו מגיע ביחד עם האיי-זהכואב במבצע ב-199.99 דולר בלבד (כן, אנחנו יודעים שזה עולה יותר מלקנות כל אחד בנפרד, אבל אתם מקבלים את זה במארז מינימליסטי, אבל מהודר).

הפתרון שלנו: תטעינו אותו קצת בזמן שאנחנו חושבים על פיתרון.

האייפד לא נטען כשהוא מחובר בחיבור USB לפי סי
הסבר: לקוחות החלו לדווח אודות תקלה מוזרה שבעוד שהאייפד נטען כשמחברים אותו לחשמל או בחיבור USB למחשב מק. הוא לא נטען, מסיבה מיסתורית, כשהוא מחובר בחיבור USB למחשב שמריץ חלונות. הסיבה המסתורית אולי תיוודע יום אחד כשיוסר צו איסור הפרסום שתטיל אפל על צרכניה. אבל לבינתיים- תעלומה.

הפתרון של אפל: קנו מק בהרבה מאוד כסף.

הפתרון הישראלי: קנו מק מעפן שהתנפץ לו המסך, או שהלכה לו המקלדת, ברבע מחיר ביד2, הדיבקו לחלקו העליון משטח מרופד ונעים והינה יש לכם גם מטען מהודר לאייפד שלכם וגם מיטה מחוממת לחתול שלכם ללילות הקיץ הישראלי הקודר.

המסך מחזיר השתקפויות בקלות ואינו קריא בשמש

הסבר: רבים מדווחים, שלהבדיל מספרים אלקטורונים הפועלים על דיו אלקטרונית, המסך של האייפד לא קריא באור שמש (תשכחו מהפוזה שבניתם עליה בחצר בית הקפה בקיץ התל אביבי) מה גם שהמסך המראתי מדגיש את ההתשקפויות מאחר ולא נוח לקריאה:
הפתרון של אפל: קנו מדבקת מאט לסיוע להפחתת הברק ב-20$ ליחידה (באריזה מהודרת!).
הפתרון שלנו: קנו מדבקת מאט זהה לסיוע להפחתת הברק ב-5%$ kיחידה מDealExtreame.

האייפד לא אוהב שמש

רציתם לבלות עם האייפד על חוף הים? אתם יכולים לשכוח מהעניין, במיוחד כאשר מדובר בשמש הישראלית. על פי תלונות של כמה משתמשים, האייפד עובר “למצב התקררות” בתנאי אקלים חם מדי. ההודעה שתוצג במצב כזה היא: “iPad needs to cool down before you can use it.

מתברר שמדובר בפיצ’ר ולא בבאג. טמפרטורות הפעולה של אייפד הן 0-35 מעלות צלזיוס ובמצב כבוי המכשיר יכול לסבול טמפרטורות של מינוס 20 עד 45 מעלות צלזיוס.

הפתרון שלנו: מארז צינון ל-iPad במחיר של 25 דולרים.

אנחנו בעד אייפד

יש חסרון מהותי נוסף עבור המשתמשים הישראלים: מערכת ההפעלה של המכשיר אינה תומכת בהצגה תקנית של עברית מימין לשמאל.

הפתרון הישראלי: בעקבות הידיעות על פריצה המאפשרת גישה להרשאות ה-ROOT של התוכנה ועל סמך הניסיון המוקדם עם האייפון, זה יהיה בטוח להניח שהטלאי המאפשר הפעלה בעברית אינו רחוק.

כאן אולי המקום להדגיש שאנחנו לא נגד אייפד. להפך, על פי כל מה שקראנו מדובר במכשיר מדליק שמספק חוויית אינטרנט שונה וחדשנית. אם הרעיון של חיבור ניידת מכל מקום עם טאבלט יפה וכיפי נשמע לכם טוב, האייפד מיועד בדיוק עבורכם. עם זאת, אסור להתעלם מהעובדה כי מדובר במכשיר לא מושלם, אשר חלק מפגמיו ניתנים לפתרון בתוספת מחיר ואחרים, יש להניח, יתוקנו בדורות הבאים של האייפד. סבלנות לרוב היא צעד חכם ומאמצים מוקדמים, כפי שכתבנו לא פעם, נדפקים לא אחת.

עוד באותו עניין: 10 אפליקציות חובה לאייפד.

>

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

כבעליו המאושר של אייפון מזה שנתיים וכאחד שלמד לפרגן לאפל וליהנות מהמכשיר המצויין הזה, אני מבקש לנצל פוסט זו זה כדי לומר תודה.

תודה לכל אלו שעמדו בקור המקפיא של אניטאון יו אס איי בשביל להיות שם לפני כולם.

תודה למאות האלפים שהזמינו בדואר מראש מכשיר ב-600 דולר ומעלה שהם מעולם לא נגעו בו, מעולם לא ידעו אם המסך שלו נוטה להישבר, אם הסוללה שלו חלשה מדי, אם הוא נשרט בקלות או שהוא סתם מעפן. תודה לכם אנשים שקונים משהו יקר על סמך מצגת, אם אתם כבר פה, יש לי כמה יחידות נופש בקלאב הוטל שיבנה ב-2020 בטיימשרינג.

תודה לכל אלה ששילמו מחיר כפול מהמחיר שהוא ימכר בפועל בסופו של דבר (כולכם שכחתם את הפחתת המחיר המטורפת בין לילה בתקופה האייפון).

תודה לאלה ששמים את עצמם על הגדר וסופגים בהנאה את רסיסיו של רימון יחסי הציבור של אפל בשביל שלי, לחבריי וילדיי יהיה עתיד טוב יותר, עם מכשירים טובים יותר, זולים יותר ומהנים יותר.

תודה לכם פאנטים דפוקים שהחיים שלהם כל כך ריקים ו/או שהם חושבים שמשהו עם בטריה שלא רק רוטט יגרום לכם לכזה גל של אושר והגשמה עד שתעמדו בתור מקפיא כדי שיהיה להם מכשיר מסוים כמה ימים לפני שאר העולם, באמת. אתם אלו שמניעים את גלגלי הכלכלה העולמית. אתם האלפא צרכנים, האבות המייסדים של הטרנדים שיהיו והטרנדים שמעולם לא היו. אתם הקורבן, הגיבור, והנערה היפה. אתם, אתם ומקמשהו שלכם.

אבל הכי חשוב, תודה שבזכות העיוורון הלא ברור שלכם, אפל יעשו את סיבוב הרווחים המיידי שלהם על התחת שלכם ואני, כמו רוב שפוי נקבל ממש בעוד כמה חודשים מחיר סיבר ונמוך יחסית ומכשיר כל כך טוב שיפותח וישופר על חשבונכם.

כי אפילו שממש ממש בא לי, ואפילו שאני גם מאמין שהאייפד יהיה אחלה של מכשיר- גם אפל עוד לא הצליחו להנדס את מעגל  הסיליקון שיגרום לי לעמוד בתור או לקנות משהו שאני לא יודע מי הוא ומה הוא בטונה של כסף ובתור מקפיא.

תודה. נרקומקים.

בעניין דומה: האם מאמצים מוקדמים נדפקים?

>

פוסטים קשורים

• למה אפל והאייפאד עומדים לשנות הכל
• האם אייפד הוא מזימה תאגידית של אפל?
• 5 סיבות למה לא לקנות iPhone
• חורימבה לשבת: פייסבוק מתחזקת, גוגל מתפוגגת

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

#2: מוצר רע למשתמשים שלכם הוא לא מוצר שרע לכם

החזקתי לכמה שבועות את הזוועה המכונה בניכר כ"קינדל 2"  (Kindle 2). הקינדל מגיע מראש כשהוא (1) מקונפג לקורא אחד (שזה כמו האיי-טיוז של אפל, רק עם אקדח מוצמד לרקה שלך). (2) עם הגנת DRM מזוויעה שתפוצח יום אחד כשישלח צו 8 לכל אנשי המילואים של 8200, (3) עם חוסר יכולת לקרוא פאקינג PDF פשוט, (4) עם קצב עדכון מסך של מילואימניק עייף. (4) עם מקלדת לא אינטואיטיבית בעליל; (5) הדפדפן שלו התחרה בכבוד בקומדור 64 והפסיד; וכמובן, (6) בלי תמיכה בעברית, או צפי לכך בעתיד. ואז (7), כהתרגלנו להכל, המסך (שאמור להיות גמיש ודק) התנפץ.

במילים אחרות, הקינדל היה כל דבר שאני שונא במוצר טכנולוגי חדש: מלוקק, אובר-משווק, אובר-מתומחר ולא מספק את הסחורה שהוא יכול היה לספק מבלי לפרוץ פריצת דרך טכנולוגית יוצאת דופן.

3#: בהחלטה האם להשקיע משאבים במשהו חשוב למשהו מגניב – לכו על המגניב

ועדיין, התלהבתי מהקינדל רק מהנימוק שמסביר למה אייפון נמכר יותר מהנקסוס וואן של גוגל ומה-HTC DIAMOND שטובים ממנו (בהרבה), על הנייר, בהרבה: הוא היה מגניב רצח.

יום אחד, בבתי ספר לשיווק, בפקולטות לתכנון מוצר, או במקום הזה שמכשיר בו את האנשים שמקבלים את ההחלטות האלה, ילמד קורס ב”מגניבות רצח למקבלי החלטות" או משהו כזה. מישהו שעבד באפל בשנות האלפיים ירצה שם לסטודנטים קשובים בזמן ששלד של מישהו ממיקרוסופט יהיה תלוי ברקע.

זה כבר ממזמן לא עניין של ביצועים, זה לא עניין של מפרט טכני ולא עניין של תמיכה או מחיר. זה עניין של אטרקטיביות, של ליצור שוק חדש שלא ידע שהוא ממש צריך את הדבר הזה. יותר מזה, זה ליצור את השוק שמזלזל באלו שלא בשוק שציינתי קודם. נכון, יש את העניין המטריד הזה של טכנולוגיה חדשה או ישום מחדש של טכנולוגיה קיימת שגורמת לאנשים לומר "זה מגניב רצח, ואני רוצה את זה". אבל זה רק חלק קטן מהעוגה, ובעוגה טעימה, כל אחד יודע, יש יותר קצפת מבצק.

4#: תנו להם לפרוץ: DRM טוב זה טוב, DRM רע זה יותר טוב!

האקס-בוקס 360 של מיקרוסופט היא קונסולה מחורבנת. היא כל כך מחורבנת, עד שמוצרים מחורבנים אחרים יכולים לתבוע אותי על לשון הרע שהעזתי להעליב אותם כשהכנסתי לקטגוריה שלהם את האקס בוקס 360. היא מתחממת ונשרפת בתדירות שתגרום לטויוטה להרגיש טוב עם עצמה, היא לא תומכת בפול HD כמו שצריך, לא בבלו-ריי, לא ברשת אלחוטית (בלי רכישת תוסף יקר להחריד), היא מכריכה את משתמשיה לרכוש מתאם פלסטי מיוחד בשביל לתקוע כבלHDMI  סטנדרטי וחוץ מלתפוס את משתמשיה ברגליים הפוך ולנער אותם עד שיפלו השקלים בכיסם- מיקרוסופט לא בוחלת בשום אמצעי להוציא עוד ועוד כספים מהם. ועדיין, היא שמה בכיס את הפלייסטיישן והווי 3 במכירות. נקודה

למה? הרבה מייחסים את נקודת המפנה לעובדה שהאקס בוקס 360 נפרצה כמעט מיום השקתה. זאת הודות, כמובן, לנטייה של מיקרוסופט לחפף בטכנולוגיה ולהקפיד בסנקציות ובאכיפה הדורסנית. ישראל היא מעצמה (במובן השלילי של המילה) בתחום הקונסולות הפרוצות. עשרות אלפי לקוחות ואולי אפילו רבים מהם, שידם אינם משגת להוציא 400 שקל על משחק, משלמים כמה מאות שקלים ומשחקים את המשחקים שהורדו ברשתות שיתוף וקבוצות דיון. אל דאגה לענקית מרדמונד- מידי תקופה עשרות אלפי, ויש שאומרים שמאות אלפי קונסולות "נענשות" מרחוק על הפריצה, מה שמבטיח שמשתמשים שפשעו- יקנו קונסולה נוספת.

סוני, שעשתה עבודה טובה באמצעי הצפנה של הפלייסטיישן 3, גרמה לכך שפריצת מנגנוני ההגנה של יצירת המופת שלה הפכה ל(כמעט) בלתי אפשרית. מה שמכריח את את הקונים לרכוש את המשחקים כדין ולהוציא כ-400 ש"ח למשחק שצרוב על תקליטורי בלו-ריי יקרים.

בהקשר זה, בל נשכח את היסטריית האייפונים הפרוצים שהביאה את הגל הראשון של האייפון לרחבי העולם (ועשרות אלפי מכשירים פרוצים לחופי ישראל), או את המדיניות הסודית של מייסדי יו-טיוב שעודדה העלאת סרטים מוגנים בזכויות יוצרים שנחשפה בשבוע האחרון, או את מגוון הסדרות והמוזיקאים שהפכו לפופולארים הודות לביקוש ברשתות שיתוף קבצים. כולם מצביעים על דבר אחד: להלחם בפיראטיות זה דבר אחד, אבל תשדלו לזכור שפיראטיות היא הקטר שמסיע את המוצר היקר מידי שלכם להמונים שלא היוקונים אותו אם לא היו יכולים לפרוץ אותו. איך עושים מזה כסף? זה נושא לפוסט נפרד.

5#: זיכרו! אתם פלטפורמה: פנקו את שותפי התוכן ויצרני האפליקציות! (עד שהם יבינו שהם צריכים אתכם יותר ממה שאתם צריכים אותם, ואז נקנקו אותם)

בלי מאות אלפי האפליקציות של אייפון, זה היה טלפון בינוני למדי. בלי התוספים של בוקסי, זה היה עוד מדיה סנטר חביב. בלי הספרים של אמאזון לקינדל, זה היה קרש חיתוך מצויין לירקות, בלי מיליוני האפלציות שאין בחנות ה-OVI של נוקיה, לא הייתי יכול לרדת עליה כל שני וחמישי. הבנתם את הרעיון.

בוני האפליקציות, המו"לים של הספרים, חברות התקליטים הם החברים שלכם בהשקה, הם העגלים שצמודים לעטינים שלכם. תנו להם כמה שיותר, 60% ממכירה, 70%. תנו, אל תתביישו. הראשונים יהיו מוכשרים ופורצי דרך, ויהפכו את הפלטפורמה שלכם לשוס. אחרי זה יבואו החובבנים, אלו שעושים אפליקציית אייפון ל"משה מוצרי חשמל" מנס ציונה שאפשר לראות בה את הכתובת שלו (!), מפה (!!) תמונות (!!!) ואפילו להתקשר(~@!#$*!!). בסוף, אם תצליחו, יגיעו גם אלו עם הפורנו, התוכן הבעייתי, התוכנות של המתחרה, אלו שנשבעו שלא יצטרפו אליכם ועושי הצרות למינהם. בדרך, כשהם יבינו שאין בלתכם, שנו את תנאי הפיתוח ותחתימו אותם לאט לאט על הסכמי שיתוף פעולה אכזרי. קרעו אותם.

קחו לעצמכם 60% ואפילו 70% מהמכירות. תחתימו אותם על הסכמי סודיות שאסור לספר על זה שיש הסכם סודיות ואפילו שאסור לספר על זה שאסור להם לספר שיש הסכם סודיות. תודיעו להם שכל הזכויות שלכם, לא משנה איזה זכויות. הם יחתמו גם על לתת לכם זכויות מטפחי זני צמחים. אל תשכחו לדרוש שהם יפצו אתכם אם מישהו יכנס חלילה בקיר כשהוא אוחז במכשיר שלכם בזמן שהוא מפעיל את האפליקציה שלהם. אה כן, ושיקנו מק. כי חבילת הפיתוח שלכם עובדת רק על מק. למה? פומפה. כי אתם הפלטפורמה, והם לא. וכן, אם לא שמתם לב קודם,  אין #1 בתחילת הפוסט. למה? כי אנחנו הפלטפורמה ואתם לא. הבנתם את הרעיון? יופי. עכשיו תנו לנו תמלוגים.

6#: אל תוציאו רק מוצר אחד מהסדרה. תעשו שהמוצר הזול יהיה בלתי שמיש כבר כשמוציאים אותו מהקופסה

קנית את הנוני? לא פלא שהמכשיר שלך נתקע פעמים בשעה ומחליף את הפונט לקירילית! זה בחיים לא קורה בנוני-נאנו דור תשע". זה מה שאתם צריכים לשמוע. הרי מה הוא האייפון 3GS  בלי התקיעות של ה-3G? מי היה קונה חלונות 7 בלי הזוועה שמכונה ויסטה שנרכשה רק כמה חודשים לפני זה?

תקראו לזה "דגם 2", תראו לזה "Elite" או "Premium". תזכירו ללקוחות שלכם: בשביל לגעת בחלום צריך לשלם, בשביל שהחלום גם יעבוד, צריך לשלם יותר. הרגיעו את הלקוחות שלכם שזה לא באמת יקר, כי יוצא בתכל’ס בחינם, כי זה חוזר בזמן אוויר / סמסים / ספרים במתנה / תווי קניה במשה מוצרי חשמל מנס ציונה וזה פרוס ל-36 חודשים.

>

פוסטים קשורים

• למה צריך ספרים בחנויות ספרים?
• למה קורא הספרים האלקטרוניים העברי יהיה פלופ
• למה אין ספרים ב"עברית" גם בקינדל וב-iPad?
• בקרוב: טאצ’ו – ספרי ילדים בעברית לאייפון

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

המידע אודות חשיפת הדרכונים של המתנקשים וצילומי מצלמות אבטחת המידע שתעדו כל צעד ושעל של רוב המשתתפים בחיסול החל להרקם מזה שבוע ונחשף (בצעד נדיר) בתקשורת העולמית בימים האחרונים. בין ההערכות דובר על כ-17 חברי חוליה כאשר 11 מהם זוהו בוודאות ופרטיהם, צילומי הפנים שלהם, וייתכן שאפילו נתוניהם הביומטרים (על פי משטרת דובאי נלקחים מנוסעים נכנסים למדינה טביעות אצבע ורשתית) כבר עושים דרכם ממשטרת דובאי לרחבי העולם.

על פי חלק גדול מההערכות, יחידת "כידון" שבמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אשר אמונה על הפעולות ה"מבצעיות", בהן סיום חייהם של אנשים מהסוג של מבחוח, היא החשודה העיקרית והמיידית בביצוע ההתנקשות. היחידה, על פי פרסומים עבר לא רשמיים, מונה כ-50 אנשי שטח.  אם כל ההערכות הללו נכונות, נראה שלפחות 11 מהם כבר לא יחזרו להסתובב חבושי שמלות ופיאות בשדות תעופה אקזוטיים. בגיליון "מעריב" שפורסם השבוע אף הגדילו לצאת בכותרת "עיתון בריטי: המבצע ‘שרף’ שליש מכידון".

אז מה עושים כש"נשרפים" חצי מסוכני השטח? מפרסמים מודעת דרושים באתר האינטרנט הרשמי של המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים:

אתר המוסד לא עדכן שום משרה מרשימת המשרות שלו מאז ה-14 בספטמבר 2009, אז פורסמו כל המשרות שיש לארגון להציע. מחוקר מודיעין כלכלי ועד אפסנאי. רק משרה אחת צורפה מאז, וליתר דיוק ממש בימים האחרונים לראש הטבלה: "תפקיד מבצעי" שדורש שפה זרה ברמת גבוהה, רקע חו"ל כיתרון ונכונות ליציאה לתקופות לחו"ל לאחר תקופת הכשרה.

ככל הנראה שמדובר בצירוף מקרים, אבל עדיין, אם יש סיכוי זעיר שלא, ואם יש איזה שהוא אינטרס שלא להוסיף עוד שבריר מטופש של מידע לערימת הראיות שהופכות בימים אלו לאצבעות מאשימות, זה לא הזמן לייצר עוד ראיה קלושה.

זזתי לחפש מודעות "מחפש דרכונים זרים במצב טוב, תמונה לא חובה- מרופא" ב-WinWin וחולצת "חבר שלי היה בדובאי וכל מה שקיבלתי זה את הפיאה הנוכרית הזאת".

>

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

בישראל פעילים מאגרי מידע מגוונים בהן מאגר המידע נבו, דאטה חוק ומשפט, תקדין ועוד. בארצות הברית לדוגמא שולטים המאגרים Westlaw ו-LexisNexis ביד רמה על שוק אדיר ומשמש של מידע המשפטי. כך, בעידן האינטרנט, מאגרי המידע הפכו לכה רווחיים עד שגם חברות שעסקו עד כה במאגרים משפטיים, דוגמאת אלו שאוזכרו קודם, אף חדרו לשוק הוצאת הספרות המשפטית והחלו מתחרות גם בשוק הנייר הוותיק.

רגע רגע, חיפוש משוכלל? של מידע טקסטואלי? בתשלום?! אין איזו ענקית טכנולוגית שחרטה על דגלה את מלאכת החיפוש של המידע האנושי? אז זהו. לרוב, מלאכת החיפוש המשפטי אינה פשוטה כמו חיפוש בגוגל. המכשול הראשון הוא שלהבדיל מחיפוש טקסטואלי קלאסי פשוט המתבסס לכל היותר על האבחנה בין שדות גלויים ונסתרים בדף HTML, חיפוש משפטי מצריך לרוב חיתוכים נושאיים, מבוססי תאריך, צדדים, שופט, מילות מפתח, קישור לאזכורים, ספרות וציטוטים וצריך לאפשר הצלבה בין הפרמטרים הללו ואחרים. המכשול השני והברור הוא – השגת כתבי בתי המשפט בטווחי זמן רלוונטיים וארכובם אותם באופן שיאפשר ניתוח ברור של המידע לטובת חיפושים מורכבים. מאגרים משפטיים רבים מפעילים עובדים שפונים לבתי המשפט ולצדדים פיסית ומוודאים שההחלטות החשובות ברשותם.

עובדים אחרים, משפטנים במקצועם, דואגים לקטלג, לתקצר ולסמן את השדות בכל פסק, מה שהופך את הליך איתור המידע, ניתוחו, סקירתו והחיפוש בו, ליקר כל כך. ניסיונות להקים מאגרים משפטיים ומנועי חיפוש חופשיים עלו וירדו בישראל ובעולם, אך לא הצליחו להביא

כך זה היה במשך שנים. עד לפני כמה ימים.

גוגל scholar, הפאה האקדמאית של קונגלומורט החיפוש והמידע, הודיעה בשבוע שעבר כי מעתה, כל ההחלטות השיפוטיות בארה"ב מאורכבות וברות חיפוש במנוע החיפוש האקדמי. שכחו מהחיפוש הפשוט של גוגל, אלגוריתם החיפוש המשפטי מציג את פסקי הדין באופן גנרי, מאפשר לזהות אלו פסקי דין התייחסו לפסק הדין שמופיע ולגשת אליהם, ספרות שהתייחסה לפסקי הדין או שפסקי הדין התייחסו אליה וכל מקושר למקור, מה שהוא ספר יקושר לעמוד שמופיע ב-google books, מה שהוא מאמר, למאמר ב-scholar. למי שיגש לעמוד אפשרויות החיפוש המתקדמות צפוי לגלות כי ניתן לאתר פסקי דין על פי מדינות.

ראוי להודות כי אפשרויות חיפוש נוספות שקיימות במאגרים הוותיקים אמנם חסרות, אולם אין ספק כי גוגל הכניסה את הרגל לדלת. ולהבדיל ממחירי העתק שנגבו עד עתה מכל מי שרצה לאתר מידע משפטי- גוגל עושה את זה, כמו תמיד, בחינם. רק ימים יגידו מה תהיה ההשפעה הכלכלית של המהלך השקט של גוגל על תאגידי המידע הגדולים שעוסקים בארכוב וחיפוש מידע משפט בארה"ב. לדעתי לפחות, מדובר ברעידת אדמה באחד משווקי המידע החשובים והכלכליים ביותר בעולם.

>

פוסטים קשורים

• גוגל פון: טוב לשוק, רע לגוגל
• נסו את “גלגל הקסמים” של גוגל
• גוגל השיקה ווידג’ט תחזית לאירוויזיון 2010
• גוגל נגד מיקרוסופט: התוכנית הנסתרת של גוגל

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

סיפור שהיה כך היה; משה הלוי, הידוע בכינויו "הלמו", מוכר בשל היותו בלוגר ותיק, דמות אינטרנט וכוכב של פרשיות מגוונות, אשר חלקן התגלגל לכדי חקירות משטרה, ודיונים בין כתלי בתי המשפט.

הלמו הסתכסך עם עופר שדות. בין השניים התעורר סכסוך שכלל שלל תכתובות, תגובות והאשמות הדדיות על פגיעה זה בזה בדרכים יצירתיות, בהן הפלת הבלוג של הלמו בתפוז, איומים, "הזמנת פיצות" אנונימיות וכו’.

יום בהיר אחד התאפסו חובותיו של שדות למדינה שנאמדו בגובה 7 מיליון ש"ח. מבדיקה שנערכה, התעורר חשד מיידי כי דובר בפריצה, אך שדות, שהיה כמובן החשוד המיידי, הסביר לחוקרי המשטרה כי אין לו יד בדבר וכי ראוי שיחקרו את הלמו.

בחקירתו של הלמו, הודה הלמו כי שילם באמצעות כרטיס אשראי ששולם מראש (Pre paid card) סכום של 4 שקלים לאחר ששינה את כתובת ה-URL כך שתתאים לתעודת הזהות של שדות, קישור שנמסר לו, לדבריו, על ידי שדות עצמו. הלמו הסביר זאת משום שרצה להפריך את טענותיו של שדות שאין הוא חייב כסף למדינה ולכן ביקש שתשלח אליו חשבונית על סך 4 שקלים שתאשר את עצם קיומו של החוב.

בשלב זה נחשפה עובדה מדהימה. בדיון בבית המשפט הוכיח הלמו כי במהלך אותה תקופה כל תשלום למרכז לגביית קנסות מחק את החוב כולו ללא קשר לגובה החוב. לדוגמה: אם היה אדם חייב 2,000 ש"ח בשל דו"חות תנועה, היה יכול הוא לסלוק 3 שקלים בכרטיס האשראי והמערכת הייתה מנכה את החוב כולו כאילו שולם. שגיאה זו הובילה בענייננו למחיקת חובותיו של שדות בסך 7 מיליון שקלים.

בפסק הדין מצטט השופט טננבוים את מומחי המחשבים שהובאו בתיק על עדויותם המזועזעות מהקלות שבה ניתן היה להערים על המערכת, ולהכנס לתדפיסי החיוב של כל אדם במדינת ישראל על ידי שינוי קל של כתובת ה-URL. בסופו של דבר, בית המשפט זיכה לחלוטין את הלמו מכל העבירות שהואשם בהם, וביקר ביקורת חריפה את המשטרה, שלה, כך ידוע, חשבון הולך ומתמשך מול הלמו.

ומה הקשר למאגר הביומטרי? המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוא המוקד המרכזי והיחידי של כל החובות שנאכפים על ידי המדינה. חובות בגין עבירות תנועה, קנסות פליליים, מנהליים, וכל תחום למעשה שמייצר חוב שאותו אוכפת המדינה. לשם המחשה, חובות בגובה מאות אלפי שקלים משולמים במרכז מידי יום, כך לפי העדויות שפורטו בפסק הדין.

נכון לשנת 2008, הגישה למידע אודות חובותיהם של כל אזרחי המדינה והיכולת לאפס את החובות הללו לא הייתה נחלתם של המחוננים בכישורי אבטחת מידע יוצאת דופן, אלא על ידי שינוי קל של תעודת הזהות בכתובת ה-URL ותשלום של שני שקלים. כל בר דעת, לא רק מומחים לאבטחת מידע, יתחלחלו ממחדל שכזה שלא התרחש בימים הראשונים של האינטרנט בישראל, אלא במוקד הסליקה המקוון הגדול ביותר בישראל, מוקד שהעביר מאות אלפי שקלים מידי יום. המידע במאגר הזה היה חשוף לכל אחד שהיה חמוש בתעודת הזהות של מי שרצה לברר אודותיו. בלי סיפורים סקסיים על עובדי מדינה מושחתים ובלי האקרים ואמצעי ריגול. סתם רשלנות.

אם לא היה מתרחש צירוף המקרים הנדיר הזה, שהוליד את הסיפור הקפקאי שתואר בפסק הדין, מסופקני אם לא הייתה מתפתחת בישראל (או שהתפתחה כבר) תעשיית "מחיקת חובות" ואיסוף מודיעין על חייבים. מאגרי משרד הפנים עברו כמטבע עובר לסוחר בין חוקרים פרטיים ושאר בעלי אינטרסים לפני שהפכו לנחלת הכלל באינטרנט. מידע ממאגרים פליליים, מאגרי המיסים וכל מאגר שניתן לדמיין זולג, בין אם בשל כשלי אבטחת מידע, או עובדי ציבור מושחתים. איננו יודעים על המאגרים הביטחוניים שזלגו, אם זלגו וכנראה שלא נדע לעולם על מה שלא נתפס ו/או לא פורסם. פסק הדין המשעשע הזה, שאמנם לא עוסק בנושא במישרין מוסיף לתובנה שאסור שתרד מסדר היום – גם המאגר הביומטרי ידלוף.

>

פוסטים קשורים

• שחר של יום ביומטרי חדש

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

במהלך השבועיים האחרונים, עם השקת יצירת המופת Call of Duty: Modern Warfare 2, החליטה חטיבת ה-Xbox במיקרוסופט העולמית להפעיל גל נוסף של חסימות קונסולות XBOX ש"הותאמו" להפעיל משחקים צרובים. העילה הרשמית לחסימה, כמו לחסימות העבר, היא למנוע שירות חיבור לרשת הפנימית של   מיקרוסופט, המכונה בשם המפתיע Live, שהוא בפועל חיבור האינטרנט היחידי שאפשרי לקונוסלות ה-Xbox. הטיעון המשפטי, הוא שלמרות שאין איסור חוקי לכל אדם לעשות כרצונו במכשיר שרכש, מיקרוסופט לא תאפשר ל"פיראטים" שכאלה, שמריצים משחקים מועתקים, לקבל שירותים מתמשכים ממנה כגון החיבור לרשת האינטרנט. עד כאן, אעפס, כשר.

אולם, דיווחים ממשתמשים שנחסמו חושפים שהפעם, לא הסתפקה הענקית מרדמונד בחסימת הגישה לשירות האינטרנט אלא יצאה, הלכה למעשה, למתקפה נגד בעלי הקונסולות המתואמות: הקונסולות נחסמו לשימוש מרחוק ו"סומנו" על ידי מיקרוסופט על לוח האם והכונן הקשיח. יתרה מזאת, גם תוכנות שלא הורדו באופן פיראטי נחסמו. כך לדוגמא, תוכנת המדיה סנטר שהופכת את קונסולת האקסבוקס לשרת מדיה ביתי חדלה מלעבוד, למרות שזו אינה נדרשת להתחבר לאינטרנט או רשת הלייב.

לבסוף, והחמור מכל, הכונן הפנימי של הקונסולה הוגדר כך שיפסיק לשמור מידע. משמע, כל משחק שמשוחק, בין אם הוא צרוב או לאו לא מסוגל לשמור משחקים או פעולות אחרות. מיקרוסופט אגב, אינה מסתירה דבר. בהודעות דוברות מסודרות מסבירים בכירי החברה שמדובר במלחמת חורמה בפיראטים, שהחסימה בלתי הפיכה. בפועל, על פי ההערכות, בין 600 אלף לכמיליון קונסולות Xbox הפכו, בין לילה – לכמעט בלתי שמישות. מספר חסר תקדים לכל הדיעות.

הפעולות האחרונות של מיקרוסופט מעלות קושיות משפטיות מרתקות, החל מגבולות האכיפה העצמית של הקניין הרוחני, עובר דרך שתיקתם של גורמי האכיפה בארה"ב, וכלה במידתיות והמתח בין החופש לעשות בקניינך כשלך, לרבות להתאימו אל מול היחסים עם הקונגלומורט שמכר לך אותו. מי יודע, אולי יום אחד ייכתב על כך מאמר משפט ארוך ומייגע.

בואו נחזור בזמן לכמה אירועים: לפני כשנה, אמזון "מחקה מרחוק" את הספר "1984" מאלפי מכשירי קינדל, לאחר שהתגלע סכסוך בינה לבין בעלי הזכויות בספר. משתמשים רבים, שהורידו את הספר לספר הדיגיטאלי, גילו כי הוא נמחק להם מהמכשיר באבחת הסתנכרות אחת. זכורות גם ההתראות וההתרעות של חלונות XP על חשיפת מערכת הפעלה "גנובה" שעלו לכל אלה שהתקינו כזו שלא הייתה מקורית.

לא ההתרעות של חלונות XP ולא מחיקת הספרים של אמזון פגעו משמעותית בכושרה של יחידת המחשב (המחשב, הקינדל) לבצע את פעולתה. ולא הייתה במעשים הללו משום ענישה כלשהיא. והינה, מיקרוסופט, ללא כל ספק, העלתה את המדרגה- מעתה, התאגיד שמספק את השירות למכשיר, לא רק שבולש אחר מה שעושים בו בעליו, לא רק שאוכף את זכויותיהם של אחרים (בעלי הספרים, בעלי המשחקים), אלא גם מעניש ומוציא לפועל.

התקדים של מיקרוסופט מתקשר גם לאייפון שלכם. דמיינו לעצמכם שבאחד מהסנכרונים שלכם לAppStore או ל-itunes של אפל, תוריד אחת מהתוכנות כלי לאיתור קבצי מוזיקה שהועתקו ללא זכות, או תוכנות כאלו ואחרות.

הכלי ידווח את פרטי המכשיר לאפל, ויורה על נעילת הפונקציות המרכזיות שלו, לרבות ההאזנה למוזיקה, והחיוג באמצעותו. דמיינו לעצמכם נגן DVD פשוט, שיידע לאבחן מתי הוכנס אליו סרט שהועתק ונצרב, ומשיגלה זאת, יפסיק לחלוטין לנגן כל דיסק שיוכנס אליו. מי יודע, אולי יום אחד גם יצרנית המכונית שלכם, בשיתוף האגודה למלחמה בתאונות הדרכים תגלה שעברתם את המהירות המותרת, ובתגובה לא תניע בבוקר למחרת. המשיכו עם הדוגמאות הללו עד שתגיעו לגבול האבסורד. תיאורטית, על פי תקדים ה-Xbox של מיקרוסופט, איתור מרחוק של טורנט של סדרה שהורדתם באחת מרשתות שיתוף הקבצים, יכול גם, תיאורטית, למנוע ממערכת ההפעלה שלכם לפעולה כשורה.

חשוב לי שהוויכוח האם ב"התאמת" קונסולות משחקים ומחשבים להפעלת משחקים שפוגעים בזכויות היוצרים של יצרניות המשחקים באמת פוגע באינטרס הציבורי יישאר לרגע בחוץ והייתי מציע לדלג עליו בטוקבקים שיבואו לטובה. הסוגיה שעולה כאן חיצונית לזה: מיקרוסופט, שאינני נמנה על שונאיה המסורתיים בדרך כלל, יצרה תקדים מסוכן להחריד, תקדים לפיו לא רק שהיא כופה את אכיפת הזכויות באופן פולשני על צרכניה, שהם-הם הבעלים של הקונסולה שרכשו, אלא שהיא גם השופטת, המענישה והמוציאה לפועל של עונשים, לא מידתיים כנגד מי שהעתיק משחקים. התקדים הזה מקרב בצעד אחד ענק את היום בו אפל תנעל את האייפון שלכם מרחוק בגלל קובץ מוזיקה שהעברתם אליו.

>

פוסטים קשורים

• של מי האייפון הזה לעזאזל?
• זמן האמת של טוויטר: מיקרוסופט וגוגל בעניין
• חובה לצפות: מיקרוסופט חזק בתמונת המפות
• מיקרוסופט חשפה את Spindex, תואם פרנדפיד חדש

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

כאן הייתה יכולה להיות פסקה ארוכה ומייגעת שתסביר שאין לחברת החדשות כל זכוית יוצרים על הקטע, גם הוא שודר בערוץ השני והכיל, בסופו, כמה שניות מהמהדורה. בהמשך הייתי מסביר שמקרים דומים, כמו במקרה של אורי גלר ופרינס, בהם ניסו גורמים להסיר סרטונים מבלי שהייתה להם הזכות לכך, מעלים עילת תביעה נגד הדורשים להסרה.

אבל אם הייתי מנתח משפטית את האירוע הדוחה זה הייתי מדלל את האמירה החשובה באמת: חדשות 2, רצו להעצים את כמות הכניסות לקטע הוידאו, שמעולם לא היה שלהם, בערוץ היו-טיוב המסחרי שלהם, על ידי הסרה של סרטונים של משתמשים אחרים.

המסקנה המקצועית מהמעשה היא שלא משנה שחברת החדשות מנהלת ערוץ ביו-טיוב, מעדכנת בטוויטר ועושה עם כל מיני דברים “מגניבים” במדיה החברתית- אם היא חושבת שהיא תתחרה באחד מקטעי הוידאו הכי אמוציונאליים ומבוקשים בישראל בשעות האחרונות על ידי הסרה של אותו הקטע, היא לא יודעת מה זה מדיה חברתית. לא רק שיו-טיוב חי על המדיה של הגולשים, אלא שגם ערוץ 2, ערוץ 10, ופינות כמו “הצינור” ושאר אייטימים ברשת משדרים ללא הרף קטעים שבבעלות (אמיתית) של יוצריהם בלי רשות ותוך צפצוף על זכותם.

המסקנה הערכית היא שחברת החדשות של ערוץ 2 מניחה שהוידאו של גלעד שליט בשבי הוא בבעלותה, ולא רק שהיא מתכוונת לנצל כל זוג עיניים שמחפש לראות את קטע הוידאו הזה כדי שיראה בערוץ הוידאו שלה, אלא שהיא מתכוונת למנוע מכם לראות את זה.

כעורך דין, זה מביך אותי. כבנאדם, זה מגעיל אותי.

>

פוסטים קשורים

• אין גבול לחוצפה: גלעד שליט מוכר תרופות בפייסבוק
• אותכם למיס פיגי: האיוולת של EMI
• התקדים המסוכן של מיקרוסופט: שוטרת זכויות יוצרים
• של מי הציוצים האלה? הזווית המשפטית

פוסט מאת אפי פוקס

אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter