חורים ברשת » יוחאי עילם

Talkahead: תגובות בכסף בדרך הנכונה, בקרוב ב-ynet

יוחאי עילם — Thu, 22 Apr 2010 16:00:48 +0000

תגובות בתשלום הפכו מזמן למכה שפוגעת במהימנות של התגובות המשתרכות מתחת לכתבות באתרי התוכן הגדולים. עבור מאשרי התגובות באתרים, הניסיון לסנן את האינטרסנטים מבין המגיבים היא מלחמה אבודה. במקרים רבים תגובות מטעם אינן טובות בהרבה מספאם והעדות הטובה ביותר לכך היא שעל אף שרבים עוסקים בכך, מעטים יודו אלא אם כן ייחשפו בקלקלתם.

TalkAhead הוא סטארטאפ ישראלי חדש המציע פתרון מכובד ושקוף יותר לחברות שמבקשות להשתתף בדיונים מתחת לכתבות. בדקתי כיצד השירות פועל ומה הוא מציע הן למפרסמים והן לבעלי אתרים.

TalkAhead מאפשר לחברות לקנות תגובה בתוך אזור התגובות. התגובה יכולה להתייחס לתוכן המאמר, לקדם מוצר ולהגיב על טענות העולות מהמאמר. אם בעל האתר מאפשר זאת, המפרסם יכול לשלב גם קישור בתגובה. המשמעות היא כי גם תגובה כזו יכולה לייצר לידים למפרסמים במיקום בולט בעוד עבור בעלי תכנים היא מספקת ערוץ הכנסה נוסף.

התגובות הממומנות מופיעות במופע מיוחד בתוך אזור התגובות, לרוב עם צבע רקע שונה והערה המציינת כי מדובר בתגובות ממומנות. הנה כך זה נראה באתר הג’רוזלם פוסט: הנה כך זה נראה באתר הג’רוזלם פוסט:

האינטגרציה המשמעותית הבאה של TalkAhead בישראל צפויה להיות ב-ynet, בו הפוטנציאל גדול במיוחד. מעניין לראות כיצד יקבלו הטוקבקיסטים את התכונה החדשה.

איתן רון, טל גולדברג, אייל הלחמי ופיליפ לנג ייסדו את TalkAhead ב-2009. החבורה כבר היתה מעורבת בסטארט אפ קודם, HumanClick, שנוסד ב-1999 ונמכר ל-Live Person ב-2001.

המיזם החדש נולד בעקבות ניתוח הסממנים הבאים: כמות תגובות הגולשים גדלה במהירות, חלקן מבקרות חברות מסחריות, מוצרים ומפלגות פוליטיות. תגובות רבות נכתבות בידי יחצ”נים או משווקים המנסים להתחזות לתגובות מהימנות. הפתרון של TalkAhead היא דרך מכובדת עבור מפרסמים שלא היו מעוניינים לעסוק בפעילות שכזו ומבקשים לעצמם במה ראויה משלהם באזור התגובות.

איך זה עובד?

ההתקנה פשוטה: מוסיפים קוד HTML ובזה העניין מסתיים. יש פלאגין עבור בלוגים בוורדפרס. נתקלתי בכמה מהמורות במהלך ההתקנה אך לבסוף זה עבד.

בעלי אתרים יכולים להתאים את שדה התגובה שלהם: הם יכולים לקבוע את מיקום התיבה, מספר התגובות הממומנות, כללי מודרציה, מדיניות בעניין קישורים (ניתן לשלב כמה ערוצי תמחור) ואפשרויות נוספות.

המודל העסקי מתבסס על שיתוף בהכנסות בין TalkAhead לבעל האתר. המפרסם יכול לשלם עבור חשיפה – CPM, קליקים – CPC או שניהם, על פי בחירת בעל האתר.

TalkAhead מציעה גם למפרסמים אפשרויות התאמה אישית. המפרסם יכול לקבל במייל התראות על מאמרים רלוונטיים שייתכן וירצה להגיב עליהם, לכתוב את התגובה ולקבוע את תקציב קמפיין התגובות.

TalkAhead טוענים כי שיטה זו יעילה יותר בהשוואה לפרסום קונטקסטואלי מסורתי ומספקת שיעור קליקים (CTR) גבוה יותר מ-0.5%, ערך מותג גבוה, רלוונטיות למאמר ושקיפות מלאה ביחס לביצועים. מלבד מכירות ישירות למפרסמים, ב-TalkAhead משתפים פעולה עם משרדי יחסי ציבור, חברות SEO ומדיה חברתית עבור קמפיינים רלוונטיים.

מסקנות

הרושם שלנו הוא כי TalkAhead מספקת שירות טוב: התגובות הממומנות יופיעו בטור המרכזי המיועד לתגובות מתחת לכתבות וידמה לתגובה רגילה, אם כי גם ייבדל ממנה. פורמט כזה עשוי להבטיח למפרסמים חשיפה טובה יותר מאשר בסרגל הצד והוא אינו מציק לגולשים כמו באנרים אף שאינו מנסה להתחזות לתוכן רגיל. זהו ערוץ לגיטימי עבור חברות מסחריות המבקשות להגיב על כתבות, שעשוי להקל על עבודתם הקשה של מאשרי התגובות ויקל עליהם למחוק תגובות חשודות באינטרסים מבלי לחשוב פעמיים.

ההימור שלנו הוא כי אתרים יבקשו לנהוג כך הן כדי להגביר את הרלוונטיות של התגובות הרגילות והן כדי להניע את האינטרסנטים לשלם עבור התגובות. כמו כן, TalkAhead מציעה דרך לגיטימית למפרסמים שאינם מעוניינים להגיב באמצעות התחזות. יהיה מעניין לראות כיצד יעלה שיתוף הפעולה בין TalkAhead ל-ynet ואם נראה תגובות ממומנות גם בבלוגים ובאתרים נוספים. חברה שמציעה שירות דומה היא Relevanti.com, אף הוא ישולב בכמה אתרי תוכן.

לקריאת הפוסט באנגלית ב-TheWadi.com, בלוג חברות הטכנולוגיה הישראליות

עוד על TalkAhead באינדקס של TheWadi

פוסטים קשורים

פוסט מאת יוחאי עילם

יוחאי עילם הוא פרו-בלוגר המביא כסף הביתה בעיקר מאתר Forex Crunch. כמו כן, יוחאי הוא מהגרעין המייסד את אתר עבודה שחורה, כותב באתר Blog Networking, וכן בבלוג האישי שלו. בעברו היה יוחאי מתכנת בחברות הייטק שונות, ובינהן מטהקפה.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

למה חברות ישראליות נכשלו ב-Web 2.0?

יוחאי עילם — Wed, 24 Mar 2010 19:43:51 +0000

בניגוד לימי הבועה בראשית המילניום, חברות ישראליות אינן בחזית של ה-Web 2.0, מילות הקוד המתייחסות לדור של פלטפורמות תוכן גולשים שקמו לפני כחמש שנים והחלו לשנות בהדרגה את האופן בו רבים מאיתנו משתמשים ברשת.

ישראלים נחשבים יצורים מאוד חברותיים, לעתים יותר מדי, ואין ספק שהטכנולוגיה הישראלית היא מתקדמת. אז איך זה שאנחנו לא רואים חברות ווב 2.0 ישראליות שהפכו לסיפורי הצלחה יוצאי דופן כמו מירביליס בעשור הקודם? הנה כמה הסברים אפשריים בתוספת תקווה לעתיד.

בועה 1.0 ו-Web 2.0

בניגוד לסברה המקובלת, עידן ה-Web 1.0 לא התמקד באתרים, לפחות לא בישראל. הרכישה המשמעותית ביותר הייתה של ICQ. התוכנה הייתה חברתית, אך הפעילות הקהילתית לא התמקדה באתר ורוב משתמשי השירות ניגשו אליו דרך התוכנה בלבד.

הרכישה המשמעותית השנייה הייתה של כרומטיס, שנמכרה עבור סכום אגדי של 4.7 מיליארד דולרים (במניות). במקרה הזה המוצר היה חומרה, ללא כל תכונות חברתיות. נרשמו עוד הישגים ישראליים מרשימים, אך אף אחד מהם לא היה באתר אינטרנט.

לאחר התפוצצות הבועה, האינטרנט התבגר: רוב העולם המערבי התחבר לרשת ותשתית הפס הפכה רחבה. אלה סיפקו בסיס ליישומי ווב חדשים, רובם חברתיים – ה-Web 2.0 המוכר לנו. חברות ישראליות נדחקו לשוליים של הטרנד החדש. אף לא אחד מהכלים החברתיים המובילים, פייסבוק, טוויטר, לינקדאין, יוטיוב וויקיפדיה, הוא ישראלי. גם אם נרחיב את המבט לרשימת 50 המובילים, לא נמצא שם ישראלים.

למה?

באופן כללי, ישראלים הם אנשים חברותיים ומביעים את עצמם בצורה ישירה ולא פורמלית. במקרים רבים, גישה זו נחשבת גסה. האם הבוטות הישראלית או מחסום תרבותי הם החסם להצלחת טכנולוגיות ישראליות בווב 2.0? האם חוסר היכולת שלנו להבין מנגנונים אנושיים עדינים המניעים קהל בכלים חברתיים הוא הגורם כאן? תיאוריה נחמדה, אך דומה שאין די בהסבר זה.

חברותיות באינטרנט אינה עוסקת במפגשים פנים מול פנים עם חברים ותיקים. היא נוגעת לבנייה של ממשקים ידידותיים ומזמיני שיחה. ייתכן שהגישה הישירה והסגנון הבוטה של הישראלים מוצלח כאשר מדובר בחומרה, אך לא כשעסקינן באתרים נעימים ונוצצים? כלומר, מדובר כאן בהרבה לייף סטייל ופסיכולוגיה, והרבה פחות בטכנולוגיה.

הצלחה של אתר חברתי אינה תלויה רק בטכנולוגיה אלא גם בנוכחות הפיזית של החברה מחוץ לרשת. במקרים רבים, חברות ישראליות רחוקות מנוכחות חיונית בעמק הסיליקון. הנה עדות אחת.

אייל הרצוג, מייסד אתר הווידאו Metacafe, אמר שהחברה שלו נפגעה מההחלטה לפתוח סניף בעמק הסיליקון בשלב מאוחר מדי. היא פתחה נציגות בפאלו אלטו לאחר שלוש שנות פעילות. בזמן הזה החברה הייתה יכולה ליהנות מהקרבה לאנשים שמובילים את התעשייה, לדבריו.

Metacafe הצליחה יפה. אך האם הייתה הופכת למובילה בתחומה אילו הייתה צומחת בעמק הסיליקון? קשה לומר.

באתר TheWadi אנו שואפים לגשר על הפער בין חברות ישראליות החסרות לעתים נוכחות בעמק לעולם החדש ולהקל עליהן להפיץ את בשורתן. בין השאר, באמצעות מדיה חברתית, שהופכת כלי יעיל במיוחד לקרב בין חברות לאנשים ולהפוך את הכפר הגלובלי לסמטה קטנה.

Web 3.0 נראה עדיין רחוק. הרשת הסמנטית מרגשת בעיקר גיקים היום והיא רחוקה עדיין מיישום מסחרי אמיתי. אנחנו נמצאים היום בעידן ה-Web 2.5, כשה-Web 2.0 כבר התבגר, אך הוא עדיין מתפתח ומאפשר הרבה חדשנות חדשה. צ’ט רולט היא הדוגמה האחרונה. זו הזדמנות חדשה עבור טכנולוגיות אינטרנט ישראליות.

נשמח לשמוע מה אתם חושבים. מהן הסיבות לכך שטכנולוגיות ישראליות נשארו בשולי מהפכת ה-Web 2.0? האם אתם מזהים הצלחה ישראלית קרובה?

גילוי נאות: הכותב עבד בעבר בחברת Metcafe.

הפוסט פורסם במקור ב-TheWadi, בלוג ואינדקס של חברות טכנולוגיה ישראליות באנגלית.

פוסטים קשורים

Wisestamp: חתימה אישית אלקטרונית בכל מקום

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

HootSuite: כלי חזק לניהול חשבונות ברשתות חברתיות

יוחאי עילם — Tue, 02 Feb 2010 14:00:30 +0000

HootSuite נראית כמו עוד אפליקציה וובית לניהול רשתות חברתיות. ואכן, אין שום פיצ’ר שיפיל אתכם מהרצפה. יחד עם זאת, אוסף התכונות שלה הופך אותה לאפליקצייה שימושית בהחלט.

הסקירה על HootSuite פורסמה כאן במקור בשפה האנגלית.

באמצעות HootSuite ניתן לנהל מספר חשבונות ברשתות חברתיות ובראשן טוויטר. ניהול חשבונות מרובים שימושי כאשר אתם מקדמים נושאים או עסקים שונים דרך חשבונות נפרדים.

עד כאן אני בטוח שקצב הלב נשאר יציב. יש המון אפליקציות ווביות כמו בריזלי המאפשרות ניהול חשבונות מרובים, וכן תוכנות כמו טוויטדק העושות אותו דבר. יתרון ראשון של HootSuite היא האפשרות לתזמן ציוצים. ניתן לתזמן ציוצים ידניים וכן לתזמן ציוצים אוטומטיים.

יש גם פלאגין לוורדפרס העושה ציוץ אוטמטי על כל פוסט עם ערך מוסף: ניתן לקבוע פרק זמן מינימלי בין ציוץ לציוץ, ובכך למנוע הצפה של העוקבים אחריכם. השהיה שכזאת תוריד אתכם מרשימת ה"מפציצים" ובוודאי מרשימת החשודים בספאם. בנוסף, ניתן להצמיד לאותם ציוצים אוטמטיים מילות קישור נפרדות, כך שלא תמיד יתקבל "פוסט חדש". זה מוסיף קצת חום אנויש לאוטמציה. יש יותר מדי Twitter Autopilots.

לינקדאין, פייסבוק וחבריהם

מעבר לעדכון טוויטר בעדכונים של 140 תווים, ניתן לעדכן את הוטסוויט בהודעות סטטוס בפייסבוק, דפי פייסבוק למעריצים וכן עדכוני הסטטוס בלינקדאין. שימושי למי שמנהל פעילות סושיאל מדיה עניפה, בין אם הוא גורו או לא.

ניתן להתפרס לאיזוריים נוספים ברשת באמצעות Ping.fm. כך ניתן לחלוש גם על MySpace, FriendFeed, Yammer, ועוד רבים. לדעתי אפשר להסתפק ברשתות הראשיות.

האם טוויטר מביא טראפיק?

הדיון הזה גם התקיים פעמים רבות, כמספר העוקבים ברשת הישראלית. באמצעות HootSuite תוכלו לא רק לדבר על זה, אלא למדוד איך זה עובד בשבילכם. ניתן למדוד את אפקטיביות הציוצים באמצעות הסטטיסטיקות של כל אחד מאתריכם וניתן לבדוק את זה מנקודת המוצא הטוויטרית. באמצעות קיצורי הקישורים שלהם, ow.ly, מתבצעת מדידה של תנועה.

ניתן לפלח לפי טוויטים בודדים, דפי יעד ועוד. גיליתי שהחלפת התחילית האוטומטית New Blog Post גורמת ליותר הקלקות. כבר הרווחתי.

השורה התחתונה: HootSuite לא מציעה שום דבר מהפכני, אבל מספקת אריזה נאה ומוקפדת של תכונות. דוגמה מצויינת לכך היא Hootlet המאפשר ציוץ מיידי של דף אותו ראיתם ורציתם לשתף. טריוויאלי? כן. קיים במקומות אחרים? כן. שימושי? גם כן.

אין טענות

בהכנת הסקירה הזאת נתקלתי בסקירה קודמת באתר Twitip. בתגובות לסקירה המענינת היתה ביקורת קשה כלפי שירות הקיצורים ow.ly הנמצא בשימוש ב HootSuite. בזמן הסקירה שלי הקיצורים עבדו מצויין, כך שבסך הכל לא מצאתי פגם דרמטי בתוכנה. בכל מקרה, האפליקציה היא חינמית, אז נסו ותהנו.

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

Wicafe: קפה לו – לו היה יותר שקעים

יוחאי עילם — Thu, 03 Dec 2009 07:35:18 +0000

קפה לו הוא בית קפה שכונתי בו אני מבקר לא מעט פעמים. המיקום הנאה, האוכל הטוב והאינטרנט הטוב שבו עושים אותו למקום נעים לעבודה על הלפטופ או לפגישה עסקית. הוא קצת כושל בנושא השקעים ומאתגר את בעלי הסוללה החלשה.

אווירה צרפתית: קפה לו (Lou) ממוקם במקום נחמד מאוד: פינת הרחובת בלפור ועין ורד בלב תל אביב. לבית הקפה אוריינטציה צרפתית חזקה: מוצגים שם מיני מאפים כמו בריוש ואקרל ולא פעם מנגן רדיו צרפתי נוסטלגי ביצועים צרפתיים לשיריו של בוב דילן.

קפה ובוז’ולה: הצד היותר חיובי של הצרפתיות מתבטא במטבח המשובח – הם עושים פלאים גם מהמנות הכי שגרתיות כמו כריך טונה. כל מנה שם היתה הצלחה. הקפוצ’ינו שלהם לא מרגש, אבל המקיאטו בהחלט מעורר התפעלות.

ביטים: ברוב הפעמים הרשת האלחוטית הפתוחה של המקום עבדה יפה. אף זכיתי פעם להעביר קבצים במהירות ב-FTP. במקרים אחרים השכנים נרתמים לעזור בלי ידיעתם. תודה מיוחדת לדורית.

חשמל: בענין השקעים, המצב טעון שיפור. אמנם בחוץ יש שתי נקודות המכילות יותר משקע אחד. זה מכסה באופן סביר את החלק החיצוני. אבל החורף כבר איתנו, וצריך גם להיכנס פנימה.

החלל הפנימי של בית הקפה לוקה בחסר – יש נקודה בודדת. למרות מיקומה הטוב, היא עדיין בודדת למדי. כשישבתי שם עם חבר, נאלצנו לחלק את זמננו עם השקע, ואף להשתמש בתאורת מסך נמוכה. פחות כיף.

סושיאלייזינג: בקפה לו יש נוכחות קטנה של גיקים. ניתן לצפות בלפטופאי פה ושם, והמלצריות הנחמדות בהחלט מנסות לעזור עם החיבור לחשמל. ניתן לקיים שם פגישות עבודה בכיף. צפיתי פעם בראיון עבודה שהתקיים שם. מעבר לביזנס, יש לא מעט בנות שמשתפות את הידיד או החברה בפרטי הפרטים של מערכת היחסים הסבוכה שלהן. יש לציין שבדרך כלל לא רועש שם כלל, ורחש השיחות דווקא נעים לאוזן.

הציון שלי:

תביאו חשמלאי ותקבלו כוכב נוסף.

מפת ה-WIcafe של חורים ברשת כוללת את כל בתי הקפה שנסקרו עד כה.

לכל המדורים של WIcafe.

רוצים לעקוב אחר Wicafe? הירשמו לפיד רסס של Wicafe בלבד.

פוסטים קשורים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

כיצד מקומות בילוי יכולים להשתמש במדיה חברתית?

יוחאי עילם — Wed, 18 Nov 2009 14:53:21 +0000

לא רק ארגון כבד כמו בנק יכול לעשות שימוש במדיה חברתית. גם עסק Low Tech כמו בית קפה או בר יכולים להפיק תועלת מהעולם החדש. הנה דוגמאות לשימוש נכון בטכנולוגיה.

חשוב לי לציין שלא קיבלתי שום טובות הנאה מבעלי המקומות האלה, ואף לא מסרתי להם שאני כותב עליהם.

טאצה ד’טוויטר

טאצה ד’אורו, בית קפה אופנתי, אירח מפגש של צייצנים וכנראה רצה גם. לפני מספר שבועות ישבתי שם. כגיק מן השורה, דיווחתי על מעללי באמצעות הצייצן. יותם, בעל המקום, ניטר את הציוץ, עם המשתמש של הקפה וחיפש אותי והגיב לי מיד. הוא ביקש שאבקש אותו, מכיוון שהוא לא זיהה אותי. כנראה התחבאתי מאחורי אחד השיחים בגינה.

כאשר נפגשנו באופן לא טכנולוגי, פנים אל פנים, הוא סיפר לי על השימוש שהוא עושה בטוויטר כדי להתקרב ללקוחות, וכמובן כדי שיחזרו אליו. הוא תמיד יכול לגשת לשולחן ולשאול אם הכל בסדר. זה קצת לוו טק.

על ידי ניטור האזכורים של המקום שלו בטוויטר, יותר קל לו לגשת ללקוחות ולפתח שיחה. אחר כך, כאשר אותו לקוח יתלבט אם ללכת לבית הקפה שלו או של השכנים, הוא ייזכר בקשר האישי, וירגיש יותר בנוח לחזור. החיבור הוא אישי, אבל זירת ההתחברות מאוד טכנולוגית.

קורדוברו בפייסבוק

קורדוברו הוא בר מסעדה יחסית חדש בפלורנטין. אני אוהב את המקום, אבל הוא מעט רחוק לי. בדרך כלל אני יושב במקומות קרובים יותר. במקרה זה, הפייסבוק בא לעזרתי, ובעיקר לעזרת בעלי המקום. אני חבר בקבוצת הפייסבוק של הקורדוברו. הם לא מפציצים בהודעות, אלא מודיעים רק על שינויים גדולים, או ערבים מיוחדים.

כאשר מתקבל עדכון מהם לקראת בילוי מתוכנן, יש סיכוי רב שאמצא את עצמי נודד דרומה. השימוש הלא-ספאמי עוזר לי להיזכר במקום ולהגיע אליו. קבוצת הפייסבוק מאוד שימושית לצורך הזה.

נכון ולא נכון

לדעתי, שתי השיטות שאני מתאר כאן עוזרות לקשר ארוך טווח עם מקום בילוי שכזה. כמובן שגם השירות צריך להיות משביע רצון, והמאכלים צריכים להשביע את הקיבה.

מנגד, ארוחה חגיגית לטוויטריסטים, במהלכה הגולשים מפציצים את הרשת בעדכונים אודות המקום והאוכל, כאשר לא כולם כותבים גילוי נאות, פוגעת באמינות הכותבים בעיני הקוראים או העוקבים. בנוסף, היא גם לא תורמת שום דבר למסעדה בטווח האורך.

גירסה שונה של סיפור הטאצה ד’אורו פורסמה באנגלית כאן.

פוסטים קשורים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

Wicafe: קפה גינזבורג – שקט ונעים במרכז העיר

יוחאי עילם — Sat, 14 Nov 2009 11:07:23 +0000

חדש: מפת ה-WIcafe של חורים ברשת, הכוללת את כל בתי הקפה שנסקרו עד כה.

קפה גינזבורג נמצא במרכז תל אביב, בפינה הנאה של אחד העם ובלפור. בית הקפה נעים ושקט, ומתאים למי שרוצים לתקתק בשקט. המחירים במקום נמוכים מהממוצע בשכונה ויש אינטרנט מהיר. המקום כשר, מה שימצא חן בעיני גיקים שומרי מסורת, אך יצער את חובבי הבשר.

החלק החיצוני של קפה גינצבורג מאוד נעים: יש לא מעט עצים ושיחים המפרידים בין בית הקפה לרחוב, ויוצרים אווירה של גן צנוע באמצע העיר. גם החלק הפנימי נעים לשבת. במקום מתקיימות הופעות מוזיקה מדי מוצ"ש. אופי ההופעות שקט. השירות מוצלח: המלצרים אדיבים ושמחים להמליץ על מנות

לפנק את הסוללה: יש נקודה אחת מצויינת בחלק הפנימי של המקום, הנמצאת בסמוך לספה רחבה ומכילה מספר שקעים. בנוסף, יש עוד נקודה בפנים. בחוץ יש שולחנות רבים אך אבוי, שקעים אין. במקרים רבים אני יושב בחוץ עד שהסוללה פונה בתחינה לקצת חשמל.

זרם התודעה: חיבור האינטרנט הוא ללא רבב. כדי להיכנס לרשת דרושה סיסמא, אותה הם מספקים. בפעמים הרבות שישבתי שם, זכיתי לאינטרנט מהיר ולאפס התנתקויות. אולי עדיפה רשת סגורה על רשת פתוחה בבתי קפה? סוגיה.

כשר, חלבי ולא יקר: המחירים בגינצבורג נמוכים מהממוצע בשכונה, ויש הטוענים שמן הנמוכים בעיר. כך לדוגמא: הפוך גדול ב-13 שקלים, אספרסו קצר בשמונה וארוחת בוקר זוגי ב-78 שקלים. הקפוצ’ינו שלהם מוצלח, ואילו המקיאטו טעון שיפור קל. העסקיות שלהם, המוגשות עד 16:00 בהחלט משתלמות. למשל, פסטה + סלט + שתיה ב 48 שקלים, או קפה + כריך טונה (השילוב החביב עליי) ב 34 שקלים תבין ותקילין.

מי שירצה לשמח את לבו ביין, ייפרד מ 24 שקלים. יש להם מבצע של קוקטייל שני בחצי מחיר במשך כל היום ושעה שמחה של בירות 1+1 בין 17:00 ל 19:00, להגברת היצירתיות.

אווירה: הישיבה הסמוכה, לכיוון רחוב שינקין, אינה מביאה קהל חרדי, אך יש מספר מבקרים דתיים, הנהנים מכשרותו של המקום. יש גם אנשים אחרים לרוב, עם נוכחות גבוהה של אנשים היושבים לבד וקוראים ספר או גולשים באינטרנט. המוזיקה לרוב שקטה ומרגיעה, אך מדי פעם זכיתי לשמוע תקליטים שלמים של רדיוהד וניק קייב, בן של כומר.

אני מבקר לא פעם בקפה גינזבורג הסמוך לביתי, מוצא אותו שקט, נעים ולא יקר.

ציון:

לכל המדורים של WIcafe.

רוצים לעקוב אחר Wicafe? הירשמו לפיד רסס של Wicafe בלבד.

פוסטים קשורים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

Gravity – תוכנה שראויה לכסף שלכם

יוחאי עילם — Thu, 15 Oct 2009 13:37:29 +0000

עבור ישראלים, תשלום עבור תוכנה זו זכות השמורה למעסיק שאין לו ברירה. גם מעסיקים לא אוהבים לשלם על תוכנה ורבים מהם אף עוברים לאחרונה לשימוש בתוכנות קוד פתוח. אבל אני, אזרח פרטי, שילמתי על תוכנה. שמה Gravity והיא משמשת לעדכוני סלולר לטוויטר.

עד שהתקנתי את גרוויטי על הסלולר, מדגם Nokia E71, השתמשתי בתוכנת Twibble. זוהי תוכנה גרמנית בסיסית ומתפקדת, אך נטולת כל חן. לפני מספר שבועות טוויבל הגבילו את השימוש בתוכנה באופן מצער: לא ניתן לראות יותר מעשרה טוויטים, והודעות המציעות לקנות את התוכנה קופצות כל הזמן. על התוכנה הבסיסית הזאת לא בא לי להוציא כסף.

התייעצתי עם שרון בנושא. היא אמרה שעבור המכשיר שלי, Gravity עולה על כל השאר. קיבלתי את עצתה, התקנתי, בדקתי ורכשתי.

מה כל כך טוב בה?

הממשק של גרוויטי מנצח. כבר ב Timeline, ניתן לראות את שצבע הרקע לשורות מתחלף, דבר המקל על הקריאה. הפונט גדול ונעים לעין. הגלילה החלקה גם מוסיפה לחוויה.

כדי לכתוב טוויט חדש, פשוט מתחילים לכתוב. מבחינתי זה לא היה הכי אינטואיטיבי. לחצתי על ה Options (כמו קליק ימני) וחיפשתי את אפשרות ה Tweet. ברגע שגיליתי שעליי פשוט להתחיל לתקתק, התרגלתי לכך די מהר.

לחיצה על הטוויט שצופים בו כרגע פותחת מתחתיו מספר אפשרויות צפויות כמו: Reply, RT’, FAV ו DM. האפשרויות היותר מענינות הן FWD, המאפשרת להעתיק את תוכן הטוויט ואף לשלוח אותו ב SMS.

אפשרות נוספת המתגלה כאשר לוחצים על שם המשתמש היא אפשרות לראות את הטוויטים של המשתמש, השיחות שלו ואף לעשות Follow או Unfollow. עד עכשיו עקבתי אחרי מישהו דרך ממשק הרשת של טוויטר או דרך Topify. אולי גרוויטי תשנה את ההרגלים האלה.

שיחות בטוויטר

בטאב ה Replies, מופיעות גם התגובות שאני כתבתי דרך התוכנה, וגם התגובות שכתבו אליי. אחת הלאקונות של טוויטר היא שקשה לעקוב אחרי שיחה. גרוויטי בהחלט מקלה על הענין.

גם כאן יש צבע רקע שונה לשני סוגי התכנים. כאשר מגיעה תגובה ממשתמש שאני לא עוקב אחריו, נהיה צבע נוסף (צהוב) לרקע של התגובות שקיבלתי.

גם בטאב DMs מופיעות ההודעות האישיות היוצאות והנכנסות באופן המקל על הקריאה. מצאתי את עצמי יושב ליד המחשב, ומשתמש בסלולר עבור שיחה פרטית.

להכניס יד לכיס

בישראל בעלת הרשיונות הפרוצים, ובעולם ה Open Source, הוצאת כסף היא אכן אירוע חריג. האתר הזה, כמו בלוגים אחרים רבים, רץ על פלטפורמת וורדפרס החינמית. כמה מאיתנו נתקלו בבקשות לתרום איזה דולר מסכן עבור פלאגין שימושי (All in One SEO למשל) והתעלמו לחלוטין? אני אחד מהם.

המחיר שעלתה התוכנה היא $9.95, או 35.38 שקלים. אם אתם עושים שימוש נרחב בטוויטר, המחיר בהחלט משתלם. חסכון הזמן, הנוחות והכיף באמת שווים את זה.

למשתמשי נוקיה בכלל, ולמשתמשי Nokia E71 הפופולרי בישראל בפרט, אני ממליץ לנסות את Gravity. עשרת הימים הראשונים הם בחינם.

האם ניסיתם את שירות הקיצורים החדש שלנו, חורים קצרים? >

פוסטים קשורים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

Wicafe: קונדיטוריה בן עמי – יפה, אופה, וסושיאל מדיה

יוחאי עילם — Sun, 11 Oct 2009 11:01:52 +0000

חדש: מפת ה-WIcafe של חורים ברשת, הכוללת את כל בתי הקפה שנסקרו עד כה.

כיכר המלך אלברט, המוקפת בבית הפגודה ובבנינים משנות ה-20, היא לדעת רבים הנקודה היפה בעיר העברית. בנקודוה הכי יפה בעיר, יש נקודות חשמל רבות. בצלע אחת של הכיכר פועלת כבר שלוש שנים קונדיטורית בן עמי – בית קפה נעים וגיק פריינדלי.

אווירה: החלק החיצוני פונה לכיכר. הישיבה על כורסאות הקש נוחה מאוד, והמבט על הכיכר מהווה תפאורה נהדרת ליושבי בית הקפה. בחורף סוגרים את החלק החיצוני עם קירות זכוכית ופטריות חימום, כך שניתן להמשיך לצפות על הכיכר הגשומה ולהמשיך להנות מהחום. החלק הפנימי קצת חשוך וצפוף, אם כי גם שם הכסאות נוחים לישיבה.

קפה ומאפה: הקפה של בן עמי הוא טוב מאוד. כיאה לקונדיטוריה, יש מבחר מאפים רב והם טעימים מאוד. תפריט האוכל דומה לבתי קפה אחרים בעיר, ומכיל כריכים, סלטים ופסטות. שום דבר לא יוצא דופן, אבל הכל טעים וטרי.

חשמל מלמעלה: כמעט בכל השולחנות בחוץ יש חיבור לחשמל המגיע מהמאווררים למעלה. גם בפנים לא חסרים חיבורים לחשמל. צוות המקום שמח לעזור ליושבי הקפה הנמוכים להתחבר לשקעים.

מרשתת: למעט פעם אחת, בעשרות הפעמים שישבתי שם נהניתי מחיבור יציב דרך הרשת החינמית והפתוחה של המקום. באותה פעם שהרשת לא פעלה, הרשת של מכללת עלמה השכנה סיפקה את הסחורה.

סושיאל מדיה: המקום משמש לפגישות גיקים, כרישי נדל"ן וכן מפגשי החברות שאם תאזינו להן תוכלו לדעת את כל פרטי החתונה הקסומה שבדרך. השילוב של גיקים ושאינם גיקים מהווה יתרון בעיני. אין את ההומוגניות של הסטריטס וגם אין את הזרות של הלנדוור.

הציון שלי:

אני חוזר לבן עמי שוב ושוב.

לכל המדורים של WIcafe.

פוסטים קשורים

אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter