חשוב לציין שהממצא הזה אינו מובהק אך ורק לפייסבוק. מחקר שערכו ב-2011 הארקר וקלטנר גילה שסטודנטיות שחייכו בתמונות ספר המחזור שלהן בשנים 1958-1960 דיווחו על תחושות שמחה וסיפוק בחייהן 30 שנה מאוחר יותר. מחקר דומה של אבל וקרוגר (2010) מצא ששחקני בייסבול שחייכו בתמונות ארכיון חיו שבע שנים יותר משחקנים שלא נטו לחייך.

כיצד היקף החיוך יכול לנבא חיים טובים יותר מאוחר יותר? גודל החיוך משויך לסיפוק בחיים, אם כי אנשים נוטים לעתים לחייך חיוכים מלאכותיים בתמונות. עם זאת, המחקר לקח בחשבון משתנה חשוב נוסף: אנשים שמחייכים באופן עקבי בתמונות נוטים ליהנות מחיי חברה טובים יותר. מחקרים קודמים, המוזכרים במחקר הנוכחי, הוכיחו שאנשים שמחייכים בתמונות הם לרוב חמימים וידידותיים יותר מעמיתיהם העגמומיים בעלי הפנים החתומות. ככל שהחיוך גדול יותר כך החיים החברתיים שלהם עשירים יותר. במחקר נמצאה התאמה בין עוצמת החיוך בתמונות לבין סיפוק בחיים שנובע לרוב ממערכות יחסים טובות עם אחרים.

ומה לגבי אנשים מוחצנים שמחייכים ומביעים רגשות בקלות אך לא בהכרח מאושרים בחייהם? החוקרים לא גילו התאמה בין עוצמת החיוך לבין אנשים שהעידו על עצמם שהם מוחצנים, כך שאם אנשים מצטלמים בתנוחות “משוחררות” ומוחצנות, אין בכך להעיד על סיפוק בחיים אלא על כך שהם מוחצנים וסביר להניח שהם מכירים הרבה אנשים. מבין האנשים שנבדקו, המחקר גילה התאמה בין גודל החיוך בסמסטר הראשון, סיפוק מהחיים החברתיים בקולג’ לבין הסיפוק העתידי מהחיים. במסגרת המחקר נבדקו סטודנטים שהחלו את לימודיהם בסתיו של 2005, כאשר פייסבוק הפך זמין ברוב האוניברסיטאות בארה”ב.

הפוסט נכתב על ידי אליסיה אלר ופורסם במקור ב-RWW

עוד ב-RWW: מדיניות הצנזורה של טוויטר – שאלות לא פתורות

ראו גם:

איך אנשים מסתכלים על פרופיל הפייסבוק שלכם?

OKcupid חושף את המתכון לתמונת פרופיל מוצלחת

למה נשים יפות מקבלות פחות פניות מ”שנויות במחלוקת”?

קליק על “אהבתי” ותקבלו את חורימבה גם בפייסבוק

האינפוגרפיקה המופיעה מטה, אחת הטובות בהן נתקלנו לאחרונה, מתארת את בזבוז האנרגיה לה תורמים הדאטה סנטרים, חוות השרתים הענקיות המשרתות חברות מסחריות אל מול שירותי הענן אשר צוברים תאוצה בחודשים האחרונים. האינפוגרפיקה שהכינה ABB, שיש לה אינטרס מובהק במעבר לשירותים מבוססי ענן, אם כי היא מתבססת על עובדות.

בכל פעם שאתם מעלים סרטון, משתפים תמונה, שולחים אימייל לחבר, מצייצים בטוויטר או מעלים סטטוס בפייסבוק, בודקים את חשבון הבנק שלכם און ליין וכו’, אתם מבצעים פעולה של תקשורת מול דאטה סנטר ומאכילים את המפלצת זוללת האנרגיה. דאטה סנטרים אחראים היום ל-2% מפליטות גז החממה CO2 אל האטמוספירה, ובסך הכל 80 מיליון שעות מגהווט של אנרגיה מדי שנה.

כל דאטה סנטר משתמש באנרגיה בשיעור מקביל לצריכה של 25,000 בתי אב. בקצב הגידול הנוכחי עד 2020 יהיו אחראים הדאטה סנטרים לפליטה של 359 מגהטונים של CO2, קרוב למחצית הפליטה של גזים לה אחראים כל כלי הרכב בארה”ב. אז מה הפתרון? שירותי וירטואליזציה מבוססי ענן, כמובן, שיפחיתו את שיעור צריכת האנרגיה ב-27%. שווה להתעכב גם על שאר הנתונים המרתקים באינפוגרפיקה.

הפוסט נכתב על ידי אלכס ויליאמס ופורסם במקור ב-RWW

בדרך זו תוכלו להבחין אם אתם מרושתים במיוחד בקבוצות מסוימות אך לא באחרות. אולי בכלל אתם נעים בין מעגלים מקצועיים אך לא מעורבים באמת באף אחד מהם? InMaps פורש בפניכם את מפת הנטוורק שלכם ומאפשר לכם לפעול על פי המידע.  

כאשר תיצרו את המפה תבחינו בנקודות המקובצות על פי צבעים. הנקודות מייצגות אנשים והצבעים השונים מייצגים קבוצות שונות על פי קשרים. ככל שהנקודה גדולה יותר, כך המשתמש מקושר יותר לאחרים ברשת שלכם. בדרך זו תוכלו להבחין בגורמים משפיעים בתחומי עיסוק שונים ברשת המקצועית שלכם.

עלי אימאם, מהנדס מידע בכיר בלינקדאין, מסביר בפוסט בבלוג החברה שמידע ויזואלי כזה יעיל במיוחד לצורך יצירת קשרים רלוונטיים ומילוי חורים בגרף החברתי המקצועי שלכם:

“תוכלו להשתמש בנתוני המפה כדי למדוד את ההשפעה שלכם או ליצור הזדמנויות חדשות לאדם אחר. בדרך זו תוכלו להבחין בשתי קבוצות המרוחקות זו מזו ואתם תוכלו להפוך לגורם המקשר ביניהן. או שתוכלו לפנות לאדם רלוונטי שיקשר קבוצה מסוימת לאחרת. כך תוכלו לחזק את הקשרים שלכם בקהילות מקצועיות שונות”

כדי ליצור את המפה שלכם, בקרו ב-http://inmaps.linkedinlabs.com. התכונה זמינה רק למשתמשי לינקדאין עם 50 קשרים לפחות ו-75% מהפרופיל מלא.

הפוסט נכתב על ידי מייק מנלסון ופורסם במקור ב-RWW

עוד ב-RWW: עשרה טרנדים בנייד ב-2011

המודעות האלה יוצגו בצד ימין של דף הפייסבוק וישלבו את שם החבר, תמונתו וקישור לדף הפייסבוק הרלוונטי או האפליקציה בה הוא השתמש. בדרך זו, החברים הופכים ל”פרזנטורים” המקדמים מפרסמים מבלי לשאול את רשותם.

אם זה נשמע לכם מוכר, זה רק מפני שטוויטר מציעה שירות דומה, Promoted Tweets, זה כמה חודשים. התוכנית הזו מאפשרת למפרסמים ליצור מודעות מהציוצים של החברים. הרעיון להפוך את התוכן החברתי לפרסום היה חדשני עם השקת התוכנית. במסגרתה, ציוצים של גולשים שאזכרו חברות מסחריות הופיעו באמצעות ציוץ ממומן בראש הדף. בחודש נובמבר הודיעה טוויטר שהקישורים הממומנים יופיעו גם בזרם העדכונים של המשתמשים.

עם זאת, במקרה של טוויטר, ניתן לבחור את הקישורים המקודמים רק מחשבון המפרסם או אנשים שקשורים אליו ולא ממשתמשים תמימים שלא התכוונו לכך כשהזכירו חברות או מותגים בסטטוסים שלהם.

איך זה עובד?

בשיטה של פייסבוק, כל עדכון של כל משתמש הוא פרסומת בפוטנציה, שעשויה להיות מקושרת עם מותג, חברה או אפליקציה שאזכרתם או יצרתם איתה אינטרארקציה. עשיתם צ’ק אין במסעדה? זו פרסומת. אהבתם דף של חברה מסחרית? גם זו פרסומת. שיתפתם קישור מאתר כלשהו בפרופיל שלכם? גם זו עשויה להיות פרסומת. אי הנעימות שעלולה לצמוח כתוצאה מהתוכנית הזו היא גדולה, אך די בכך שיש אנשים שלא רוצים להיות מזוהים בפרסומת עם מותג או חברה מסוימת כדי להצביע על הבעייתיות שלה.

אין שום דרך לצאת מהתוכנית, על פי פייסבוק, אם כי המשתמשים יכולים להסיר פרסומות ספציפיות המקושרות אליהם באמצעות לחיצה על איקס. פייסבוק טרחה להודיע כי היא “מכבדת את הגדרות הפרטיות שלכם” ועל כן רק מי שיכול לצפות בניוזפיד שלכם (כל העולם, אם הוול שלכם פתוח) יצפה בסטטוסים הממומנים.

המלצות פולשניות

הדבר המצחיק ב”המלצות האישיות”, כפי שפייסבוק מכנה אותם, הוא שאתם עלולים לפרסם מסעדה שעשיתם לה צ’ק אין, גם אם יתברר שזה הרגע אכלתם את הארוחה הגרועה בחייכם או חנות מפוקפקת (בידיעה בדיעבד) שעשיתם לה לייק בפייסבוק בתמורה להנחה של 10% שהתגלתה כהבטחה ריקה.

החברים שלכם יראו את הסטטוס הממומן וחלקם עשויים להאמין שיש לכם קשר מסוים לעסק או למותג שאתם “מפרסמים” ובכך תיפגע המהימנות שלכם, אם לא תצרפו תגובה בה תבהירו שאין לכם אינטרס בעניין.

בצד החיובי, אם מדובר במסעדה איומה שהופכת לפרסומת בניוזפיד שלכם, אם תגיבו לסטטוס הממומן ותספרו מה אתם חושבים באמת על אותה מסעדה, הפרסומת תהפוך לתלונה. בשלב זה לא ברור איך מתפרסמים יתמודדו עם פרסומות שליליות כאלה, אם הם יוכלו לדעת על כך ולמחוק את הפרסומת הלא מחמיאה (ובכלל זה תגובות של חברים). זו נקודה חשובה משום שהמלצות אישיות אמיתיות פועלות בשני הכיוונים – לטוב ולרע, סובייקטיבית ואובייקטיבית, אחרת הן ספאם ותו לא.

השלכות עתידיות

אשמח לדעת אילו מסעדות חדשות חברי גילו, מה הם קוראים, היכן הם קונים וכו’, אך אני מתעב את היישום שבחרה פייסבוק. שימוש לב ש”המלצות” כאלה עשויות למצוא את דרכן ל-Bing, מנוע החיפוש של מיקרוסופט, בזכות שיתוף הפעולה בינה לבין פייסבוק. בדרך זו, כאשר תחפשו מוצרים מסחריים, בינג יציין אילו מהחברים שלכם יצרו אינטראקציה עם אותם מותגים. זה יכול להיות מעניין, אך גם מפחיד. נראה שפייסבוק לא מהסס לדגדג את “קו הקריפיות” (creepy line), מושג שטבע מנכ”ל גוגל, אריק שמידט.

שיטת פרסום זו פולשניות הרבה יותר מ-Instant Personalization, שפשוט הופך את האתרים החביבים עליכם לאישיים יותר על בסיס הרגלי השימוש שלכם בפייסבוק, על פי רשותכם, מהלך שספג המון ביקורת עם הכרזתו.

עוד ב-RWW: טוויטר נחסם במצרים עקב המחאות ההמוניות.

[ad#adsense250x300]

Google Goggles היא אפליקציה ניידת של גוגל המאפשרת למשתמשים בה לבצע חיפושים ברשת על ידי צילום פריט כלשהו בעולם הפיזי (כמו אתר נוף, פסל או מוצר מסחרי). לאחר הצילום גוגל משווה את מראה הפריט המצולם למאגר המידע שלהם ומציגה תוצאות קשורות ומידע נוסף.

אתמול הכריזה גוגל על ניסוי שיווקי חדש המשלב שיווק אוף ליין עם אינטרנט נייד. גוגל תשתף פעולה עם ביואיק, דיסני, טי מובייל, דלתא איירליינס וחברות נוספות כדי להרחיב את מאמצי השיווק האופליינים של החברות האלה גם לאינטרנט הנייד.

כתוצאה משיתוף הפעולה יופיעו מודעות פרסום מודפסות, פוסטים לסרטים ומדיה מודפסת נוספת הנתמכת על ידי Google Goggles. אנשים שיחלפו בקרבת מקום וישתמשו ב-Google Goggles בסמרטפון שלהם יעברו מיד לדף האינטרנט שיספקו חברות אלה – בין אם מדובר בפרסומת, דף שיווקי, מבצעים והנחות או כל מידע אחר.

"אנשים משתמשים באפליקציה עבור פריטים שונים, כולל מודעות", אמר שיילש נלוואדי, מנהל מוצר בגוגל, "עניין זה לכד את תשומת לבנו. הבנו שנוכל לאפשר למשווקים ליצור קשר עם המשתמש בעולם הפיזי ולהעביר את חווית האוף ליין שלנו למכשיר הנייד".

אותנו מסקרן לדעת אם העולם הפיזי יהפוך כעת לנדל"ן וירטואלי למכירה. כמה ישלם מותג עבור הזכות "לרכוש" את שמי מנהטן? או את התמונה של המונה ליזה בלובר? אצטדיונים וקבוצות כדורגל הקרויים על שם מותגים נראים לפתע מיושנים, אם קדחת הפרסום תפלוש גם לחיפוש ויזואלי בעולם הפיזי. במילים אחרות, המיסחור של החיפוש הוויזואלי נראה לנו פולשני ומציק. היכן עובר הגבול בדיוק? ב

כמובן שאם יש במהלך כזה כדי לעודד את מדיית הדפוס, יש בכך גם צד חיובי. אם נוכל לצלם פוסטר של סרט באמצעות Google Goggles ונופנה מיד לביקורת על הסרט, יש בכך תועלת למשתמשים ואיזון בין הרצון לפרסם לצורך שלנו ברלוונטיות.

הפוסט נכתב על ידי מייק מלנסון והתפרסם במקור ב-ReadWriteWeb.

עוד ב-RWW: הטרנדים של 2010 – קנייה חברתית

[ad#adsense250x300]

אמש הכריזה פייסבוק על מערכת תקשורת חדשה בשם Messages. מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, הדגיש שהשירות החדש "אינו אימייל" ולא נועד לחסל את ג’ימייל. עם זאת, צוקרברג אמר שהשירות מציע פרדיגמת תקשורת חדשה, פשוטה יותר מאימייל, שתסחוף אחריה משתמשים רבים.

דיברנו עם שני אנשים מנוסים מאוד בתחום האימייל כדי לשמוע את התובנות שלהם בעניין השלכות אפשריות של החידוש על עתיד התקשורת והמייל.

קראו עוד: פייסבוק: האימייל מת, עברו ל-Messages

אם זה לא אימייל, מה מציעה פייסבוק?

תחילה כדאי להבין איזה מוצר חשפה פייסבוק אמש. מדובר במערכת תקשורת המשלבת שלושה עקרונות: משלוח מסרים פשוט, היסטוריית הודעות ותיבת דואר חברתית. חברי פייסבוק יוכלו לקבל ולשלוח הודעות באמצעות כתובת שהיא שם המשתמש שלהם באתר עם סיומת facebook.com@. ניתן לשלוח ולקבל הודעות לכל כתובת אימייל חיצונית. השירות החדש תומך גם בהודעות SMS ובאינטגרציה עם אפליקציות ווב ניידות. הנה קטע מפוסט בבלוג הרשמי של פייסבוק בעניין זה:

Messages אינו אימייל. אין שורת נושא, cc או bcc להודעה. תכננו את השירות כך שניתן לשלוח הודעות באמצעות המקש Enter. המערכת דומה יותר לצ’ט מאשר למייל. צמצמנו את מספר הפעולות הנדרשות מהמשתמש על מנת לשלוח הודעה. רצינו לדמות את התהליך לשיחה.

תיבת הדואר הנכנס ב-Messages כוללת רק הודעות מחברים שלכם בפייסבוק או מהחברים שלהם. כל ההודעות האחרות מאנשים שאינכם מכירים ייכנסו לתיבה אחרת בשם Other בה המשתמש יוכל להציץ בזמנו החופשי. אם נתקלתם בהודעה מאדם לא מוכר בתיקיה Other תוכלו "ללמד" את המערכת להעביר מעתה הודעות מאותו אדם לתיבה העיקרית.

באמצעות הגדרות הפרטיות אפשר לקבוע בדיוק מי רשאי לשלוח לכם מייל. "הבעיה העיקרית עם אימייל או מספר טלפון הוא חוסר השליטה של המשתמש – ברגע שמסרתם את הכתובת שלכם, אין לכם שליטה על האנשים שיכולים לשלוח לכם הודעות", אמר אמש בהכרזה מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, "באמצעות Messages תוכלו למנוע מספאם והודעות לא רצויות להגיע אליכם". השירות יושק בהדרגה בחודשים הקרובים וההצטרפות אליו מותנית בהזמנה מחבר. אפשר לקרוא עוד ולבקש הזמנה לשירות כאן.

אינטגרציה עם אופיס

פייסבוק לא ציינה בהכרזה אמש שמערכת התקשורת החדשה תשלב תמיכה באפליקציות הווב של Office של מיקרוסופט, באופן שיאפשר למשתמשי Messages לצפות בקבצים המצורפים להודעות מבלי לעזוב את האתר. זהו צעד משמעותי נוסף למיקרוסופט בשיתוף הפעולה עם פייסבוק. מיקרוסופט כבר שילבה את תכונת הפרסונליזציה של פייסבוק ב-Bing, באופן שמאפשר לחברי פייסבוק המשתמשים במנוע החיפוש לקבל תוצאות חיפוש אישיות.

כדי להבין יותר על ההשלכות של הכרזת פייסבוק, דיברנו עם ג’ראד גורלניק, מייסד AwayFind וג’ושוע באייר, מנכ"ל OtherInbox. שניהם מסכימים שהשירות החדש יהיה פופולרי בקרב צעירים ובהחלט ישנה את האופן בו אנחנו מתקשרים.

"Messages יצמצם את הקווים בין אימייל, סמס וצ’ט", אמר באייר, "זהו מהלך משמעתי יותר מאשר שילוב היסטוריית הצ’ט של ג’ימייל בתיבת הדואר הנכנס כי האחרונה יישרה קו עם הקונספט של האימייל". על פי גורלניק, תיבת הדואר החברתית, ה-Social Inbox, אינה כה מלהיבה, אך שילוב היסטוריית השיחות והחברים בהודעות יצליח בגדול לדעתו.

"עבור אנשים שמבלים את רוב יומם בפייסבוק, איחוד כל אופני ההתקשרות – הודעות, צ’ט וסמס – בפייסבוק יהיה יתרון גדול", אמר גורלניק, "בשלב זה, אנשים רבים ממשיכים להשתמש באימייל בגלל יכולות הארכוב והחיפוש שלו. אם פייסבוק תוכל להציע חווית שימוש טובה יותר עבור אחזור ומציאת משמעות בהיסטוריית המסרים שלנו (ותוסיף לכך סמס וצ’ט) יותר ויותר אנשים יעדיפו להתקשר באמצעות פייסבוק".

"עד כה, ההודעות האישיות של פייסבוק, ההודעות הפרטיות של טוויטר (DM) ושאר מערכות ההודעות האישיות ברשתות חברתיות דומות למערכות המסרים של רשתות בי בי אס בתחילת שנות ה-90′, שלא יכלו לשלוח הודעות זו לזו", אמר באייר. השירות החדש יסייע לפייסבוק לקדם עתיד בו חברתים ברשת חברתית אחת יכולים לשלוח הודעות לכל משתמש בפלטפורמה אחרת.

הפשטות מנצחת

באייר הצביע על פשטות כמרכיב משמעותי בהכרזה של פייסבוק. "פשטות היא הטרנד החדש", הוא אמר, והצביע על הבדלים בין iOS, מערכת ההפעלה של האייפון, למערכת ההפעלה של מק, ובין צ’ט לאימייל.

כמו באייפון, הדגש ב-Messages הוא על אפס מאמץ הנדרש על מנת לשלוח ולקבל הודעות. גורלניק חושב שהפשטות של המערכת עשויה להפוך את Messages לדביקה וידידותית יותר למשתמשים. "אני מאמין שדור של אנשים עבורו השירות הזה יותר אטרקטיבי מג’ימייל או יאהו מייל בזכות הפשטות".

ההכרזה אמש עוררה מחדש חששות על פגיעה בפרטיות והעלתה את השאלה אם אפשר לסמוך על פייסבוק ולהעביר לידיו מידע אישי נוסף שלנו. במהלך ההכרזה שאל משתתף במסיבת העיתונאים אם פייסבוק תשמור ב-Messages הודעות של משתמשים שאינם מפייסבוק ומנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, השיב: "כן, במובן מסוים אנחנו עושים את זה".

"עלינו להיות בטוחים שפייסבוק דואגת לאינטרסים שלנו ובהקשר זה מתעורר ויכוח בנושא הפרטיות", אמר גורלניק", האם אני באמת רוצה שכל התקשורת האישית שלי תעבור דרך פייסבוק? אני לא בטוח, אך הדור הבא כבר הבהיר שישתמש בפייסבוק כמעט לכל מטרה".

מאחר והשירות החדש משולב בתוך פייסבוק ואינו אתר נפרד, השאלה אינה אם חברי פייסבוק ישתמשו במערכת (אין ספק שהם ישתמשו בה) אלא האופן בו ישתמשו בה.

לאור הכשלונות האחרונים של גוגל (באז, Wave), קשה שלא להיות סקפטיים, אמר באייר, אם כי הוא חושב שהפתרון של פייסבוק נכון. גם גורלניק מאמין שהשירות יהיה פופולרי, בעיקר בקרב בני 25 ומטה, כאשר בהמשך הדרך יוצעו הטבות נוספות לקהל המבוגר והמקצועי יותר.

הפוסט נכתב על ידי מייק מלנסון והתפרסם במקור ב-ReadWriteWeb.

עוד ב-RWW: גוגל מול פייסבוק: מי צודקת, מי טועה?

[ad#adsense250x300]

חסר לכם פלאש באייפון ובאייפד? חדשות טובות: האפליקציה של Skyfire אושרה לאפסטור של אפל, חודשיים לאחר הגשת הבקשה.

Skyfire מאפשרת לנגן סרטי פלאש באייפון ובאייפד באמצעות המרת הפלאש ל-HTML5 בזמן אמת. כאשר הוגשה הבקשה להוספת האפליקציה לאפסטור, החברה התייחסה לכך כמבחן שיעיד אם החרם של מנכ"ל אפל, סטיב ג’ובס, על הפלאש הוא פוליטי או טכני. במילים אחרות, האם ג’ובס מתנגד לפלאש משום שהוא פגום טכנולוגית וזולל משאבי מערכת או מפני שמדובר בטכנולוגיה של מתחרה, אדובי. על פי האישור שניתן לאפליקציה (ובהנחה שאפל לא תחזור בה כפי שעשתה בעבר), נראה שהתשובה הנכונה היא הגורם הטכנולוגי.

ראו גם: למה גוגל ואפל רוצות להרוג את פלאש ובצדק

על פי Apple Insider, האפליקציה תהיה זמינה להתקנה מהאפסטור במחיר של 2.99 דולרים עבור אייפון, אייפד ואייפוד טאץ’. האפליקציה תאפשר למשתמשים לצפות בסרטוני פלאש מאתרי וידאו גדולים ברשת, מלבד Hulu, שמחרים את האפליקציה גם על iOS וגם באנדרואיד.

על פי מאמר ב-CNNMoney.com, סקייפייר אינה אפליקציה שעומדת בזכות עצמה אלא שכבה על גבי ספארי, דפדפן האינטרנט של אפל. שימו לב שהאפליקציה תפעל רק עם סרטוני פלאש ולא משחקים, מאחר והטכנולוגיה מורידה את תוכן הפלאש לשרת וממירה אותו ל-HTML5, על מנת לשלוח את הסרטון בפורמט HTML5 בחזרה למשתמש. פעולה זו אפשרית כאשר מדובר בתוכן שיורד פעם אחת כמו וידאו, אך לא כאשר מדובר במשחק, חוויה אינטראקטיבית מתמשכת.

פורסם במקור ב-ReadWriteWeb, מהבלוגים הטכנולוגיים הנקראים והמשפיעים בעולם 

ראו גם: אייפד שולט בשוק הטאבלטים עם 95%

[ad#adsensebannerpost]

Instagram היא אפליקציה חינמית ופשוטה לשיתוף תמונות. היא מאפשרת לכם לצלם תמונות ולשתף אותם בקלות לחשבונות שלכם בטוויטר, פייסבוק, פליקר וטאמבלר. אפשר "לעקוב" אחרי משתמשים אחרים באמצעות הרשת החברתית של Instagram, ממש כמו בטוויטר. בדרך זו תוכלו לצפות בתמונות של אחרים או להגיב עליהן.

Instagram מציע גם 11 מסננים עבור התמונות שלכם שיאפשרו לכם לשדרג את החזות שלהן. השיפורים שהוכנסו במצלמה באייפון 4 הניבו גל חדש של אפליקציות תמונות. Instagram, על פי סיסטרום, הופיעה במקום הנכון ובזמן הנכון, אך מה שמבדיל אותה משאר המתחרות בשוק הרווי זה שילוב של ממשק פשוט ונוח עם יכולות מתקדמות

.

על פי סיסטרום, Instagram מתחרה בהצלחה באפליקציות אחרות לשיתוף תמונות באמצעות תמונות ברזולוציה גבוהה, תהליך שיתוף פשוט והעלאות מהירות יותר. המסננים של האפליקציה מעניקים גם לתמונות הבנאליות ביותר עומק ואווירה, שתי תכונות שלא נכון להמעיט בערכן.

חלק גדול מהקסם באפליקציה היא היכולת לצלם תמונות, לשדרג את המראה שלהן בזריזות ולשתף עם כל החברים תוך שניות.

Instagram היא מפעל של שני אנשים, סיסטרום ומייק קריגר, שפנו לפיתוח האפליקציה לאחר שבמקור חשבו לפתח שירות מבוסס מיקום בשם Burbn וגייסו לשם כך 500,000 דולרים. Instagram היא דוגמה לשירות שממלא פונקציה אחת בלבד אך עושה את העבודה היטב.

הפוסט נכתב על ידי אודרי ווטרס והתפרסם במקור ב-ReadWriteWeb.

עוד ב-RWW: 

Qwiki מעיר לחיים טקסט בעזרת תמונות ווידאו.

אפשר לתלות את החשדנות בחוסר האמון הבסיסי שיש לאנשים כלפי מנכ"לים. ובכל זאת, ג’ובס הסתבך בעבר באמירות שניתן לפרש אותן בדרך מסוימת ולאחר מכן הוא הכריז אחרת. שני חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בדקו אלפי הכרזות פומביות של מנכ"לים ופיתחו מודל ממוחשב שעשוי לזהות אמירות שקריות של מנהלים. הציון שג’ובס קיבל על פי התוכנה הוא גבולי. משמע, מנכ"ל אפל אינו מגלה את כל האמת.

החוקרים אנסטסיה זקוליונקה ודיוויד לארקר מפרטים במחקר (זהירות, PDF) כמה אינדיקטורים שמאפשרים לזהות שקרים:

• מנהלים שקרנים נוטים לעשות שימוש יתר במילים כמו "אנחנו" ו"הצוות שלנו" בהתייחסות לחברה שהם מובילים וימנעו משימוש בגוף ראשון "אני". על פי החוקרים, שימוש ב"אני" היה מדגיש את העובדה שאותם מנכ"לים לוקחים אחריות על דבריהם. שימוש ב"אנחנו" מאפשר להם להרחיק את האחריות מעצמם.
• כאשר מנכ"ל לא עונה על שאלות באופן ישיר ומתייחס ל"אנשים" באופן כללי. למשל, כאשר נשאל סטיב ג’ובס אם האייפוד יתמוך בעתיד גם בווידאו הוא העדיף להתייחס באופן כללי להרהורים של אנשים בעניין צפייה בווידאו באייפוד. אתר NPR, שמדווח על המחקר, מספק דוגמה נוספת:

בשנת 2002 NPR ראיין את מנכ"ל Computer Associates, סנג’אי קומר, שמאוחר יותר נגזר עליו עונש מאסר בשל הונאה בדיווחים לציבור על התנהלותה הכספית, על נוהלי ראיית החשבון של החברה שלו. כך אמר קומר: אין חברה ציבורית כמונו בה החשב הכללי לשעבר של הרשות לניירות ערך בארה"ב שותף בצוות המפקח על דיווחיה".

במילים אחרות, קומר נשאל "האם ניתן לסמוך על הדיווחים שלכם" והוא ענה "אנחנו מעסיקים את החשבים הטובים ביותר". על פי המחקר, תשובות מתחמקות אלה הם איתות אזהרה גלוי.

החוקרים מודים כי המתודולוגיה שלהם אינה אמינה במאת האחוזים, אך היה מי שיישם אותה לגבי ההכרזות האחרונות של מנכ"ל אפל. Cnet בדק הכרזות משנת 2003 והגיע למסקנה שג’ובס הוא שקרן:

"בשנת 2003, במסגרת ראיון עם וולט מוסברג, ג’ובס אמר שאפל לא תצליח בתחום הטלפונים הניידים. באותו ראיון הוא הצהיר שאין בכוונת אפל לפתח מחשב לוח: "אנשים מעוניינים במקלדות. בחנו את הטאבלט ולדעתנו הוא עומד להיכשל".

בשנת 2004 אפל רשמה פטנט על התקן דמוי טאבלט. ייתכן שהפטנט הזה קשור יותר לאייפון מאשר לאייפד, אך לבטל לחלוטין תוכניות של אפל ביחס לטאבלטים נראה כמו הטעיה מכוונת".

כמובן שג’ובס יוכל לטעון כי אפל לא מפתחת מחשב טאבלט רגיל או טלפון סלולרי במובן המסורתי של המילה אלא יוצרת קו חדש של מוצרים שמגדירים מחדש קטגוריה משל עצמם, אך עדיין ההצהרות הפתלתלות האלה מדיפות ריח של הטעיה.

• שימוש יתר במילים המביעות תחושות חיוביות: "נהדר", "יוצא מן הכלל", "נפלא" ו"מצוין". דוגמה לכך אפשר למצוא בדברים שאמר לעובדיו של מנכ"ל אנרון, קנת ליי, רגע לפני שהחברה קרסה:

"אני חושב שעסקי הליבה שלנו חזקים במיוחד. יש לנו יתרון תחרותי חזק ביותר. כמובן שאנחנו מיישמים את המודל העסקי והגישה המוצלחים ביותר לשווקים גדולים מאוד וחדשים ברחבי העולם".

אמנם, ליי סטה מעט מהמודל כאשר התייחס לדבריו בגוף ראשון יחיד, אך הוא תיבל אותם במילות תואר "גדולות מהחיים" כדי להסוות את שקריו, שהתגלו מאוחר יותר. "אם הנאום כולל מילים כאלה ונשמע כמו הייפ גדול, סימן שככל הנראה מדובר בבלון נפוח", אמר לארקר.

במקרים בהם המציאות בעייתית ולא נעימה, מנהלים ינסו לפצות עליה במילים "מאדירות". אז בפעם הבאה בה הבוס שלכם לא יישיר אליכם מבט, ויאמר לכם שמצבנו לא היה מעולם טוב יותר, דעו שכדאי לברוח בהזדמנות הקרובה.

הפוסט התפרסם במקור ב-ReadWriteWeb.

עוד ב-RWW:  האייפד הפך למכשיר הדיגיטלי הנמכר ביותר בכל הזמנים

על אף ש-Klout מתייחס לעצמו כאל "סטנדרט למדידת השפעה" במדיה חברתית, הכלי התבסס עד כה על הערכת ההשפעה של משתמשים בטוויטר בלבד. טוויטר הוא כלי חשוב, אך לא כולם משתמשים בו. החל מהיום Klout מוסיף מדד חשוב נוסף – ההשפעה בפייסבוק.

אש ראסט, מנהל הדירוג ב-Klout, מציין בפוסט שפירסם בבלוג החברה, שהשיתוף והאינטראקציה בפייסבוק שונים מטוויטר. בעוד ההשפעה בטוויטר נמדדת על פי רמת האינטראקציה והעניין בציוצים (וריטווטים), משתמשי פייסבוק, משתמשי פייסבוק מפרסמים סוגים שונים של תכנים ומדיה, הם צופים בפידים שונים ויוצרים אינטראקציות עם חברים בדרכים מורכבות יותר.

כדי למדוד את ההשפעה שלכם בפייסבוק, עליכם להתחבר לשירות באמצעות חשבון הטוויטר שלכם (ואם אין לכם, לא תוכלו להשתמש ב-Klout). לאחר מכן תוכלו לחבר את חשבון הפייסבוק שלכם לשירות והדוח האישי שיוצג באתר יכלול מידע מפייסבוק על בסיס תגובות, לייקים, מגיבים ייחודיים ומלייקקים ייחודיים.

Klout מספק ציון כולל הקובע את רמת ההשפעה הכללית שלכם במדיה חברתית לצד דוח מפורט שינסה לאפיין את אופי השפעתכם ויגלה לכם על מי אתם משפיעים ומאילו אנשים אתם מושפעים. זיהוי המשפיענים במדיה חברתית הוא נושא רלוונטי כבר היום בשל הההשפעה של מובילי הדעה ברשתות חברתיות. עד היום היו זמינים בעיקר כלי מדידה לטוויטר. הכלי של Klout מעניין אך בסיסי. אפשר להניח שבהמשך ישתכללו הכלים ויציעו נתונים ואפשרויות פילוח מעניינות יותר ביחס למשפיענים ותחומי ההשפעה שלהם.

הפוסט התפרסם במקור ב-ReadWriteWeb.

עוד ב-RWW:  מיקרוסופט ופייסבוק מכריזות על שיתוף פעולה חדש במנוע החיפוש Bing

[ad#adsensebannerpost]

שיתוף מידע הוא אחד העקרונות הבסיסיים של עולמנו הדיגיטליים – שיתוף קבצים, קישורים, תכנים ועוד. הוויכוח בעיצומו: האם נטייתנו לשתף ברשת משנה את האופן בו אנו מתנהגים מחוץ לרשת? מלקולם גלדוול טען שרשתות חברתיות לא יכולות לגרום לשינוי בעולם הפיזי עקב הקשרים החלשים בין חברי הקבוצה.

עם זאת, על פי מחקר שערכו Shareable Magazine ו-Latitude Research התשובה היא חיובית. המחקר, שכלל כ-500 נשאלים, גילה שאנשים שמשתפים און ליין נוטים יותר לשתף מוצרים אוף ליין, בין היתר משום שלמדו לבטוח באחרים ברשת.

הסיבה להתנהגות זו אינה כלכלית בלבד. מספר דומה של נשאלים ענה שמטרתו בשיתוף היא להפוך את העולם למקום טוב יותר – כמספר האנשים שענו שהם משתפים כדי לחסוך כסף.  (על אף ששני שלישים ענו שהם ייטו יותר לשתף אם יוכלו להרוויח כסף כתוצאה מכך).

עורכי המחקר מזהים במגמה זו מעבר מ"כלכלת בעלות" ל"כלכלת גישה". בכלכלה חדשה זו, נוצר מגוון שירותים חדשים במטרה לאפשר לאנשים גישה למשאבים מבלי לרכוש אותם או לתפוס עליהם בעלות.

מרבית המשתתפים במחקר הגדירו "שיתוף" כ"הלוואה של פריט חינם" ואילו מיעוטם התייחסו לשיתוף כאל "בעלות משותפת ביחד עם אחרים: החלפות שאינן כרוכות בהעברות כספים וגישה משותפת או מאמצים משותפים להשגת מטרה משותפת". יותר ממחצית הנשאלים זיהו השכרה, רכישה או מכירת פריטים משומשים כסוג של שיתוף.

ממצאים מעניינים נוספים

• שיתוף ברשת הוא סימן טוב ליכולת של אדם לשתף אוף ליין. 78% מנשאלים חשו שחוויות השיתוף שלהם און ליין ריככו אותם ביחס לשיתוף עם זרים.
• 85% מכלל הנשאלים מאמינים שטכנולוגיות ניידות ווב ממלאות תפקיד חשוב בבניית קהילות שיתוף רחבות היקף שיצמחו בעתיד.
• לא ניכרו הבדלים בין גילאים שונים ביחס לנכונות לשתף, אם כי בני 40 ומעלה הרגישו נוח יותר לשתף עם כל חברי הקהילה, בעוד נשאלים צעירים יותר העדיפו לשתף עם חוגים חברתיים מצומצמים יותר.
• שלושה מתוך ארבעה נשאלים משתפים מידע אישי או אחר באמצעות רשתות חברתיות, בעוד 70% משתפים מדיה דיגיטלית ו-68% משתפים מדיה פיזית כמו ספרים או כותרי DVD.
• מבין המשתפים מידע ומדיה און ליין, שני שליש מפיצים יצירות של אחרים ברישיון של Creative Commons.
• 

הזדמנות לסטארטאפים חברתיים

המחקר  מתייחס בחיוב לסיכויים של יזמים שמעוניינים לפתח סטארטאפים בנושא שיתוף חברתי, בהתחשב בכך ש-75% מהנשאלים חזו שישתפו יותר מחוץ לרשת בחמש השנים הקרובות. המחקר מציין במיוחד שיתוף תחבורה וחללים פיזיים. על עף שתחומים אלה אינם מתבססים על האינטרנט, החוקרים מדגישים את חשיבות הווב בבניית התשתית שמאפשרת את השיתוף.

מגמת השיתוף גורמת לנו להשתמש בשפה חדשה: "גישה" על פני "בעלות". הון חברתי הופך לשער החליפין החדש. "שיתוף מידע" מחליף "רכישות" ואנשים אינם עוד צרכנים אלא משתמשים, לווים, מלווים ותורמים. כל אלה מצביעים על צורך בעסקים חדשים שיגדירו מחדש את היחסים בין ספקים של מידע ושירותים לבין אנשים שרוצים ליהנות מחוויות ולגשת למידע, אומרת נילה סקריה, סגנית נשיא ב-Latitude.

על אף שגלדוול טוען שמדיה חברתית לא צפויה לחולל מהפכה בעולם האמיתי, המחקר אודות כלכלת השיתוף החדשה מצביע על כך שהאינטראקציות שלנו און ליין משפיעות באופן עמוק ומהותי על התקשורת בינינו והתרבות האנושית.

הפוסט פורסם במקור ב-ReadWriteWeb.

עוד ב-RWW: טוויטר מתחילה למכור עוקבים

[ad#adsensebannerpost]

פייסבוק החלה להציג כתבות מאתרי חדשות שחברי פייסבוק עשו להן "לייק" במנוע החיפוש הפנימי של האתר. התכונה החדשה, שדווחה לראשונה על ידי הבלוג AllFacebook, מסתמנת כתחרות אפשרית לגוגל בהתחשב בהשלכותיה העתידיות.

אם תחפשו מילת חיפוש בסרגל החיפוש הראשי של פייסבוק תצפו בתוצאות המפנות לכתבות באתרים חיצוניים אשר החברים שלכם עשו להן "לייק". "זו התפתחות מעניינת ביחס של פייסבוק לקישורים חיצוניים", אמר לנו דני סאליבן מ-SearchEngineLand. "לא ברור איך בדיוק בוחרת פייסבוק את הכתבות האלה וברור שנדרשת עבודה נוספת בעניין".

גוגל מריצה זה כמה חודשים את Social Search, תכונה של ה-Labs המשתלבת בתוצאות החיפוש הרגילות ומציגה כתבות שחברים שיתפו.

אם מחברים יחד 500 מיליון חברי פייסבוק, הלייקים שלהם בתוך פייסבוק ובאתרים חיצוניים מקבלים הקשרים רבים שניתח לנתחם ולהציגם בהקשרים שונים. יכולות החיפוש והמעקב של פייסבוק רק יילכו וישתפרו עם הזמן. עם זאת, יש לזכור שבשלב זה רוב חברי פייסבוק ישתמשו בחיפוש בעיקר כדי לחפש אנשים אחרים ולא במטרה לקרוא חדשות, אך עניין זה עשוי להשתנות בהמשך, בהתאם לתוכניות ההתרחבות של פייסבוק.

השבוע דווח גם שפייסבוק החלה לנסות תכונה חדשה שתאפשר לכל חבר לעשות מנוי על חבר אחר וכתוצאה מכך לקבל התראות על כל פעילות שיבצע באמצעות הפלטפורמה דרך הממשק שמציג התראות על תגובות חדשות ובקשות חברות שאושרו. תכונה זו דומה במקצת ל-follow של טוויטר. עד היום לא הייתה דרך אפקטיבית לעקוב אחר כל העדכונים של חבר מסוים בפייסבוק מלבד לבקר בפרופיל האישי שלו.

פוסט זה פורסם במקור ב-ReadWriteWeb, אחד הבלוגים הנקראים והמשפיעים ביותר בעולם בתחום הווב.

עוד ב-RWW: עליית רשתות האנטי-פייסבוק

[ad#adsensebannerpost]