אפי פוקס, עורך דין, מתקומם. יש כאן סממן של האח הגדול, המקורי. מחר, הוא אומר, אפל תשתק לכם את האייפון כשתמצא שם מוזיקה פיראטית. הוא צודק. זה מבהיל. בתור בעליו של אייפון שיש עליו אי אלו שירים פיראטיים, זה אכן מלחיץ. השאלה היא אם זה גם לגמרי לא מוצדק.

אחד הדברים המעצבנים באייפון הוא תחושת הבעלות של אפל, שמתנהלת כאילו היא משכירה לך את המכשיר, לאו דווקא מוכרת. אלא שלא ברור עד כמה התפיסה הזו מופרכת. כשאתם רוכשים את האייפון, אתם קונים מכשיר שלא רק מספק שירותים בפני עצמו. למעשה, אתם משלמים תמורת מכשיר שמהווה מעין שער לעולם עשיר של מוזיקה, וידאו, ויישומים. רכישת המכשיר עצמו היא רק ההתחלה.

פוקס מביא כדוגמה מוקצנת יצרן רכב שידאג לכך שמכוניתכם לא תתניע אם תעברו את המהירות המוגדרת בחוק. זו דוגמה בעייתית. כשאתם רוכשים מכונית, תפקידו של המוכר הסתיים, מלבד במקרה של תקלה או טיפול שגרתי (וגם אז יש הגבלות ותקנות, אגב). אין לכם מערכת יחסים איתו מעבר לכך.

מנגד, כשאתם רוכשים היום קונסולה או טלפון חכם, זו תחילתה של מערכת יחסים מורכבת ויום-יומית עם ספקי שירותים, ועם היצרן. ה-Xbox וה-PS3 מאפשרות לכם להוריד תכנים, לתקשר עם חברים ועוד. כשאתם משחקים במשחק הפיראטי, אתם גם מצפים להוריד תוכן נוסף או לשחק משחק רב משתתפים עם חברים, באמצעות התשתית שסיפקה לכם החברה שייצרה את הקונסולה. אם לחזור למטאפורת הרכב, לא קניתם ממיקרוסופט רק מכונית – קניתם גם תשתית כבישים לנסוע בה. ואם אתם עושים את זה תוך עבירה על החוק, יהיו לכך תוצאות.

אני מסכים שהצעד שביצעה מיקרוסופט מוגזם. לחסום את הגישה לרשת נשמע עוד סביר, אבל לחדור לדיסק הקשיח זה כבר פולשני מדי. אבל הוויכוח הוא לא על הענישה הספציפית, אלא על זכותה של מיקרוסופט לסנקציה כלשהי. אני חושב שהזכות הזו קיימת, גם אם זה מנוגד לאינטרס הפרטי שלי כמשתמש. צריך להגדיר את גבולות הזכות הזו, אבל אי אפשר להתייחס לרכישת קונסולה או טלפון חכם כעוד עיסקה פשוטה וחד פעמית של מוצר תמורת תשלום. אנחנו כבר בעידן אחר.

[ad#alljobs] >