עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
ישראל הגישה לגוגל כמה בקשות לצנזר תכנים ב-2009
מאת גל מור פורסם ב- 21.4.2010 בשעה 11:42
על פי גוגל, ישראל פנתה לגוגל 30 פעמים במחצית השנייה של 2009 בבקשה לקבלת מידע, כאשר עד 10 פניות התייחסו לבקשות לצנזור תכנים. גוגל נענתה לשתיים מהבקשות האלה.
המידע מתפרסם בדף Government requests של גוגל במסגרתו החברה מפרסמת מידע חלקי על מפת העולם אודות בקשות שהגישו לה ממשלות וסוכנויות ממשל מרחבי העולם להסיר תכנים מהשירותים שלהם או לספק מידע אודות משתמשים בשירותים ובמוצרים של החברה. המפה מציגה בקשות שהתקבלו מה-1 ביולי, 2009 ל-31 בדצמבר, 2009.
מצבה של ישראל יחסית משופר ביחס לכמות הבקשות. מדינות “המובילות” בבקשות החיפוש הן ברזיל, גרמניה, הודו וארצות הברית עם מאות בקשות לקבלת מידע מגוגל, אך הנעלם הגדול היא סין, שסימן שאלה מתנוסס מעל שטחה על המפה. גוגל מסבירה כי אינה יכולה לחשוף מידע אודות בקשות שהתקבלו מסין משום שהממשלה מחשיבה מידע זה כסודות מדינה. ב-2009 גוגל עדיין הפעילה את google.cn כמנוע חיפוש מסונן, ובעקבות הכרזתה בחודש מרץ, גולשים שמחפשים כעת ב-google.cn מופנים ל-google.com.hk בו האינדקס אינו מצונזר.
“אנו יודעים כי נתונים אלה אינם שלמים ועשויים לא לספק תמונה שלמה אודות בקשות אלה. למשל, בקשה בודדת עשויה להתייחס להסרת יותר מקישור אחד”, נכתב בדף של גוגל.
אנחנו לא יודעים אילו בקשות הגישה ישראל ואילו מהן נענו בחיוב. מעניינות אף יותר הבקשות להן סרבה גוגל. חבל שגוגל לא חושפת פרטים בסיסיים על טיב הבקשות האלה כתרומה לשקיפות ולמען הדיון הציבורי.
Calanya, שהפנה לדף הבקשות של גוגל מהפוסטרוס שלו, מציין לקח שאפשר לאמץ אותו בשתי ידיים: אם אתם חרדים לחופש הביטוי שלכם, לא בטוח שנכון להמר על אחסון תכנים באמצעות אחד משירותי גוגל.
שרתי גוגל אינם ממוקמים בישראל והתשובה לשאלה אם גוגל חייבת לציית לבקשות להסרת תכנים אינה מובנת מאליה. גוגל יכולה גם להתנגד לבקשות כאלה ולהתמודד איתן משפטית ובכל זאת היא בחרה להיענות לחלק מהבקשות.
לאחרונה התייחסה משטרת ישראל לקבוצות פייסבוק שחשפו פרטים אודות פרשת ענת קם בזמן צו איסור הפרסום. על פי עמי בן-דוד, דובר אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, החוק הישראלי לא חל על פייסבוק משום ששרתיה מוצבים מחוץ לגבולות המדינה.
בהקשר דומה, של אתר הימורים שפעל מחוץ לגבולות ישראל, קבע בית המשפט ששאלת מיקום השרתים היא שולית ומרכז הכובד של הפרסום הוא בנקודת הקצה, של המשתמש הבודד. חשוב לציין כי בתי המשפט בישראל אינם מחליטים בלעדיים בשאלת סמכות השיפוט כאשר מדובר בחברות הפועלות ממדינות אחרות וגם לחברות אלה יש מילה או שתיים בעניין.
לפני שהביטחוניסטים בעיני עצמם מתנפלים עלינו, חשוב להדגיש כי אין לנו כל מידע אודות הבקשות ומצב של חוסר שקיפות כזה לא מאפשר לאיש להניח מראש כי כל הפניות היו מוצדקות.
היום פורסם שישראל ומדינות אחרות, פנתה לגוגל בדרישה להגן יותר על פרטיות הגולשים. ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, עו"ד יורם הכהן, ביחד עם עשרה נציבי הגנה על פרטיות מרחבי העולם, קרא במכתב פתוח ליו"ר ומנכ"ל גוגל העולמית, אריק שמידט, לכבד את פרטיותם של גולשי אינטרנט ברחבי העולם, בתכנון וביצוע של יישומי אינטרנט.
>
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)
הפקת אופנה ששמה את הנשים מלפנים או מאחור? (תמונות)






טעות קטנה. ע”פ הטבלה, ישראל הגישה פחות מ-10 בקשות להסרת תכנים. ע”פ האחוז העגול, אני מניח שהוגשו חמש בקשות, שאחת נענתה
רוב הבקשות של הם צינזור של בסיסים צבאיים בGOOGLE MAP
ובקשה של כתובות IP של אנשים המחפשים אירגוני טרור וכל מה שקשור בהם.
פינג: חורימבה לשבת: פייסבוק מתחזקת, גוגל מתפוגגת | חורים ברשת
פינג: 8 טיפים לשמירת הפרטיות בפייסבוק | חורים ברשת