Comments on: תסמונת דב מורן – מיוחצ”נים ובוכים

By: 13 סיבות להתאהב בדב מורן : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן

13 סיבות להתאהב בדב מורן : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן — Tue, 16 Sep 2008 15:58:37 +0000

[...] לרגע את הציניות ותראו כמה זה יפה כשעיתון מאוהב, איזו רגישות ענוגה ומעיינות של פיוטיות זה מוציא [...]

By: גיא גרימלנד

גיא גרימלנד — Tue, 16 Sep 2008 15:12:43 +0000

גל,

כל הכתבות שפורסמו על דב מורן (לפחות בדה מרקר), הן בחזקת ניוז. כלומר קרה משהו עם החברה וצריך לדווח עליו. זה שונה מכתבות תחקיר. מטורים. מפרשנות. וכו’. כולן היו במקום. אלו לא כתבות חיוביות או שליליות. אלא ידיעות ניוז. אני בטוח שאתה מכיר את ההבדל. מה שכן, מה שיותר מתבקש הוא יותר טורים מהסוג שפורסמו בכלכליסט. יכול להיות שלא פרסמתי משהו דומה (טור שעוסק רק בביקורתיות של מודו), אבל תמיד בכל ראיון, גם האחרון, הצפנו והעמדנו את מורן בפני אותן ביקורות ושאלות. לומר שהעיתונות הפכה לגרופית זה מושך רייטינג. מה לעשות שזו לא המציאות. שאלתי את השאלות. גם הקשות. בחיי, אבל כנראה שתמיד זה יצטייר למישהו שזה “כ”מלטף או רך” מדי. אפשר גם להתווכח כמה כתבות/ידיעות צריך לכתוב על מודו כשעוד אין מוצר. אולי עדיף לא לכתוב על זה בכלל או להוריד את המינון. יכול להיות. זו שאלה שאני שואל גם את עצמי. מה שכן, בתחרות העזה שיש היות בעיתונות הכלכלית, כל ניוז שאני זורק החוצה (נאמר שמודו משלימה את גיוס 100 מ’ ד’) – נמצא יום למחרת בידיעות אחרונות/כלכליסט/גלובס/ווינט/ וכו’. זה גם שיקול , אבל אני מודה שאין לי תשובה ברורה בעניין. גם לי לפעמים זה מרגיש “יותר מדי”. חוץ מזה, אני קורא את הפוסט על המלכת מלכים והיעדר ביקורתיות, ואומר לך שאפשר לומר גם לא מעט על הסיקור הטכנולוגי בוויינט בהקשר זה, אך זה סתם יצטייר כמתריס וצדקני.

גיא

By: אהוד

אהוד — Tue, 16 Sep 2008 12:12:20 +0000

בני וקאנדי, אם יש לדב מורן טענות ספציפיות על כתבות בהן נעשו טעויות שיתכבד ויגיד מה הן.

האשמות כלליות על “חוסר פרגון”, או “זובור”, הן אינן רלוונטיות, כאשר מדובר בביקורת, וגם לא ממש נכונות כפי שהראה גל בקישורים.

By: Candy

Candy — Tue, 16 Sep 2008 08:02:39 +0000

גל, כל מילה שלך בסלע.
שנינו יודעים שהתקשורת מאז ומתמיד עסקה בהמלכת מלכים ותלייתם בחוצות העיר כדי להמליך מלך חדש, וגם העיתונות הכלכלית חוטאת בכך.
כמות האי דיוקים שאפשר למצוא בכתבות (ואין זה משנה אם הן מפרגנות או לא לצורך העניין), היא מביכה – גם עבור מושא הראיון וגם עבור הכתב.

ולגבי דב מורן, אני יכולה להבין למה הוא לא אוהב ביקורת של עיתונים בארץ. כנראה שהעין הצרה משפיעה גם על הכתיבה בסופו של דבר. אישית אני חושבת שהוא איש עם רקורד מספיק מרשים בשביל להוריד בפניו את הכובע ולהתגאות ביחסי הציבור שהוא עושה לנו החוצה. אם יצליח מודו ואם לא, זו כבר לא צרכיה להיות הבעיה של התקשורת הישראלית.

By: בני דאון

בני דאון — Tue, 16 Sep 2008 06:07:30 +0000

אני מבין את דב, העיתונות בארץ כסחיסתית במידה שלא תאמן. יחסית לשרי אריסון וארקדי גאידמק דב מורן יצא בזול, אבל עדיין הזובור הציבורי שמקבל כל מי שמצליח ממש לא נעים.
זה לא רק העיתונות אלא החברה כולה. בתור אחד שבנה חברה מאפס ודי הצליח אני יכול להגיד לכם שזה לא כל-כך נעים. אנשים לא מפרגנים.
לדב מורן מגיע המון כבוד. אין הרבה יזמים ישראלים שהצליחו לבנות חברה ברמה של אם סיסטמס ולהעסיק מאות משפחות במקום כיפי. זה לא אומר שאי אפשר לשאול שאלות קשות, אבל עדיין – כבוד!

By: טל

טל — Mon, 15 Sep 2008 15:01:28 +0000

קודם כל, הלוואי והמודו יצליח. לא שזה ישפיע איך שהוא עלי או על מישהו ממכרי אבל בכל זאת, אשמח לראות הצלחה ישראלית. מכאן ועד למצעדי ההערצה לדב מורן ופמפום הכתבות על החברה גם שאין שום דבר חדש לכתוב (ובטח שלא מוצר) הדרך עוד רחוקה.
במיוחד במקרה מודו אפשר להבחין בהבדל העצום בין ייצור כתבות לעיתונאות אמיתית. אני לא מתפלא שהכתבות יוצאות כך כששולחים איזה פרילנסר בן 26 שישמח לקבל משרה בסטארט אפ לראיין איש מצליח ומרשים כמו מורן.
קשה לי לראות איך “כתב” שכזה ישאל אותו משהו כמו “למה אתה חושב שמישהו יהיה מעוניין לטלפן ממסגרת התמונות שלו?” או חס וחלילה שאלות כמו איפה המוצר ייוצר, באיזה עלות ועם מי הוא מתחרה.
לעומת זאת, הרבה יותר קל להוסיף כמה מילים על ההודעה לעתונות של היחצן (הכנראה מאוד מוצלח) או לכתוב על הגיגים שובינסטים על אחת המהנדסות.

By: גל

גל — Mon, 15 Sep 2008 14:14:38 +0000

עירא, לינק יהיה נחמד.

אורן, אין מניעה שהמודו יצלח ואם זה יקרה – נפלא. וממש לא חסרות כתבות שציינו לטובה את מודו. ראה הקישורים למעלה. הביקורת לא מספרת “למה זה הולך להיכשל” אלא להעלות נקודות שעלולות לגרום למוצר לא להצליח.

By: אורן

אורן — Mon, 15 Sep 2008 13:45:28 +0000

צריך רק להודות שמודו נראה כמו הנסיון הישראלי הקרוב ביותר להצליח מכל השלושה.

אני חושב שיש משהו מאוד מלהיב ומאוד חסר ביזם ישראלי (עם רקורד, וכנראה איש מרשים) שמתכנן משהו *כ”כ* גבוה. בחיי הקצרים מזמן לא ראיתי פרוייקטים באמת שאפתניים שקורים בארץ. אפשר גם לחפור הרבה על ה”וואקום המנהיגותי” שיש כאן, והנה יש פה משהו נוצץ וחיובי (וציוני במקצת) שיכול להיות מאוד שראוי להדגיש ולא רק לספר למה זה הולך להיכשל.

By: עירא

עירא — Mon, 15 Sep 2008 13:22:14 +0000

דוגברט, פרסמתי על זה הרגע פוסט בבלוג שלי. למודו יש סיבות אחרות להצליח בשוק ממה שאתה חושב…

By: אסכולת הכורסא » למי שעוד לא הבין למה מודו

אסכולת הכורסא » למי שעוד לא הבין למה מודו — Mon, 15 Sep 2008 13:21:00 +0000

[...] הרגע אצל מור את “תסמונת דב מורן – מיוחצ”נים ובוכים”, ואני מסכים שיש בעיה רצינית עם אתיקה עיתונאית וכל [...]

By: דוגברט

דוגברט — Mon, 15 Sep 2008 11:38:33 +0000

מה שמעניין כאן זאת הדימיון הרב בין המודו והדיסק-און-קי.
שניהם כביכול יצאו מיושנים אבל אלגנטיים בדרך הפעלתם,
אבל בעוד הראשון מתאים ליציאה אוניברסלית שקיימת בכל מחשב
השני מנסה להמציא יציאה כזאת יש מאין למכשירים סלולריים.
הראשון מציע פתרון אלגנטי לבעיה סבוכה שמעסיקה משתמשים ביתיים ותעשייתים, ואילו השני נותן פתרון לבעיה דמיונית שקיימת רק במוחם הקודח של חובבי גאדג’טים מקצועיים.