חורים ברשת

מיקרוסופט תמיד הצטיינה בשיווק המוצרים שלה ופספסה לחלוטין בפרסומם. בארץ לעולם-לא של רדמונד יש רק משפחות מאושרות, עובדים עמלניים וערכים עמומים. כולם משתמשים במוצרים ובשירותים של מיקרוסופט ומרוצים עד הגג. המחשבים שלהם לא קורסים ולעולם לא יגרדו את הראש בתהיה לאן לעזאזל נעלם סופר המילים באופיס 2007.

קחו למשל את הפרסומת הבאה: “החיים שלי לא מתחילים ונגמרים במחשב – כך גם Windows”.

מה המסר? אותה תוכנה מנופחת שאנשים מכירים יכולה להידחס גם למכשירים ניידים. “שולה המוקשים” הוא אמנם משחק מצוין, אך הצרכן הטיפוסי ישאל את עצמו כיצד Windows עונה על הצרכים המיוחדים שלו במכשיר הנייד.

הקמפיין הנוכחי, “העולם דרך חלונות” מעמיק את הבלבול. הרעיון הוא להסביר לאנשים כיצד הטכנולוגיה יכולה לשמש אותם בכל תחומי החיים.

למעשה, מבטיחים לנו שנוכל לראות את העולם דרך Windows. למה לי לראות את העולם דרך Windows אם אני יכול לראותו בעיני? מה לגבי החופש לראות את העולם בכל אופן, פורמט ופלטפורמה שאבחר? המסר של MS תמיד היה “פלטפורמה אחת תשלוט בכל” והוא מה-זה-מיושן. בעקבות השגיאות הקשות שנעשו בחלונות ויזתא, מיקרוסופט רוצה “להתחבר לאנשים” הפרסומת השנייה של ג’רי סיינפלד רק ממחישה עוד יותר עד כמה התאגיד מנותק מהעם.

ביעני-ריאלי הזה ששודר במהלך “האח הגדול” של CBS ביום חמישי, ביל וג’רי מצטרפים למשפחה רגילה למשך ארבע דקות. “תסביר לי שוב, למה אנחנו עושים את זה?”, שואל ביל, “למה, ביל”, עונה ג’רי, “כפי שדיברנו קודם, אתה ואני קצת התנתקנו. אתה חי באיזה בית חללי שמרחף מעל סיאטל כמו ספינת האם. לי יש כל כך הרבה מכוניות עד שאני נתקע בפקק עצמי. אנחנו צריכים להתחבר לאנשים אמיתיים”.

בהמשך ביל וג’רי נזרקים מהבית לאחר שמתברר כי ביניהם לבין האנשים הרגילים אין הרבה חיבור. מעבר לכך, הפרסומת משכנעת מעל לכל ספק שאנשים רגילים הם טיפוסים די מעצבנים. כל כך הרבה כסף מתבזבז עבור גול עצמי? (300 מיליון דולרים) לא חבל? אפשר היה להשקיע אותו בקרן ע”ש ביל ומלינדה גייטס ולעזור לעוד כמה נזקקים באפריקה.

כפי שמוסבר יפה בטקראנץ’, מיקרוסופט משדרת את המסר ההפוך מזה שהיא מעוניינת להעביר. כשהשליח מביא להם את האוכל שהזמינו ומתפעל משני הסלבים, ביל אומר שאין לו כסף וג’רי נותן לו כמה גרושים.

אפשר לראות בפרסומת סוג של הכאה עצמית – מיקרוסופט מודה כי התנתקה מהאנשים הפשוטים וכשלה להבין את צורכי המיחשוב שלהם. מודה ועוזב ירוחם, אך היכן התשובה? מה השתנה בעצם? כלום, כנראה. בסוף הפרסומת שואל ג’רי את ביל “מה צפוי בהמשך? צפרדע עם דוא”ל, דג זהב עם אתר, אמבה עם בלוג?”. הוא מבקש ממנו לבצע את ריקוד הרובוט אם התשובה היא כן וגייטס מציית. מוזר.

הצופים רואים שני אנשים מאוד עשירים ומנותקים ושואל מה הקשר ביניהם לבין החיים האמיתיים. אילו האנשים האמיתיים בפרסומת היו מלמדים את גייטס פעולות מתקדמות במחשב כי “זה כל כך פשוט בוויסטה” (נניח), מסר ברור היה לפחות עובר. במקום זאת, מיקרוסופט הצליחה להפוך אדם כל כך מצחיק כמו ג’רי סיינפלד למשעשע כמו ביל גייטס. גם זה סוג של הישג.

וזו הפרסומת הראשונה בסדרה עם סיום אלטרנטיבי שהכין גולש והעלה לטיוב: