פופולרי עכשיו: האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)

עקבו אחרי חורימבה

Twitter RSS חורים גם באייפון

עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

שעון המניפה מראה את השעה בתלת מימד (וידאו)

ערעור פלוס: שירות אאוטסורסינג לערעורי סטודנטים

האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)

בחזרה לשנות ה-90′: 15 סטטוסים שאהבנו

חברים ממליצים

ויראלי

תמונת מצב: עיצוב ישראלי לווב 2010

מאת Smashing Magazine פורסם ב- 31.3.2010 בשעה 13:22

אהבתם את הפוסט?

פוסט זה הוא גירסה עברית תמציתית לפוסט שפורסם במקור באנגלית באתרSmashing Magazine. תודה לתורמים לפוסט המקורי: אדם טל, שרה איסן, ג’ואי שמחון, ליאור יאיר ואבי יוסף שתרם רבות לתחקיר. תודה מיוחדת לאבי יוסףשיצר את הקישור עם Smashing Magazine ואיפשר את פרסום הפוסט בעברית.

עיצוב ישראלי במיטבו: ILook, בלוג אופנת רחוב ישראלי.

כמו רוב הערים הישראליות – שהוקמו בחופזה על מנת להיות פונקציונליות, אך הן סובלות מתכנון גרוע – כך נראים רוב אתרי האינטרנט הישראליים. בלתי גמורים. העובדה שעברית נכתבת מימין לשמאל לא עוזרת למטרה! בהיותם קורבנות לנסיבות אלה, מעצבי הווב הישראלים לא יכולים למצות את הפוטנציאל היצירתי שלהם וליצור אתרים מודרניים ושימושיים.

מודעה של רשת ההמבורגרים אגאדיר

על אף שחלק מהטכנולוגיות המתקדמות מפותחות ממש כאן בישראל – רוב אתרי האינטרנט העסקיים מותאמים לאינטרנט אקספלורר 6. האפל סטור הראשונה נפתחה בישראל רק בשנה שעברה. הנה כמה מהבעיות המטרידות את המעצבים המקומיים:

רוב בעלי העסקים מעדיפים תאימות לכל הגירסאות הישנות של אינטרנט אקספלורר (על אף שגירסה 6 כמעט נעלמה מהשוק) במקום לוודא שהאתרים ייראו טוב בספארי או פיירפוקס.
יש העדפה ברורה לעיצובים מבוססי פלאש. כנראה שיש לכך סיבה תרבותית.
מעצבי ווב וכותבים זוכים להערכה נמוכה, בעוד אנשי שיווק ו-SEO מתוגמלים היטב.
עיצובים מבוססי CSS אינם סטנדרט בקרב מעצבים ישראלים.
חברות העיצוב הגדולות נדרשות לרוב לעיצובים קונוונציונלים ועל אף שהן מסוגלות להוציא תחת ידיהן מוצרים מרשימים, האתרים שהן בונות נולדים מיושנים. הם מצליחים למרות היותם כאלה, בזכות החשיפה שיכולות להעניק להן חברות גדולות. חברות מעתיקות זו מזו וכך נוצר הרושם כי זו הנוסחה המנצחת לאתר מצליח. מנהל ב’ אומר לחברת העיצוב ששכר שהוא מעוניין באתר בדיוק כמו שיש למנהל א’.

אתר Lionways

יזמים ישראלים רבים מאמינים שמשום שהם חכמים ומצליחים בתחומם, הם גם מבינים עיצוב. הם חושבים שיוכלו לכתוב באנגלית טוב יותר מכותב שנולד בארה”ב ואף יעצבו טוב יותר מכל בוגר FIT. זו חוויה מתסכלת ביותר עבור מעצבים שעובדים עבורם.
למרות זאת, גוברת המודעות לשמישות ובעלי אתרים רבים מתחילים לדרוש אתרים שמישים, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה, ספקי אפליקציות ווב וסטארטאפים בתחום המדיה החברתית. יש מאות כאלה בישראל, רובם פועלים באנגלית.
ישראל מפגרת כמה שנים אחר הטרנדים בארה”ב ואירופה – האינטרנט לא שונה בהקשר זה.

מה חושבים המעצבים

דיברנו עם כמה מעצבים בולטים בתעשיית הווב בישראל כדי לקבל את נקודת הראות שלהם.

האם אתה צריכים לשכנע ולחנך לקוחות על מנת שיתירו לכם ליצור אתרים מתקדמים?

אריה זונשיין (Lionways.com): “רוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים. מבחינתם זה כמו לברר מחיר של מזגן. זה לא משנה אם הם רוצים אתר חדש או שדרוג לאתר קיים: אין להם דרישות אפיון כתובות לרוב, מבנה האתר הדרוש או קונספט ויזואלי. על כן, אני מדריך אותם באמצעות סדרה של שאלות. לעתים אנחנו בוחנים יחד כמה דוגמאות של אתרים במטרה להבין טוב יותר את הצרכים שלהם. לפעמים העדר ידע מוביל אותם לבקש פונקציונליות שתפעל נגדם במונחים של SEO. עם זאת, לרוב אני לא צריך להתאמץ כדי לשכנע אותם לעשות דברים בדרך הנכונה”.

ערן פאל

האם לקוחות לרוב מופתעים מהמחיר שאתה דורש? מה הם מבקשים בתמורה?

זונשיין: “תמיד! לקוחות רוצים את המחיר הטוב ביותר ולמרבה הצער, ברוב המקרים הם אינם מודעים לזמן ולמאמץ הנדרש. זה אף יותר בעייתי כאשר עוסקים בסטנדרטים לווב ותאימות דפדפנים, מאחר ולעניינים אלה אין כל השלכה ויזואלית על האתר וקשה ללקוחות להבחין בתועלת שלהם. SEO, Adwords ו-Flash הן שלוש באזוורדס ששומעים הרבה. מעט מתייחסים לתאימות, סטנדרטים, mark-up סמנטי או CSS”.

כמה אתרים ישראלים אימצו סטנדרטים חדישים של כתיבה ב-XHTML ו-CSS, ללא פלאש ומינימום ג’אווה סקריפט?

זונשיין: “המספרים נמוכים מאוד. הייתי אומר 5%. אולי פחות”.

מדוע לדעתך ישראלים רבים מעדיפים עיצובי פלאש אשר הינם קשים לניווט, מיושנים ואיטיים? האמנם מדובר בתופעה תרבותית? האם אנשים מתחילים להתעורר?

זונשיין: “ישראלים רבים שוכחים שהתכולה חשובה לא פחות מהמארז וכי ישנם יסודות חשובים יותר מעטיפה נוצצת (דף בית נוצץ בפלאש עם אנימציה “מתוחכמת”) שלא מסתירה דבר. תפישת ה”מצג מרהיב ללא בסיס” מאוד מייצגת את התרבות הישראלית. רואים את זה בכל מקום. עם זאת, אני מאמין שדרישה לאיכות צומחת עם הזמן, הניסיון והידע. יותר ויותר אנשים מתחילים להכיר בחסרונות של אתרי פלאש בלבד.

בהקשר זה: למה אפל וגוגל רוצות להרוג את הפלאש ובצדק

כיצד העובדה שעברית נכתבת מימין לשמאל משפיעה על עבודת העיצוב?

זונשיין: “אם האתר בעברית, על המעצב ‘להפוך’ את חשיבתו בצורה אופקית. במונחים של עימוד, המשמעות היא שהלוגו יוצב לרוב בפינה הימנית-העליונה של הדף במקום בפינה השמאלית-העליונה. יהיה עליו גם ליצור תמונת מראה של הרכיבים בדף משום שדפוסי מעקב העיניים של הגולש הישראלי הן תמונת ראי לזו של הגולש באנגלית.

האתגר הופךמורכב יותר כאשר האתר כולל אנגלית ועברית או שפה אחרת שנכתבת מימין לשמאל. דוגמה טובה לכך היא תמונת רקע גדולה שמשמשת אותי לעתים קרובות לצורך עיצוב לשתי שפות. כאשר לא ניתן להפוך את תמונת הרקע, התוצאה היא לרוב שהלוגו והרכיבים האחרים מוצבים בצד “הלא נכון” עבור דוברי שפה אחת. אפשר להבחין בכך ב-Lionways. לעומת זאת, אם כן ניתן להפוך את התמונה, כמו בדוגמה של בית הקונפדרציה של bigdesign, העבודה פשוטה בהרבה.

כיצד עברית משפיעה על היבטים נוספים של עיצוב לווב?

זונשיין: “ראשית, מעט גופנים יחסית ניתנים לשימוש בתור טקסט חי. Arial הוא הנפוץ מכולם ולאחריו Times New Roman, Tahoma ו-Courier. זהו, פחות או יותר. אין לנו מקבילים ל-Trebuchet, Georgia, Palatino וגופנים אחרים.

נוסף על כך, אם מדובר באתר באנגלית ועברית, בחירת גופן לכותרות וללוגואים הופכת קשה במיוחד, משום שעליך לבחור שני גופנים שונים – עבור אנגלית ועברית – שיתאימו יחד. הלוגו של חדו”ש הוא דוגמה טובה לכך. השקעתי שעות בחיפושים עד שמצאתי גופן אנגלי קרוב מספיק (Anderson the Secret Service) לגופן העברי בו השתמשתי (AgadaMF). כמה חנויות גופנים בישראל, כמו FontBit, מציעות גופנים שנראים היטב בעברית ובאנגלית.

“מעל לכל, ישנן בעיות טכניות הנובעות מהקושי להתמודד עם טקסטים מימים לשמאל ברכיבים גרפיים, במיוחד רכיבי פלאש. משימות קטנות וטריוויאליות הופכות פתאום לבעיה, כמו חוסר היכולת לשלוט במיקום של סימני פיסוק, מספרים וסימנים אחרים. לעתים הפתרון, טיפשי ככל שיישמע, הוא להימנע משימוש בתווים מסוימים. כמובן שקשה להימנע מכך כאשר מדובר בתכנים דינמיים”.

וואלס עם באשיר

האם לקוחות משלמים בזמן ועל מה הם מתמקחים?

זונשיין: “משא ומתן הוא חלק מהתרבות הישראלית. אנשים תמיד מבקשים הנחה. עם זאת, אני תמיד מקבל את התשלום בזמן”.

פתרונות יצירתיים

יותם הדר עיצב את nrg.co.il בשיתוף עם המעצב הראשי, אמיר חדד. הגירסה הישנה סבלה מ”קופסאות”, רמת קריאות נמוכה וחוסר מיקוד לעין, שלא לציין ניווט לא קונוונציונלי וקשה לשימוש. העיצוב החדש תרם לגידול בביקורים ולזמן השהייה.

ה-SEO מסלק את הפלאש

SEO הוא הגורם שמעודד רבים מבעלי האתרים לזנוח את התשוקה לפלאש עבור HTML ולהחליף תמונות בטקסט חי ככל שזה מתאפשר. בתקווה שמהלך זה יגביר גם את המודעות לטיפוגרפיה של הטקסט באתרים ויאפשר יצירתיות גדולה יותר גם בתחום זה.

תפריט ניווט מקורי ל”סושיה”

אדם בניון (מנכ”ל ומייסד Lionite) מנסח זאת היטב: “זה שוק מוכוון טכנולוגיה. חברות ישראליות רבות לא מתמקדות בחזית, בעיצוב, ב-UI, בחוויה, משום שכולנו מפתחים ומוכרים טכנולוגיות לארה’ב”.

לאה אהרונוביץ’ (מנהלת מוצר בכירה ב-Answers.com ובלוגרית בנושא UI/UX) מוסיפה: “הייתי מרחיקה לכת ומאשימה כל אחד ואחת מאיתנו הישראלים אשר כצרכנים אנחנו לא תובעים איכות גבוהה יותר מאתרים מקומיים, שמעדיפים חשיפה טובה יותר לבאנרים על פני עיצוב”.

התקציבולטור- אתר מחאה נגד עיריית תל אביב

מהם החסמים העיקריים שמקשים על מעצבים בישראל?

אהרונוביץ’: “מאחורי כל מעצב ישראלי ניצבים מנהלים שפשוט לא מבינים”, אומרת אהרוניביץ’, “מנהלים לא מאמינים שהם יכולים להציע ממשקים פשוטים, פחות רוויים במסחר, והם תובעים מהמעצבים להעמיס על הממשקים כמה שיותר רכיבים ליצירת מוניטיזציה”.

עוזי שמילוביץ’, מנכ”ל משותף ב-Netcraft: “חברות האינטראקטיב הגדולות משכנעות לקוחות להשקיע כסף במדיה, היכן שמובטחות להן עמלות גבוהות, והתוצאה היא פחות משאבים ל-UX ועיצוב”.

עודד עזר, טיפוגרף ומעצב, תורם את הזווית שלו: “במקום להסתמך על 3,000 שנים של תרבות מתועדת ומורשת יהודית, מעצבים צעירים פונים לעיצוב אירופי מודרני כדי לקבל השראה”.

מוזמנים לבקר ב-TheWadi, בלוג ואינדקס חדש של חברות טכנולוגיה ישראליות

ומה הלאה?

למעצבי ווב בישראל נותרות שתי ברירות: למצוא עבודה מעבר לים או להתמודד עם התנאים בישראל, אשר כוללים לרוב שכר נמוך, עבודות דפוס ועבודות עיצוב אחרות. על כן, קשה למצוא דוגמאות לעיצוב ישראלי טוב. רוב העבודות הטובות מתבצעות עבור לקוחות בארה”ב ואירופה. התוצר המקומי, במקרים רבים, נופל מהאיכות של “הסחורה” הישראלית המיוצאת לחו”ל.

ישראלים מעדיפים להפגין אופטימיות ולמצוא פתרונות. “לקוחות ישראלים הם בדיוק כמו לקוחות בכל העולם”, אומר אדם בניון, שמאשים את ספקי השירותים במצב: “עלינו לחנך את הלקוחות אודות חשיבות העיצוב”.