חורים ברשת

ארגון “עיתונאים ללא גבולות” (RSF) פירסם את הדו”ח השנתי על “אויבות האינטרנט” (להורדה כ-PDF)שעומד בסימן שתי התפתחויות מנוגדות: העצמת האינטרנט כחלל לשיתוף מידע וניידות לעומת ניסיון של יותר מדינות להדק את השליטה על הרשת.

במדינות טוטליטריות בהן אמצעי התקשורת המסורתיים נשלטים על ידי המדינה, חשיבות הווב כבמה לדיון ולשיתוף מידע גוברת משנה לשנה. את המהפכה מחוללים צעירים שתובעים לעצמם שליטה במדיה שלהם – בין אם מדובר במפגינים האיראנים או בנזירים הבורמזים. בעידן בו מכשירים סלולריים זעירים יכולים לתעד, לשדר ולהפיץ תמונות לעולם, הרצון לשליטה של האח הגדול נראה כמעט פתטי. מנגד, התגובות של השלטונות להצהרות העצמאות האלה הופכות נבזיות מרגע לרגע.

ב-2009 כ-60 מדינות יישמו שיטות שונות של צנזורה, כמעט כפול מהמספר של המדינות שנהגו כך ב-2008. “הוורלד וייד ווב נדחק הצדה לטובת חיקויי אינטרנט מגודרים ‘שאושרו’ על ידי השלטונות: UzNet, Chinternet, TurkmenNet"…לממשלות אלה כלל לא אכפת שאזרחיהן יהפכו לקורבנות של בידוד דיגיטלי. הווב 2.0 מתנגש עם שליטה 2.0”.

מנגד, רק מדינות מעטות בהן צפון קוריאה, בורמה וטורקמניסטן, מנותקות לחלוטין מהאינטרנט, משום שהניתוק הזה משרת את הישרדותן. אפילו בסין הסגירה אינה הרמטית ואילו שליט איראן, אחמדינג’אד, נאלץ ללמוד מילה חדשה, “טוויטר”.

המאבק הזה, יש להניח, יילך ויסלים השנה, עקב הכמות הגדלה של יוזרים שתובעים לעצמם שליטה על המדיה מידי האוליגרכים. איראן, ויטנאם וסין מובילות את הרשימה המפוקפקת הזו שבה גם סעודיה, בורמה, צפון קוריאה, קובה, מצרים, איראן, אוזבקיסטן, סוריה, תוניס וטורקמניסטן.

בין המדינות המוגדרות “תחת מעקב” יש גם כמה דמוקרטיות, בהן אוסטרליה, עקב מערכת הסינון שנמצאת בשלב מתקדם של פיתוח וצפון קוריאה. ישראל יוצאת די טוב בדו”ח באופן יחסי לאויבות האינטרנט: “שלטונות ישראל מסוגלים לגרוע מכל ולטוב מכל כאשר מדובר בחופש העיתונות. על אף צנזורה צבאית, העיתונות הישראלית נהנית מחופש יחסי שאין לו אח ורע באזור”.

הכל יחסי למי שאתם רוצים להשוות את ישראל אליו ויש להניח שכאשר RSF ישמעו על פרשיות אחרונות, כמו על החוקים ההזויים להגבלת העיתונות שנידונים בכנסת או החוק הביומטרי, ישראל תתקרב לרשימת המדינות שנמצאות תחת מעקב.

>