“שיטת השקשוקה” – למה לא ב-Youtube?
לאחרונה הושק אתר רשמי ל”שיטת השקשוקה“, סרטם של אילן עבודי ומיקי רוזנטל, העוסק במשפחת עופר, במטרה לגלות כיצד לכאורה זרמו מאות מיליוני דולרים מהכיס הציבורי לכיסה של משפחת עופר, בין השאר באמצעות רכישת נכסים ציבוריים בהם מפעלי ים המלח, צים, ובתי הזיקוק לנפט. 
עידן עופר הגיש תביעת דיבה נגד רוזנטל מבלי שידע מה תוכן הסרט ובעקבות התביעה יס סירבה לשדר את הסרט “מחשש לתביעות עתידיות”. הצילומים נמשכו שלוש שנים ובמהלכם הפכה משפחת עופר לאחת משני בעלי המניות הגדולים ביותר בערוץ 2, עובדה בעטיה הסיכוי לחשוף את הסרט בפני קהל גדול קטן עוד יותר.
באתר החדש מובא סיפור הסרט והיוצרים וניתן להזמין דרכו את “שיטת השקשוקה” ב-DVD עבור 50 שקלים – סכום לא גבוה אף כי החסמים הידועים יגרמו לכך שרוב המבקרים באתר לא יזמינו את הסרט וספק אם יטריחו עצמם לסינימטק תל אביב, אולם הקולנוע היחיד בישראל שהסכים להקרינו.
עידן עופר טוען ש”שיטת השקשוקה” כולל התבטאויות חמורות שמהוות לשון הרע וכי הסרט הוא חלק ממסע רדיפה בלתי ענייני וכפייתי. אם יש ממש בטענות האלה או אין (אני מניח שעיתונאי ותיק כמו רוזנטל גיבה את הסרט בתחקיר ועובדות מוצקות), אך בהתמודדות עם הסרט הפגינו האחים עופר הבנה אפסית בתקשורת, בניגוד לקו המוצלח (באופן לא מחושב, כנראה) שמשמש אותם לרוב ועיקרו “מי שמקפיד להתרחק מאור הזרקורים, אור הזרקורים יתרחק ממנו”. הניסיון למנוע את שידור הסרט רק הגביר את העניין הציבורי סביבו, בעוד טקטיקה של התעלמות הייתה מאפשרת לסערה לחלוף עם נזקים מזעריים למשפחה העשירה.
הרשת סייעה ליצירת הבאז סביב הסרט, אך אין שום אפשרות לצפות בו באופן מקוון מלבד הקדימון. אין ספק ששידור “שיטת השקשוקה” באינטרנט יגדיל דרמטית את מספר הצופים אם כי במקרה זה, היוצרים יכולים לשכוח מהכנסות. ואולי לא בהכרח. יוצרי הסרט יכולים לעשות בילד-אפ להקרנה באמצעות שורת קטעים קצרים שיופצו ב-YouTube ואף להקרין את הסרט המלא באתר באמצעות תוכנית השותפים, המאפשרת גם חלוקת הכנסות מפרסום.
או לשדרו ב-Vimeo, שמשתף מחצית מהכנסות הסרטים עם היוצרים. ואם לא יימצא נותן חסות אמיץ, ראוי שהמדינה תמלא את החלל הזה. אם הקרן החדשה לטלוויזיה ולקולנוע לא יכולה לעודד את חופש הביטוי והיצירה בישראל, למה היא טובה? וגם אם יאפסו הסיכויים להבטיח הכנסות לסרט ברשת, עדיין נכון לשדרו בכל אתרי הווידאו הרלוונטיים ולשחררו להפצה ב-emule ובביטורנט. על גבי הזנב הארוך הוא ירכב וימשיך לעורר עניין במשך שנים ושום תביעה לא תעצרו.
עוד על נושא זה:
יהונתן קלינגר
רוני שני >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
30.08.2008 בשעה 17:34
הבעיה שכל המודלים ברשת עדיין מביאים מיקרו-תשלומים. אל תשכח שהכנסות מהסרט לא נועדו רק (או אפילו בכלל) לבנות לרוזנטל עוד קומה בבית, או לרכוש לו מיכלית נפט.
סביר להניח שהתשלומים הזעירים האלה לא יכסו את ההוצאות שהיו לו על הסרט, ולכן צריך לפנות קודם למודלים הישנים.
אגב, שים לב להקרנות באתר – הוא מוקרן גם בסינמטקים נוספים בארץ.
30.08.2008 בשעה 21:07
[...] רוזנטל לוותר על הצעת רכישה ל-DVD של הסרט באינטרנט, ופשוט להקרין אותו באינטרנט במלואו. עורך הדין והבלוגר יהונתן קלינגר חושש מאד מהצנזורה [...]
30.08.2008 בשעה 21:37
שהמדינה תממן ? בשביל ביקורת למדינה יש את מוסדות הביקורת שלה, אתה יכול למתוח ביקורת על תיפקודם (ובמיוחד על אחד חובב תקשורת ושופט בעברו) אבל אני ממש לא רואה למה כספי המיסים שלי צריכים לממן צהובונים שכלל לא ברור לנו בשלב זה מה רמת האמינות ומה רמת הפופוליזם. לגבי “לעודד את חופש הביטוי” מדובר בלממן את חופש הביטוי. ישנם מספיק ערוצים (כמו שהזכרת) שדרכם כל אחד יכול לצעוק כמה שהוא רוצה.
הייתי בשמחה רואה את הסרט, לא הייתי רוצה שהמדינה תשקיע בו שקל.
30.08.2008 בשעה 22:11
שם (חובה) – אם יש מספיק ערוצים איך זה שאף אחד לא מעז לשדר את הצעקה הזו? ולמה שהקרן תסייע ל”טוקבקיסטים” ולסרט הזה לא? http://www.nfct.org.il/siteFiles/13/71/3915.asp. האם הטוקבקיסטים תורם יותר לחברה? לא נראה לי. או “תעלומת אריס סאן”? http://www.nfct.org.il/siteFiles/13/84/4019.asp.
אהוד, השידורים ברשת אינם תחליף להקרנות מחוץ לרשת. אין בהכרח קניבליזם כמו שנהוג לחשוב. ההפך, לעתים השידור ברשת יכול לשמש כאמצעי שיווק מצויין להקרנות בקולנוע.
30.08.2008 בשעה 22:36
הסרט “שיטת השקשוקה ”
מדבר על העסקים של האחים עופר עם המדינה
כולם מרוגזים גם האחים עופר וגם אני! עכשיו שבת בוקר אני מעוצבן עוד מאתמול…
אני מלא הערכה לסרט של מיקי רוזנטל ” שיטת השקשוקה” שיוקרן בסינמטק ונותן חשיפה על העסקים של אחים עופר עם המדינה. המזעזע ביותר, מעבר לקומבינציות ההון שלטון, היא הפעילות של אחים עופר נגד מיקי ובקריאותיהם כלפיו “בריון המוציא עליהם לשון הרע”. לאחים עופר קשה עם עיתונאים ישרים או עובדי ציבור ההולכים עם הערכים שלהם, הם רגילים לקבוע את חופש הביטוי בעזרת הממון שלהם הם מנסים למנוע מעיתונאי מלומר את האמת.
כסף קונה הכל: תקשורת, פוליטיקה ואנשי ציבור, האחים עופר איימו על מיקי ואפילו על הסינמטק בתביעה. יותר מזה, הם ביקשו הבהרות מאנשי התקשורת ששקלו לעסוק בנושא. אנשי התקשורת חכמים הם הבינו מיד – לא מיקי, לא הסרט, לא הנושא. האחים עופר מחזיקים במניות בחלק מערוצי התקשורת ושותפים עסקיים עם מוזי ורטהיים בבנק מזרחי שהוא מבעלי קשת. מוזי חבר ולכן ביטל את החוזה של מיקי בקשת בתוכנית “בולדוזר” שהחל באותה עת את עשיית הסרט על האחים עופר. בסופו של דבר היחידים שהסכימו לשתף פעולה עם התחקיר הם עיתון מעריב, שאפשר לנו להבין יותר טוב מה קורה ואפשר למיקי לדבר והסינמטק שמתחיל להקרין את הסרט מראשית ספטמבר.
מה אתם בוחרים לעשות? לראות או לא לראות? אגב כדאי להביא מזומן לקופות, בעלי כרטיס אשראי יכולים להיות מזוהים, חבל! לא כדאי להתעסק עם האחים עופר!
משפחת עופר נוהגת באופן מעוות והשלכתי. הם קוראים למיקי רוזנטל בריון, חצוף ובוטה. מי בריון? מי חצוף ומי בוטה? הם מציעים לו להופיע בקמפיין פרסומי של המועצה התעשייתית רמת חובב שנשען על המסרים “שהכל שם בסדר” ו- “שהמצב שם משתפר” תמורת המון כסף, מי בריון? מי חצוף? מי בוטה? בהתחלה תבעו אותו, זה לא עזר, עכשיו הם מנסים לקנות אותו…
האחים עופר רגילים לקנות את כולם גם את החשב הכללי לשעבר ניר גלעד שהיה נדיב מאוד עם משפחת עופר בעסקת בתי הזיקוק והיום הוא עובד אצלם- היום הוא מנכ”ל החברה לישראל. .
בישראל המצב מזעזע, עצוב וכואב המדינה מעשירה קומץ משפחות באופן כה קיצוני עד שהיא הופכת את החברה שלנו לחולה ומעוותת. העיוות על חשבוננו וגם המחלה. המשפחות העשירות הללו צברו את הונם מניצול מבנה המשק: פעילות מונופוליסטית, קבלת מכרזים, זיכיונות, הטבות והגנות מהמדינה – על חשבונם של השאר: משלמי המסים והצרכנים.
מטרת ההפרטות במקורה או במה שמוכרים לנו, היא פשוטה: להעביר את השליטה על ההון והנכסים של הממשלה לידיים פרטיות כך שתיווצר תחרות, הצרכן ייהנה יותר והצמיחה תגדל – בארץ רוב ההפרטות נכשלו.
הבנקים בידיי הממשלה יצרו עמלות ומשכנתאות נמוכות בהרבה
ים המלח נגמר תוך שנים ספורות בידי בעלי הממון
אנחנו מחליפים מונופולים ממשלתיים במשפחתיים וכתוצאה מכך מקבלים מליון וחצי עניים, שליש מהשכירים משתכרים חצי מהשכר הממוצע במשק, זכויות עובדים ושותפות במשאבים הפכו להחלטה של האחים עופר, האחיזה בנכסים שהיו פעם ציבוריים אבדה והיום אפילו קשה להבין מה הבעיה עם זה.
השיטה הזאת של הון- שלטון (קפיטליזם שלא הובן נכון), גם אם היא חוקית פוגעת קשות במוסד הציבורי ובעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל, חוק הוא יצירה והסכמה בין בני אדם לא אמת או מוסר או עובדה. חוק נתון לשינוי והוא בא כאמצעי לשמור עלינו ועל הזכויות שלנו. לכן העובדה שהמהלך חוקי רק צובעת אותו בשחור ומזהירה אותנו שיכול להיות שעשו לנו מניפולציה.
זה שלטון צארים ושלטון הצארים הזה הוביל בעבר מהפיכות.
המינימום שצריך לדרוש האזרח מאחיו עופר וממשלתו, הוא שלא ימנעו ממנו את הקרנת הסרט “שיטת השקשוקה” המינימום שצריך האזרח לדרוש מעצמו הוא להגן על מיקי רוזנטל באופן אישי לתמוך וחזק אותו כדי שימשיך לעשות את העבודה החשובה הזו.
עמית משיח
30.08.2008 בשעה 23:03
גל, זה ברור. גם ברור שאחרי שימכרו מספר עותקי DVD הסרט ממילא ימצא את דרכו לרשת, או שכמדינה של דיסק אחד הוא ישוכפל עד אין קץ.
האנשים שירכשו את הסרט או ישלמו בשביל לראות אותו, אחרי שיתפרסם ברשת, יהיו אנשים שרוצים לתמוך ברוזנטל וזה יהיה בעיקר צעד הצהרתי.
31.08.2008 בשעה 6:32
מצד אחד – מסכים לחלוטין עם גל ועם רבים אחרים – נסיונות למנוע הפצה בערוצי הטלויזיה והקולנוע הרגילים, רק ידחקו את רגליהם של עבודי ורוזנטל להפיץ את הסרט באינטרנט, וממילא רק יגרמו לעליה משמעותית בהתעניינות הציבורית בסרט. יש שתי אפשרויות – אם עופר יצליחו למנוע הפצה בערוצים הלא מקוונים של הסרט, הם ידחקו את רגליהם של עבודי ורוזנטל לרשת. אלו מצידם יעדיפו להרוויח מעט, מאשר לגנוז לחלוטין.
אם הם לא יצליחו, אז הסרט יוקרן בסינמטק או מקומות אחרים, וגם יודלף לאינטרנט. כך או כך ההתעניינות הציבורית תהיה גדולה תודות לעופר, ונדמה לי שרוזנטל הבין את זה, בעוד שעופר לא.
מצד שני, באמת אי אפשר לנצח את השיטה – כל החשיפות של השחיתויות, ולא אומר שאין בהן חשיבות. לא גורמות לצמצום של היקף השחיתות. בדיוק להיפך – הן גורמות למושחתים שמנהלים את המדינה שלנו, לפתח עור עבה יותר, ולאחרים להגיד “אם אלו סורחים בדברים כאלו, למה לבוא אלינו בטענות על מעשים פחות חמורים”.
חסר בתקשורת דווקא משהו חינוכי כמו להראות את כל הצדיקים והצדיקות שעושים דברים לשם שמיים. שמקדישים את זמנם בהתנדבות למען מטרות נשגבות מהרצון להתפרנס (שהוא לגיטימי). אולי רוזנטל ועבודי (הנטיה להתרכז ברוזנטל כי הוא דמות מוכרת, אבל אני מניח שלעבודי זכויות דומות). אולי דווקא אלו שמתנדבים בכל מיני מקומות.
למרות שחשוב לחשוף שחיתויות – לא זה מה שיביא לצמצומן.
31.08.2008 בשעה 13:52
הזמנתי את הסרט ב-DVD
הייתי משאירה לרוזנטל ולהפקה את ההחלטה כיצד להמשיך לשווק אותו,
ולא מנדבת עצות,
הדברים, הלא, יתגלגלו כדרכם של תכנים כאלו, בכל אפיקי ההפצה, באופן טבעי.
31.08.2008 בשעה 21:46
לכל מי ששואל למה אין כזה דבר שקשוקה בחינם…
http://cafe.themarker.com/view.php?t=601468
מדוע לא מפיצים רוזנטל ועבודי את הסרט בחינם- וטוב שכך…
15.11.2008 בשעה 20:19
לא ראיתי את הסרט ומאוד הייתי רוצה אני חושב שהדמוקרטיה חייה ותמשיך לחיות בגלל אנשים כמו מיקי אבל לפעמים קשה להאבק בתחנות רוח ואני חושב שקשה מאוד לנצח בקרב כזה שאפילו התקשורת שצריכה לתמוך בך לא עושה זאת!
15.11.2008 בשעה 21:20
אני כבר קניתי שלושה עותקים להפצה למשפחה והחברים. שני קליקים בפייפאל, אני ממליץ.
19.01.2009 בשעה 19:51
אני ראיתי את הסרט. אחד הסרטים המוצלחים והמדהימים ביותר שראיתי בחיים שלי,סרט שחושף את כל הסודות שמאוחרי הון ושלטון . אני מורידה בפני מיקי רוזנטל את הכובע, הוא עשה עבודה פשוט מדהימה. הסרט שווה מאוד לצפייה ורכישתו בסכום של 50 שקל שווה ביותר. נדהמתי לראות איך המדינה כפופה לכסף ואנחנו האזרחים משלמים על כך בכספינו,בבריאותינו,מחיר יקר וכבד.
אני לא יודעת אם מיקי קורא את התגובות אבל אני אקח צ’אנס:
מיקי.. עשית עבודה מדהימה. הקרבת למען הסרט הזה המון, ומגיע לך מחיאות כפיים על מה שעשית. לדעתי הסרט הזה צריך להיות מוקרן בכל מקום אפשרי, זה סרט מדהים , באמת .. כל הכבוד לך ! אני מעריצה אותך על כל העבודה. כל הכבוד !!! אין מילים .
23.03.2009 בשעה 17:48
אני עכשיו רואה תסרט הוא מדהים ומקומם
אתמול הורדתי מ Mininova שם התיקיה שחיפשתי הוא”שיטת השקשוקה.”
זהו תורידו
29.07.2009 בשעה 0:00
מיקי ואילן, אתם יחידים בדורנו! שום רייטינג בעולם לא יכול לאמוד את האומץ והסיכון בלהיות “דון קישוט” הישראלי. גם “תחנות רוח” או במקרה שלנו- “מדפסות כסף” אפשר לנצח. את הסרט שלכם עוד ילמדו שנים רבות בלימודי תקשורת.
אתם הלוחמים האמיתיים.
29.07.2009 בשעה 22:51
אתמול בערב ראיתי את הסרט ומאז אני לא רגוע רציתי לראות את התגובות בעיתונות ובערוצים 10 ו 2 ולא ראיתי בידיעות אחרונות ביקורת “מאוזנת” קצרה וחלבית וזה הכל והדבר מעיד על כך שחוץ מערוץ 1 הבלתי תלוי כל שאר אמצעי התקשורת והעיתונאים החופשיים לכאורה מיצגים אך ורק את בעלי ההון וחוטאים ומבזים את מקצועם וצריכים להביט טוב טוב במראה ולומר לעצמם ולנו איך הם יכולים לחיות עם כך , לדעתי הסרט הוא רעידת אדמה ונקודת מוצא אפשרית לשינוי ייתכן והדברים יתחילו לחלחל עמוק יותר ויותר בתודעה תקום תנועת התנגדות וייתכן ולבסוף תתועל לפעילות פוליטית של אנשים הנקיים מהפוליטיקה הישנה והמושחטת, מכת השחיטות והמשפטים שהפולטיקאים הבכירים מעורבים בהם הם חלק משיטת השקשוקה של הון-שילטון וייתכן והדרך היחידה לשינוי גדול הוא ע”י תנועה פוליתית חדשה ונקיה ,אני למשל הייתי בוחר באדם כמו מיקי רוזנטל לנציגי בבית הנבחרים בידיעה כי שם לא יהיה ניתן לסתום פיות ולמשוך הקרנת סרט אמת שנתיים ואמצעי התקשורת יהיו חייבים לדווח על הפעילות הפוליטית כנגד התופעה על גבול העברינות וגם העבריינית של “שליחי הציבור” העבריינים שלנו
27.11.2009 בשעה 15:13
אתמול צפיתי בסרט. פספסתי בטלוויזיה, אבל אתמול הקרינו את זה בעירי, הוד השרון. לא משדרים את זה בטלוויזיה? אין דבר, יש אלטרנטיבות לטלוויזיה, ומן הראוי שאנו כציבור נתמוך בהן.