כוחו של טוקבק
בהמשך למה שכתבתי על הצעת החוק ההזויה של ח”כ חסון, התייחסות מזווית שלא טופלה, ויש בה אולי כדי להרגיע את ח”כ חסון ושאר חרדי התגובות.
המשקל הסגולי של טוקבק בודד, בהשוואה לכתבה שמעליו, קטן ביותר. הוא נקרא על ידי קוראים בודדים ומשפיע על מעטים. כפי שמגיבים רבים מתייחסים לתגובתיהם בחוסר רצינות אגבית (‘שליפות מהמותן’, עילגות, אי בדיקת העובדות וכו’), הקוראים מתייחסים אליהן בהתאם – כאל הפוגה קומית. >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
06.12.2006 בשעה 13:46
יאללה, שיעבור החוק.
מה שיקרה להערכתי זה שני דברים.
הראשון הוא שכמות הטוקבקים תקטן באופן משמעותי.
הדבר השני (וזו יותר משאלת לב שלי) הוא שלא כולם יכבדו את החוק החדש.
אם יעבור אני בהחלט לא מתכוון לכפות אותו באחד הבלוגים שלי.
מה יעשו לי? יזרקו אותי לכלא? יקנסו אותי?
כל דבר כזה יביא לאיזשהו בומרנג שיחזור לח”כ הנכבד (אני כמובן לא מדבר רק על עצמי. לא חסרים בלוגרים לוחמניים ברשת)
היה הרבה יותר פשוט לנסות ולארגן איזשהו פיקוח כלפי האתרים הגדולים שיצנזרו תגובות פוגעניות במיוחד (שזה גם לא רעיון הכי אידיאלי, אבל ביחס לרעיון המקורי, זו הברקת השנה).
נ.ב.
אולי תגדיל את תיבת התגובה הזאת?
06.12.2006 בשעה 17:15
טוקבק עצמי: גיא, אתה תעב פרסום!
עכשיו קיבלתי 50 טוקבקים למאמר שלי על הביבילוג. אתם לא יודעים כמה כייף זה לקבל טוקבקים. נכון, רוב התגובות הן רפש, אז אולי הצלחתי להרגיז מישהו.
06.12.2006 בשעה 18:11
גל אני לא מאמין שאתה אומר את זה, אולי זה נסיון להניף דגל לבן מול חסון במטרה שיתקפל. אבל הטאקבאקים שינו לגמרי את המשחק. אולי לא באתרים הגדולים אבל בהחלט במקומות מסוג זה הם פותחים בסיס לדיון חדש ובמקרים אחרים נותנים פרטים שהכתב “שכח” לציין בלחץ מפרסם זה או אחר.
10.12.2006 בשעה 1:28
אני לא מזלזל בחשיבות של הטוקבקים, רק מציין שההשפעה היחסית של תגובה בודדת היא קטנה.