סקר חדש ומדאיג: הכשלון הטכנולוגי של מערכת החינוך

אנשים שמבקרים מעת לעת בבתי ספר בישראל של 2010 רגילים למחזה של כיתת מחשבים הנפרדת מכיתות הלימוד הרגילות ומחשבים ביחס קטן למספר התלמידים. החזון של מחשב נייד לכל תלמיד עדיין רחוק, שלא לדבר על ענן לכל תלמיד. ובינתיים העולם אינו עומד דום.

חוסר היכולת של מערכת החינוך לעמוד בקצב השינוי של הטכנולוגיה היא סוג של פער דיגיטלי מדאיג: כזה שנפער בין מורים לתלמידים ובין התלמידים לעולם שמצפה להם בסוף הלימודים. אנשים רבים עמם אני משוחח בתוך המערכת מודים כי במקרים רבים ספק אם מערכת החינוך מספקת לתלמיד הכשרה טכנולוגית מתאימה והוא נאלץ להדביק פערים באמצעות לימוד עצמי, בבית ומהחברים.

סקר חינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר נערך עבור כנס הרצליה, בחן את דעות התלמידים בנושא מקומם של המחשב והאינטרנט בחינוך, וכן על תפיסתם את סביבת הלמידה האולטימטיבית שהייתה יכולה לסייע להם להשתלב בחברה במאה ה-21. על פי הסקר, יותר ממחצית מהמתבגרים (52%) חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ואינו מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להם כדי להשתלב בעולם התעסוקה.

תוצאות הסקר מלמדות כי המתבגר הישראלי ב-2010 מוקף בעֲזָרים טכנולוגיים מגוונים בשעות הפנאי ועושה בהם שימוש לצרכים רבים ומגוונים, שאינם לימודיים: הוא מתקשר עם אחרים, פעיל ברשתות חברתיות, צורך ויוצר מדיה ברשת (סרטוני וידאו, מוזיקה ותמונות) ומשתף אחרים.

אולם, בעוד שלצרכים שאינם לימודיים התלמידים ממצים את האפשרויות הטמונות בטכנולוגיה עכשווית ועושים שימוש נרחב במולטימדיה ובאתרים שיתופיים, הרי שהשימוש שהם עושים לצרכים לימודיים מוגבל בעיקר לפעולות של חיפוש מידע וכתיבת עבודות.

  הבעיות העיקריות המונעות שימוש אפקטיבי במחשב ובאינטרנט בבית הספר

· 73% סבורים שהסיבה המרכזית לשילוב המועט של טכנולוגיה בבית הספר נעוצה בכך שאין הקצאת שעות מספקת במערכת השעות לשימוש במחשבים.

· 51% מעידים על אינטרנט איטי, המקשה על שימוש יעיל ונוח במחשבים בבית הספר.

· 47% טוענים שהמורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה.

· 45% מדווחים על מחסור במחשבים.

המידה שבה בית הספר מכין את תלמידיו לחיים במאה ה-21

· 52% מן התלמידים סבורים שבית הספר לא מכין אותם לעתיד ולא מלמד אותם מיומנויות שיעזרו להם להשתלב בעולם התעסוקה.

הקשר בין הרמה הטכנולוגית של התלמיד לבין יתר המשתנים שנבדקו בסקר

· ככל שלתלמיד יש מספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים (ביטוי למצב הסוציו-אקונומי שלו) · ככל שהתלמיד משתמש במספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים לצרכים שאינם לימודיים (ביטוי לתרבות הפנאי שלו)

· הוא משתמש מיוזמתו (ללא הכְוונה של מורה / לא במסגרת שיעורי בית) במספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים על מנת לשפר את הידע ו/או את ההישגים שלו. · הוא מזהה פוטנציאל גבוה יותר לשימוש בעֲזָרים אלה להכנת שיעורי בית ועבודות. · הוא מזהה יתרונות רבים יותר להפיכת משחקי וידאו או משחקי רשת לחלק קבוע משיעורי הבית ומהפעילות הכיתתית הרגילה. · הוא מעצב את סביבת הלמידה בבית הספר האולטימטיבי כמשופעת במספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים.

82% מן התלמידים הביעו רצון להגיע לבית-הספר רק עם מחשב נייד, שיחליף את הילקוט המסורתי ויהיה בו כל מה שנחוץ ללימודים.

ממצא מעניין נוסף מצביע על כך שהתלמידים מודעים לעוצמתה וליכולתה של הטכנולוגיה לתרום באופן משמעותי לסביבת הלמידה. כשהתבקשו לתאר את בית הספר האולטימטיבי, הם ציינו כי עליו להיות מצויד במחשבים בכמות מספקת, שתהיה בו גישה לאינטרנט מכל מקום, שהכיתות יצוידו בלוחות אינטראקטיביים, שחומר הלימודים יהיה דיגיטלי ואינטראקטיבי (מאגרי מידע, ספרים ברשת, סרטוני וידיאו, סימולציות ומשחקים), וכי יעמדו לרשות התלמידים והמורים כלים לתקשורת ולשיתוף.

בסקר נמצא קשר חיובי בין סביבה טכנולוגית ביתית עשירה לבין גישה כללית לטכנולוגיה וגם להיבטים ממוקדים, כמו שיפור הידע הכללי והכנת מטלות בית ספר. תלמיד שחי בסביבה טכנולוגית עשירה מגלה פתיחות ויצירתיות ראויות לציון בהגדרה של סביבת הלמידה העתידית.

סוגי העֲזָרים הטכנולוגיים בסביבה הביתית

· לרוב התלמידים (92%) יש מחשב נייח, ולחלק ניכר (39%) יש מחשב נייד, בדרך כלל מחוברים לאינטרנט.

· לרובם (90%) יש נגן קבצים (כמו MP3 או ipod).

· לרובם (80%) יש מצלמה דיגיטלית.

· לחלק לא מבוטל (39%) יש קונסולת משחקי וידאו (כמו פלייסטישן, wii או xbox).

ממצאים אלו תומכים בממצאים שנאספו בעולם, המציבים את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר המחשבים המחוברים לאינטרנט בבתי אב.

התלמידים מפגינים פתיחות ויצירתיות בהעברת יכולת טכנולוגית מסביבת המשחק לסביבת למידה עתידית. הם רואים יתרונות רבים בשימוש במשחקי וידאו או במשחקי רשת כחלק קבוע מהפעילות הלימודית הרגילה בכיתה ובבית:

- רובם (81%) סבורים כי בדרך זו הם ייהנו יותר מהלמידה.

- רובם (80%) סבורים שבדרך זו יהיה מעניין יותר לתרגל בעיות.

- רובם (73%) חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר להבין רעיונות מורכבים.

- רובם (70%) מאמינים כי בדרך זו הם יוכלו לקבל משוב מיידי (בזמן אמת) על התקדמותם בלימודים ועל תוצאות המאמץ שהם משקיעים בפתרון בעיות.

- רובם (70%) חושבים שבדרך זו הם יוכלו להיות מעורבים יותר בנושא הנלמד.

- רובם (67%) מאמינים שבדרך זו הם ילמדו יותר על הנושא הנלמד.

- רובם (66%) חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר לקשר בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.

אפשר להסיק מהסקר את מה שהורים רבים המעודכנים בטכנולוגיה ועוקבים אחרי השינויים המסיביים בדרכי התקשורת והעסקים בשנים האחרונות, כבר יודעים. בתי הספר הפכו לא רלוונטיים במידה רבה לחייהם העתידיים של התלמידים במאה ה-21. נכון, לא כל בתי הספר הם כאלה אך מערכת החינוך ברובה אינה ערוכה לספק לתלמידים את בית הספר לו הם מצפים. דווקא התלמידים, שקולם אינו נשמע לרוב, בהחלט יודעים איזה בית ספר דרוש להם. מדוע לא משתפים אותם בקביעת עתידם? זהו כשל שבית הספר 2.0 אינו מטרה אסטרטגית עבור משרד החינוך.

הסקר בוצע בחודש ינואר 2010 באמצעות מכון טלסקר בקרב מדגם ארצי ומיצג של 300 תלמידים הלומדים בכיתות יא-יב, במטרה ללמוד על סביבת הלמידה של תלמידי ישראל הבוגרים בהווה, בדגש על השימוש במחשב ובאינטרנט בבית ובבית הספר, וסביבת הלמידה הממוחשבת המועדפת עליהם. עורכי הסקר הם ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, פסיכולוג ארגוני, העומד בראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט וד"ר טלי פרוינד, פסיכולוגית חברתית, סמנכ"לית וראש מינהלת מדידה והערכה במרכז לטכנולוגיה חינוכית .

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: בית ספר, בתי ספר, חינוך