עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
סקר חדש ומדאיג: הכשלון הטכנולוגי של מערכת החינוך
מאת גל מור פורסם ב- 2.2.2010 בשעה 11:32
אנשים שמבקרים מעת לעת בבתי ספר בישראל של 2010 רגילים למחזה של כיתת מחשבים הנפרדת מכיתות הלימוד הרגילות ומחשבים ביחס קטן למספר התלמידים. החזון של מחשב נייד לכל תלמיד עדיין רחוק, שלא לדבר על ענן לכל תלמיד. ובינתיים העולם אינו עומד דום.
חוסר היכולת של מערכת החינוך לעמוד בקצב השינוי של הטכנולוגיה היא סוג של פער דיגיטלי מדאיג: כזה שנפער בין מורים לתלמידים ובין התלמידים לעולם שמצפה להם בסוף הלימודים. אנשים רבים עמם אני משוחח בתוך המערכת מודים כי במקרים רבים ספק אם מערכת החינוך מספקת לתלמיד הכשרה טכנולוגית מתאימה והוא נאלץ להדביק פערים באמצעות לימוד עצמי, בבית ומהחברים.
סקר חינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר נערך עבור כנס הרצליה, בחן את דעות התלמידים בנושא מקומם של
המחשב והאינטרנט בחינוך, וכן על תפיסתם את סביבת הלמידה האולטימטיבית שהייתה יכולה לסייע להם להשתלב בחברה במאה ה-21. על פי הסקר, יותר ממחצית מהמתבגרים (52%) חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ואינו מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להם כדי להשתלב בעולם התעסוקה.
תוצאות הסקר מלמדות כי המתבגר הישראלי ב-2010 מוקף בעֲזָרים טכנולוגיים מגוונים בשעות הפנאי ועושה בהם שימוש לצרכים רבים ומגוונים, שאינם לימודיים: הוא מתקשר עם אחרים, פעיל ברשתות חברתיות, צורך ויוצר מדיה ברשת (סרטוני וידאו, מוזיקה ותמונות) ומשתף אחרים.
אולם, בעוד שלצרכים שאינם לימודיים התלמידים ממצים את האפשרויות הטמונות בטכנולוגיה עכשווית ועושים שימוש נרחב במולטימדיה ובאתרים שיתופיים, הרי שהשימוש שהם עושים לצרכים לימודיים מוגבל בעיקר לפעולות של חיפוש מידע וכתיבת עבודות.
הבעיות העיקריות המונעות שימוש אפקטיבי במחשב ובאינטרנט בבית הספר
· 73% סבורים שהסיבה המרכזית לשילוב המועט של טכנולוגיה בבית הספר נעוצה בכך שאין הקצאת שעות מספקת במערכת השעות לשימוש במחשבים.
· 51% מעידים על אינטרנט איטי, המקשה על שימוש יעיל ונוח במחשבים בבית הספר.
· 47% טוענים שהמורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה.
· 45% מדווחים על מחסור במחשבים.
המידה שבה בית הספר מכין את תלמידיו לחיים במאה ה-21
· 52% מן התלמידים סבורים שבית הספר לא מכין אותם לעתיד ולא מלמד אותם מיומנויות שיעזרו להם להשתלב בעולם התעסוקה.
הקשר בין הרמה הטכנולוגית של התלמיד לבין יתר המשתנים שנבדקו בסקר
|
· ככל שלתלמיד יש מספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים (ביטוי למצב הסוציו-אקונומי שלו) · ככל שהתלמיד משתמש במספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים לצרכים שאינם לימודיים (ביטוי לתרבות הפנאי שלו) |
· הוא משתמש מיוזמתו (ללא הכְוונה של מורה / לא במסגרת שיעורי בית) במספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים על מנת לשפר את הידע ו/או את ההישגים שלו. · הוא מזהה פוטנציאל גבוה יותר לשימוש בעֲזָרים אלה להכנת שיעורי בית ועבודות. · הוא מזהה יתרונות רבים יותר להפיכת משחקי וידאו או משחקי רשת לחלק קבוע משיעורי הבית ומהפעילות הכיתתית הרגילה. · הוא מעצב את סביבת הלמידה בבית הספר האולטימטיבי כמשופעת במספר גדול יותר של עֲזָרים טכנולוגיים. |
82% מן התלמידים הביעו רצון להגיע לבית-הספר רק עם מחשב נייד, שיחליף את הילקוט המסורתי ויהיה בו כל מה שנחוץ ללימודים.
ממצא מעניין נוסף מצביע על כך שהתלמידים מודעים לעוצמתה וליכולתה של הטכנולוגיה לתרום באופן משמעותי לסביבת הלמידה. כשהתבקשו לתאר את בית הספר האולטימטיבי, הם ציינו כי עליו להיות מצויד במחשבים בכמות מספקת, שתהיה בו גישה לאינטרנט מכל מקום, שהכיתות יצוידו בלוחות אינטראקטיביים, שחומר הלימודים יהיה דיגיטלי ואינטראקטיבי (מאגרי מידע, ספרים ברשת, סרטוני וידיאו, סימולציות ומשחקים), וכי יעמדו לרשות התלמידים והמורים כלים לתקשורת ולשיתוף.
בסקר נמצא קשר חיובי בין סביבה טכנולוגית ביתית עשירה לבין גישה כללית לטכנולוגיה וגם להיבטים ממוקדים, כמו שיפור הידע הכללי והכנת מטלות בית ספר. תלמיד שחי בסביבה טכנולוגית עשירה מגלה פתיחות ויצירתיות ראויות לציון בהגדרה של סביבת הלמידה העתידית.
סוגי העֲזָרים הטכנולוגיים בסביבה הביתית
· לרוב התלמידים (92%) יש מחשב נייח, ולחלק ניכר (39%) יש מחשב נייד, בדרך כלל מחוברים לאינטרנט.
· לרובם (90%) יש נגן קבצים (כמו MP3 או ipod).
· לרובם (80%) יש מצלמה דיגיטלית.
· לחלק לא מבוטל (39%) יש קונסולת משחקי וידאו (כמו פלייסטישן, wii או xbox).
ממצאים אלו תומכים בממצאים שנאספו בעולם, המציבים את ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר המחשבים המחוברים לאינטרנט בבתי אב.
התלמידים מפגינים פתיחות ויצירתיות בהעברת יכולת טכנולוגית מסביבת המשחק לסביבת למידה עתידית. הם רואים יתרונות רבים בשימוש במשחקי וידאו או במשחקי רשת כחלק קבוע מהפעילות הלימודית הרגילה בכיתה ובבית:
- רובם (81%) סבורים כי בדרך זו הם ייהנו יותר מהלמידה.
- רובם (80%) סבורים שבדרך זו יהיה מעניין יותר לתרגל בעיות.
- רובם (73%) חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר להבין רעיונות מורכבים.
- רובם (70%) מאמינים כי בדרך זו הם יוכלו לקבל משוב מיידי (בזמן אמת) על התקדמותם בלימודים ועל תוצאות המאמץ שהם משקיעים בפתרון בעיות.
- רובם (70%) חושבים שבדרך זו הם יוכלו להיות מעורבים יותר בנושא הנלמד.
- רובם (67%) מאמינים שבדרך זו הם ילמדו יותר על הנושא הנלמד.
- רובם (66%) חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר לקשר בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.
אפשר להסיק מהסקר את מה שהורים רבים המעודכנים בטכנולוגיה ועוקבים אחרי השינויים המסיביים בדרכי התקשורת והעסקים בשנים האחרונות, כבר יודעים. בתי הספר הפכו לא רלוונטיים במידה רבה לחייהם העתידיים של התלמידים במאה ה-21. נכון, לא כל בתי הספר הם כאלה אך מערכת החינוך ברובה אינה ערוכה לספק לתלמידים את בית הספר לו הם מצפים. דווקא התלמידים, שקולם אינו נשמע לרוב, בהחלט יודעים איזה בית ספר דרוש להם. מדוע לא משתפים אותם בקביעת עתידם? זהו כשל שבית הספר 2.0 אינו מטרה אסטרטגית עבור משרד החינוך.
הסקר בוצע בחודש ינואר 2010 באמצעות מכון טלסקר בקרב מדגם ארצי ומיצג של 300 תלמידים הלומדים בכיתות יא-יב, במטרה ללמוד על סביבת הלמידה של תלמידי ישראל הבוגרים בהווה, בדגש על השימוש במחשב ובאינטרנט בבית ובבית הספר, וסביבת הלמידה הממוחשבת המועדפת עליהם. עורכי הסקר הם ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, פסיכולוג ארגוני, העומד בראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט וד"ר טלי פרוינד, פסיכולוגית חברתית, סמנכ"לית וראש מינהלת מדידה והערכה במרכז לטכנולוגיה חינוכית .
>
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900



גילוי האגם הנסתר: סודות בני מיליוני שונים, חוצנים ונאצים (וידאו)
מחקר קובע: ימניים פחות אינטליגנטיים משמאלנים
אתגר הקינמון זה לחלשים: פלפל חריף לאמיצים (וידאו)





כאבא לשלושה ילדים במערכת החינוך (מעממי ועד לתיכון) הפכתי מאד פסימי עם השנים.
הכישלון הוא יותר מטכנולוגי, אי היכולת לאמץ טכנולוגיה ככלי, כאמצעי (ולא ככיתת “לימוד שימוש במחשב”) היא עוד סמפטום. (מעמד המורה, כמות תלמידים בכיתה, תוכניות לימוד ועוד ועוד הם סימפטומים ותוצאות נוספות לכשל)
מדברים הרבה על השקעה בחינוך, אבל בסופו של דבר, לא נראה שהחינוך נמצא במקום גבוה מספיק בסדר העדיפויות והמבחן הבסיסי, הפשוט והאמיתי ביותר הוא התקציבים. משכורות גבוהות למורים, עדכון כח האדם, הכנסת טכנולוגיה כחלק אינגרלי מהתהליך החינוכי, הקטנת כיתות, כל הצעדים האלו דורשים תקציבים כבסיס לשינוי.
החמור מכל הוא התפתחותה של מערכת חינוך פרטית, מקבילית, לאלו שיכולים להרשות לעצמם,שמביטים על המערכת ומבינים שהיא לא תתן פתרון הולם ולכן מחפשים אלטרנטיבות פרטיות.החינוך הציבורי אמור להיות ה”משווה הגדול”, לתת את האפשרות גם לאלו שמגיעים משכבות שלא יכולות לאפשר לעצמן את האלטרנטיבות והוא פשוט לא עומד במשימה.
אני סבור שהכותרת של הפוסט (הכשלון הטכנולוגי של מערכת החינוך) מוגזמת. מערכת החינוך הישראלית כמו מערכות חינוך אחרות בעולם נמצאת במעבר בין העולם האנלוגי הישן לעולם הדיגיטלי. תלונות כמו שנשמעות בסקר הזה נשמעות גם בסקרים אשר נערכים בקרב סטודנטים באוניברסיטאות. אם יש מקום בו נדרשת השקעה של מערכת החינוך זו לא התשתית המיחשובית של בית הספר, היא אומנם היתה יכולה לקדם את אפשרות השליטה ברמת ההתקדמות של כל תלמיד ושילוב של תכנים מגוונים במערך השיעורים אך אני בספק אם כאן טמונה הבעיה של ההידרדרות ברמת ההשכלה והחינוך שהתלמידים הישראלים נתונים בה.
אני גם למדתי כמעט בלי לגעת במחשב במהלך תקופת הלימודים שלי ביסודי ובתיכון. אני בטוח שרמת הלימודים שלי לא היתה עולה אם היה מחשב עם אינטרנט מהיר בהישג יד. הוא כן היה עונה על יצר הסקרנות שלי שבתקופת התיכון לא היה מופנה ללימודים.
מתוצאות סקר דעות שנערך בבית שלי עולה שהילדים רוצים מחשב לכל אחד מהם בחדר, ללכת לישון מאוחר, לאכול על הספה מול הטלוויזיה ולא לעשות שיעורי בית.
או במלים אחרות, סקר תלמידים הוא כלי חלש מאד לקביעת מדיניות במערכת החינוך.
אין ספק שמערכת החינוך נמצאת הרחק מאחור בכל הקשור לטכנולוגיה, אבל הערה אחת: על אף שברור שתלמידים יעדיפו לבוא עם מחשב במקום ילקוט, כמי שהתחיל ללמוד תואר ראשון השנה אני יכול לומר שגם אני תכננתי לבוא עם מחשב נייד לשיעורים וגיליתי שהאנשים שבאמת עושים זאת בודדים והרוב (כולל אותי) חוזרים למחברות ועטים.
בהקשר הזה אני רוצה להזכיר את חברת “עת הדעת” שמפתחת מערכת שבה כל תלמיד עובד עם לפטופ ומערך השיעור מועבר באופן מלא בעזרת הלפטופ, בצורה של שיעור אינטראקטיבי שמנוהל על ידי המורה אך משלב הוראה פרונטלית עם פעילות אינטראקטיבית על המחשב.
האתר של החברה:
http://www.timetoknow.com/
(גילוי נאות: אני מועסק במשרה חלקית בחברה הזו כבודק תוכן)
כאנשים שעוסקים בטכנולוגיה יש לנו נטיה להתמקד באספקטים טכנולוגיים של כל דבר. אבל הטכנולוגיה היא באמת הבעיה האחרונה של מערכת החינוך. תנו פחות ילדים בכל כיתה, תנו מורים טובים יותר, תנו השקעה ותשומת לב בתלמידים, תנו תקציבים שיאפשרו את כל זה. אני מבטיח שגם אם לא יהיה אף מחשב בבית הספר מצבנו יהיה טוב יותר.
נאור, אני לא יכול להסכים יותר.
ארז, אני לא יכול להסכים פחות. אני מאמין ש”הקילומטרז’” שילדים עושים עם מחשבים בכיתות ישפיע קריטית על הכשירות שלהם להבין את העולם ולשפר תהליכי לימוד. התקופה בה אתה הלכת לבית הספר שונה לחלוטין מזו הנוכחית.
חנן, נדמה לי שהתלמידים ענו תשובות מדויקות בהקשר של שיפור הלימודים ולא ניתנו להן שאלות פתוחות. הם ענו לעניין ולא אמרו שהם רוצים להתבטל על הספה.
איציק, זה תהליך מעניין שאתה מתאר. מה הגורם לו לדעתך?
מרגוליס, אתה לא באמת מאמין שהצרכים החשובים האלה נמצאים בסתירה. גם מורים טוב יותר, גם השקעה בתלמידים וגם יותר טכנולוגיה. אני לא מסכים בעניין של העדר מחשבים.
אני בהחלט חושב שהם נמצאים בסתירה מכיוון שהטכנולוגיה משמשת כעלה תאנה. “תראו אותנו, יש לנו כיתת מחשבים, יש לנו פרוייקט מחשב לכל ילד, יש לנו אינטרנט בשרותים!”.
התעסקות במראה החיצוני על חשבון המהות.
כשאני הייתי ילד היה נסיון של תכנים לימודיים בטלטקסט (הימורים כמה אנשים פה יודעים בכלל מה זה?). זה היה פתטי כמו שזה נשמע.
כל נסיון לאלץ את הטכנולוגיה לתוך כיתת הלימוד הוא פתטי. לא שאני נגד – אבל זה צריך להיות אורגני. אם יש מורה שחי אינטרנט שיביא לשיעור אינטרנט. אם לא, שלא יכריחו אותו.
בית ספר לא צריך להיות “טכנולוגי” כדי להיות טוב. לילדים יש מספיק טכנולוגיה סביבם. בית ספר צריך להיות סביבה שמטפחת עניין, סקרנות, יוזמה, אישיות, פתיחות, הבנה. לא צריך בשביל זה מחשב. צריך אנשים טובים והרבה רצון. ואם בתוך זה מישהו מביא תכנים שקשורים לטכנולוגיה (זה יכול להיות תלמיד באותה מידה שזה מורה), יופי. ואם לא, גם יופי. טכנולוגיה זה לא אידאל. זה כלי. ולא תמיד הכלי הכי מתאים.
מי שבאמת מתעניינים בנושא הזה ורוצים להעמיק מוזמנים לקרוא את הבלוג המצויין “למידה, אינטרנט … ומה שביניהם – התייחסויות פחות או יותר תדירות לנסיון הלא תמיד מוצלח לשלב את האינטרנט בתהליך הלמידה”
http://interlearn.blogspot.com/
פינג: סטארט דאון: למה ישראל מתייבשת | חורים ברשת