עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
שעון המניפה מראה את השעה בתלת מימד (וידאו)
ערעור פלוס: שירות אאוטסורסינג לערעורי סטודנטים
האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)
בחזרה לשנות ה-90′: 15 סטטוסים שאהבנוחברים ממליצים
ויראלי
למה אני לא אוהב פודקאסטים
מאת גל מור פורסם ב- 30.11.2006 בשעה 1:55
פודקאסטים לא תפסו תאוצה בישראל עד עכשיו ומאוד אופתע אם המגמה הזו תשתנה בחודשים הקרובים. הסיבה לכך אינה בהכרח היעדר של תוכנות ידידותיות בעברית. בארה”ב רק 12 אחוזים מהגולשים הורידו פודקאסט אחד לפחות בחייהם, אך רק אחוז אחד מהנשאלים מורידים פודקאסטים על בסיס יומי.
אלה נתונים לא רעים, אך עדיין נישתיים. סיבה אחת לחוסר הפופולריות עשויה להיות הצורך הלא ידידותי להוריד את התוכנית מראש (גם אם פעולה זו מתבצעת באופן אוטומטי) וסיבה נוספת היא חוסר עניין אפשרי בתכנים המוקלטים.
בארץ מופצים שני פודקאסטים הראויים לאזכור ודומים בשם באופן מחשיד ממש. “גיקס” המתפרסם באתר “גאדג’טים” ו-”גיקים” של רן יניב הרטשטיין, אילנה תמיר, ואורן הוברמן. אני מעריך את האנשים המשתתפים בהכנת הפודקאסטים האלה, אך בעיני הפצת קובץ אודיו באורך 40-50 דקות שקול למבחן אש לגולשים, אשר בסופו יישארו רק המאזינים האובססיבים/מכורים/מתעניינים.
זמן השהיה המרבי של גולשים באתרים עשוי להגיע לכ-15-25 דקות ביום במקרה הטוב, כך שקשה להאמין שיהיו רבים שיאזינו מרצונם להגיגים על אינטרנט באורך 40-50 דקות. זה אנטי זמן אינטרנט ובוודאי לא מתחשב בזמן הקצר ובקוצר הרוח של הגולש. ובינינו, יש מעט מאוד אנשים המהגגים על טכנולוגיה שראוי להקדיש להם כל כך הרבה זמן האזנה (אני מעדיף לקרוא אותם תמיד – קצר ופרודוקטיבי יותר).
בעיני, הפודקאסט זו טכנולוגיית מעבר לתכנים על פי דרישה שיהיו זמינים במכשירים ניידים שיתחברו לאינטרנט באופן אלחוטי כמעט בכל מקום. עד אז לא סביר להניח שזו תפרוץ את גבולות הנישה (קהילת הגיקים שכולם פתאום מתחרים עליהם?). >
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
פוסקאסטים זה לפקקים.
אני חושב שהסיבה העיקרית להפצת פודקאסטים צריכה להיות מוסיקה. אם בפודקאסט של 50 דקות היו נניח 5 שירים ועוד 20 דקות של מלל אז היה על מה לדבר על הקשבה באייפוד, אבל רק בשביל לשמוע אותם מדברים על “הזנב הארוך של אילנה תמיר” אני לא יודע כמה אנשים יתעניינו בזה.
מסכים לגמרי. האורך של התכנית האחרונה, כמו גם התחושה שאתה מאזין למסיבה פרטית, היו מאוד בעכריהם.
אני תוהה באמת למה אין פודקאסטים של מוזיקה בארץ. להם יש סיכוי גדול יותר להצליח
פודקסט הטקסט היחיד שבא לי טוב הוא הפודקאסט של דה אוניון. חצי דקה יומית קורעת שנותנת מרווח בין פודקסטים של תחנות רדיו עם מוזיקה משובחה.
פודקאסט גיקים עברי נשמע קצת כמו מסיבת לילה של אנשים שהיו רוצים להיות טל ברמן או יאיר לפיד כשיגדלו.
אני חובבת מאוד גדולה של פודקאסטים, אבל אני מודה שאני לא מאזינה לא ל”גיקים” ולא לא “tcast”. כתבתי כבר בעבר (כאן: http://geekim.net/podcast/7/geekim-podcast-002/#comment-5 )שהפורמט של שניהם (אנשים שיושבים באולפן ומדברים) הוא אחד הפורמטים שהכי קשה לגרום לו לעבוד, וחבל בעיני שהם בחרו בפורמט הזה.
שתי נקודות נוספות:
1) פודקאסטים לא נועדו להאזנה במחשב אלא להאזנה בהתקן נייד. אין פלא שהאזנה במחשב לא מושכת.
2) כל היופי של פודקאסט הוא שהוא יורד אליך אוטומטית לנגן. כך שזמן השהייה של הגולשים באתר כלשהו הוא לא רלבנטי- אתה לא אמור להוריד את הפודקאסט ידנית מהאתר.
xslf, הצגתי את זמן השהיה באתר כדוגמה לזמן שאנשים מקדישים לאתר אינטרנט בכל יום. אם הגולש הממוצע מקצה לאתרים המצליחים ביותר כ-25 דקות ביום, לא סביר להניח שהוא יקשיב לפודקאסט באורך 40-50 דקות.
לי יש שני רצפי פודקאסטים:
1. על המחשב בבית וממנו ל-iPod. שם אני מוריד פודקאסטים בנושאים שחשוב לי להיות מעודכן עד הסוף בהם. יש לי רצף של 4 שעות יומיות מזה. וזה מספק לי את החומר לכל שעות ההליכה והטיול במשך היום (אני הולך בממוצע שעה ביום), תוך שאני מעביר מקטע לקטע ומדלג וכו’. אני אגב מעיין רבות בShownotes הנלווים לפודקאסט. זהו למעשה רדיו פרטי שכולו מוקדש לנושאים הייחודיים שאני רוצה להתעדכן בהם.
2. על המחשב בעבודה. שם אני מוריד רשימה ארוכה של פודקאסטים של מוסיקה שאני אוהב ומאזין להם דרך המחשב. גם זה הוא מעין רדיו פרטי של מוסיקה ייחודית שאני אוהב (שילוב של היפ-הופ, מוסיקה אירית וכליזמר). איפה תמצא תחנה כזאת ברשת?
אני חושב שהפודקאסט את תוכניות הרדיו המקצועיות. או לחילופין, יותר אנשים יאזינו לתוכניות האלה דרך הפודקאסט מאשר בברודקאסט.
פינג: Marketing Babylon » Blog Archive » החשודים המיידים, במסדר זיהוי אצל גל מור
גל- שוב, האזנה לפודקאסט היא פעילות נפרדת מגלישה ברשת, וזו טעות להסתכל עליה במובנים של גלישה ברשת מול מחשב.
אם הצעדה היומית/הנסיעה לעבודה/האימון/נקיון הבית לוקח 40-50 דקות, למה לא סביר להאזין לפודקאסט שהוא בדיוק באורך הזה וילווה את הפעילות?
ושלא יובן לא נכון- זה ש־40 דקות לא נראה לי ארוך מידי זה לא אומר שאני חושבת שהגיגים על אינטרנט הוא פורמט טוב לפודקאסט.
כבר ציינתי למעלה שלמרות שאני חובבת גדולה ומשתמשת כבדה בפודקסטים אני לא מאזינה לשניים המדוברים.
אני לא חושבת שזה מקרי.
אנחנו אכן נאבקים עם קשיי הפורמט מאז הפודקאסט הראשון, אבל אני אופטימי שנצליח להשתלט עליו בסוף. עובדת היותנו שלושה אנשים עסוקים מאוד ממילא לא תורמת ליכולת שלנו להתחייב לפרוייקט שכזה, ולכן אני מתאמץ למצוא מתכונת בה נוכל ליצור פודקאסט מוצלח בלי להשקיע יותר ממספר שעות בשבוע. הפודקאסט האחרון היה מעין קריאת השכמה עבורנו – הוא אמנם הצית דיון ער בקרב מאזינינו, אבל לפחות בעיני ובעיני אורן הוא היה הגרוע ביותר שהקלטנו עד כה. המסקנות די ברורות לנו, אני רק מקווה שנהיה ממושמעים מספיק בשביל ליישם אותן
אני חייב לחלוק על דעתה של שושנה – אני מאזין למספר פודקאסטים באופן קבוע והאזנתי להרבה מאוד פודקאסטים אחרים, ובעיני (או לאוזני) פורמט הפאנל הוא הפורמט ה*יחיד* ש*כן* מצליח לעניין – בלי יומרות מיותרות אזכיר את BuzzOutLoud של cnet ו-thisweekintech של ליאו לפורט, את דיגניישן (שראה ימים טובים יותר), את הפודקאסט של אנגדג’ט, את FLOSS Weekly גם של ליאו לפורט, ועוד.
לגבי השם – בחרנו את השם גיקים אחרי ההקלטה של הפודקאסט הראשון שלנו (פודקאסט מספר 0), וגילינו את צירוף המקרים רק בדיעבד. אין הרבה מה להגיד בנידון, מלבד שאנחנו תפסנו את השם קודם!
(ורק הערה אחרונה – חלון כתיבת התגובה המזערי ממש מקשה על כתיבת תגובות ארוכות. אולי כדאי להקריב את הרקע האסתטי של אזור כתיבת התגובות ולהגדיל אותו)
xslf – הזמן שאנשים יכולים להקדיש למדיה מצטמצם והולך בגלל עודף אטרקציות – זה קורה גם בטלוויזיה. לחשוב שאנשים רבים יפנו 40 דקות מזמנם כדי להקשיב לפודקאסט מפספס את רוב קהל היעד, אלא אם כן מראש רוצים לכוון למעטים.
גל- זה בדיוק הדבר שאתה מפספס. אף אחד לא מתכוון שאנשים יפנו מזמנם להאזין לפודקאסט. לא לזה הפורמט נועד.
אם תעבור שוב על הדוגמאות שהובאו למעלה לזמנים בהם אנשים מאזינים לפודקאסטים, תראה שהפודקסטים נועדו למלא בתוכן זמן שאחרת היה “ריק” מתוכן אבל שכבר יש בו פעילות- ישיבה בפקק, אימון ספורטיבי, נקיון הבית וכו’.
אז מה, רק לאנשים מעטים תקועות “שעות מתות” כאלו? לכוון למילוי הזמן הזה זה לכוון למעטים?
במיוחד עם הרחבת הזכרון של הפלאפונים כיום (והעובדה שהם מסוגלים לנגן קבצי אודיו נורמליים), והעובדה שהם בהחלט מסוגלים לנגן פודקאסטים (ואני מכירה מישהי שמאזינה באופן קבוע לפודקאסטים בפלאפון שלה), נראה לי שפודקאסטים מכוונים לקהל רחב למדי, לא מצומצם.
השילוב הזה- של “תכני אודיו לפי דרישה” במה שאחרת היה זמן המוקדש לפעילות הכרחית אך משעממת, והניידות הגדולה של פודקאסט, לטעמי מרחיבים את הקהל שלו דווקא בגלל שאנשים יכולים להקדיש פחות זמן למדיה.
בדיוק חשבתי על זה בזמן האחרון.
שוש, אני מסכימה שפודקאסטים הם פתרון מעולה לשעות מתות, לנסיעות וגו’. הבעיה האישית שלי היא שרוב הנסיעות שלי אורכות פחות מרבע שעה, אז אין טעם להתחיל.
בשבוע שעבר עשיתי ניסוי עם This Week in Tech. אני מחלקת אותם תמיד (עם תוכנה) לקבצים של כ-4 דקות מסיבות טכניות, אז הפעם האזנתי גם בנסיעות הקצרות, כל פעם לקובץ-שניים מתוך ה-13 שהרכיבו תוכנית. זה היה נחמד, אבל לפתוח את קובץ 5 ולשמוע בתחילתו: “חה חה! זה היה טוב!” “אבל ליאו, אתה בעצם צודק, זה לא בסדר.” “כן, אבל מה אפשר לעשות בקשר לזה?” – רבאק, מה זה “זה”? – מזכיר שאולי פחות נוח להקשיב לפודקאסט ארוך בחלקים וגם לעקוב.
אז תגידו מה דעתכם:
חשבתי ליצור פורטל של פודקאסטים קצרים. פודקאסטים של 3-10 דקות, נניח. בנסיעה קצרה אנשים ישמעו אחד, בנסיעה ארוכה ישמעו ששה.
אפשר לעשות שם שידורים שנולדו להיות קצרים, עם התחלה וסוף.
אפשר לעשות שידורים ארוכים כמו הטיקאסט, מחולקים לכמה חלקים לפי הנושאים – לשידורים בהם יש באמת הפסקות לוגיות בין נושאים.
אפשר לקחת שידורים מחו”ל ברשיון חופשי ולחלק אותם ידנית לפי נושאים.
השאלה היא בעיקר מה אחרים – חושבים על כך, כי אתר כזה דורש השקעת זמן וכסף (bandwidth..).
צריך מישהו שירים פה את הכפפה. היא נראית טיפה כבדה מדי בשבילי, לפחות לפרוייקט של אדם אחד. זה אם הכפפה בכלל יפה מספיק.
נ.ב. נראה לי שאעשה פה אנטי-טראקבק ואעלה את התגובה גם בבלוג.
אה, וזה היה בתגובה ואז נמחק:
לא התכוונתי לפרוייקט יחיד / עליי (אם אנשים פה ימצאו שזה כדאי בכלל) – כי אני לא יודעת להקליט פודקאסטים (לא בצד הטכני, בכל השאר) וכדאי שיהיה גם תוכן עצמאי קצר.
דיברו פה על פודקאסטי דיבור, לדעתי זה דוקא נחמד: התנתקות קצת מהעולם מסביב, אבל לא התנתקות מוחלטת כמו מוזיקה. אנחנו נמצאים בשיחה אבל לא משתתפים.
גל: אם כבר פידבקים, כדאי להוסיף אינדיקציה לזמן התגובה. לדעת אם בדיוק כולם פה מגיבים, אם כדאי להשאר ולרפרש או לבדוק רק מחר.
אכן, אין כמעט סיכוי שאקדיש אפילו דקה להאזנה לפודקאסט תוך כדי גלישה, אבל 50 הדקות של הגיקים ליוו את הנהיגה שלי לירושלים היום והתאימו בדיוק. למרבה הבושה, כדי להאזין הייתי צריכה לצרוב את הפודקאסט ולקחת אותו איתי על דיסק. אנטי-גיקי ביותר.
xslf, רציתי להגיב בבלוג שלך, אבל התגובות מחזירות שגיאה.
כמה תיקונים:
1. התייחסתי למצב הפודקאסטים בישראל, לא בעולם.
2. מאזינים לפודקאסטים בזמן שהוא ממילא מבוזבז, אבל הם תמיד בתחרות מול אטרקציות אחרות – אפשר להאזין למוזיקה, לקרוא ספר או לשחק ב-PSP בזמן הזה. זה לא מובן מאליו שאנשים יקדישו 40-50 מזמנם להאזנה לפודקאסטים, גם אם היא בדרך.
3. היחס שלך מאפיין אנשים שהרגלי הצריכה שלהם מאוד ייחודיים, אבל הם חושבים שכולם כמותם. הפודקאסטים ששלחת אולי מעניינים, אבל הם מאוד לא פופולריים, בייחוד לא בישראל. ועל הסיכוי של הפודקאסטים להפוך למיינסטרים התמקדתי בבלוג. לא סיפקת שום טיעון שיסתור את זה.
גל- התגובות נקלטו אצלי (השרת אמור להיות משודרג בקרוב, וזה אמור לפתור סופית את בעיות השגיאות).
בכל מקרה, עניתי לך אצלי:
http://www.xslf.com/archives/000381.html#52526
שוב קיבלתי שגיאה ולכן אענה כאן:
את טוענת לחוסר הבנה שלי, אבל לא הבאת טיעונים שיתמכו בכך. זה לא רציני. לא, אני לא חושב שמאזינים לפודקאסטים ליד המחשב. כן, אני יודע שפודקאסטים יורדים אוטומטית ושמאזינים לו בדרך, במקביל לפעילות אחרת. תעברי הלאה, הטיעון הזה שלך צולע.
איך בדיוק פודקאסט בתחרות עם PSP? את מניחה שכולם נוהגים בדרך לעבודה. אני דווקא נוסע ברכבת ויש רבים כמוני. פשוט, נכון?
ההשוואה של הפודקאסטים עם הבלוגים שגויה. פודקאסטים הרבה פחות נגישים ופשוטים לשימוש מבלוגים. כפי שכתבתי, אני חושב שפודקאסטים זו טכנולוגיה שתעבור מן העולם לאחר ששתוחלף על ידי מדיה על פי דרישה בסטרימינג. אני בכלל חושב ש-Streaming יגבר על ההורדות. אל תשכחי שיש לא מעט טכנולוגיות שהיו ונשארו נחלתם של מכורים בלבד ולא הגיעו למיינסטרים.
אולי אני טועה ובעוד שנה-שנתיים הפודקאסטים יהיו סופר פופולריים בישראל. יש לי קצת ניסיון במדיה פופולרית. יצא לי לכתוב על הצלחת הבלוגים בעולם בשנת 2000 וצפיתי שהם יצליחו בישראל, כפי שאכן קרה, שנתיים מאוחר יותר. אני די בטוח שעם פודקאסטים סיפור ההצלחה הזה לא יחזור על עצמו.
(אולי מתישהו תרחיב כאן את טופס התגובה? מאוד לא נוח לכתוב כאן תגובות ארוכות)
אני לא מניחה שכולם נוהגים לעבודה (אני למשל לא)- אלו הנתונים שמראים שהרוב בישראל לא נוסעים בתחבורה ציבורית (לצערי).
בכל מקרה, PSP לא יהיה שימושי לך באימון היומי או כשאתה מדיח כלים. פודקאסט כן.
אולי בעתיד הרחוק יותר הכל יהיה ב-streaming.
אבל זה לא יקרה מחר. התקני אודיו ניידים כבר יש בכל מקום.
דרוש הרבה פחות כדי שאנשים ישתמשו בהם לפודקאסטים ממה שדרוש כדי שאנשים יתחילו להאזין לתוכן על פי דרישה ב-streaming, ולו רק בגלל שכאן תצטרך לעשות מעבר כפול: גם של חומרה ($$$) וגם של תודעה.
פודקאסטים זה רק עניין של תודעה (ופודקאסטים ראויים בעברית).
אני לא מסכים איתך לגמרי.
בתור בעל איפוד (שיש לי בו כמה אלפי שירים מצויינים) אני מוצא את עצמי שומע בנסיעה לעבודה בבוקר ובחזרה בערב פודקסטים – ודווקא בגלל שהם מפולחים בצורה טובה – הם נותנים לי חדשות בדיוק איך שאני רוצה ועל מה שאני רוצה.
אני מסכים שישנם חלק מהפודקסטים שנשמעים כמו חבורת אנשים שמריצים צחוקים (ולדעתי זה די משעמם) אבל מה שטוב בפודקסט זה שאם אני מרגיש בזמן שאני שומע שזה משעמם – אני עובד למשהו אחר – זה החופש לבחור לשמוע מה שאני רוצה על מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה – הפודקסט יורד לי ישר לנגן ונמצא לידי בכל רגע – וזה החופש האמיתי שיש כאן.
הסיבה לחוסר הפופולריות היא פרסום. פרסום יכול לשנות הרגלים.
פינג: חורים ברשת » ארכיון » אין עתיד לפודקאסטים באודיו
היי. אני מסכים עם Xslf . אני שומע פוד’ים בנסיעות, פקקים טיולים וכו’ – ולא כשאני יכול לעשות דברים אחרים. אחד הפודקאסטים המעניינים והמומלצים ביותר, שלא הזכרתם אותו, הוא עושים היסטוריה עם רן לוי.(תגגלרו.) הוא איכותי, מעניין, מעמיק ומסקרן. יש לרן אחלה חוש הומור – ובכלל. אומנם, חלק מהפרקים האחרונים מעט ‘כבדים’, אבל הנדסה חברתית מרתק וגם הפרק על השינה.