סטיב ג’ובס, מתכנן תבוני בע”מ

כמו שתקראו בכל חור בזמן הקרוב, אפל זה עתה השיקה את מכשיר הקסם החדש שיהפוך את הסלון שלכם למקום א-סוציאלי עוד יותר מכפי שהיה עד עתה. קשה שלא להילכד באוירת ההתפעמות הגלובלית מהגאונות של ג’ובס, ואין לי כוונה להתאמץ כל כך. נהפוך הוא. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לאלמנט אחר בסיפור המדהים של החברה הזאת. אני קורא לו אלמנט התכנון התבוני.

כדי להסביר אותו, נשתמש בפורמט שכולכם מכירים, במטרה להדגים מדוע קל לטעות ולחשוב שהכל היה מתוכנן מראש.

אילו היה משיק חנות מוזיקה, ולא היה מוציא לשוק נגן מוזיקה נייד חדשני – דיינו.
אילו היה משיק נגן מוזיקה נייד חדש, ולא היה כולל בו יכולות וידאו – דיינו.
אילו היה משיק נגן מוזיקה ווידאו חדש, ולא היה כולל בו יכולות סלולריות – דיינו.
אילו היה משיק מכשיר סלולרי חדש, ולא היה כולל בו מסך מגע מהפכני – דיינו.
אילו היה משיק מכשיר סלולרי חדש עם מסך מגע מהפכני, ולא היה מאפשר לצלם באמצעותו בוידאו – דיינו.
אילו היה משיק מכשיר סלולרי ונגן מדיה עם מסך מגע מהפכני, ולא היה פותח אותו למפתחים – דיינו.
אילו היה משיק פלטפורמת פיתוח למכשיר הסלולרי, ולא היה כולל בה מנגנון הפצה לאפליקציות – דיינו.
אילו היה כולל בה מנגנון הפצה, ולא היה משלב אותה בחנות המדיה הקיימת – דיינו.
אילו היה משיק מחשב לוח חדשני, ולא היה כולל בו את כל האמור למעלה (למעט יכולות סלולריות) – דיינו.

על אחת כמה וכמה, שהוא השיק מחשב לוח חדשני בעל עיצוב מהמם, שכולל בתוכו את חנות האפילקציות והמדיה, מה שמאפשר באבחה אחת להפוך אותו גם לקורא ספרים ועיתונים אולטימטיבי לסלון ולמיטה ולכן ממקם אותו בעמדה מצוינת ליצור ולהשתלט על שוק מותרות חדש.

באמת, כשמביטים לאחור, קשה שלא לחשוב שסטיב ג’ובס פשוט תיכנן את כל המהלך האפי הזה. החלקים נראים במקום כאילו כך הם היו אמורים להיות אילו תוכננו על ידי אסטרטג-על בעל כוחות נבואיים. אני קורא לזה אלמנט התכנון התבוני, כי זה דומה להפליא לטיעון של מצדדי התכנון התבוני בארה"ב, במאבקם המתמשך נגד מצדדי הברירה הטבעית: בדיוק משום שהעולם כל כך מורכב ומכיל כל כך הרבה פתרונות גאוניים-למראה לבעיות סבוכות להחריד, מתחייב קיומו של מתכנן תבוני שהגה את הפתרונות הללו. מאוד מפתה, אבל גאון ככל שסטיב ג’ובס יהיה, אין שום סיבה לייחס לו כוחות אלוהיים.

בהחלט יש כאן אסטרטגיה סדורה, הגיונית ואפילו מבריקה. אבל היא מבריקה דווקא משום שהיא כוללת בתוכה רכיבים דינמיים, שבאו לידי ביטוי בהחלטות שאפל לקחה בתגובה להתפתחויות עליהן לא היתה לה שליטה. גדודי ההאקרים שפרצו את האייפון ופיתחו עבורו אפליקציות לא הותירו ברירה לאפל – חברה שידועה לשמצה באובססית השליטה שלה בתהליכי ורכיבי הפיתוח של מוצריה – אלא לחשוף למפתחים את הפלטפורמה בצורה מסודרת ולאפשר להם לפתח עבורה אפליקציות. והאיטיונס נולדה קודם כל כאלטרנטיבה לתוכנות ניהול המדיה הישנות (היום היא כבדה ושנואה בדיוק כמוהן), ורק עם הזמן התפתחה למנגנון הפצה דיגיטלי של כל דבר שמכשירי אפל השונים יכולים להריץ, בעיקר בזכות מנגנון הבילינג הפשוט כל כך שלה: אתה נרשם פעם אחת, מכניס את פרטי האשראי, ומאותו רגע ועד בכלל נדרש רק לסיסמא כדי לבצע רכישה.

כך גם התוצר הסקסי האחרון מבית היוצר הג’ובסי. מחשבי לוח הם לא דבר חדש, ועד כה לא היו הצלחה גדולה. ודאי שאף אחד מהם לא השתלט על המרחב הביתי. אבל כשיש לך את הבלעדיות על שפה עיצובית שכבר הוכיחה את עצמה במגוון של מכשירים; כשיש לך מנגנון הפצה סופר נוח בילט-אין; כשיש לך תשתית                                                                                           CC-by-NC tsevis     אידאלית למכור כל סוג מדיה דיגיטלית, לרבות ספרים אלקטרוניים – כשיש לך את כל אלה, קשה יותר לפספס מאשר להצליח, גם בשוק שלא ממש המריא עד היום.

פוסט זה פורסם במקביל ב’אנקדוטות’.

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: ipad, אפל