חורים ברשת

אחת הביקורות של אובמה על ממשל בוש הייתה חוסר השקיפות שלו. אובמה טען שממשל בוש עושה הכול במחשכים ושהציבור לא מודע למה שקורה במדינה. אובמה חרת על דיגלו בתקופת הקמפיין שלו שקיפות שלטונית וכשנבחר הצהיר שהוא מאמין בחשיפת מידע, מעורבות אזרחים וקבלת משוב מהם.

היישום הכי מעניין של מדיניות זו הוא פרויקט חשיפת או פתיחת מאגרי המידע הממשלתיים של ארצות הברית לציבור. עם כניסתו לתפקיד יזם אובמה open government שינוי הצורה שבה הממשל בוושינגטון יתנהל, כחלק מכך יזם אובמה את פורטל מאגרי המידע, שפותח מאגרי מידע (לא סודיים ושאינם כוללים פרטים אישיים על אזרחים) משלל משרדי הממשלה, בצורתם הגולמית לכל מי שרק רוצה את המידע, כדי שאלה יוכלו לפתח אפליקציות לחשיפת המידע הזה לכו-לם. (כאן טים אוריילי מסביר למה כדאי לתת לאזרחים לבנות אפליקציות בעצמם).

ממשלות שלא מפחדות
ממשלת ארצות הברית כמו גם בריטניה ניצבות כמדינות מפותחות, חזקות וכאלה שאינן מפחדות ונמצאות בתהליך מעניין של פתיחת מאגרי המידע הממשלתיים. התהליכים הממשלתיים במשרדי הממשלה ממוחשבים ומקוונים מזה עשור או שניים וכתוצאה מכך הצטברו בממשלות מאגרי מידע גדולים ושונים. המדובר במידע גולמי שהממשלות עושות בו שימוש לצורכי ניהול, מחקר, למידה ותיעוד שלהן את עצמן – והמדינות היותר מפותחות והפחות מפוחדות התחילו לחשוף את המאגרים הללו לציבור הרחב.
בריטניה חושפת את מאגרי המידע הממשלתיים שלה. (הנה סרטון המתאר את יזום התהליך) וכאן טים ברנרס לי בפוסט על פתיחת המידע הממשלתי בבריטניה.

מטרת פורטלי מאגרי המידע הממשלתיים היא גם ריכוז המידע מכלל משרדי הממשלה ולפעמים גם מגופים אחרים כמו עיריות, חברות ממשלתיות או גופים ציבוריים וכן הנחלת תשתית ולוגיקה לפתיחת המידע הממשלתי ויצירת מתודולוגיה אחידה.

למה לי לחשוף?
ישנן כמה סיבות לחשיפת המידע על ידי הממשלות וביניהן חוקים דוגמת חוק חופש המידע שחוקק בישראל, רצון בשקיפות התורמת למיצוב השלטון בצורה חיובית יותר ורצון להגברת הדמוקרטיה באמצעות מעורבות האזרחים במידע כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות יותר.
רצון נוסף של הממשלות הוא במשוב חוזר של האזרחים ובעין נוספת, עינו של האח הקטן. בדיוק כמו שלאתר אינטרנט יש מערכת לניתוח כניסות, הקלקות, כמויות גולשים ונקודות יציאה שמאפשרות למנהלת האתר להבין איפה נקודות החוזק של האתר ואיפה נקודות החולשה כדי לשפר, כך גם כששלל עיניים מסתכלות על מאגרי המידע של הממשלה הן תמצאנה דברים טובים ורעים שהממשלה עצמה לא הצליחה למצוא, הן יוכלו להצביע על כשלים ולאפשר התמודדות טובה יותר עם בעיות.

למה לי לפתח?
למפתחים עצמאיים, לחוקרים, לארגונים חברתיים ולחברות פרטיות יש ערך רב בלקיחת מאגרי המידע הממשלתיים והפיכתם לכל העולה על רוחם. קודם כל יש כאן אספקט מסחרי, ידע הוא כוח וכוח יכול להתממש לתובנה עסקית ולכסף. לדוגמה, חברות ביטוח או בנקים יוכלו לזהות תהליכי מאקרו על בסיס מידע שנמצא בממשלה, או ארגוני הבריאות יוכלו לשתף מידע ולבדוק עלייה או ירידה בתחלואה במקום מסוים, התפשטות של מגפות וכמובן שדרוג המחקר. ארגונים חברתיים יוכלו לבקר את הממשלה ולראות מי מקדם או לא מקדם את האינטרסים שלהם, חוקרים שמתעסקים הרבה בתהליכים שקורים בתוך המדינה ימצאו כר פורה למחקר שלהם במאגרי המידע הללו שכיום הדרך להשגתם פתלתלה עד בלתי אפשרית וברמה האישית, אנשים שיש להם את הידע בפיתוח אוהבים הרבה פעמים "לעשות עם זה משהו". אנחנו רואים מה קרה כאן בשנים האחרונות עם כניסת הקוד הפתוח לחיינו. אנשים שיודעים, אוהבים לפתח. בואו נסמוך עליהם שהם יפתחו לנו שלל יישומים מעניינים המציגים את המידע הממשלתי בדרך שהממשלה לא הייתה מציגה אותו. אנחנו רק מרוויחים.

תם עידן המידע הלעוס – החל עידן המידע הגולמי
חשיפת המידע לציבור מתרחש בשני שלבים. בשלב הראשון החלו הממשלות לתת לציבור מידע מעובד. דוחות שנתיים, סיכומי פעילות, סטטיסטיקות על שימוש וכיוצא בזה וכן שלל דוחות לעוסים שמוצגים לציבור על ידי התקשורת, למשל אצלנו – דוח העוני, או נתונים שונים על איכות הסביבה המוצגים לציבור על גבי מפה יפה, אבל לא מאפשרים לציבור להגיע לדטא-בייס של הנתונים עצמם, וחבל.
עוד בשלב הזה – הממשלות נותנות לאזרח זה או אחר את המידע שהוא מבקש, למשל באמצעות חוק חופש המידע. קבלת החומר דורשת זמן, תשלום, ידע ובירוקרטיה ומעטים האזרחים שמשתמשים בכלי זה כדי לקבל מידע מהשלטון.
השלב השני והמעניין הוא השלב בו הממשלות חושפות את מאגרי המידע as is ומאפשרות למפתחים עצמאיים, לארגונים חברתיים ולחברות פרטיות לעשות שימוש במידע ולהציג אותו לציבור בשלל דרכים. כלי עיבוד וניתוח המידע נהיים יותר ויותר פשוטים ופתיחת המידע הגולמי החוצה מאפשרת יציקת ממשקים פשוטים שמאפשרים לכל אחד להבין את המידע ולעשות בו שימוש. כשהמידע פתוח, אנחנו מתחילים לראות שלל יישומים שמשתמשים בו.

• פרויקט אמריקני שיוזם תחרות אפליקציות משתמשות במידע ממשלתי. (סרטון על זה)
• כיצד הופכים ממשלה לפתוחה מבחינה טכנולוגית (סרטון)

                                                            Mesh 2009: Open Government. CC-by-NC danielroseca   

• ויזואליזציה של תחלואה עולמית בשפעת החזירים (מידע מארגון הבריאות העולמי)
• נתוני פשיעה בסן פרנסיסקו
• היתרי בנייה בשיקגו
• ולנו יש את התקציבולטור, שהוא דוגמה לכך שאנשים שרוצים בכך יכולים לעבוד קשה כדי לקחת מידע שהעירייה אמנם חשפה, אבל אי אפשר היה להבין אותו, ולשנות אותו כדי שכולנו נוכל להבין מה הולך שם.

ואחרון אחרון חביב, זו האפליקציה הראשונה שמושל וושינגטון פותח בבוקר כדי לראות מה קורה לו במחוז.

לא נותר לנו אלא לקוות שגם ממשלת ישראל תבין שפתיחת מאגרי המידע הממשלתיים שלה תועיל לה ותביא לשקיפות, פתיחות וקצת פחות שחיתות גם כאן אצלנו. ויפה שעה אחת קודם.

פוסט שותף זה נכתב על ידי חברת Netwise. לכל הפוסטים של Netwise ב”חורים ברשת”

Netwise היא החברה הגדולה והמובילה בישראל בהקמת מערכות לאינטראקציה עסקית. המערכות שאנו מקימים יוצרות קשר איכותי ורווחי בין הארגון לבין הלקוחות, הספקים, המפיצים והעובדים של הארגון – ונותנות לו את המענה הטוב ביותר. צוות העובדים שלנו מונה 220 מומחים מתחומי ה- IT השונים, הניצבים בחזית הטכנולוגיה ומספקים שירות מקצועי ללמעלה מ-70 חברות וארגונים מן הגדולים במשק. היקף הפעילות של Netwise ממשיך לצמוח בכל שנה וכולל עשרות פרויקטים בארץ ובעולם. אתר | דרושים | ניוזלטר

>