חורים ברשת

בזמן שעליית מחירי הנפט בכותרות, יש נטיה להתעלם ממשאב אחר שערכו מזנק כל הזמן – זמן, כמובן. גם במקרה הזה, חוקי השוק הבסיסיים, ביקוש והיצע, משחקים תפקיד. התחרות על הזמן הפנוי שלנו נפרטת לדקות ולשניות. כל שירות שהוא בעל עקומת לימוד גבוהה או תובע מאיתנו לבזבז עליו זמן רב מסתכן בכשלון.

המגמה הזו ניכרת בכל כיוון שתביטו. Thick as a Brick, אלבום הקונספט של ג’טרו טל, שיצא ב-1972, כלל רק שיר אחד באורך 43 דקות. סבלנות הקהל התקצרה מאז מאוד והיום אין תוחלת מסחרית ליצירה כל כך ארוכה גם כאשר מדובר בז’אנרים עם מעריצים שמוכנים ללכת באש ובמים בשביל המוזיקה שלהם, כל עוד היא נמשכת לא יותר משלוש דקות וחצי.

אנחנו מקדישים יותר זמן מאי פעם לפנאי, שנחלק בין שלושה מסכים עיקריים: טלוויזיה, אינטרנט וסלולר. הצופה האמריקני מקדיש כ-130 שעות בחודש לטלוויזיה, כחצי שעה לאינטרנט וכשלוש דקות לצפייה בווידאו בסלולר. מה שנקרא תוכן גולשים נמצא בזנב הארוך של הפעילות הזו. אנשים מקדישים כשלוש שעות בחודש לצפייה בווידאו מקוון, כחמש דקות ביום.

לכן, 5min.com, אתר תוכן גולשים של חברה ישראלית המציע מדריכים מצולמים באורך חמש דקות, הוא יותר מגימיק נחמד. אך בגלל האצת הזמן, חמש דקות נראות היום כמו נצח. לא מעט צופים לא יצלחו יותר מדקה וחצי עד שתיים של וידאו אינטרנטי. הזמן שלנו קצר, כמות התכנים גדלה כל הזמן ומי שירצה נתח ממנו ייאלץ להסתפק בשברירי שניות.

זה הרעיון הכללי של 12seconds.tv, הטוויטר של הווידאו, שקיבלתי הזמנה לגירסת הבטא שלו בזכות טק קראנץ’. אין כאן טכנולוגיה מדהימה. כל משתמש יכול לעדכן את חבריו על מצבו ב-12 שניות של וידאו במצלמת רשת.

אפשר לצפות בכל עדכוני החברים ברצף וכמובן שהעדכונים יכולים להופיע אוטומטית גם בפיד של טוויטר. שירות כזה של עדכוני וידאו יכול להיות רכיב משלים נחמד לטוויטר כמו Twitpic לתמונות, במיוחד כשמעדכנים מהנייד.

הנימוק למגבלת 12 השניות של 12seconds.tv כמו לרף 140 התווים של טוויטר הוא שתמצות מעודד יצירתיות. ועל דרך השלילה: אם מישהו טוחן על ריק, לפחות נסבול אותו במידה. האמת היא ש-12 שניות ו-140 תווים מספיקים לרוב האנשים, בין אם אין להם מה להוסיף מעבר לעדכונים קצרים או שזה כל מה שאנחנו מוכנים להקציב לרובם. >