חורים ברשת

כך נראה העיתון היומי האמריקני ב-2008:

“הנייר דק יותר, יש פחות דפים והכתבות התקצרו. העיסוק בכתבות החוץ צומצם, כך גם לגבי כתבות מדע ואמנות ונושאים נישתיים. סיפורי כלכלה מטופלים אך ורק במדורים נפרדים, מדריכי הטלוויזיה וציטוטי המניות נעלמו אך במקביל הושם דגש על עניינים מקומיים ותחקירים.

“כח האדם צומצם. כעת הוא צעיר יותר ומעורה יותר טכנולוגית, במטרה לשרת גם את צרכי הדפוס והווב. הלחץ על העיתונאים גדול יותר. הם מנוסים ומיומנים פחות בעבודה העיתונאית. יש פחות עיתונאים בסביבה כדי להציל אותם מהשגיאות שלהם.

“על אף תחושת השקיעה, יותר אנשים קוראים את התכנים המופקים ביומונים האמריקנים מאי פעם. אך ההכנסות צונחות, והעורכים צופים כי האווירה הכלכלית רק תלך ותרע. הם אינם אופטימיים באשר לעתיד העיתונים שלהם בחמש השנים הקרובות”.

“עורכים רבים מאמינים כי עתיד התעשייה טמון בתוצאות המאבק בין שני כוחות מנוגדים. האתגר שלהם הוא למצות את הפוטנציאל המסחרי בחדשות ברשת לפני שהקיצוצים בעיתונים יחלישו אותם כל כך עד כי יאבדו כל יתרון תחרותי”.

מחקר של Project for Excellence in Journalism על מצב העיתונות. האמריקנית. וג’ף ג’ארוויס מציע לעיתונים להקים מערכות חדשות משותפות בקוד פתוח במטרה לחסוך משאבים ולשפר את מצבם. חדשני והזוי.