פרשת גוגלסין: המוסר הרופף של חברות הטכנולוגיה

פרשת הכרזת גוגל על המשך פעילותה בסין ממשיכה לעורר הדים רבים בתעשיית הטכנולוגיה ויצרה גל הדף שהיכה גם בגבעת הקפיטול. גוגל, ספק אם בלי להתכוון, המירה את ההודעה בנקודות זכות בדעת הקהל. החברה המייצגת את האמריקניות החדשה של עידן אובמה, אמריקה החומלת ודואגת לזכויות האדם באשר הוא אדם. יותר אובמה מאובמה. עובדה: הממשל נגרר אחרי גוגל, מגמגם ונבוך ורק לאחר התעשתות מצהיר על כוונה להגיש מחאה רשמית בפני הסינים.

אם מיקרוסופט וערכיה השמרניים היא חברה רפובליקנית לתפארת, גוגל משקפת יפה את האבמיזם. לעתים מגמגמת, לעתים נחושה, מרשימה, אהובה ומפיצה מסרים מלאי תקווה לעולם, באופן שמעורר באנשים את החשד שאין מאחוריהם דבר. שיווק לשם שיווק. מסר לשם מסר.

המהלך של גוגל חריג מאוד בנוף העסקי. פריצות כאלה לרוב מטופלות בחדרים סגורים, הרחק מעין הציבור במטרה ברורה להסתיר. גוגל נהגה ההפך. רוב החברות שהותקפו, בהן יאהו, העדיפו לשתוק עד כה. יאהו ידעה על המתקפה הסינית עוד לפני שגוגל דיווחה עליה, אך העדיפה שלא לגלות את המידע שברשותה, חשף רויטרס בסוף השבוע.

בעקבות ההודעה של גוגל, הודיעה יאהו שהיא "מיישרת קו עם גוגל" בהחלטתה לא לאפשר צנזורה יותר וגינתה כל ניסיון לפרוץ לרשתות של חברה כדי להשיג מידע של משתמשים. ההודעה של יאהו גררה תגובה זועמת של השותפה הסינית שלה, Alibaba , אשר היא מחזיקה ב-40 אחוזים ממנויותיה. על פי התגובה, הודעת יאהו היא "חסרת אחריות" בהתחשב בהעדר ראיות המוכיחות את טענת גוגל. למרות הודעה זו, חוקרים של מעבדות iDefense ב- Verisign הודיעו כי חקירה שלהם העלתה כי המתקפה בוצעה על ידי אנשים הפועלים בשם הממשלה הסינית או עבורה.

יאהו מצטיירת כחברה אמיצה ודמוקרטית, אך גם בסוף השבוע היא לא הודתה שהותקפה והסתפקה בהצהרה כללית. זו אותה יאהו שהייתה נתונה לביקורת קשה לאחר שהתברר כי מסרה לידי הממשל הסיני הודעות דואר אלקטרוני של מתנגד המשטר התומך בדמוקרטיה, וונג קסיונינג, וגרמה לכליאתו למשך 10 שנים. יאהו בתחילה ניסתה להכחיש את הטענות בדבר מעורבותה הפעילה אך עדויות שהוצגו במשפט הוכיחו כי החברה ידעה היטב מה מטרת הממשל בפנייתו.

זו גם אותה יאהו אשר בעקבות הביקורת הציבורית הרחבה על סינון תוצאות חיפוש שהיא מבצעת בסין, הודיעה בקיץ 2005 על חתימת הסכם עם Alibaba להעברת עסקיה במדינה לידיה ובכך פטרה את עצמה מתשובות לשאלות בנושא צנזורה, על אף שהיא מחזיקה ב-39 אחוזים מהשותפות.

מה משמעות ההזדהות של יאהו? האם היא מתכוונת לצאת מהמדינה? כל עוד היא לא נוקטת בצעדים אופרטיביים להזדהות שלה משמעות סמלית בלבד.

אפשר לראות בפרשה הסינית מייצגת להפליא את ההבדלים בין חברות האינטרנט האמריקניות. בעוד גוגל קובעת עובדות חדשות בשטח ומתווה סטנדרט חדש לאחרות, יאהו נגררת אחריה בהצהרה שנראית כמס שפתיים ואילו מיקרוסופט אפילו לא גינתה את הפגיעה בזכויות אדם או ניסתה להזדהות עם גוגל והסתפקה בתגובה יבשה: "אין בידינו כל עדות לכך שקנייני הדואר שלנו נפגעו".

מיקרוסופט מדברת בשפה תאגידית של קניין ואילו גוגל נוקטת בשפה חדשה המציבה את האדם במרכז ונאמנה לגישתה שהבטחת השירות הטוב ביותר למשתמשים הוא מעל הכל. אם זה נכון או לא ומה עומד מול עיניה של גוגל באמת – אין זה רלוונטי. הפרשה הסינית זיכתה אותה בנקודות בדעת הקהל במערב ואילו מיקרוסופט הצטיירה פעם נוספת כדינוזאורית.

ההבדל בין גוגל וסין ניכר גם בפרישה: בעוד גוגל מבססת את כל שירותיה עבור סין מ"עננים וירטואלים", מיקרוסופט מחזיקה בשרתים רבים במדינה עבור שירות המייל שלה, באופן שמקל על הממשל הסיני לפקח עליהם וללחוץ את מיקרוסופט לפינה. אם הלחץ הפוליטי בארה"ב יגבר בשבועות הקרובים והנושא יעלה לדיון באחת מוועדות הסנאט, זה לא יפתיע לגלות את מיקרוסופט מתפתלת ומצהירה על מחויבותה להגן על חופש הביטוי בסין. ומה לגבי סיסקו, שסייעה לבניית הפיירוול הגדול בעולם בסין? סיסקו שותקת בפרשה הזו ויש לה סיבה טובה. 

גוגל לא תשנה את סין

לא כדאי להיות תמימים. הפרשה לא תסתיים בכריעת ברך של סין בפני גוגל ובהפיכת האינטרנט לחופשי במדינה. לגוגל אין (עדיין) את הכח לשנות מדיניות לאומית של מדינה, ודאי כאשר מדובר במעצמה כמו סין. אך גוגל בהחלט יכולה להשפיע ולעצב מחדש את הנוף העסקי בתחום הטכנולוגיה בסין. המשטר הסיני, שהפך שמרני ולאומני יותר בשנים האחרונות, מתעקש להשאיר בידיו אמצעי פיקוח רבים המנטרים את חופש הביטוי במדינה.

בשלב זה גם קשה לראות כיצד המהלך של גוגל הופך להפסקת שיתוף הפעולה של חברות טכנולוגיה אמריקנית עם הצנזורה הסינית, אך כל זה עשוי להשתנות אם יגבר הלחץ הפוליטי מבית. גוגל במעשיה גם יכולה לקבוע רף מוסרי חדש לפעילות של חברות טכנולוגיה, שחלקן, כולל הגדולות שבהן, לא הצטיינו במוסריות יותר.

גם אם ענייני זכויות אדם וצנזורה לא מטרידים במיוחד מנהלי חברות, עצם הטרטור לוושינגטון, להעיד בפני הקונגרס ולענות על שאלות התקשורת ובעלי מניות יטריד אותם מאוד, אמר אלן טונלסון, חוקר בגוף של יצרניות טכנולוגיה אמריקניות המוכרות לסין.

הביקורת על גוגל

בעקבות ההצהרה של גוגל נשמעה גם לא מעט ביקורת כלפיה. גוגל מחזיקה כשליש משוק החיפוש הסיני והיא מפגרת הרבה מאחורי מנוע החיפוש המוביל, Baidu, אשר לו למעלה מ-60 אחוזים. האם ההודעה האחרונה היא דרך אלגנטית לסגת משוק שבו אין לה כל סיכוי לנצח, תהו המבקרים? העיתון צ’יינה דיילי, הנתון בבעלות השלטון, טען שההצהרה נועדה בעיקר לצורך הפעלת לחץ על הממשל הסיני.

חברה אמריקנית נוספת שנטשה את השוק הסיני הייתה eBay, שעוד בסוף 2006 הודיעה כי תסגור את אתר המכירות הסיני שלה באתר משותף לה ול-Tom Online מבייג’ין לאחר שהפסידה את רוב השוק לטובת אתר Taobao, בבעלות Alibaba.

נימוק נוסף שהעלו אנשים בהם ניקולאס קאר, היא שזכויות אדם לא מעניינות במיוחד את גוגל והיא פועלת מאינטרסים עסקיים, בעיקר כדי להבטיח את אבטחת "הענן" שלה, מכלול השירותים המקוונים המוגשים למשתמשים באמצעות כח המיחשוב והאחסון העצום העומד לרשותה. הנחה רווחת בסין היא שממשלת סין, בעקבות פקידיה, מפלה לטובה חברות מקומיות בהן Baidu על חשבון גוגל. גוגל, שמחלה על הפגיעה בזכויות אדם בסין, לא יכלה למחול על הפגיעה באינטרסים העסקיים שלה.

אגב, יש תקדים אחד בלבד מהעת האחרונה לכיפוף של הממשל הסיני. בעקבות ביקורת מצד וושינגטון נסוגה הממשלה הסינית מדרישתה כלפי יצרניות PC לשלב תוכנות סינון במחשבים שהן מוכרות במדינה.

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: גוגל, טכנופוליטיקה, סין