הערות על הבלוג החדש של ארקדי גאידמק
1. אם ארקדי פתח בלוג בבלוגיה של תפוז, כנראה שהמודל של שמונה שקלים עבור 1,000 צפיות הוכיח את עצמו.
2. ארקדי גאידמק לא כותב את הבלוג במו מקלדתו. תשאלו את יוסי.
3. גאידמק לא פתח את הבלוג כדי לכתוב סיפורים חסידיים. אל תצפו ממנו לשום דבר אישי, אם זה אפשרי בכלל. הכל פוליטיקה. הבחירות לרשויות המקומיות קרובות
וייתכן שגם הבחירות לכנסת יתקיימו בשנה הבאה. בפינה הימנית העליונה מופיע קישור לאתר מפלגת “צדק חברתי” של גאידמק. זה הזמן להתחבר למצביעים.
4. הבלוגיה של תפוז מעוצבת רע והבחירה בה היא טעות. לעומת הבלוג של ארקדי, אפילו הבלוג של אחמדינג’אד נראה פאר היצירה. גאידמק יכול להרשות לעצמו לפתוח בלוג בדומיין עצמאי ולעורר מספיק הדים, בין אם באמצעות קמפיין פרסומי או על ידי כיסוי תקשורתי, על מנת למשוך אליו כמות משמעותית של גולשים.
נכון שהפלטפורמה הפופולרית של תפוז עושה לגאידמק חיים קלים יותר, אך בה הוא עלול להיבלע בין וידאו של “חומש – הקקי המזמר” לטור פרשנות פוליטית של עופר שכטר. אלא אם כן…
5. אלא אם יש דברים נסתרים. אמנם, תעמולת בחירות אינה אסורה באינטרנט. אם יחליט תפוז, בין 10 האתרים הפופולריים בישראל, להפנות את הפלטפורמה שלו, עם יותר מ-200 אלף גולשים ביום, למען קידום האינטרסים הפוליטיים של גאידמק זה יהיה מהלך חסר תקדים ובעייתי. אני בטוח שלתפוז אין כל כוונה כזו. נכון? >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
28.06.2008 בשעה 9:38
לתפוז? לאאאאא, בכלל לא
28.06.2008 בשעה 12:30
לו הייתי אני תפוז, או ישרא, או בלוגלי (או כל אתר בלוגים אחר בישראל), הייתי מזמין את כל המפלגות לפתוח בלוגים, הייתי שם תיבת “פוליטיקה” בדף הראשי כדי שתהיה להם במה. הייתי גם מאפשר לסיעות הכי קטנות לפרסם שם (במגבלה שתמנע הצפות) ואני חושב שזה היה יוצר טראפיק נאה ושירות לא רע לאזרחים.
28.06.2008 בשעה 16:52
[...] מדובר באתר יחסי ציבור לאדם שמנסים להצר את צעדיו בתקשורת הממוסדת (ולא כל כך מצליחים). אז הוא פתח ערוץ שיווק, שמריח כמו ערוץ שיווק, במדיה עוקפת צנזורה. האתר לא מעניין אותי כקורא, אבל מעניין אותי כמי שמנסה להבין הצלחה של אתרים באינטרנט. בנתיים, למרות 360 התגובות ועשרות אלפי הכניסות בבלוג החדש של ארקדי גאידמק, התוכן היחידי שם הוא סיפורי גבורה של הנדבן הידוע ששמענו במקומות אחרים. חברת יחסי הציבור עושה את עבודתה נאמנה אבל הסגנון והתוכן כל כך מסריחים משיווק, שהם פשוט לא אמינים. מצד שני, אחרי שארקדי פתח בלוג, אל תתפלאו עם עוד שלושים חברי כנסת או פוליטיקאים דמיקולו יפתחו אתרים בתפוז/ישרבלוג/בלוגלי בלי להבין איך לעשות את זה כהלכה ואיך לא לגרום למהלך לקלקל להם את המוניטין. [...]
28.06.2008 בשעה 17:54
איך אפשר להגיד על העיצוב של הבלוגים בתפוז שהוא לא טוב? כל בלוגר יכול לעצב שם את הבלוג כרצונו – חלקם מעוצבים יפה וחלקם פחות.
נ.ב. לקבל הערה כזו ממך קצת מוזר שכן לטעמי האישי גם הבלוג שלך כנראה שלא יזכה בפרס הבלוג המעוצב של השנה…
נ.ב. קצת מוזר שלא כתבתם על זה ב- YNET? זה לא מעניין לדעתך?
28.06.2008 בשעה 21:45
התאמת העיצוב בתפוז מתבצעת על פי עיצוב בסיסי כולל. אותו עיצוב בסיסי רע מאוד. האם אתה משווה את העיצוב של הבלוג הפרטי שלי לבין מערכת הבלוגים של אחד האתרים הגדולים בישראל? או לזה של אחד האנשים העשירים בישראל? זו השוואה לא רלוונטית ומגוחכת. ומה הסיבה לאנונימיות שלך? חושש לעמוד מאחורי דבריך? זה בוודאי לא מעניק להם תוקף משמעותי
29.06.2008 בשעה 0:29
אני משועשע מהעבודה שהשם המקורי היה תפוס בתפוז, והוא נאלץ להתנחם בתוספת מספרית…
וסתם תוהה מהי המשמעות החוקית של תפיסת שם משתמש של אדם מוכר (כמעט ברנד) ולהשתמש בו באתרים קהילתיים. רעיונית זה לא נשמע שונה מרישום שמות מתחם של חברות .
29.06.2008 בשעה 12:01
בשנת 1992 ביל קלינטון שהתמודד על הנשיאות עשה קמפיין מאוד דומה. הוא הפיק סרטוני וידאו “פגומים”. כדי להראות שהוא כאחד האדם.
לדעתי כל אחד מן הציבור יודע שגאידמק יכול להרשות לעצמו את הטוב ביותר, ומעבר לכך. דווקא הצעד של “הירידה לעם” הוא זה שיתפס כמעשה טוב ופופולרי, בדומה לזה של ביל קלינטון אז ב-1992.
29.06.2008 בשעה 14:40
הבלוגיה של תפוז מעוצבת באופן איום ונורא. מרוב צבעים צעקניים אי אפשר לקרוא אפילו פסקה אחת בשקט.
29.06.2008 בשעה 22:59
מה רא בבלוג של אחמיניג’אד?
כרגע הייתי בו והוא נחמד מאוד.
נקי, פונקציונלי ולא מיושן.
מה עוד צריך? עיצוב עתידני עם כל מיני פלאשים ורשימת חברים?
30.06.2008 בשעה 14:23
רא=רע
לא אל
30.06.2008 בשעה 14:24
רא=רע
לא אל השמש המצרי
30.06.2008 בשעה 14:25
רא=רע
לא אל השמש המצרי
30.06.2008 בשעה 14:26
מצטער משהו נדפק לי קצת בחלון תגובות.