בתולים, זונה ורוח הנייטרליות

ספיח של הפוסט הקודם: טל כתב תגובה הראויה לטעמי להבלטה. הוא מתנצל על האשר-עידניות, אך אלה שאלות טובות ונדמה לי שכל ניסיון לענות עליהן רק יקלקל.

“נראה לי שעולות כאן כל מיני שאלות חשובות שצריך לשאול, לפני שמדברים על מידע או טכנולוגיות מידע. למשל, איזה חיים אתה רוצה לחיות? איזה חוויות אתה רוצה לחוות? למה אתה קורא כל כך הרבה, ועוצר לחשוב כל כך מעט (האם יש בכלל על מה לחשוב)? לאן הקריאה הזו מובילה אותך? לאן אתה רוצה שהיא תוביל אותך? במה אתה מתעניין? בקריאה לשם הקריאה, במדיום לשם המדיום? מהו המדיום בעידן של מטא-מדיומים ומטא-דיון? מיהו ומהו אותו תוכן ידוע לשמצה?

אין תשובות חד-משמעיות לשאלות האלו. אבל הדיון עליהן חייב לקרות. אם המטרה היא, אחרי הכל, להיות מאושר (מילה מאוד לא טכנולוגית, אני יודע); למצוא איזו פיסת שלווה קטנה, אזי אדם צריך – סליחה על הקלישאה – להבין מי הוא, מה מסקרן ומעניין אותו, היכן עובר הגבול שבו קיימת בולימיה. הטנולוגיה (וטוויטר כמשל), וכעת זה ברור מתמיד, מכריחה אותנו להתבונן בשאלות האלה, בגחמות ובאינסטינקטים שלנו, במה שמפעיל אותנו ואת האנושות כולה.

דיון כזה חייב להיות יותר פילוסופי מטנולוגי גרידא, כי זהו ה-ה-דיון, אם היה אחד כזה אי פעם. אתה, וזו לא התקפה, עובד בחלק דומיננטי של תעשיית המידע (וואינט) שאתה מדבר עליה ועוסק בה רבות בפוסטים האחרונים. כמה מהחדשות והמבזקים שעולים כל רגע באתר רלוונטיים באמת לגולש ובאמת חשובים לבניית תמונת עולמו? היכן ממוקמת מדורת השבט החדשה? האם זה הזמן להגדיר מחדש את מרחב התקשורת הבין-אישי? בעידן זה, עורך טוב הוא גם פילוסוף טוב”.

ולנושא לגמרי אחר. בחודש אפריל היכתה סופת הורמונים באומת הגיקים, והכל באשמת טניה דרבו, צעירה נאה עם אג’נדה, שהביעה נכונות ללכת מאוד רחוק למען ערכיה. דרבו, שהצטלמה כמעט בעירום, הציעה לשכב עם כל בתול בתמורה לנכונותו להגן על האינטרנט ולשמר את עקרון הנייטרליות של הרשת.

בעולם של אינטרסים צרים, זונות עם ערכים בהחלט מחממות את הלב ולא רק אותו. דברו הוצפה בפניות של בתולים – יותר או פחות – שהביעו נכונות להגן בגופם על נייטרליות הרשת, מיד לאחר שיסבירו להם במה מדובר. ודברו אכן הסבירה.

באתר היא כותבת שעקרון הנייטרליות קובע כי כל תעבורת אינטרנט שווה וספקיות לא יתערבו על מנת לספק עדיפות לשירות אינטרנט אחד על חשבון האחר. “נייטרליות הרשת חיונית על מנת להבטיח את חופש הביטוי והחדשנות באינטרנט”, כותבת טניה ומציעה מחסדיה כדי לעורר מודעות לעניין. באתר מתפרסם חוזה משפטי עם סעיפים מאוד ברורים בנוגע לקיום המפגש, מה מותר ומה אסור.

טניה אמנם עוררה, אך כפי שאפשר לחשוד, היא לא קיימת. כל העניין הומצא על ידי הקבוצה האקטיביסטית הבלגית I Power. שימוש בסקס לצורך קידום אקטיביזם אינו חדש. דוגמניות התפשטו למען הפסקת הסחר בפרוות ובזמנו היו מי שהציעו לשכב עם עראפת בשביל שלום. האקטיביסטים השתמשו בטריק הכי ישן בספר האבולוציה – כשיש לך נושא משמים, עטוף אותו בסקס ותראה איך אנשים עומדים בתור. הוויכוח בשאלה אם זילות של גוף האשה למען מטרה טובה היא ראויה יותר מדוגמנית חצי עירומה שמשתרעת על מכונית או מלקקת גלידה בפסידו-חושניות כנראה שלא יוכרע. אך בשורה התחתונה, אי אפשר להתכחש לעובדה שהרבה אנשים למדו על עקרון הנייטריות רק בזכות טניה דברו הבדיונית.

בעוד שבועיים יתחדש הדיון על הצעת החוק 892 בוועדת הכלכלה. אני מזכיר שבניגוד להצעות החוק הקלושות שהועלו עד כה, מדובר בהצעת חוק ממשלתית שסיכוייה לעבור מצויינים. הקמפיין של דרבו מזכיר שבמלחמה כמו במלחמה, דרושות תחבולות. ההסברים הארכניים על חוסר הצדק והתוחלת בהצעת החוק והנזקים שלה עוברים הרבה מעל לראשם של רוב האנשים. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: חוק חסימת האתרים, תרבות דיגיטלית