עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
האם אתר “אלטרנטיבי” יכול להתברג בפסגה?
מאת גל מור פורסם ב- 14.6.2008 בשעה 2:42
“שקוף” היא עמותה שקמה במטרה לייסד אתר חדשות גדול בשאיפה להתברג בצמרת האתרים בישראל. יוזמי הרעיון מעוניינים במודל עיתונאי שאינו תלוי בבעלי הון או בפוליטיקאים ובמישור התוכני, ומתאפיין בסוציאל-דמוקרטיה כחלופה לקו הקפיטליסטי הקיצוני המאפיין את התקשורת ולקשריה עם לשלטון ההון, על פי הגדרתם.
על פי דברי ההסבר האלה, מטרת ההון הגדול אינה בהכרח לצבור עוד כסף אלא לאגור כח והשפעה ולשרת אגואים גדולים. אם התקשורת היא אחד מיסודות הדמוקרטיה, הם אומרים, הרי שהמגמה של תקשורת המשרתת את בעלי ההון מסוכנת לדמוקרטיה. הם מאמינים שהדרך לשינוי המציאות היא באמצעות אתר חדשות חדש, שישמש כסוכן של שינוי בתודעה ובהוויה הציבורית.
מצב העיתונות הוא אכן בשפל וכל יוזמה שתוכל לריבוי קולות בחברה הישראלית היא חיובית מייסודה. לאחר שציינתי את זה, מתבקשות כמה הערות.
1. השאיפה להתחרות באתרים הגדולים היא נאיבית. בעבר נעשו ניסיונות ליצור עיתונות אלטרנטיבית באינטרנט – אינדימדיה ו”סקופ” הן רק שתי דוגמאות. אך בין האתרים הגדולים בישראל אין ולו אחד שאינו “תאגידי” מהסיבה הפשוטה שמדובר בגופי תוכן מאוד יקרים. מגמה זו רק תלך ותתחזק בשנים הקרובות, עם הופעת מערכות החדשות המאוחדות הכוללות עיתונות מודפסת, אינטרנט, סלולר ולעתים גם טלוויזיה ורדיו.
2. במקום לכוון גבוה וליפול מהר, רצוי לפעול מהר ולכוון למטרה ריאלית. למה להקים גוף תקשורת חדש כאשר גוף כזה כבר קיים – אני מתכוון לאינטרנט. אגרגטור חכם שירכז את כל בעלי הדעה והפרשנים “העצמאיים”, בלוג קבוצתי שישמש להשמעה של קול אלטרנטיבי חזק וברור, ישבח עיתונות טובה ויבקר עבודה עיתונאית גרועה ישפיע על סדר היום התקשורתי גם אם לא יהיה אחד מאתרי החדשות הגדולים. הבלוגוספירה הישראלית מעולם לא השפיעה באמת על סדר היום התקשורתי, גם משום שרבים מאנשי האקדמיה, החברה והפוליטיקאים כלל לא טורחים להשמיע את קולם באינטרנט.
למשל, מילא שהעיתונות המרכזית לא מרבה לבקר המדיניות הבסיסית של משרד האוצר (יש ביקורת ברמת הניואנס ולא על הדרך), אך עובדה היא שקשה למצוא באינטרנט “החופשי” ביקורת כזו. תביאו את הקולות האחרים לרשת ותנו להם במה אפקטיבית.
3. הטענה כאילו התקשורת הישראלית היא שבויה של כמה משפחות עשירות היא פשטנית להחריד, במקרה הטוב. חלקים גדולים מהחברה הישראלית או רבים מבני המעמד הבינוני ומעלה הם חסידים של הקו הניאו-ליברלי ששטף את הארץ. לראייה, התמיכה הרבה לה זכתה מדיניותו של בנימין נתניהו כאשר היה שר אוצר. כלל לא בטוח שהציבור מעוניין לקרוא חדשות עם דגש “סוציאל-דמוקרטי”. גם כאשר קמים ומצליחים גופי חדשות אלטרנטיביים – לדוגמה, הפינגטון פוסט – הם לא מחוללים שינויים תהומיים בחברה. לצפות מגוף תקשורת לשנות את החברה זה קצת מוגזם. >



שעון המניפה מראה את השעה בתלת מימד (וידאו)
ערעור פלוס: שירות אאוטסורסינג לערעורי סטודנטים
האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)
בחזרה לשנות ה-90′: 15 סטטוסים שאהבנו





נתי הבטיח שנהיה גדולים יותר מYNET
אני מאמין לו
אהלן גל, תודה שכתבת עלינו.
הדברים שלך בהחלט מעוררי מחשבה וכמובן שהרעיונות להקים אגרגטור/כלב שמירה של העיתונות בלבד או כל רעיון ביניים אחר עלו בהמשך הדרך.
אני מנסה לחמוק מלכתוב כאן מגילות (ולשם כך יהיה נחמד להיפגש ולדבר על העניין מעט יותר ברצינות), אז אנסה בכמה נקודות קצרות, על פי סדר הסעיפים שלך:
1. אי אפשר להשוות בין שקוף לאינדימדיה או סקופ. אינדימדיה היה רדיקלי, לא היו בו דיווחים שוטפים, הוא עסק בעיקר בסכסוך הישראלי פלסטיני, כמות התוכן בו לא איפיינה אתר גדול, העיצוב היה מזעזע, כך גם הממשק. אנחנו שני עולמות שונים לחלוטין מעוד המון סיבות.
סקופ – נמצא בבעלות פרטית, גם אם לא למטרות רווח, אין בו כמעט עיתונאים מקצועיים, למעט דסק של כ-5 עורכים. אנחנו מתכננים לעשות עיתונות מקצועית לכל דבר ועניין, בדומה למודל של מקום העבודה שלך.
נכון, לכלי התקשורת המסחריים יש אמצעים שאנחנו יכולים רק לחלום עליהם בשלב זה, כולל ריבוי מערכות במדיומים שונים (ובביתך בידיעות תקשורת הכוח הזה כמעט מהמם), אבל לנו יש סטארט-אפ פשוט – במקום להיות סוכני שימור ההגמוניה, נהיה מייצגי האינטרס הציבורי. מניסיוני כעורך אתר חדשות במשך שנה וחצי הסטארט אפ הזה מדליק את הגולשים בצורה יוצאת דופן, ואם לקצר הסבר ארוך – פורמט אתר החדשות הגדול בא להנגיש את התוכן בצורה המוכרת והנוחה למרבית הגולשים. כך עובד האינטרנט הישראלי, אתרי החדשות בראש ולא יעזור כלום.
אני קופץ ל-3. – העובדה שרבים מבני המעמד הבינוני הם ניאו ליברלים קשורה הדוקות למידע שהם מקבלים בתקשורת. או, לחילופין, בלשונו של חבר יקר שבדיוק סיים לימודים בוורטון והולך לעבוד בבנק השקעות גדול, “אנחנו מקבלים דמי שתיקה נאים”. השיטה בנויה על כך שמעמד הביניים הגבוה ייהנה ממנה ולא יהיה לו אינטרס לערער אותה. לכן גם הטענה באתר שקוף שהתקשורת משרתת רק את החציון העליון, שלא לומר את שני העשירונים העליונים. אם אתה ממש מתעקש לקבל דוגמא: סיקור העוני מקיף 0.3% מהאייטמים בלבד, בעוד שתחולתו פוגעת בכשליש מהאוכלוסיה.
לעניין האפינגטון פוסט ודוגמאות אחרות בחו”ל אהיה (שוב)תקצירי – לא דומה הפוליטיקה האמריקאית לישראלית, לא דומה גודל הרשת האמריקאית לישראלית וכמובן שהדינמיקות החברתיות והבעיות שאיתן מתמודדים בשני המקומות לא תמיד דומות (אם כי בעניין הניאו-ליברליזם יש הרבה דמיון וגם שם כידוע המשבר גדול וחזק, והנה, דרך פלא, עולה ופורח שם אובאמה החברתי).
כאמור, אשמח לקיים שיחה מעמיקה יותר – בבחינת שיחת רקע לעיתונות בלוגוספירה משפיעה – בתקווה להמשך הדיון כאן ובמקומות אחרים.
בברכה,
נתי יפת
אני לא זוכר שהבטחתי דבר כזה שי. מה שכן, וואינט הוא בהחלט נקודת התייחסות למידת השפעה שנשאף להשיג על עיצוב סדר היום הציבורי.
פינג: גרבילים של תשוקה » ארכיון » מישהו יודע איך מאייתים אג’נדה?
נתי – אני חושב שבניית אגרגטור כזה כשלב ראשון של שקוף היא פתרון זול וישים באופן כמעט מיידי
ראה המלצתו של שוקי על אגרגטור בלוגי הבישול
אם עשרה מחברי שקוף יתחייבו לטור ביקורת תקשורת שבועי (וכל אחד ייקח תחום סיקור תקשורתי אחר – מדיני, פוליטי, כלכלי, חינוך, רווחה) תקבל גם תכנים ייחודיים בשפע
החשיפה בצורה כזו של שקוף לציבור תאפשר גיוס כספים לשלב ב’
גל – רק לעניין משרד האוצרראה פוסט מהיום וכמובן רבים לפניו
http://www.blacklabor.org/?tag=%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a6%d7%a8
הי איתי, אכן נתחיל בקרוב בייצור תכנים ובמקביל אמור לעלות סוג כזה של אגרגטור שנמצא בימים אלה בשלבי בניה. זוהי ההתחלה.
באשר להמשך, אם ברצוננו להשפיע וליצור אלטרנטיבה אמיתית, נצטרך לעשות יותר מזה.
פינג: שקוף. אני שם. » הרהורים של אבא
פינג: למה הצטרפתי לשקוף? » בלוגיקה
פינג: שקוף » כתבו על שקוף
פינג: דברים קטנים » עיתון זה לא מקלחון זכוכית
פינג: ערס פואטי