עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
לא כך נלחמים בפיראטיות: זיר"ה מצאה שעיר לעזאזל
מצחיק: 20 תמונות אילוסטרציה היסטריות במיוחד
חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)
אבן נייר ומספרים: הגירסה למבוגרים בלבדחברים ממליצים
ויראלי
באלמר צודק: העיתונים ימותו עד 2018
מאת גל מור פורסם ב- 6.6.2008 בשעה 19:47
סטיב באלמר, מנכ”ל מיקרוסופט, שביקר לאחרונה בארץ, לא צפוי להמשיך להוביל את החברה במשך שנים רבות נוספות. בעתיד הקרוב לא מן הנמנע שיצטרף לביל גייטס לעולם שכולו צדקה ונאומים ציבוריים. על מנת שמיקרוסופט תעמוד באתגרים שמציבה לה גוגל, חייבים להוביל אותה אנשי אינטרנט ולא מנהלים שהחלו את דרכם המקצועית שנים לפני הופעת ה-5150, ה-PC המפורסם של IBM, ב-1981.
המבט של שניהם על העתיד לא יכול להיות מנותק מהעולם בו הם גדלו. עובדה זו באה לידי ביטוי בנבואות בנוסח “כשאקרא לסטיב הוא יענה דרך הטלוויזיה“. פיצ’ר כמו שיחת וידאו באמצעות זיהוי קולי הוא לחלוטין לא עתידני ולא סביר שיכולת טכנולוגית שכזו תעצב את חיינו בעתיד.
גם אם באלמר וגייטס אינם מצטיינים בנבואות, הם מודעים היטב מהן המגמות העכשוויות. לכן, כאשר גייטס מתנבא בקשר לעתידה העגום של המדיה הפיזית, הוא יודע מה הוא אומר.
והנה באלמר שיחרר השבוע נבואה נוספת על מותם של העיתונים עד 2018. לא ברור מתי יודפס העיתון האחרון. ג’ף ג’ארוויס, מנהל תוכנית העיתונות האינטראקטיבית באוניברסיטת ניו יורק, מאמין שבשנת 2020 צעירים לא ידעו מה זה עיתון. פיליפ מאיירס היה נדיב יותר. בספרו The Vanishing Newspaper הוא כותב שהעיתון האחרון יודפס בשנת 2043. נדיב מדי, זאת אומרת.
העיתונים ימותו בגלל שהרעיון של עיתונות שאינה מתעדכנת או אינטראקטיבית נראה כבר עכשיו זר ומוזר לאנשים צעירים והוא מתיישן במהירות.
עליית החינמונים דווקא לא סותרת את הנבואה הזו אלא ההפך, עלולה לבשר על תחילת הקץ. כאשר כל העיתונים הופכים לטבלואידים ומהדורות החדשות בטלווזיה הופכות לתוכניות בידור ותוכן שיווקי, נותרת לאנשים רק ברירה אחת: לצאת מהפסיביות ולחפש מידע אלטרנטיבי ברשת. האם האינטרנט יספק את הסחורה או שבסופו של דבר יתמקם בנישה בין “חדשות כבקשתך” לבלוגים דעתניים נטולי תחקירים אמיתיים. זו שאלת מיליון הדולר. בינתיים אין שום מקום לאופטימיות. >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
כמו תמיד
פוסט מצויין
בסרט דוח מיוחד, יש קטע על הרכבת התחתית. אחד הנוסעים מחזיק עיתון והכותרת הראשית משתנה עליו בזמן אמת.
ההתקדמות בתחום של הנייר הדיגיטלי בשילוב עם טכנולוגיות מיזעור ופרישת אלחוט נרחבת הופכות את החזון הזה ללא מופרך בכלל. העיתון לא ימות, הוא פשוט יחליף פורמט.
אני מאוד מקווה שהעיתון לא ימות עד 2018 וגם לא בימי חיי. אני צריך מדיום כלשהו שאני אוכל לקרוא פעם אחת ביום שיסדר לפי סדר עדיפות את כל הדברים החשובים שקרו לאורך כל אותו יום ולא רק במשך השעה האחרונה.
העיתונים המקוונים דורשים ממני להתעדכן מספר פעמים ביום אחרת אני מפספס כמה כתבות ראשיות שיכולות להיות חשובות. בעיתון הדפוס אני מקבל את כל הכותרות הראשיות האלה פעם אחת ביום כשהן מסודרות לי מהחשובה ביותר עד לפחות חשובה.
ואני לא אתחיל לכתוב כאן על כל הכתבות ה”לא חשובות” שמגיעות לעיתונים המקוונים רק כדי שיראו שהאתר משתנה. אני גם לא אתחיל לדבר על הצורך לפרסם כל כך מהר עד שלא בודקים עובדות, לא עושים הגהה, טועים מספר פעמים ביום…
don’t touch my newspaper!
להמר על תאריך מותו של העיתון דומה להימור על המספרים הבאים בלוטו. מהנה אבל לא ממש רלוונטי. באלמר ואחרים מחפשים כותרות ולכן מפגיזים בנבואות קטגוריות. המציאות יודעת להכיל את המדיום החדש ולהתאים את האחרים לשינוי שיצר. בקיצור, העיתון ילווה אותנו בכל קריאה בתנועה, בהמתנות כפויות ועוד… עד מתי? את מודעת האבל על מותי (שאתבדל לחיים ארוכים) אתם עוד תקראו בעיתון
לדעתי עיתון זו מערכת של עורכים, כתבים, פרשנים וצלמים שמייצרת תכנים אקטואליים. גם אם ב 2018 יהיה לכולנו kindle בשירותים ולא עיתון מרשרש, עדיין אין כמו עיתון לפעולת מעיים חלקה.
וחוץ מזה, ברגע שאת מצטט את בלמר אתה נותן לו במה והרי יש רק דבר אחד שהוא רוצה – שכולנו נעבוד אך ורק עם המוצרים שלו.