חורים ברשת

בשבוע שעבר כתבתי כאן על תעשיית האינטרנט הישראלית. ימים ספורים אחר כך קיבלתי טלפון מיזם אינטרנט ותיק שהשלים לא מכבר סיבוב גיוס משמעותי מקרן הון-סיכון גדולה. אחרי שהחלפנו ברכות לרגל שנת התקציב החדשה, אמר לי היזם – נקרא לו חיים – "גיא, קראתי את הפוסט שלך. טיפסת על העץ הלא נכון".

"פרט ונמק", ביקשתי, וחיים פרט ונימק:

"הקרנות השקיעו הרבה מאד באינטרנט בשנים האחרונות, וכמותן עשו גם אנג’לים ומשקיעים פרטיים אחרים. אתה עדיין לא יכול לראות את פירות ההשקעה, אבל צומחת כאן תעשיית אינטרנט שלא מביישת את עמק הסיליקון. Quigo ו-Shopping.com יחווירו לעומת ההצלחה של כמה מהחברות שקיבלו מימון בשנים האחרונות". וכאן מנה חיים שורה של חברות אינטרנט ישראליות שלדעתו יעשו את זה בגדול בשנים הקרובות. לחלקן התייחסתי בפוסט ומאחרות התעלמתי.

"נניח", השבתי, "אבל איך זה קשור לטיפוס על עצים?"

"אתה בוודאי נוסע בחודש הבא לברצלונה, לתערוכת המובייל השנתית. נכון?"

"בוודאי", השבתי, "זו תהיה שנתי העשירית ברציפות בתערוכה, אסור לי לשבור את הרצף…"

"אז האם מבחינתך ישראל היא מעצמת מובייל? האם נכון לומר שבישראל מבינים סלולר הרבה יותר טוב מאשר אינטרנט, ביחס לסיליקון ואלי?", המשיך חיים והיקשה.

"בהחלט, ישראל מיוצגת בתעשיית הסלולר העולמית באופן לא פרופורציוני לגודל האוכלוסייה או לכל פרמטר אחר. באמצע פברואר אתה יכול לשמוע יותר עברית מספרדית בין דוכני התערוכה בברצלונה".

"אז איפה ההצלחות הישראליות בסלולר? יש את קומברס ואמדוקס, אבל הן כבר עשרים שנה ויותר בסביבה – איפה הקומברס הבאה? איזו חברת טכנולוגיה סלולרית פרצה דרך, שינתה את הרגלי הצריכה של האיש ברחוב, בנתה ביזנס משמעותי בקנה מידה עולמי, או הונפקה בנאסד"ק בעשור האחרון?"

מיד שלפתי מהארסנל את הקלפים (השחוקים) שלי: "עשרות מיליוני מעבדים שפותחו בישראל, במארוול, אינטל ו-TI, נמצאים בלב המכשירים הניידים המתקדמים בעולם…. מיליוני משתמשים נהנים מ-VoIP בסלולר הודות ל-Fring ו-iSkoot… מאות אלפים כבר מנווטים באמצעות התוכנה של Waze. ולגבי האקזיטים – סרגון הונפקה בנאסד"ק באוגוסט 2000, פולואפ נמכרה ב-140 מיליון דולר".

"עצור", כך חיים, "קודם כל, לא נשארו לך עוד הרבה דוגמאות בקנה, כי ישראל לא הצמיחה חברות משמעותיות במובייל בשנים האחרונות, וחוץ מזה אתה בעשור הלא נכון. עולם הסלולר משתנה לנגד עינינו. קח את חוויית המשתמש החדשה, העשירה, קח את הסמארט-פון, קח את ה-App-Store, קח מודלים עסקיים חדשים – כמה מזה קורה היום בארץ? כמה אנשים מבינים באמת את משתמש הקצה? ישראלים אולי יודעים למכור למפעילים סלולריים, וגם זה בספק – אבל המובייל של העשור הבא יהיה יותר אינטרנטי מהאינטרנט, ואם יש לך ספקות לגבי תעשיית האינטרנט הישראלית ומידת ההבנה שלנו את המשתמש הסופי, אתה צריך להיות מוטרד עוד יותר לגבי עתידה של תעשיית המובייל בארץ!".

שתקתי לרגע, גם כי לא היתה לי תשובה מוכנה מראש, ובעיקר כי דבריו של חיים נשמעו הגיוניים למדי. אם בעבר יכולנו להתהדר בטכנולוגיות תקשורת מובילות, ובקירוב ראשון הצלחנו להבין את נפשו של מנהל השיווק או סמנכ"ל הטכנולוגיות של מפעיל סלולר אירופי, הרי שכל זה נעשה פחות רלוונטי בעידן בו גם החוויה וגם האפליקציות נשלטות בידי אפל וגוגל. מה דרוש כדי לבנות חברה גדולה ומשמעותית בעידן בו הישום חשוב מהרשת? האם בכלל יש סיכוי לבנות קומברס חדשה או אמדוקס 2.0? האם מיזמים דוגמת ה-Else של אמבלייז או modu של דב מורן הם התשובה?

חיים ניצל את שתיקתי המתארכת וסיכם במשפט מחץ: "עד שסוף סוף היה נדמה שאנחנו מובילים עולמיים במשהו, העולם משתנה לנו". אבל אני עדיין הירהרתי בתוגה בהנפקה האחרונה של חברת טכנולוגיה סלולרית ישראלית בנאסד"ק, אי שם באוגוסט 2000.

פוסט שותף זה נכתב על ידי חברת Gemini. לפרטים נוספים. לכל הפוסטים של Gemini.

Gemini היא אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והותיקות בישראל. קרן הון הסיכון משקיעה בחברות ישראליות החל מהשלבים המוקדמים ביותר (סיד) בכל תחומי ה-IT והאינטרנט. לפני כשנה גייסה ג’מיני את הקרן החמישית שלה, בהיקף של 150 מיליון דולר, וביצעה שבע השקעות חדשות. מאז הקמתה ועד היום גייסה ג’מיני מעל 700 מיליון דולר, השקיעה בכמאה חברות, והייתה שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, כאשר חברות בהן השקיעה בשלבים מוקדמים נמכרו או הונפקו – ביניהן פרסייס, ג’קדה, קומטאץ’, סרגון, וריסיטי, סייפן ועוד. במהלך השנתיים החולפות נוספו לרשימה טריאנה, דיליג’נט, אלוט ואייטמפילד. בלוג Gemini | אתר | RSS | Twitter

>