עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
למרות ההייפ-פון: האינטרנט הנייד ישלוטטט
מאת גל מור פורסם ב- 7.1.2010 בשעה 9:00
אין מה לומר, יודעים אצלנו איך להוציא את המיץ והטעם מכל דבר. אפילו מכשיר כיפי כמו האייפון הופך למאוס. אז קניתי אייפון, לא בזכות אלא למרות הרעש השיווקי והפרסומי, ואני מרוצה עד הגג. המחיר אמנם אינו זול אך לא יקר כפי שחשבתי (כ-250 דקות זמן אוויר, 5GB דאטה והחזר חלקי של מחיר המכשיר בסביבות 300 שקלים באורנג’).
בהקשר הזה אני סמן קיצוני במילייה המקצועי שלי שכן כמעט כל מי שאני מכיר מסתובב כבר זמן רב עם סמארטפונים ורק אני דבקתי בנוקיה המיושן שלי. לא בער לי להיות מאמץ מוקדם בכל תחום אם לא חוויתי צורך אמיתי וסקרנות כלפי הנושא.
סלולר, עבורי, שימש עד לאחרונה ככלי SMS (הרבה) ושיחות (פחות). האינטרנט בתנועה על גבי מסך קטן לא קסם לי במיוחד. כמי שתיעב מסכים קטנים ויותר מכל את ה-WAP השטני, שלא לדבר על הפורטלים הסלולריים הסגורים, השתדלתי להימנע מכל אלה ככל יכולתי בשל דלותם לנוכח העושר של האינטרנט הוובי. ובכל זאת, בחודשים האחרונים משהו משתנה ולא רק אצלי.
המילה הייפ היא בעלת קונוטציות שליליות לרוב, אך יש הייפ שלילי ויש הייפ חיובי. הייא שלילי הוא באז מאחוריו לא עומד דבר, התלהבות רגעית, מסע מתוזמר של יחסי ציבור, צבא ללא גייסות. ההשקה של האייפון והתמורה שחוללה ותחולל בשוק הסלולר בישראל היא חשובה וחיובית. וזאת בשל הסיבות הבאות:
1. פתיחת הגנים הנעולים של מפעילות הסלולר. מבחינת מפעילות הסלולר, לולא האיום מצד אפל וגוגל, הן היו משאירות את מכונות הכסף הפרימיטיביות המכונות פורטלים סלולריים עוד שנים רבות. הכניסה של אפל לשוק הסלולר הכריחה אותן להסכים לפתיחת הפורטלים הסלולריים. אם נדמה לכם שהפתיחה הזו מוגבלת לאייפון, זו טעות. פריצת הסכר הזו חלה על כל שוק הסמרטפונים ובעתיד על
שוק הסלולר בכללותו.
2. אינטרנט נייד אמיתי. שנים דיברו על כך אך רק עכשיו זה קורה. פתיחת הגנים הנעולים ביחד עם הממשק הידידותי להפליא של האייפון הופך את המכשיר הנייד לכלי לגלישה בווב. אני בטוח שחברות הסלולר רואות בשבועות האחרונים זינוק אדיר בצריכת ה-Data, כאשר גם במקרה זה עקרון פארטו עובד וחלק קטן מהצרכנים אחראי לרוב התעבורה. אך אלה לא יישארו לבד זמן רב. חכו ל-Google Nexus ולתחרות השיווקית העזה על כיסו של הקהל.
3. פתיחת שוק החומרה והתוכנה הסלולרי לתחרות. במשך שנים רבות מפעילות הסלולר עשו במכשירים כברצונן – פתחו וחסמו שירותים ועיצבו את חווית השימוש במכשיר. באייפון ובסמארטפונים חדשים, המשתמש הוא שמעצב לעצמו את החוויה. תוכלו לבחור לעצמכם את ה-Apps המתאימים לכם ולפיכך
החוויה שלכם תהיה טובה יותר מבעבר. כדי להצליח מפתחי אפליקציות לא תלויים עוד ברצון הטוב של המפעילות הסלולריות. נוסף על כך, האייפון תורם להיחלצות הסמארטפונים ממעמד של נישה ויוביל אותם בעתיד להשתלטות על כל שוק המכשירים.
כראוי להתלהבות של מתחילים, אני מתקין אפליקציות בלי חשבון. אחת החביבות והמעניינות ביותר לדעתי היא Waze הישראלית, אפליקציית מפות ב-GPS המחשבת את מסלולי הניווט הקצרים ביותר על בסיס דיווחי תנועה שהתקבלו מנהגים אחרים באופן אוטומטי ובזמן אמת..
יש לא מעט חסרונות בתוכנה: העדר מפות עירוניות איכותיות (בשל ענייני זכויות יוצרים ייחודיים בישראל – כמה שנים מבטיחים לנו כבר API של Google Maps?) – המפות של Waze נוצרים על ידי המשתמשים על פי ה-GPS שלהם. בשלב זה יש לא מעט פספוסים בניווט, אך ל-Waze יש פוטנציאל והיא חדשנית בשל התבססות על ”ניסיון ההמונים” לצורך שירות להמונים. זה כבר לא תוכן גולשים אלא שירות מידע מבוסס תוכן גולשים. רשת חברתית של נהגים ומכוניות.
Waze היא לא רק שימושית אלא גם מגניבה. אפשר לראות משתמשים אחרים באפליקציה על גבי המפה בזמן אמת ובמהלך נסיעה זיהיתי עוד כמה משתמשי Waze נעים איתי על הכביש. האפליקציה מאפשרת לכל משתמש להגדיר את מצב רוחם
, שמיוצג באמצעות מכונית עצובה, צוחקת וכו’. היה בכך משהו מרגש, ביכולת של האינטרנט לגלם את עצמו בחיים הפייזים בהקשר למרחב הפיזי.
Waze היא אפליקציה, כבר לא אתר אינטרנט במובן הישן. אפליקציות ווב הן הטוויטר של עולם הפיתוח. אם טוויטר הוא עדכון קצר, אפליקציה וובית היא שירות מהיר לעניין מסוים. על רקע זה, יש לי תחושה שהאנשים שעשו את האפליקציה החדשה של בנק לאומי לאייפון לא מבינים שאפליקציה אינה גירסת סלולרית של אתר אינטרנט. אפליקציה מורכבת אינה בהכרח טובה יותר ומשמעותה ממשק עמוס.
ההגבלה של האייפון לתהליך יחיד בכל עת מובילה לשימוש ליניארי יותר. כדי להשתמש ב-Waze צריך לסגור לפני כן את האפליקציה של Gmail ולהפך. כתוצאה מכך נשתמש רק באפליקציות שמספקות לנו שירות ממוקד ויעיל כי אחרת לא נקריב “זמן מסך” עבורן. האפליקציה של בנק לאומי עושה רושם כאילו למשתמש יש את כל הזמן שבעולם עבורה. להציע שדה “חיפוש סניף על פי יישוב” במקום להשתמש ב-GPS כדי לאתר סניפים בקרבת מקום ולהציע Mobile banking אמיתי זו לא אפליקציה אלא אתר במסווה. במילים אחרות, על כל Waze יש 100 אפליקציות בנוסח בנק לאומי, מורכבת ויקרה ככל שתהיה. יחלוף זמן בטרם ישתכללו האפליקציות ויעשו שימוש מיטבי במכשירים. אך כשזה יקרה, האינטרנט הנייד ישלוטטטט!
>
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


גילוי האגם הנסתר: סודות בני מיליוני שונים, חוצנים ונאצים (וידאו)
מחקר קובע: ימניים פחות אינטליגנטיים משמאלנים
אתגר הקינמון זה לחלשים: פלפל חריף לאמיצים (וידאו)





גל,
מצטרף לדעתך בהחלט, אין ספק שהאינטרנט הנייד יהפוך לנחלת הכלל.
כיום אנחנו מתחברים לךרשת ברכבת, בבית הקפה ואפילו במכולת השכונתית (לא תמיד באופן חוקי… ), אך עדיין חסרה תשתית מתאימה שתאפשר לכולנו להיות מחוברים מכול מקום אם בתשתית סלולרית או תשתית אלחוטית.
חברות הסלולר מנסות בכול כוחן(אך לשווא) לעצור את פיתוח התשתיות ושיפור טכנולוגיות התקשורת (HOT SPOTS…) זה אולי יעכב אותנו בכמה שנים… אך לא יותר מזה.
צעניין יהיה לראות מה המודל העסקי החדש של ימציאו חברות הסלולר.
לא ברור לי למה הרשויות המקומיות בישראל לא משחררות לשימוש חופשי את המפות שבבעלותן. הגיע הזמן שמישהו ינער את המערכת.
קודם כל תתחדש וברוך הבא למועדון.
הזדהתי מאד עם השורה הפותחת של הפוסט, זו תחושה שאני מסתובב איתה זמן רב ואתה ביטאת אותה יפה: “אין מה לומר, יודעים אצלנו איך להוציא את המיץ והטעם מכל דבר. אפילו מכשיר כיפי כמו האייפון הופך למאוס”.
גל, אני ממש לא מבין מאיפה ההמצאה הזאת שהאייפון חידש משהו בתחום הגישה לאינטרנט.
ב 2004 קניתי טלפון: נוקיה 6600. כבר אז הייתי הרבה מאחורי הראשונים שהיה להם את המכשיר הזה, וגם זה לא היה המכשיר הראשון עם GPRS. אמנם הייתי צריך להסביר לשירות הלקוחות של אורנג’ לאט וברור שאני רוצה אינטרנט מלא, בלי הגבלה לפורטלים המכוערים שלהם, אבל קיבלתי גם קיבלתי גישה מלאה לאינטרנט, בלי גן נעול. הדפדפן המקורי דאז של נוקיה היה דרעק, אבל אופרה פתרו את הבעיה די מהר. בנוסף הייתי מחובר לכל שירותי ה IM בתוכנה בודדת, ומתחבר למחשב בבית כדי לשלוט בתוכנת ההורדות ומה לא. וכן – התקנתי עליו עשרות תוכנות, ואפילו אפשר היה לעבור בינהן בלי לסגור אותן (עד כדי מגבלות זכרון כמובן).
זה היה לפני יותר מחמש (5) שנים. הטכנולוגיה רק השתפרה מאז, ויש לי הרבה יותר מכל הנ”ל בנוקיה N73, שגם הוא מיושן להחריד בקו של נוקיה.
האייפון לא חידש שום דבר, חוץ מממשק ממש מגניב (חייב להודות) וסקסי, ומשיכה לקהל הכללי, ולא רק לגיקים כמוני. כאן המהפכה האמיתית שלו – ההשתלטות שלו על השוק.
אני לא מתכוון לתקוף, אבל נורא קשה לי עם האווירה הזאת של: “או, הנה, מעכשיו שיש אייפון אפשר לגלוש באינטרנט מהסלולרי”.
אגב – Waze היא אפליקציה (מעולה אבל) רגילה – לא וובית, וקיימת גם על הרבה מכשירים אחרים שאינם אפל.
חזי, אני מסכים לחלוטין.
אמיר, אנחנו מסתכלים על הנושא משתי זוויות שונות. אני לא מתייחס לשאלה מה היה הסמארטפון הראשון שאפשר אינטרנט מלא כפי שאין לי עניין בשאלה אילו אתרי וידאו שיתופיים הקדימו את Youtube. אני לא מסכים שהאייפון לא חידש דבר, אחרת לא היינו מדברים עליו כל כך הרבה. האייפון חידש בממשק ו-UX. הוא הנגיש את חוויית האינטרנט הנייד לרבים שלא נמשכו אליה לפני כן ואני בהחלט כולל את עצמי בהגדרה זו. בניגוד לרבים מהמכשירים בקטגוריה, הוא לא מוצר נישה אלא מכשיר שכל אחד יכול לתפעל ולאהוב. זה הבדל חשוב ונובע מראייה רחבה של השוק. הזווית הגיקית לא תמיד רלוונטית(:
מאז 2001 אני בשוק המובייל. באותה שנה עבדתי בגרמניה עם טי-מובייל. GPRS רק נכנס לשוק. בטימובייל היתה התרגשות רבה מכיוון שנראה שהמחסום לאינטרנט סלולרי הוסר. עד כדי כך, ששינו את המבנה הארגוני של החברה, גייסו בכירים מחברות מדיה, וכו’.
אבל ההבטחה לא מומשה. שתי סיבות עיקריות: ראשית המהירויות ברשת עדיין היו נמוכות. הסיבה השניה – המכשירים היו לא נוחים לשימוש.
אפל שינתה כמה דברים מהותיים עם המכשיר שלה. ראשית היא בנתה מכשיר אשר עובד באופן פשוט ואינטואטיבי (מה שמקיסטים מרגישים לגבי המחשבים שלהם)
שנית, היא בנתה אקוסיסטם יציב סביבו עם אפליקציות, אייטיונס וכו’.
שלישית, היא הוסיפה למכשיר יכולות בסיס, שבשילוב עם שאר הדברים הופכים אותו לדבר פשוט –
מימוש כל ההבטחות של העולם הסלולר מזה שנים.
שירותים מבוססי מיקום אינם מעיקים. צפיה בתכנים עשירים כגון וידאו ואודיו הינה פשוטה ומהנה. והכל עטוף בחומרה יפייפיה.
מוצר הוא הרבה יותר מסך חלקיו. לפחות מוצר טוב. אז נכון שהיה GPS במכשירים אחרים וכו’ – אבל אפל מצליחה שוב ושוב לעטוף יכולות שונות למוצר איכותי ויחודי.
בדרך היא משנה את כל שרשרת הערך של הסלולר.
אישית אני מרוצה
@אמיר, נכון שאינטרנט סלולרי קיים מזמן, גם השינויים שמדברים עליהם היום היו על השולחן כבר למעלה מ10 שנים במיוחד אצל ספקיות הסלולר בחו”ל שניסו להבין איך תשתנה תעשיית הסלולר עם הופעת ה GPRS ולאחריו ה 3G, איך תשתנה שרשרת הערך, מה יהיה מיקומם וכן הלאה.
אז נכון שחלקנו השתמשו בשירותי דאטה על הסלולר בערך מהרגע שהופיעו אבל לא היינו המסה הגדולה של המשתמשים.
אני מסכים עם כפיר וגל שהאייפון עשה שינוי, הסיבה המדוייקת מעניינת אבל לא ממש משנה – שיווק נכון, מוצר טוב, עיתוי נכון ושאר ירקות, מה שחשוב הוא, שהאייפון ייצר “גל” של שינוי צריכה שמחלחל לתוך המאסות ומתבטא בצריכה הולכת וגוברת של שירותים (תוכן, וידאו וכד) .
לדעתי כאן בדיוק נמצא השינוי הגדול שהאייפון חולל, אני בטוח שיהיו מכשירים טובים יותר, מתאימים לפלחים שונים של השוק, אבל ככל שהצרכן הממוצע משתמש יותר ויותר במכשיר התקשורת הנייד שלו (שהיה ידוע בשם טלפון) לצריכת שירותים, בהרבה מקרים את אותם השירותים שהוא רגיל להם על גבי המחשב, במקרים אחרים שירותים מותאמים, שרשרת הערך משתנה, וחוקי המשחק עשויים להשתנות.
גם הvoice, הוא שירות למעשה, וכיום שסקייפ, גוגל ואחרות מאפשרות לקבל שירות של “שיחת קול” המפעילים הסלולריים מבינים שהם נדחקים למקום של “צינור” וכי גם מנוע ההכנסה ה”טבעי” -דקות שיחה – נמצא בסכנה, ולכן עליהן למצוא דרכים חדשות, להשתנות, לייצר מנועי הכנסות אחרים כדי לא להדחק לעמדת ה”צינור נתונים” עם שולי רווח צרים וירידה בהכנסות (ד”א תהליך כזה ראינו ואנחנו עדיין באמצעו בשירותי התקשורת הקווית, תראו את המאמצים שחברות התקשורת הקווית עושות כדי להציע שירותי ערך מוסף ולא להדחק לפינה של “ספק הנחושת/אופטי שעל גבו כולם עושים כסף”
יהיה מעניין
הלוואי וחברות התקשורת יכנעו כבר ויבינו שלא מעניין אותנו כלום מלבד הצינור שלהן לרשת. הדחיפה הזאת לגרון של פורטלים סללוריים, תוכן בשקל (במקרה הטוב, אחרת זה תוכן באגורה) ועוד זבל רק כדי לגרד עוד קצת רווח – כל זה נראה לי כמו הכחשה, או דחיית הקץ, והייתי מהמר גם (מהמר, כי אני לא באמת יודע) שזה בזבוז מטורף של משאבים רק בשביל לדחות את הקץ הזה. אם למישהו יהיו ביצים לצמצם את השירות למינימום, ועל ידי זה לצמצם את ההוצאות שלו למינימום, ולתת לנו לחיות בשקט על הצינור עם תעריף קבוע של אכול-כפי-יכולתך (כמו באינטרנט הביתי).
כשעבדתי בבילינג של אחת חברות הסלולר שלנו, הגיע אלינו הפלא הזה של GPRS. היינו צריכים להכין את תשתית התוכנה לחיוב של זה, ובמקביל אמרו לנו שיש הצעה מחברת סטארט אפ לעשות אצלנו פיילוט במחיר מוזל של תוכנה שמנתחת את התעבורה של הלקוחות ומאפשרת לחייב אותם לפי פעילות ספציפית: גלישת ווב תעריף אחר, אימייל תעריף אחר, וכו’.
מה שזיעזע אותי זה שאני היחיד בצוות שחשב שזה רעיון לא נכון שיווקית ושזה עושק של הלקוחות (שלא לדבר על פלישה לפרטיות). כל השאר אמרו שזה יעמיס עלינו מבחינה טכנית, אז עדיף לדחות כאלה “שירותים” למתי שהמערכת הרגילה תהיה יציבה. כשאמרתי שבכלל העתיד יהיה חיוב Flat Rate על דאטה ללא הגבלה אחד המנהלים ירד עלי שאין לי מושג לאן השוק הולך.
@אמיר, הסיבה שהחברות הסלולר (ולא רק) התעסקו עם הנסיונות לעשות מיטרינג של השימוש (חברות אקס ישראליות כמו נארוס ואקזקט שיחקו בתחום הזה וליוויתי לא מעט נסיונות to make sense מהיכולות האלו, והם נפלו מהרבה סיבות, חלקן טכניות וחלקן שיווקיות) הוא לא רק “עושק של הלקוח” – יש בעיה אמיתית של התאמה בין ההכנסות להשקעה. עד כמה שמודל ה flat rate מושך מבחינת הלקוח (פשוט, לא צריך לספור וכן הלאה) הוא לא מחזיק מים כלכלית, אלא אם מתמחרים את הflat במחירים שלא יאפשרו רכישה.
הבעיה הזו משותפת ד”א גם לחברות הסלולר וגם לחברות הווירליין – שים לב למאמצים שנעשים בארהב לדחוף פנימה חבילות מבוססות צריכה עם תמחור שונה ל peak ו off peak ותמחורים שונים לסוגי צריכה שונים (streaming למשל)
אז נכון ש”עושקים” אותנו לא מעט מצד אחד, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהגיון כלכלי.
ועוד הערה קטנה לסדר, כל שינוי של מודלי התמחור (ובכלל זה “ירידה” בשרשרת הערך) פרושו ירידה משמעותית בהכנסות – אין מנכ”ל שיקח את זה על גבו אלא אם השוק ילחץ אותו אל הקיר בצורה כזו שגם בעלי המניות יבינו שאין ברירה.
נאור:
אוי נו באמת. מאיפה אתה מביא את “לא מחזיק מים כלכלית”?
אם מודל הflat rate לא היה כלכלי אז לא היינו מקבלים אותו בתור המודל היחיד בערך שכולנו מנויים עליו. ספקיות האינטרנט (הביתי הקווי) מרוויחות, וקשה לי להאמין שהן מספקות את הצינור בהפסד ומקזזות את זה מהפעילויות האחרות שלהן. תכל’ס המודל השטוח עדיף גם לספקיות: ככל שהתוכנית פשוטה יותר קל יותר למכור אותה ללקוחות ולכן למכור ליותר לקוחות. שלא נדבר על כמה שמערכת החיוב נעשית פשוטה וזולה (בתור מי שעבד בבילינג אני יודע טוב מאד כמה עדיפה מערכת פשוטה).
כשמסתכלים על שינוי במודל התמחור בצורה שטחית רואים רק כמה דלתא כלשהי במחיר כפול כל הלקוחות שווה בשורה התחתונה. אני מסכים שאין מנכ”לים בארץ עם שכל להסתכל מעבר לשאלות היותר חשובות עבור עסק, כמו:
- כמה לקוחות יעזבו \ יצטרפו עקב השינוי בתמחור? (זה אגב נפתר ברגע שעושים קרטל עם שאר הספקיות)
- כמה אני אצטרך להשקיע עבור הפעלת + אחזקת השיטה הזאת? (כולל החזקת אנשי שירות לקוחות לתפעל ולהסביר מול הלקוחות מה לעזאזל קורה בחשבונית שלהם)
וזאת עוד בלי להיכנס לשאלות אתיות, שכמובן לא מעניינות את הישבן של אף מנכל, כמו כמה התמחור הסלקטיבי הוא פגיעה בפרטיות של הלקוח.
ההגיון הכלכלי שאתה מדבר עליו הוא זה: אם אני אדרוש יותר כסף עבור זה, אז אנשים ישלמו יותר -> אז למה לעזאזל אני לא דורש יותר?
התשובות הרצויות בעיני:
1. אולי הם לא ישלמו יותר?
2. אולי זה סתם יסבך אותי טכנית, ועקב זאת פיננסית, וחבל על כל הבלאגן.
מה שתכל’ס עונים: פאק איט – הציבור בארץ מטומטם וחסר חוט שדרה. גו גו גו!
אמיר ונאור, מתחילים לדבר על קוודרו-פליי – אינטרנט תשתית/גישה, טלפון קווי, טלפון נייד וטלוויזיה. תכלס, התשתית זו הדרך של חברות התשתית להשתלט גם בתחום התוכן והשירותים. כך שהן כן יספגו הפסדים בתשתיות ויממנו אותם מרווחים משירותים. אבל כל זו הערת שוליים בדיון המרכזי: אני מסכים עם נאור וכפיר שבין אם השינוי הוא שיווקי או טכנולוגי, הוא מתרחש ואי אפשר להתעלם ממנו. ולא משנה אם זו תוצאה בהתפתחות טעם הקהל או כל סיבה אחרת.קצב השינויים בחודשים האחרונים הרבה יותר מהיר מכל השנים שקדמו להם.
אמיר,
ואם שינוי המודל היה מגדיל בסופו של דבר את הרווח של החברה (ובוא לא נשכח – זו ורק זו, מטרת החברה) אני מבטיח לך שהשינוי היה מתרחש הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב:)
אני “מביא את זה” מניתוחים כלכליים ודיונים בחברות תקשורת שונות, לא רק בארץ
ועוד שתי הערות קטנות, יש הבדלים משמעותיים בין ISP’s לבין חברות תשתית במבנה העלויות, ההחזר ופרמטרים נוספים (וד”א הISP’s גם מחפשים לשנות אותו)
בנוסף גם מודל ה flat אינו מושלם מבחינת הצרכנים כי הוא מתעלם מצריכת המשאבים בפועל – אבל בוא לא נכנס לדיון המורכב הזה כאן)
בסופו של דבר, כמו שגל העיר, הנקודה החשובה היא שאנחנו בנקודת “אי שקט” של שינוי עם פווטנציאל להשפיע על צורת הצריכה וכל שרשרת הערך,אילו שחקנים ישרדו, אילו לא, ואיך ישתנו המודלים הכלכלים.
נקודת אי שקט, שינוי – אני מבין. אני לא כל כך מעודכן במה שקורה בתוך החברות השונות כמוכם, אבל אני חושב שדבר אחד יקרה בסוף. פשוט אין לי מושג מתי הסוף הזה יגיע.
חזון אחרית הימים שלי (ואני לא כזה גאון – נראה לי שהרבה מאיתנו כבר רואים שזה העתיד) הוא “אספקת” אינטרנט באחד או שני ערוצים: אלחוטי-גלובלי, וקווי. (יתכן שהקווי ימות מתישהו – אין לי מושג) כל השאר (טלוויזיה, טלפון, וו’) יהיו שירותים על אותו הקו, ואולי גם כבר לא יקראו להם ככה. לא ישאר זכר לטריפל פליי \ קוודרו פליי \ ווטאבר פליי.
כבר היום הטכנולוגיה לזה קיימת, ואנשים מתחילים יותר ויותר להשתמש בה (כמו בהורדות סדרות טלוויזיה). מה שלדעתי החברות השונות מנסות לעשות כרגע זה:
- לסחוט כמה שיותר כסף מהצרכנים בשיטה הקיימת כל עוד אפשר.
- לנסות ולעבור למודל כלכלי \ חיוב כזה שיאפשר להגדיל רווחים בעתיד מעבר לסתם אספקת “צינור”.
אני לא צופה להם הצלחה מרובה בנקודה השניה מבין השתים. לטווח הבינוי אולי, אבל בטווח הארוך לא.
אבל אולי אני טועה. זאת תחושה שלי, אין לי דרך לחזות את העתיד באמת.
שום דבר לא ישתנה עד שחברות הסלולר יבינו שאי אפשר להגביל יותר את הגלישה הסלולרית. כמו שבזק החזיקה אותנו בביצים עם גלישת ה56K, ואז הגיע האינטרנט המהיר שנתן את הגלישה ללא הגבלת זמן וכמויות.
ביום הזה אהיה הראשון לרכוש מכשיר סלולרי עם אינטרנט אמיתי, סטייל האייפון.
חברות הסלולר עושות כרגע כסף כי אנחנו כלקוחות חלשים ולא מראים כח צרכני המעוניין בשינוי באמת.
אני, למרות שאני מוגדר כלקוח אסטרטגי לא לוקח אייפון. אחריות טכנית לא משהו, כל מה שהוא עושה הN95 8G בן השנתיים פלוס עושה כמו גדול, ויש לי גוגל מפס שעובד מצויין בכל חור בעולם, לא מוכן להישאר בלי מכשיר שעושה כמה דברים בו זמנית. חוץ מזה, נראה לי שבפעם הראשונה שיהיה בסביבת אבק ומים הוא יחלה קשות, וירצה לנסוע לאנגליה.
לא איפאד ולא איפות – תמו לי N900 ואני מאושר…
הוויז תוכנה מעולה, אני מהמשתמשים הראשונים ונהנה ממנה מאוד.