למרות ההייפ-פון: האינטרנט הנייד ישלוטטט

לא ברור לי למה הרשויות המקומיות בישראל לא משחררות לשימוש חופשי את המפות שבבעלותן. הגיע הזמן שמישהו ינער את המערכת.

גל, אני ממש לא מבין מאיפה ההמצאה הזאת שהאייפון חידש משהו בתחום הגישה לאינטרנט.
ב 2004 קניתי טלפון: נוקיה 6600. כבר אז הייתי הרבה מאחורי הראשונים שהיה להם את המכשיר הזה, וגם זה לא היה המכשיר הראשון עם GPRS. אמנם הייתי צריך להסביר לשירות הלקוחות של אורנג’ לאט וברור שאני רוצה אינטרנט מלא, בלי הגבלה לפורטלים המכוערים שלהם, אבל קיבלתי גם קיבלתי גישה מלאה לאינטרנט, בלי גן נעול. הדפדפן המקורי דאז של נוקיה היה דרעק, אבל אופרה פתרו את הבעיה די מהר. בנוסף הייתי מחובר לכל שירותי ה IM בתוכנה בודדת, ומתחבר למחשב בבית כדי לשלוט בתוכנת ההורדות ומה לא. וכן – התקנתי עליו עשרות תוכנות, ואפילו אפשר היה לעבור בינהן בלי לסגור אותן (עד כדי מגבלות זכרון כמובן).
זה היה לפני יותר מחמש (5) שנים. הטכנולוגיה רק השתפרה מאז, ויש לי הרבה יותר מכל הנ”ל בנוקיה N73, שגם הוא מיושן להחריד בקו של נוקיה.
האייפון לא חידש שום דבר, חוץ מממשק ממש מגניב (חייב להודות) וסקסי, ומשיכה לקהל הכללי, ולא רק לגיקים כמוני. כאן המהפכה האמיתית שלו – ההשתלטות שלו על השוק.

אני לא מתכוון לתקוף, אבל נורא קשה לי עם האווירה הזאת של: “או, הנה, מעכשיו שיש אייפון אפשר לגלוש באינטרנט מהסלולרי”.

אגב – Waze היא אפליקציה (מעולה אבל) רגילה – לא וובית, וקיימת גם על הרבה מכשירים אחרים שאינם אפל.

מאז 2001 אני בשוק המובייל. באותה שנה עבדתי בגרמניה עם טי-מובייל. GPRS רק נכנס לשוק. בטימובייל היתה התרגשות רבה מכיוון שנראה שהמחסום לאינטרנט סלולרי הוסר. עד כדי כך, ששינו את המבנה הארגוני של החברה, גייסו בכירים מחברות מדיה, וכו’.
אבל ההבטחה לא מומשה. שתי סיבות עיקריות: ראשית המהירויות ברשת עדיין היו נמוכות. הסיבה השניה – המכשירים היו לא נוחים לשימוש.
אפל שינתה כמה דברים מהותיים עם המכשיר שלה. ראשית היא בנתה מכשיר אשר עובד באופן פשוט ואינטואטיבי (מה שמקיסטים מרגישים לגבי המחשבים שלהם)
שנית, היא בנתה אקוסיסטם יציב סביבו עם אפליקציות, אייטיונס וכו’.
שלישית, היא הוסיפה למכשיר יכולות בסיס, שבשילוב עם שאר הדברים הופכים אותו לדבר פשוט –
מימוש כל ההבטחות של העולם הסלולר מזה שנים.
שירותים מבוססי מיקום אינם מעיקים. צפיה בתכנים עשירים כגון וידאו ואודיו הינה פשוטה ומהנה. והכל עטוף בחומרה יפייפיה.
מוצר הוא הרבה יותר מסך חלקיו. לפחות מוצר טוב. אז נכון שהיה GPS במכשירים אחרים וכו’ – אבל אפל מצליחה שוב ושוב לעטוף יכולות שונות למוצר איכותי ויחודי.
בדרך היא משנה את כל שרשרת הערך של הסלולר.
אישית אני מרוצה

הלוואי וחברות התקשורת יכנעו כבר ויבינו שלא מעניין אותנו כלום מלבד הצינור שלהן לרשת. הדחיפה הזאת לגרון של פורטלים סללוריים, תוכן בשקל (במקרה הטוב, אחרת זה תוכן באגורה) ועוד זבל רק כדי לגרד עוד קצת רווח – כל זה נראה לי כמו הכחשה, או דחיית הקץ, והייתי מהמר גם (מהמר, כי אני לא באמת יודע) שזה בזבוז מטורף של משאבים רק בשביל לדחות את הקץ הזה. אם למישהו יהיו ביצים לצמצם את השירות למינימום, ועל ידי זה לצמצם את ההוצאות שלו למינימום, ולתת לנו לחיות בשקט על הצינור עם תעריף קבוע של אכול-כפי-יכולתך (כמו באינטרנט הביתי).

כשעבדתי בבילינג של אחת חברות הסלולר שלנו, הגיע אלינו הפלא הזה של GPRS. היינו צריכים להכין את תשתית התוכנה לחיוב של זה, ובמקביל אמרו לנו שיש הצעה מחברת סטארט אפ לעשות אצלנו פיילוט במחיר מוזל של תוכנה שמנתחת את התעבורה של הלקוחות ומאפשרת לחייב אותם לפי פעילות ספציפית: גלישת ווב תעריף אחר, אימייל תעריף אחר, וכו’.
מה שזיעזע אותי זה שאני היחיד בצוות שחשב שזה רעיון לא נכון שיווקית ושזה עושק של הלקוחות (שלא לדבר על פלישה לפרטיות). כל השאר אמרו שזה יעמיס עלינו מבחינה טכנית, אז עדיף לדחות כאלה “שירותים” למתי שהמערכת הרגילה תהיה יציבה. כשאמרתי שבכלל העתיד יהיה חיוב Flat Rate על דאטה ללא הגבלה אחד המנהלים ירד עלי שאין לי מושג לאן השוק הולך.

נאור:
אוי נו באמת. מאיפה אתה מביא את “לא מחזיק מים כלכלית”?
אם מודל הflat rate לא היה כלכלי אז לא היינו מקבלים אותו בתור המודל היחיד בערך שכולנו מנויים עליו. ספקיות האינטרנט (הביתי הקווי) מרוויחות, וקשה לי להאמין שהן מספקות את הצינור בהפסד ומקזזות את זה מהפעילויות האחרות שלהן. תכל’ס המודל השטוח עדיף גם לספקיות: ככל שהתוכנית פשוטה יותר קל יותר למכור אותה ללקוחות ולכן למכור ליותר לקוחות. שלא נדבר על כמה שמערכת החיוב נעשית פשוטה וזולה (בתור מי שעבד בבילינג אני יודע טוב מאד כמה עדיפה מערכת פשוטה).
כשמסתכלים על שינוי במודל התמחור בצורה שטחית רואים רק כמה דלתא כלשהי במחיר כפול כל הלקוחות שווה בשורה התחתונה. אני מסכים שאין מנכ”לים בארץ עם שכל להסתכל מעבר לשאלות היותר חשובות עבור עסק, כמו:
- כמה לקוחות יעזבו \ יצטרפו עקב השינוי בתמחור? (זה אגב נפתר ברגע שעושים קרטל עם שאר הספקיות)
- כמה אני אצטרך להשקיע עבור הפעלת + אחזקת השיטה הזאת? (כולל החזקת אנשי שירות לקוחות לתפעל ולהסביר מול הלקוחות מה לעזאזל קורה בחשבונית שלהם)

וזאת עוד בלי להיכנס לשאלות אתיות, שכמובן לא מעניינות את הישבן של אף מנכל, כמו כמה התמחור הסלקטיבי הוא פגיעה בפרטיות של הלקוח.

ההגיון הכלכלי שאתה מדבר עליו הוא זה: אם אני אדרוש יותר כסף עבור זה, אז אנשים ישלמו יותר -> אז למה לעזאזל אני לא דורש יותר?
התשובות הרצויות בעיני:
1. אולי הם לא ישלמו יותר?
2. אולי זה סתם יסבך אותי טכנית, ועקב זאת פיננסית, וחבל על כל הבלאגן.
מה שתכל’ס עונים: פאק איט – הציבור בארץ מטומטם וחסר חוט שדרה. גו גו גו!

אמיר,
אני “מביא את זה” מניתוחים כלכליים ודיונים בחברות תקשורת שונות, לא רק בארץ ואם שינוי המודל היה מגדיל בסופו של דבר את הרווח של החברה (ובוא לא נשכח – זו ורק זו, מטרת החברה) אני מבטיח לך שהשינוי היה מתרחש הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב:)
ועוד שתי הערות קטנות, יש הבדלים משמעותיים בין ISP’s לבין חברות תשתית במבנה העלויות, ההחזר ופרמטרים נוספים (וד”א הISP’s גם מחפשים לשנות אותו)
בנוסף גם מודל ה flat אינו מושלם מבחינת הצרכנים כי הוא מתעלם מצריכת המשאבים בפועל – אבל בוא לא נכנס לדיון המורכב הזה כאן)

בסופו של דבר, כמו שגל העיר, הנקודה החשובה היא שאנחנו בנקודת “אי שקט” של שינוי עם פווטנציאל להשפיע על צורת הצריכה וכל שרשרת הערך,אילו שחקנים ישרדו, אילו לא, ואיך ישתנו המודלים הכלכלים.

שום דבר לא ישתנה עד שחברות הסלולר יבינו שאי אפשר להגביל יותר את הגלישה הסלולרית. כמו שבזק החזיקה אותנו בביצים עם גלישת ה56K, ואז הגיע האינטרנט המהיר שנתן את הגלישה ללא הגבלת זמן וכמויות.
ביום הזה אהיה הראשון לרכוש מכשיר סלולרי עם אינטרנט אמיתי, סטייל האייפון.
חברות הסלולר עושות כרגע כסף כי אנחנו כלקוחות חלשים ולא מראים כח צרכני המעוניין בשינוי באמת.