פוסט מצויין עם נושא מעניין ביותר. אני בהחלט חושבת שבסביבות מסויימות של חיינו הטכנולוגיה עשויה ליצור חיסכון בזמן ולהקל על חיינו.
עם זאת אין לי ספק כי תקשורת בין אישית פיזית תמשיך להתקיים (בניגוד לתחזית הצינית שלי) מעל הכל מכיוון שזהו טבע האדם וחלק מהצרכים החברתיים הבסיסיים להם הוא זקוק.

ריבוי אמצעי התקשורת, המחליפים שיחה פנים אל פנים, גורם לי לחשוב על מרטין בובר, וההבחנה הבסיסית שלו בין שני הסוגים של הזיקות הקיימות בין אדם לאדם – קשר האני-אתה, שבו יש חיבור משמעותי בין בני אדם, וקשר הלז – שהוא יחסים פונקציונליים ותו לא. נדמה לי שהאבחנה הזו יכולה להעמיק את הדיון על האדם המנסה לבחור לעצמו דרך תקשורת בעולם החדש.
לכאורה, אמצעי התקשורת הכתובים הלא-סינכרוניים – הסמס והמייל, והבלוג – הם תקשורת אידיאלית למצבי לז, כלומר למצבים פונקציונליים. אתה משגר אותיות בזמן ושוכח, ואתה מתקשר עם האחר/ת רק דרך מסר מילולי מידעי (“תקנה חלב”, “שלח לי את הדו”ח האחרון”), בלי לערבב רגשות או זיקות עמוקות יותר. לכאורה – כי למעשה השימוש של הסמס בסיטואציות של חיזור מעלה שאלות לגבי הקביעה הזו. אפשר כמובן להסתפק בלהגיד שגם החיזור, והאהבה, של עידן הסמס הם “חיזור פונקציונלי” ו”אהבה מלוזלזת”, אבל זה קצת משעמם.
מנגד ישנם אמצעי התקשורת האינטראקטיביים – הצ’ט והוידאו קונפרנס והסקייפ, שלכאורה מתאימים יותר ליחסי אני-אתה – כי הם מספקים הזדמנות לתקשר עם אדם קרוב ממרחק, לראות את תווי פניו ולשמוע את נימות קולו, כמעט לחוש אותו קרוב. ולאור זאת הוידאו קונפרנס המקצועית נראית כמו חריגה מהקוד – כי מה זה משנה, באמת, איך נראה באותו רגע הקולגה שלך מהסניף בברלין, ולמה לעזאזל צריך ללבוש עניבה לכבוד השיחה איתו.
אז כדי לתמצת הרהור ארוך – דווקא עולם התקשורת החדש היה יכול לאפשר לנו הצרכנים לבחור את אמצעי התקשורת הדרוש לנו לפי האבחנה הבובריאנית הבסיסית על מהות הקשר: אמצעים לא סינכרוניים טקסטואליים למצבי עבודה ושיחות עם פקידים, וצ’ט וידאו לשיחות עם אהובים. רק שזה לא קורה – מה שמוכיח אולי שעצם צמד המילים “תקשורת אפקטיבית” הוא אוקסימורון. אנשים לא רוצים תקשורת אפקטיבית. הם רוצים תקשורת.

שיחות וידאו לא תפסו בעיקר כיוון שתוספת המידע שהם מוסיפים לשיחה לא משתווה למגבלות שהמדיום כופה עליך – מהצורך להיראות יצוגי, דרך חשיפת מקומך, חוסר היכולת לעשות עוד דברים בזמן השיחה וכו’. שיחת וידאו היא משהו שצריך להיות מוכנים אליה מראש – ולכן היא מתאימה בעיקר לסביבת העסקית.