התוכנית החשאית לחיסול האינטרנט הישראלי
עשר שנים. עשור שלם חלף מאז ימי התום של האינטרנט הישראלי והכל נראה כל כך שונה וכל כך דומה מאז ראשית האפס אפס. התשתיות שופרו ואפילו אינטרנט מהיר אמיתי כבר נראה באופק. בכל זאת הרשת הישראלית כל כך מפגרת מאחור. האתרים הגדולים לא התחדשו וחידשו מספיק בשנים האחרונות. הממשקים דרכו במקום, לא ראינו כמעט שירותים חדשים ומגניבים אלא אם כן אתם מחשיבים את יד2 או את אורנג’ טיים לכאלה. כבודם במקומם מונח אך הם נישתיים מדי ולא הצעידו את השוק קדימה.
קיבלנו את “מאקו” במקום אתר קשת” ואת נענע10 במקום “נענע”. בשני המקרים ניכר שינוי אך לא בהכרח שיפור. ולא רק באתרים המקומיים נשארנו מאחור: הגירסאות המקומיות של הבינלאומיים: google.co.il מפגר בהרבה אחרי google.com, 
הממשק העברי של Gmail נשאר אחרי הממשק האנגלית, הגירסה הישראלית של פייסבוק לא מומלצת ואפילו לא דיברנו על MSN ישראל ו-Live.com.
הפוסט של גיא הורוביץ מ-Gemini “האם יש עתיד לתעשיית האינטרנט הישראלית” עודד אותי לכתוב פוסט שמזמן ביקש להיכתב. בין המשתמשים הישראלים יש מיעוט חזק שפיתחו את הרגלי הרשת שלהם עם השנים. כאשר הם ראו שהאתרים הישראלים לא מספקים להם את הצרכים הבסיסיים שלהם, הם עברו להשתמש בשירותים מחו”ל. חלקם היו שם תמיד. הרשת הישראלית הפכה בשנים האחרונות להוויה הישראלית עצמה: דחוסה, מעיקה, ססגונית ולא חיננית. לזכותה ייאמר שמעולם לא התיימרה להיות משהו אחר אך בניגוד לעבר, יש לנו אפשרויות בחירה.
אז נכון, כולנו קוראים חדשות מישראל ורובנו נעדיף לקרוא בעברית על פני קריאה בכל שפה אחרת. סביר להניח שאנחנו מבקרים לא מעט בדפי אינטרנט ישראלים מדי יום, לרוב בעקבות קישורים ישירים אליהם נחשפנו ברשתות חברתיות ובמקומות אחרים, אך עיקר הפעילות שלנו כבר לא כאן. נבלה את רוב יומנו און ליין מול פייסבוק או טוויטר, התמונות שלנו מאוחסנות בפליקר, הסרטונים ב-Youtube, הקבצים ב-Dropbox, הפידים בגוגל רידר, המוזיקה ב-Last.fm, הבלוג בוורדפרס, ההורדות ביוזנט והדואר ב-Gmail. הרגלי שימוש אלה מייצגים היום אך ורק משתמשים מתקדמים, אך אם מגמה זו תלך ותתפשט “מטה” (בין היתר בזכות רשתות חברתיות שתורמות להפצה של שירותים נישתיים), זו סיבה לדאגה בתעשייה המקומית.
לא מדובר בהשערות. הנה טבלת האתרים הישראלים הנחשפים ביותר, לא על פי TIM הבלתי אמין בעיני אלא Google Adplanner. במקום השני (אחרי גוגל שלא מופיעה בטבלה זו) ניצבת פייסבוק. אתרים חזקים נוספים שלא מופיעים בטבלה הם Gmail ו-Youtube. גוגל לא חושפת את נתוני התעבורה של האתר בארץ (או בכלל) אך על פי הערכות הוא ימוקם בין חמשת הגדולים. כלומר, כבר היום שלושה מבין חמשת האתרים הנחשפים בישראל הם זרים.
בקרוב ייבלע עוד אתר ישראלי, נענע, בספק שיתוף פעולה, ספק יותר מכך עם MSN.
תעשיית הווב המקומית נמצאת תחת איום קיומי בכל תחומי השירותים: רשתות חברתיות, וובמייל, מסחר אלקטרוני, אלבומי תמונות, השוואת מחירים, דרושים, חיפוש עסקים מקומי ועוד. אתמול הבחנתי בשלט חוצות של דפי זהב בנוסח “מספר אחת בחיפוש עסקים באינטרנט”. אמת בפרסום: זה לא נכון. דפי זהב, אמנם הקמפיין שלכם מצוין, אך גוגל היא מספר אחת בחיפוש עסקים באינטרנט ואתם יודעים את זה. דפי זהב הם חלק משרשרת המזון של גוגל. כדאי להתחיל להתנהג ככאלה. במילים אחרות, אל תרעיבו את הלוויתן יותר מדי.
הסיבה לתהליך היא פשוטה למדי. חברות האינטרנט הישראליות לא פיתחו שירותים ראויים בשנים האחרונות. רוב המשתמשים נמצאים עדיין אצלן משום שהם לא מכירים אינטרנט אחר. אך לא כדאי לסמוך על כך. בהדרגה וככל שיהפכו טכנולוגיות האינטרנט לידידותיות יותר, הם יכירו. חוסר חדשנות הוא תמיד קטלני בתחומים האלה.
החברות הישראליות ממשיכות להוביל בתחום אחד: התוכן. בהקשר זה, ynet חסר תחרות מצד חברות זרות (גילוי נאות: עבדתי ב-ynet עד לאחרונה). גם וואלה, תפוז ונענע מושכים קהל בזכות התכנים שלהם, הרבה יותר מהשירותים או הפיצ’רים שלהם, יש להניח. אך תוכן הוא תחום פעילות צר. ללא שליטה על הטכנולוגיה והשירותים הן עשויות לגלות כי הפכו לחלק ממערכת אקולוגית שלא נתונה בשליטתן. ראו הוזהרתן. על רקע זה, המהלך של נענע להפוך לנספחת וספקית שירותים של חברות בינלאומיות (טוויטר, פייסבוק) עושה יותר שכל עכשיו אם כי אין ודאות שהדרך המסוימת שנבחרה היא נכונה. אף אחד לא זומם לחסל את האינטרנט הישראלי – הוא עושה את זה לעצמו לאט ובטוח כל עוד לא נראה יותר השקעה
“חורים ברשת” מחפש כותבי פוסטים חדשותיים בתשלום. פניות דרך הטופס.
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
03.01.2010 בשעה 19:24
מסכים, וטוען כבר הרבה זמן שהאינטרנט הישראלי מפגר מאחור לפחות 5ב שנים אחרים העולם..
03.01.2010 בשעה 19:49
אבל “התנגדות לא תועיל” זה מסטארטרק, לא מסטארוורז…..
03.01.2010 בשעה 22:56
עופר, תבטיח לא לספר לטרקיז על חילול הקודש הזה? (:
עידן, הפיגור הזה אכן מסוכן משום שהוא מוביל להשתלטות של חברות בינלאומיות על השוק. המגמה מובילה לכך שבעתיד לא יהיו אפליקציות או פלטפורמות ווב ישראליות.
04.01.2010 בשעה 1:48
עם כל הכבוד, העברית בפיד שלך לא מוצמדת לימין (dir=rtl) ולכן קשה מאד לקריאה. זו בעיה בהרבה אתרים ישראליים.
04.01.2010 בשעה 10:59
אחת הסיבות היא מסה, מעבר לחדשנות, יצירתיות ושאר הג’אז הזה, נראה שקיימת בעיה של החזר על השקעה. להרים אתר תוכן משמעותי (וכמו שציינת חדשות הוא סוג תוכן יוצא דופן) מחייב השקעה לא קטנה, גם ההוצאה הראשונית, וגם ההוצאות השוטפות. השאלה אם במסת הקהל בארץ (הצורך תוכן בעברית ניתן להגיע לרמת הכנסות שמאפשרת פעילות ברמה גבוהה? יש לי ספק.
אבל היה מעניין לשמוע מפעילי אתרי תוכן, ומה להם יש לספר. (כנות תתקבל בברכה:))
04.01.2010 בשעה 11:54
אבל זוהי תופעת גלובליזציה שמתרחשת בכל תחום. אגאדיר תוכל להציע המבורגר (תוכן) איכותי, אך לא תוכל להשתוות להכנסה של מקדונלדס. כך גם באינטרנט, אך ביתר שאת כיוון ששם לא צריך זיכיון. איך אתר פליקס יוכל להשתוות ברמה הטכנולוגית לאתר כמו יוטיוב עם כיסיו העמוקים של האב גוגל? איך מקושרים תוכל להתעלות על אימפריית הענק של פייסבוק? זה מאבק בתחנות רוח. התשובה, בעיני, היא רק תוכן. אין אפשרות אחרת. אחרי הכל, אתרים ישראלים שפועלים בעברית ממהותם הם פונים לנישה צרה – ישראל.
04.01.2010 בשעה 17:06
אני חושבת שדורי צודק
וגם כאשר מסתכלים בתוצאות של מדינות אחרות, התוצאות דומות – האתרים המקומיים העומדים בראש הטבלה, הם אתרים של חדשות, טלביזיה, פורמים ודפי זהב ממש כמו אצלנו. (וגם באתרים הגלובליים יש כמובן דמיון רב, אכן גלובליזציה).
מבחינת תוכן, תוכן מקומי ובשפה שלנו ימשיך למשוך קהל, אתרים שאינם מבוססי תוכן, התחרות פתוחה והטוב (שהסיכוי שיהיה מקומי קטן) ישרוד…
04.01.2010 בשעה 17:36
דורי, אתה צודק לגמרי כאשר מדובר בשוק משוכלל. אך שוק האינטרנט הישראלי אינו משוכלל. כולם מנסים לעשות הכל ובונים על eyeballs. האמנם יש הצדקה לפליקס, היפ וכל האתרים האלה? כנראה שלא. מסכים מאוד שהתשובה היא תוכן. נורית, השורה האחרונה שלך זו הטענה שלי בדיוק.
04.01.2010 בשעה 17:36
אריק, צודק, נשתדל לזכור ליישר לימין
04.01.2010 בשעה 21:08
אין סיבה שיהיו אתרים מובילים בכחול-לבן,וזאת בגלל ההיצמדות למותגים מערביים בינלאומיים ובכלל ה”הידבקות” במערב בנושט הטכנולוגיה. וגם למה צריך לפתוח אתר כחול-לבן מצליח אם יש לי כבר הכול מוכן מבית היוצר של ארה”ב?
04.01.2010 בשעה 23:16
זה רק אני או ש־ynet הוא אכן אתר העוסק במצב בריאותי?
05.01.2010 בשעה 1:00
גם גוגל ADplanner בדעה הזו(:
05.01.2010 בשעה 22:36
גל, חולק אליך בנוגע לסיכום ההצדקה לפליקס ושכמותו. מאוד קל לבוז ולהספיד אתרים ישראלים שמהותן פלטפורמה ונמצאים כאנדרדוג נצחי להיריבים האמריקאים השמנים. אבל האם ידעת שאתר פליקס העביר בשנה האחרונה כ100,000 שקלים ליוצרים ואנשי תעשיה בתמורה לשירותיהם? וסכום כסף אפילו גבוה מזה שניתן כמלגות וציוד? פליקס תומך כבר 3 שנים בפסטיבלי הסטודנטים של אוניברסיטת ת”א, תוסיף על זה קרנות אישיות כמו קרן רותם מוריה ובתי ספר אחרים, ואפילו מבצע קרוס פלטפורם ליוצרים למקום בו מרוחה החמאה, טלויזיה. ואתה באמת חושב שלמישהו ביוטיוב אכפת מקהילת היוצרים בארץ? אז נכון, זו אחושילינג נישה, אבל גם רק סיבה אחת מתוך כמה שבגינה אתרים כמו פליקס חייבים להישאר באוויר וזה יהיה יום עצוב אם הם יעלמו מהגוגל. (גילוי נאות, אם עדיין הכרחי, אני עורך את אתר פליקס.)
05.01.2010 בשעה 23:57
אין לנו בעיה של תוכן, ואם יש אז מייבאים. תראו את מדור מחשבים בynet רובו מצוטט מ – techcrunch. בישראל יש לנו בעיה קשה אחרת – פיתוח טכנולוגיות חדשות ומהפכניות (לא חובה) שיצמחו בארץ ו”יכבשו” את העולם אחרי זה. תקראו לי איך שאתם רוצים אבל כל עוד בארץ מכשירים אנשים לפיתוח בדוט נט על בסיס וינדוס, ולא כל דבר אחר על בסיס כל דבר אחר אנחנו בבעיה. כל מה שקורה הוא הכשרת מתכנתים שכירים “מהנדסי תוכנה” לשוק העבודה שיודעים לעבוד עם framework ולא שפת תכנות, מתקבלים למקום עבודה, מקבלים משכורות מינימום של 7-9 ומעלה, אז מה רע? למה להם לצאת החוצה ולנסות לפתח משהו משלהם?
בשורה התחתונה אני אומר שאתם מסתכלים על כל המצב בארץ לא נכון. לפחות אני רואה את הרשת הישראלית כביצת ניסויים מאוד טובה לפני שמוציאים מוצר החוצה והופכים אותו לגלובלי.
06.01.2010 בשעה 1:00
דורי, איך חשבת שפליקס תקבל חומריים מקוריים חדשים אם לא ע”י תיפוח הקהילה שמייצרת להם אותם? זה תהליך מאוד טבעי והגיוני, לעשות ההפך היה הדבר המפתיע.
09.01.2010 בשעה 10:55
[...] שלא בא מתחום האינטרנט היא נראית הגיונית מאוד. לכן, גם הקונספירציה שמוצגת על ידי גל מור אמורה ללכת בכיוון ההפוך: אתרי האינטרנט הישראלים [...]
30.01.2010 בשעה 9:54
הדברים נכונים.
הסיבה היא קמצנות של הלקוח הישראלי. הוא רק דורש ודורש ולא מוכן לשלם על מה שהוא מקבל (ראה ערך הורדות פיראטיות של סרטים וגניבת זכויות יוצרים – בחיני חינם – ועוד הישראלי מתלונן שהוא גונב לאט מדי…).
שהישראלים החוצפנים יתחילו להעריך את מה שהם צורכים ולשלם עליו יהיה גם כסף לפתח את התעשיה.