חורים ברשת

כמו רבים קראתי בשקיקה מהולה בחמצמצות את הניתוח של ארז פילוסוף תחת הכותרת "בעשור הנוכחי לא צמחה שום חברת אינטרנט ישראלית משמעותית", בדה-מרקר של השבוע שעבר.

הייתכן? עשר שנים בלי חברת אינטרנט משמעותית?! ישראל, אימפריית האינטרנט של הניינטיז?! ממלכתם של יוסי ורדי ויאיר גולדפינגר?! לאן הלך הפלא?! (לא, לא נתקעה לי המקלדת על סימן-שאלה-סימן-קריאה. מסתבר שדי קשה להעביר ציניות בטקסט כתוב).

נבחן ראשית את הטענה שאי-פעם הייתה כאן תעשיית אינטרנט משמעותית. נכון, ישראל הצמיחה בשנות התשעים את ICQ, קומטאץ’, וכמובן צ’ק-פוינט שרכבה על גלי האימוץ של האינטרנט בעולם העסקי והתעשייתי, ועוד כמה הבלחות. עם זאת, בשום שלב שהוא לא היה לישראל, או לישראלים, יתרון מהותי בתחום האינטרנט בדומה לזה הקיים בטלקום, בתעשיות הבטחוניות או בתחום ה-Enterprise Security. לא יתרון טכנולוגי, ובהחלט לא יתרון בהבנת השוק. אפשר להתייחס להצלחות הישראליות בתחום כ’פוקסים’. נחשבים, אבל לא קשורים לשום דבר מתודי.

עכשיו נבדוק האם לישראלים יש בכלל מה למכור בעולם האינטרנט. אם בבסיס המיזם לא נמצאת טכנולוגית תקשורת או אבטחת מידע (ובעשור האחרון ניתן למנות הרבה הבטחות וגם כמה מימושים באזורים אלה של האינטרנט), הרי שהיתרון התחרותי שלנו כישראלים מצטמצם, והחסרונות היחסיים שלנו בתחומי השיווק והבנת הצרכן מונעים מאיתנו להתחרות בהצלחה ובעקביות בסטארט-אפים האמריקנים. זאת ועוד – חברות אינטרנט רבות זקוקות למימון משמעותי כדי להביא את המוצר לשוק ולתפוצה משמעותית. עד 2006 ישראל עדיין היתה תחת ההלם המוחלט של התפוצצות בועת האינטרנט הראשונה, ורק מעטים העזו להשקיע באופן אגרסיבי באינטרנט. רוב אלה שהשקיעו, ראו ברכה בעמלם בשנים האחרונות, אבל רק ב-2006 נפל האסימון למרבית המשקיעים המוסדיים.

ועתה נסתכל במשקפיים קצת פחות ביקורתיים מאלה של ארז פילוסוף. בעשור האחרון צמחו ופרחו כאן מובילות עולמיות בתחומי המשחקים (אוברון), ההימורים המקוונים (888), מניעת ההונאות המקוונות (Fraud Sciences ו-Cyota), השוואות מחירים (Shopping.com), מובייל מסג’ינג (Followap), תוספים למסג’ינג וה-Toolbars (אינקרדימייל, SweetIM ו-Counduit) וכן מספרי שתיים או שלוש בתחומים אחרים – וידאו מקוון, סטרימרים, VoIP (ודרך אגב, בעיני Jajah הוא לא סטארט-אפ ישראלי) ועוד ועוד. אפילו המובילה העולמית בקריוקי מקוון יצאה מציון. נכון, לא כולם ייצרו אקזיטים משמעותיים, אבל אקזיטים הם לא חזות הכל. חוץ מזה, מה רע ב-300 מיליון דולר בהם רכשה AOL את Quigo, ב-620 מיליון ששילמה eBay על Shopping, או ב-170 מיליון ששילמה אותה eBay על Fraud Scuiences? אדרבא, גם יזמים נטולי מימון הון-סיכון כמו החבר’ה ב-Kasamba או kSolo לא יצאו מקופחים.

נחזור לשאלת המובילות העולמית. כדאי לזכור: האינטרנט, בניגוד לתחומים טכנולוגיים טהורים, מלא בהצלחות מקריות ובכשלונות עתירי השקעה. אחרי הכל ולפני הכל, טעם צרכנים קשה לניבוי ואפילו לניתוח בזמן אמת (מישהו אמר טוויטר?). כן, אפשר להיות קשים ובררנים, אך אם נקשה עוד קצת נגלה שלמעשה בכל העולם נרשמו עשרות בודדות של הצלחות משמעותיות בתחום אינטרנט, והחברות הישראליות שהוזכרו לעיל אינן בטלות בשישים.

מה כל זה אומר לגבי העתיד? אפשר לנבא בלי סיכון רב שגוגל הבאה לא תצמח מכאן וגם לא טוויטר או פייסבוק. אלא שיש סיכוי גדול שגם ארה"ב לא תצמיח את ענקיות האינטרנט הבאות. העשור הבא שייך לסינים, להודים ולרבע מיליארד דוברי הערבית בעולם, אשר מהפכת האינטרנט מגיעה ותגיע אליהם באיחור ועם דגש חזק על מובייל. אם תעשיית האינטרנט הישראלית רוצה ליהנות ממנוע הצמיחה של עשר השנים הבאות, אנחנו צריכים להתחיל לדבר סינית והינדי. גם שלום כולל במזרח התיכון לא יזיק, אינשאללה.

פוסט שותף זה נכתב מטעם חברת Gemini. לפרטים נוספים. לכל הפוסטים של Gemini.

Gemini היא אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והותיקות בישראל. קרן הון הסיכון משקיעה בחברות ישראליות החל מהשלבים המוקדמים ביותר (סיד) בכל תחומי ה-IT והאינטרנט. לפני כשנה גייסה ג’מיני את הקרן החמישית שלה, בהיקף של 150 מיליון דולר, וביצעה שבע השקעות חדשות. מאז הקמתה ועד היום גייסה ג’מיני מעל 700 מיליון דולר, השקיעה בכמאה חברות, והייתה שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, כאשר חברות בהן השקיעה בשלבים מוקדמים נמכרו או הונפקו – ביניהן פרסייס, ג’קדה, קומטאץ’, סרגון, וריסיטי, סייפן ועוד. במהלך השנתיים החולפות נוספו לרשימה טריאנה, דיליג’נט, אלוט ואייטמפילד. בלוג Gemini | אתר | RSS | Twitter