עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
התגלות מתוך עשן
מאת גל מור פורסם ב- 20.5.2008 בשעה 7:33
השפה הווב שתיימית רוויה במונחים דתיים. דברים מתרחשים מתוך הענן. באנגלית יש משמעות כפולה לאנשים שעוקבים אחריכם בטוויטר – מאמינים (followers). מחשבה זו עלתה בראשי, אלוהים יודע למה, מתוך הענן הפרטי שלי בעקבות בדיקה של שני שירותי מוזיקה קטנים – Fuzz.com/blip, שהכירה לי אורלי יקואל, ו-Muxtape הוותיק יותר. שניהם נהדרים ופגומים בדרכם וממשיכים בחוויית השימוש המינימליסטית של Twitter, Friendfeed, Tumblr ואחרים.
Blip הוא מעין “טוויטר של המוזיקה” הפוגש את Digg ומאפשר לגולש לחפש שיר במנוע החיפוש של Fuzz ולעשות לו Blip. כלומר, לעדכן אותו בפיד האישי שלו ולאפשר לאחרים להאזין לו. המאמינים במקרה הזו הופכים למאזינים. חסרות אפשרויות בסיסיות כמו אפשרות התגובה, צירוף קישור ועוד.
באמצעות Muxtape הפשוט יכול כל אדם להרכיב פלייליסט של שירי MP3 שהעלה ולשתף אותם עם העולם. חוויית השימוש פשוטה אך השירות חסר באופן בולט ממש. שני השירותים מספקים אפשרות ממכרת להאזין לפיד שירים.
ב-Cnet (מזל טוב, אגב) קראתי על Wichro, שזכתה להצלחה יחסית מאז היישום שלה, ZKout, הומלץ על ידי אפל עבור ה-iPhone. באמצעות ZKout ניתן לשתף הודעות, תמונות ווידאו על פי מיקום, לתקשר עם חברים ולהכיר אנשים שנמצאים בסביבתי על פי המדיה שלהם.
המיקום הוא ללא ספק החוליה החסרה במהפכת השיתופיות הרזה שהתרגשה עלינו ומתגבשת לאטה בשנתיים האחרונות. ברור לחלוטין שרוב שירותי ה-Web 2.0 האלה לא ישרדו. Muxtape תובעני מדי עבור כל מי שאינו פנאט מוזיקה – כמה אנשים כבר יטרחו להעלות שיר אחרי שיר? Blip קטן מדי מכדי שרוב הגולשים ינהלו עמו מערכת יחסים מחייבת. ZKout לא מצדיק נטישת שירותי מיקרו-בלוגים אחרים רק בגלל תכונת המיקום, שתתווסף בעתיד לכל הרשתות החברתיות. אפילו טוויטר רחוק מלהיות שירות מיינסטרים.
למרות זאת, התהליך האבולוציוני שמאחורי שירותים אלה נושא בשורה משמעותית. על בסיס ההתפתחויות האחרונות אפשר לנסות להתוות קווי מיתאר לשירות המיקרו האידיאלי (אולי זה יהיה Twine?).
- שיתוף הודעות טקסט, קישורים, קובצי וידאו, מוזיקה, תמונות.
- השירות חייב להיות פשוט וחכם ולא לדרוש מהמשתמש יותר מקליק אחד. מעבר לכך, עליו לרדוף אחר המשתמש במקום שהוא ירדוף אחריו. קראתם כתבה מעניינת בכל אתר? קליק אחד והיא בפיד האישי שלכם (באופן מוצלח יותר מ-Add to facebook, מה גם שזה רחוק מלהיות פיד אישי). שמעתם שיר שאתם אוהבים – בין אם ב-iTunes במחשב או ב-Seeqpod? קליק אחד והוא בפיד. Note this של גוגל מתקרב לפשטות הזו. Twine, אגב, יותר מגושם.
- סינון השיתוף – אפשר לשתף כל מסר עם חבר ספציפי, עם קבוצת חברים מסוימת או עם כולם (כמו ב-Pownce), על פי מיקום, קבוצות גיל, בני משפחה, מקום עבודה ועוד.
- בצד של המנויים – על מנת לא להציפם בזרם בלתי פוסק של מידע לא רלוונטי, דרוש סינון חכם (שלא לומר סמנטי) של המסרים על פי מיקום, סוג מדיה, מקום עבודה, בני משפחה, אדם מסוים, תגית ועוד. (כפי ש-Twine מציע).
רשימת המשאלות הזו בוודאי רחוקה משלמות. אשמח לקרוא רעיונות נוספים. >





איש נעצר בחשד להתחזות למצלמת תנועה (וידאו)





סינון בשליחה מול סינון בקבלה. טוויטר מאפשר סינון בשליחה – וזה רק לאדם אחד. יותר מזה? מסבך.
בקשר לסינון בקבלה – יש אנשים שרעש מפרה אותם.
http://scobleizer.com/2008/05/18/why-google-news-has-no-noise/
אני חושב שסקובל הוא לא היחיד.
סקובל הוא דווקא טיפוס מאוד לא שגרתי. כל החוכמה היא איזון נכון כדי לא לסבול מרעש או משקט.
אישית אני מרגישה מוצפת מידי בתוכנות וגאדג’טים חדשים לשיתוף, ולפרסום פידים שונים. הפשטות אכן חסרה, אבל לא הבנתי למה פרסום של רשימה או קישור או שיר או וידיאו בפייסבוק אינו פיד אישי.
בקשר לבליפ כמה דברים.
קודם אני חייבת להגיד שאני לא מרגישה שזה טוויטר פוגש את דיג. יותר כמו טוויטר פוגש את last.fm
אני חושבת שמה שקסום שם זה שהכל סביב המוזיקה, ולא ניתן להגיב למישהו מבלי לקשר לשיר מסויים.
2 דברים שנראו לי גאונים בפשטות שלהם שם היו:
1) האפשרות להגיב כמו בטוויטר עם ה-@ המפורסם (בהנחה שמי שנרשם לשירות שנראה כמו טוויטר ישתמש באותו שם משתמש). לכן מה שקורה בפועל הוא, שתוכל לראות את התגובות מבליפ לתוך הטוויטר שלך. הצעתי להם להוריד את האייקון בהתחלה, ואז התגובות יגיעו ממש לתוך המקום המיועד לתגובות שם:
http://twitter.com/replies
2) ברגע שלחצת על לינק שמישהו קישר אליו, דרך טוויטר או פאונס לדוגמה, כל הפלייליסט של אותו משתמש ינגן באופן רציף.
אורלי, תודה. באמת חיפשתי את אפשרות התגובה. זה מאוד מבלבל.
ריקי, זה אמנם פיד אישי, אך הוא אינו כולל את כל הפעילויות שלך מאתרים אחרים, למרות ה-Facebook Connect המוגבל. http://developers.facebook.com/news.php?blog=1&story=108
השפה הווב שתיימית? ma ze hachaya hazot???
עברית, דקדוק, חיבור. של כיתה ב’ עד ד’, לא יותר מזה. מישהו פספס? …
אגב, web2 אינה שפה, אלא שם של סגנון פיתוח/בניית אתרים שהוא כמובן שונה מהאתרים שנבנו בדור שלפניו.
המשך לילה נפלא
ישראל, אתה מה זה כבד. שחרר, שחרר.
פינג: חורים ברשת » Archive » האם הבלוגים גוססים?