חורים ברשת

לא אתייחס כאן לעיצוב החדש של אתר מעריב או להתנגדות בוועדת המדע להצעת חוק הטוקבקיסטים ולהסדרה העצמית המתגבשת במקומה . למעשה, אין לי הרבה מה להוסיף לנוכח הפוסטים המצוינים שפורסמו ברחבי הרשת על שני הנושאים המעניינים האלה.

יש לי בכל זאת תובנה אחת בעניין הצעת חוק הטוקבקיסטים של ח”כ חסון. היא מלכתחילה הייתה בחזקת גימיק וסיכוייה לעבור שואפים לאפס. אין לי מושג אם תתגבש לבסוף הסדרה עצמית בעניין הטוקבקים, אך כל הסדרה בנושא צפויה להתבטל עם אישור חוק מסחר אלקטרוני שקובע הליכים ברורים של “הודעה והסרה” – או לפחות לענות על הגדרות החוק הבסיסיות.

אפשר לטעון כי הצעת החוק מסחר אלקטרוני תפגע בחופש הביטוי באינטרנט מכיוון שהיא תגרום לאתרים הגדולים להטות לחומרה את מדיניות סינון הטוקבקים שלהם ולפגוע בגולשים שאין בידיהם את הכסף או הזמן להתמודד מול אישים שמסוגלים לשלח בהם עורכי דין ומכתבי התראה לפני תביעה. נדמה לי שזו העמדה של פרופ’ ניבה אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה. אם כי במקרה זה לא נכון לבוא בטענות לאתרים הגדולים אלא למחוקק.

הצעת החוק של ח”כ חסון חסרת משמעות כי אין לה פטרונים פוליטיים חזקים. הצעת החוק המסוכנת באמת לחופש הביטוי הייתה ונשארה 892, מאחוריה עומד שר התקשורת וכל סיעת ש”ס מטילה עליה את מלוא כובד משקלה הנכבד. ההפסד של יוזמי ההצעה במשפט הציבורי הפומבי היום או ההסברים המלומדים למה אינו יעיל הם נחמדים ותו לא. בכנסת, היכן שהעניינים נחתכים, היא ככל הנראה נהנית מרוב.

לא במקרה קשה לתפוס את תומכי הצעת החוק 892 בהתבטאות בעד חוק הטוקבקיסטים. לא שהם יזילו דמעה אם ההצעה של חסון תאושר, אך למה להם לרקוד בשתי החתונות אם זו של 892 תאפשר להם לסנן ולצנזר הרבה יותר מטוקבקים – את כל הרשת הישראלית, למעשה, בשם המאבק בפורנו הנורא. על הדרך הצטרפו אליהם יצחק קדמן ופמניסיטיות מקצועיות. ובאמת, לסנן טוקבקיסטים זה מאוד לא פופולרי, אך מי כבר יתנגד להצעת החוק 892 מלבד פדופילים וגולשים שטופי זימה? כל מה שתומכי 892 צריכים לעשות עכשיו הוא לשבת בשקט ולמחזר את רוממות ההגנה על ילדי ישראל שבגרונם. >