עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
עדכונים חברתיים אוטומטיים לא עובדים
מאת גל מור פורסם ב- 28.12.2009 בשעה 9:00
פייסבוק עבר לא מעט תהפוכות יחסית לאתר צעיר שהושק בשנת 2004. כך הוא נראה בימיו הראשונים, ללא פיד חדשות. כרטיס אישי משעמם, מהסוג שלא מעניין איש היום.
זו כבר תמונה מתחילת 2006. הכרטיס האישי נראה הרבה יותר טוב, יש רמזים לקשרים חברתיים, אך עדיין אין פיד.
קשה לזכור, אך כך נראה פיד החדשות של פייסבוק מספר חודשים לאחר המצאתו בסוף 2006. זרם של עדכונים אודות פעולות שחברים באתר ביצעו ביחס לתמונות, שינויים בפרופיל, אירועים וימי הולדת. מוזר לחשוב על זה היום, אך לא הייתה אז תקשורת ישירה בין אנשים בדף הזה. הכל היה מצד שלישי ורביעי. כל משתמש ביצע פעולה מסוימת לבדו וחבריו צפו בעדכון אוטומטי על הפעולה שביצע – תמונות חדשות שהעלה, קבוצה אליה הצטרף ותמונה בה תויג.
הפיד, על כן, היה בימים ההם אישי ולא חברתי. החברים שימשו בתפקיד של צופים בדיעבד, לא חלק מהפעילות. כל אחד עשה לעצמו ולפרופילו או לפרופילי חבריו ולפיד לא נודע משקל מכריע עדיין בפעילות המערכת. עדכון הסטטוס היה עדיין מבודד מהפיד, מוגלה לחלק העליון של המסך ואינו חלק מ”שיחה” בה כולם צופים בעדכונים ויכולים להגיב.
הופעת הפיד החדש מונחה השיחות, בהשפעה כבדה של טוויטר, הייתה התפתחות משמעותית מבחינת פייסבוק. היא העלימה את רוב העדכונים האוטומטיים ונתנה משקל מכריע לעדכונים ידניים. הכוונה היא לעדכוני סטטוס של חברים דרך האתר ולא עדכונים אוטומטיים אודות חידונים שמילאו או קיפודים וירטואליים שהשליכו למרחק. ההתפתחות הזו, של אנשים מדברים עם אנשים ושיגור עדכון סטטוס אל “הזרם” היא מהותית להתפתחות של מדיה חברתית אמיתית.
למרות חוסר ההצלחה עבור הרוב המכריע של אפליקציות פייסבוק ואימוץ פיד העדכונים החדש על ידי רוב המשתמשים (תוך המשך גידול מואץ במספר החברים באתר), העדכונים האוטומטיים עדיין איתנו. אפשר לראות אותם לרוב במצב Live Feed בפייסבוק (לא ה-News Feed הדיפולטי) אך פה ושם הם גם מסתננים לזרם הרגיל. לזמינות שלהם תרמו לא מעט שירותים חיצוניים כמו Youtube, Foursquare, Digg, דלישס, פליקר, האפינגטון פוסט ורבים אחרים שהוסיפו תמיכה בשיתוף תכנים באמצעות פייסבוק. כלומר, חבר יכול לשגר בקליק מאמר מעניין שקרא באתר אל הפיד שלו. שירותים מתקדמים כמו יוטיוב ו-Blip.fm מציעים עדכונים אוטומטיים עבור כל פעולה שתבצעו באתר נוסח דירוג שיר, תגובה לאחר, צירוף וידאו למועדפים וכו’.
הנה ארבעה עדכונים מהפיד שלי. מה הם אם לא דיווחי תנועה.
הנה הדיווחים: שני אנשים שאני לא מכיר חברים זה של זה, מועדון היזמים מזמין לכנס שלא מעניין אותי, עוד שני חברים שאני לא ממש מכיר חברים כעת עם אדם שאני בטוח לא מכיר וחבר שהצטרף לקבוצת דירות ריקות בין חברים, אליה נחשפתי כבר עשרות פעמים.
העניין בעדכונים האלה עשוי להשתנות על פי העדכון, אך דבר אחד שנשאר קבוע הוא חוסר החברתיות שבהם. אמת, אם אקרא עדכון אוטומטי של חבר שנשלח לאחר ששמע שיר מסוים ב-Blip.fm או צפה בווידאו ביוטיוב, ייתכן שארצה לחפש ולשמוע את השיר בעצמי, אך לא לבצע פעולה חברתית. קרי, להגיב לו. שונה המצב כאשר חבר משתף שיר ששמע ואהב. במקרה כזה הוא נמצא שם באמת, אפשר לענות לו ולדעת שיש עם מי לקיים אינטראקציה. בעדכונים אוטומטיים השיתוף הוא פועל יוצא של הפעילות אך הוא מתווך ולא מאפשר שיח.
מדיה חברתית היא בראש ובראשונה מקום של אנשים. אנשים אלה מפתחים מיומנות לזהות מי אנושי ממש כמותם בחלל הזה ומי לא נמצא שם באמת, בין אם באמצעות שליחים בשר ודם או באמצעות בוטים מעדכנים “טיפשים”.
מדיה חברתית מוצלחת אינה זו שגייסה משתמשים רבים אלא שתרמה לשיעור גבוה של אינטראקציות אנושיות, המדד החברתי האמיתי, סביב נושאים מגוונים. העדכונים האוטומטיים האלה אינם חלק מזרם השיחות האמיתיות שמתנהל במקביל ולכן הם הופכים לשקופים לעיני משתמשים רבים. משמע, למי שלא נמצא שם באמת עדיף במקרים רבים לא להיות שם בכלל מאשר נוכחות דמיקולו עם סוכנים אוטומטיים.
>
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


צפו בצוואה הרוחנית של פרופסור מיכאל הרסגור ששוחררה באפליקציה (וידאו)
חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)





אני מבין ומסכים איתך.
הצורך בעדכונים אוטומטיים בונה על העצלות שלנו לעדכן בעצמנו. אמנם הבוטים מציפים את המידע האישי והרלוונטי שלנו – אך ללא סינון ואבחנה ולכן הם גם מסכנים בהצפה וחסימה על ידי חברים ששבעו לשמוע עלינו ועל מעללנו אחרי שעייפנו אותם עם כל השטויות.
נדמה שחוק הגולשים החברתיים מכיל בתוכו “מוסר כפול” האומר כי עדכוני יתר של אחרים מתישים אותי – אבל את כולם צריכה לעניין כל שטות שלי…
הבוטים כן עוזרים כאשר אנו מתפזרים על פני מספר פלטפורמות חברתיות ואיננו פוקדים אותן באותה תדירות כמו את “רשת הבית” שלנו. אז, בוטים המשמשים כאגרגטורים יכולים לחסוך לנו זמן ולעזור לנו בכל זאת לשמור על קשר אם אנשים אנדמיים לפלטפורמות חברתיות ספציפיות.
מה שכן, גם במצב הזה, חשוב להפריד בין עדכון שלנו עצמנו – ובין הצפת עידכונים חסרת פרופורציה בפיד האישי שלנו.
נ.ב.
בזמנו סימנתי בפייסבוק עדכון אוטומטי ליוטיוב, וגיליתי שכן פעולה באתר מתועדת ומפורסמת בפיד שלי. לקח שעתיים והסרתי את האופציה. אם היה ביוטיוב או בכל אחר אחר עדכון חכם המאפשר בחירה יותר מפורטת – יתכן ובאמת היה מדובר במשהו יותר נוח, אולם זה כנראה ההבדל בין עדכון חכם לעדכון טיפש.
גל – האם ייתכן שחברים שלך בפייסבוק פשוט לא מעניינים אותך? באופן כללי, אם חברים שלך הולכים לאירועים ומצטרפים לקבוצות, יש סיכוי לא רע שאלו אירועים ונושאים שיכולים לענין אותך.. לא?
מדיה חברתית חכמה יודעת בין השאר להציף לך דברים חשובים, לא רק לפי מה שחברים עושים ידנית. נכון, אם חבר אחד הולך לאיזה אירוע כלשהו יש סיכוי לא רע שזה לא מענין אותך, למרות שאני מוצא את רוב האירועים של חברים שלי מעניינים – אבל אם 10 חברים שלך הולכים לאירוע, האם אין סיכוי די גבוה גם אותך זה יענין?
“מדיה חברתית מוצלחת אינה זו שגייסה משתמשים רבים אלא שתרמה לשיעור גבוה של אינטראקציות אנושיות, המדד החברתי האמיתי, סביב נושאים מגוונים” – זאת הגדרה מעניינת וקצת פילוסופית. אולי היא נכונה בהנחה שמקפידים על המילה “מוצלחת”. כי למשל אתר חברתי _מצליח_ הוא דווקא כן זה שגייס משתמשים רבים. כי רוב ההכנסות (כל עוד מדובר במודל הפרסומות) קשורות הרבה יותר לכמות המשתמשים מאשר למה שאותם משתמשים עושים שם באתר. ולדעתי לפייסבוק יותר חשוב להיות אתר מצליח מאשר אתר מוצלח.
אין ספק שיש קשר ישיר בין מידת “מוצלחותו” של אתר ומידת הצלחתו, והראשון בד”כ גורם לשני.
מייקל, אם הסיבה לעדכונים האוטומטיים היא עצלות ויש מי ששמח לקרוא אותם – דיינו. אני חושב שהעדכונים האלה פשוט הופכים שקופים או תורמים לרעש לבן.
ליאור, לגבי חלק מהאירועים התשובה היא בוודאי כן, אך זה בוודאי המיעוט. הטענה שלי היא לא נגד אירועים אלא לעדכון שמופץ אוטומטי, כבדרך אגב לפיד. זה פחות אישי ומעניין. בטוויטר, אגב, לא תראה עדכונים כאלה אלה עדכונים בנוסח “הולך לכנס XXX בשבוע הבא. מי בא?”. זה הרבה יותר מעניין.
UXtasy, אני לא חושב שזו פילוסופיה במובן שאתה מתכוון אליו. יש כבר היום כלים לבדיקת תוצאות איכותניות במדיה חברתית. אני לא מסכים עם הטענה שההכנסות קשורות לכמות משתמשים. לחברה אחת יש בזמן נתון 1000 אנשים לעמוד הפייסבוק שלה אך הם מניבים אפס אינטראקציות ביום. לחברה שנייה יש 200 אנשים בלבד, אך מתוכם 100 פעילים ומייצרים אינטראקציות עם החברה בפרופיל האישי שלהם. החברה השנייה מצליחה יותר משום שרמת אינטראקציות גבוהה היא “דביקה” – ממשיכה להפיץ את קישורים האתר במעגלים של חברים.
גל,
זה אולי אחד החסרונות בטוויטר, לא היתרונות – ברגע שהפיד שלך קצת מהיר (וזה מהר מאוד הופך לכזה) קשה מאוד להוציא ממנו מידע יעיל – טוויטר מענין, כי העדכונים בו מהירים ואישיים כמו שאתה אומר, אבל כדי “לתפוס” אירוע של חברים או משהו מסויים מאוד – אתה חייב להיות בסביבה שזה קורה, או להשתמש בחיפוש נכון של מילים – אין דרך להציף את המידע הזה.