עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
צפו בצוואה הרוחנית של פרופסור מיכאל הרסגור ששוחררה באפליקציה (וידאו)
לא כך נלחמים בפיראטיות: זיר"ה מצאה שעיר לעזאזל
מצחיק: 20 תמונות אילוסטרציה היסטריות במיוחד
חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)חברים ממליצים
ויראלי
יום המודעות לרסס
מאת גל מור פורסם ב- 2.5.2008 בשעה 6:39
ה-1 במאי, יום הפועלים הבינלאומי, מבטא סולידריות בין ארגוני העובדים וחתירה למען שיפור תנאי העבודה. העובדה שאתמול צוין גם יום המודעות הבינלאומי ל-RSS מתיישבת היטב עם רוח המאבק למען שיפור תנאי הגלישה. ב-RRW ציינו את היום ברצינות תהומית מעוררת אמפתיה. אם לציין שלוש תמורות משמעותיות שבאו 
לידי ביטוי בזכות RSS הרי הן:
1. הסרת צווארי בקבוק שהקשו על זרימת מידע ברשת ומתן אפשרות לגולשים, עובדי ידע בעיקר, להתעדכן באופן שוטף בכמות מידע גדולה פי כמה ביחס למה שהיה אפשרי בשיטת הגלישה הקונבנציונלית.
2. תרומה משמעותית לזנב הארוך של הרשת. מתן חשיפה לבלוגים ולאתרים קטנים שנמצאים הרחק מנתיב הגלישה של רוב הקוראים.
3. RSS מעצים את הגולשים בכך שחילץ את המידע מידי האתרים ואפשר להם להתעדכן במקום ובזמן שהם בוחרים. הוא גם הניח את התשתית ל-Mashups, אחת התופעות היותר משמעותיות היום, החותרת תחת מודל האתר המסורתי ומובילה לעידן של פלטפורמות במקום אתרים.
הפגמים של RSS
הבעיה הראשונה של RSS היא שמו. הוא חולף מעל ומתחת לעיניהם של אנשים לא טכנולוגיים ואלה שכן נתקלו במושג נוטים להתעלם. העובדה שרוב האתרים שתומכים ב-RSS עדיין מחייבים את המשתמשים להעתיק URL אקסמלי לא ידידותי אל תוך קורא RSS משאירה את הפורמט בנחלתם של מומחים. גם אגרגטורים ודפי בית אישיים כמו Netvibes לא פותרים את הבעיה. רוב הגולשים לא משתמשים בהם.
RSS אינו “שבור” כי אם פגום מהותית. בעצם מדובר בטכנולוגיית Web 1.0 די בסיסית ומפגרת. משמעות העובדה שקורא ה-RSS שלי מתמלא מדי יום ב-500 פוסטים לא נקראים היא שצוואר הבקבוק של המידע לא נעלם לחלוטין אלא פשוט הוזז למקום אחר. במצבו הנוכחי RSS מייצר יותר מדי רעש לבן וחושף אותנו להרבה תכנים שפשוט אינם רלוונטיים. דרוש לנו RSS חכם יותר, שיודע מי אנחנו ומה מעניין אותנו.
קוראים חברתיים כמו Enophi הם בהחלט בכיוון הנכון. גם גוגל רידר מאפשר לראות אייטמים שסימנו החברים, אם כי מדובר בתכונה בסיסית ביותר. על RSS להשתפר יותר ולהיות כמו imeem או last.fm. כלומר, לא רק להציע אייטמים על סמך החברים אלא גם ללמוד מה מעניין אותנו על פי מה שקראנו ו”אהבתי-לא אהבתי”. כל החוכמה היא לפתח אלגוריתם חכם מספיק כדי להציע רק אייטמים רלוונטיים מחד ולא לפספס ידיעות שעשויים לעניין מנגד.
וזכרו, הרסס הוא ידידכם. שמרו עליו. >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
תודה על הפוסט הזה,
הוא אחלה, חד במיוחד ובעיקר מעורר השראה.
הי גל,
תודה. בהחלט מחדד וממקד. ברשותך, כדי להשלים ולהוסיף טיפ פרקטי למי שטרם משתמשים באופן מעישי ואפקטיבי ב RSS, אני מפנה את קוראיך לפוסט הזה: http://www.notes.co.il/yigal/34699.asp
שבת שלום!
זה הולך ונהיה ידידותי. יש את הכפתור הכתום בפיירפוקס ואקספלורר שאמור להוסיף לך Live Bookmark – אבל בהחלט נדרש שיפור
במקביל להתפתחות טכנולוגיות push שילמדו מה צרכני התוכן רוצים לקבל ברסס שלהם, גם יצרני תוכן צריכים ללמוד קצת כיצד לתייג באופן נכון את התוצרת שלהם וכיצד לצייד את התכנים שלהם בלידים ובכותרות ותת-כותרות אינפורמטיביות.
Rss מלך. מי שחשב עליו גאון וצריך להלל אותו
יש עוד יתרון חשוב ל-RSS – הוא מפחית ספאם ומשמר פרטיות משום שהגולש לא נדרש לתת כתובת דואל בכדי לקבל מידע בדחיפה כמו בניוזלטר.
ייתכן והעתיד, כמו שאתה רומז, הוא אכן בשילוב של ה-RSS עם רשת חברתית, שתכנים שמי שאתם סומך על טעמם כבר סימנו כמוצלחים.
אני חושב שזה ש-RSS הוא פשוט זה דווקא היתרון שלו, כי זה מסייע למפתחים.
אחד הדברים שאני הכי מתפלא עליהם הוא שלא משתמשים ב-RSS בכדי ליידע לקוחות על עדכוני תוכנה/דרייברים. זה יכול להיות קלאסה, במקום כל מיני תוכנות UPDATE שצריך להתקין והן כל הזמן יוצאות לאינטרנט.
טכנולוגיית Web 1.0 הבסיסית והמפגרת הזו, בסיסית ומפגרת במידה שקולה לטכנולוגיות web 2.0.
האמת שכלל לא נכון לדבר על טכנו’ web 2.0 שכן הבסיס הטכנו’ של מה שקרוי web 2.0, הוא אוסף טכנולוגיות מדור 1.0 (xmlHttp, rss למשל). web 2.0 מאופיין כמימושים שונים של טכנו’ אלו ולא רק טכנולוגיות אלא גם התנהגות. ובהקשר זה, התנהגותית, לי אישית דווקא לא בא שאלגוריטם חכם יותר או חכם פחות יקבע ביתר שאת את הקבעונות שלי. כלומר, ככל שאני נדרש להיות אקטיבי, כך טוב יותר. החזון המפחיד ביותר מבחינתי הוא שהאינטרנט ידמה לטלויזיה במובן זה שיתגמל צריכה פסיבית של תכנים.
בסופו של יום עדיין אני מעדיף להיכנס לבלוג ולקרוא את התכנים, ברסס אני בדרך כלל מסמן את הכל כנקרא. כפי שכתבת העומס רק עבר דירה במקום להתנקז למייל הוא מתנקז לי בגוגל רידר. מה שכן, הרסס חוסך לי את הביקורים השבועים בכל מיני בלוגים שאני לא קורא באופן קבוע. פשוט הצצה בכותרת ואם יש משהו מעניין קופצים לאתר או אפילו פשוט יותר קוראים ברסס.
פוסט מאוד רלוונטי
http://www.subtraction.com/archives/2008/0425_subscribing_.php
כי קורא רסס באמת צריך לעשות יותר מלאסוף פידים. מה שאני באמת צריכה זה כלי שיכיר את הטעם שלי ויעזור לי למיין ולארגן.