על פיג’ו 308 ואיך פספסתי הזדמנות להפוך לסלב-יוגורט

בלוגים זה כל כך פסה. ומבצעים כמו הבלוג טור או הסיפור עם היוגורט די מיצו עצמם כבר לפני שנה.

בימים האחרונים יצא לי לקרוא כמה פוסטים שווים וזה בינהם.

בנושא תוכן גולשים, יענקל – http://interlearn.blogspot.com/2008/04/blog-post_27.html
הפנה לנאום של קליי שירקי שמקביל את המהפכה התעשייתית למהפכת האינטרנט.
http://www.herecomeseverybody.org/2008/04/looking-for-the-mouse.html
ושם הוא מדבר גם על תוכן גולשים ובמקום איזו פעילות אנושית רווחת הוא מגיע … הטלביזיה.
שווה להציץ

אני מניח שאם אין בלוגרים משפיעים בישראל
אז אני יכול להיות רגוע גם מהבלוג הזה

ובכל זאת למען הלא מושפעים שבנינו. קשה להשוות בין המהלכים מהמון סיבות שמפאת העובדה שבלוג זה נמנע בדרך כלל מדיון פתוח, וכותב הבלוג בעצם יודע הכל, אין טעם להתאמץ אז נכנס רק לסיבה אחת, העלות.

אני יודע מהי עלות הבלוג טור שאיננו זול במיוחד ואני מעריך שעלות המהלך של דנונה,גבוהה פי 100 עד 120.
אני יודע שבעולם העיתונות בו המטבע היחידי הוא מירמור, ענייני הוצאות הכנסות ושאר זוטות כעלות תועלת אינם נחשבים ובכל זאת מדובר בהבדל מהותי בערך כמו ההבדל בין כמות הפעמים שאתם רוכשים יוגורט בשבוע וכמות הפעמים שאתם רוכשים רכב.

ועניין אחרון. מהלכים כמו זה של דנונה נעשו בעולם מאות פעמים, למיטב ידיעתי ולמרות הנסיון להשוות רכב ליין (גל ותעדכן בבקשה גם את אהוד – יין שותים ברכב נוסעים ויותר מזה כששותים לא נוהגים אז שימו לב להבדל:) מדובר במהלך חדשני, בודאי בישראל.

הבלוג טור יוצא לדרך היום כולם מוזמנים.
http://www.blinkit.co.il/blogtour/

על פניו הרעיון עם הפיז’ו נשמע קצת אדיוטי, אבל –
פיז’ו ירוויחו תוצאות חיוביות, במקומות גבוהים מובטחים, בכל גיגול עתידי של מי שמחפש לקנות רכב (ומי בארץ לא מגגל על רכב לפני שהוא קונה) ובלינקיט הרויחו את כל היחס”ץ שעושים להם פוסטים כמו זה.
אני מניח שעלות המהלך הזה תהיה זולה יותר, ותבטיח תוצאות טובות יותר מכל שירות SEO מצוי. שקל לשקל, נראה כמו מהלך די טוב. (זה לא שהרכב הזה עולה למישהו משהו מכיוון שממילא הוא ישמש לנסיעות מבחן וכו’).

אם זה היה כיוון המחשבה, זה יהיה מקרה נדיר (ואולי אף חסר תקדים) בהסטוריה של ישראל, של חשיבה לטווח ארוך ואני בעד בלינקיט לראשות הממשלה.

כמובן שמדובר על להעלות פוסט עם המשפטים הנ”ל עוד לפני שמתפרסמת רשימת הבלוגרים ולקבוע מראש שהם לא מתאימים ולאחר שכן מתפרסמת הרשימה לא לשנות ולמעשה להמשיך לטעון שהבלוגרים שנבחרו הם חסרי השפעה.

שגיא, בכל פעם שאני הולך לרכוש מכונית חדשה (שזה אכן לא אחת לשבוע, אבל זה קורה מדי כמה שנים), אני נכנס לסוכנות ומבקש נסיעת מבחן.

אז הפעם נתתם את זה לשבעה אנשים ליומיים, במקום לכל אחד שמגיע למשך 35-40 דקות. צר לי, אבל אני מסרב להתרגש מה”מהלך הזה”. כפי שאמרתי לישראל – מדובר בידיעת שיווק – בדיוק כפי שהיה מדובר בידיעת שיווק עם ההשקה של האוטו הייתה מלווה זריקתו בקטפולטה לעבר הים.

בכל מקרה – אם מתקשה להבין את הבלוגטור ואת המטרה שלו. אתם רוצים ליצור את הבאזז באמת באמצעות הבלוגים ה”משפיעים” שיכתבו על האוטו ויכתבו על כל מסע השיווק ויכתבו אחד על השני ויגיעו ישירות לקוראים שלהם? או שהמטרה היא ליצור את הבאזז ולשרת את המותג על ידי אזכור של הקמפיין ה”חדשני” במדיה המסורתית – ואז להאשים אותה שהיא “נרדמת בעמידה” כי היא מסרבת לקחת חלק בחגיגה?

כפי שאתה אמרת בעצמך לא כל יום קונים רכב. ובפסקה זו אני פונה גם לאביעד – אני נוטה להאמין שמי שכן קונה רכב חדש, ובמיוחד רכב משפחתי בסכומים של 100-150 אלף שקל, עושה מחקר מעמיק ועובר בין 10 סוכנויות רכב, מתייעץ עם חברים שקנו ומחזיקים את האוטו (או את קודמו בסדרה) במשך כמה שנים, מעיין במבחני ריסוק ולא קונה אוטו כמו שרן, ליאת, אלעד או יוסי נהגו עליו במשך יומיים, עם כל חיבתי לאנשים הללו, ועם כל אהבתם של הקוראים לאנשים האלה.

אביעד – איך אתה מכמת את ה”השפעה” של הבלוגרים שבחרתם? איך אתה יודע בוודאות שמישהו אפילו יטרח להיכנס לסוכנות של פיג’ו רק כי הוא ראה את זה באחדד הבלוגים האלה?

אגב, אשת היח”צ (אני חושב דבי) שהציעה לי אייטם על איך נעזרים בבלוגרים וגולשים, והציעה שאכתוב אותו לרגל הקמפיין של פיג’ו הציעה בעצמה שאכרוך את המהלך של דנונה עם פיג’ו – אז אולי כדאי שתהיו מתואמים .

1. לא טענתי שהקמפיין של דנונה היה בבלוגוספירה. היחצנית שמכרה לי את סיפור פיג’ו הציעה שאכתוב על שניהם. אני לא “רוצה” לעשות אייטם כזה, כפי שכתבת, ההצעה הגיעה מהיח”צ של פיג’ו שחוטא למסר ששגיא ניסה להעביר פה.

2. הו לא! אצטרך לחכות שבועיים. מזל שרי”ה נהג עליו, ואני כבר יכול לקרוא מה הוא חושב. אני באמת חייב לקבל החלטה דחופה ולקנות את האוטו עכשיו, ולא יכול לחכות לנסיעה שאעשה בעצמי!

עיתונאי הרכב כבר נסעו על הרכב הספיציפי הזה בהשקה שלו בחו”ל, והסקירות עליו כבר פורסמנו (לפחות ב-ynet). הם לא צריכים לחכות שהיבואן יתן להם את האוטו לפני הבלוגרים – ככה שאין פה ממש מהפכה.

מכאן, שמדובר בקמפיין שיווקי ואם יש לדווח עליו – יש לעשות את זה במדור שיווק ולא במדור אינטרנט.

3. אל תנסה למכור לי את זה כ”משהו יפה” או כחגיגה. אף אחד פה לא פועל ממניעים פילנטרופים או מנסיון לעודד שיח על נושא חשוב בבלוגוספירה, או מנסיון לחגוג עם בלוגרים. באתם למכור אוטו, שזה לגיטמי וזו העבודה שלכם, אבל זו לא חגיגה.

גם אם כן, זו בהחלט לא חגיגה ל”בלוגוספירה”. זו חגיגה לבדיוק 7 אנשים שאתם בחרתם בפינצטה, ולא בהגרלה או הליך בלתי תלוי אחר. הייתם יכולים לפנות אליהם ישירות גם ללא האצטלה של “תחרות”. רוצים לתת הזדמנות שווה לבלוגרים? תגרילו שמות מכובע.

4. זה בדיוק מה שאתה רוצה להתעסק בו. אתה טענת שגל לא מבין בבלוגוספירה וטוען שיש בלוגים משפיעים שאלה שבחרתם הם המשפיעים. לא הסברת כיצד החלטת שהם משפיעים ומה מידת השפעה שלהם.

הערת אגב בה אני משיב לך
מה זה “חייבות להתפרסם ידיעות”, מי בדיוק “חייב” לפרסם אותן? העיתונאים מקבלים שכר מבלינק? אני לא משמש חסם לשום דבר. אתה מוזמן לשלוח הודעות לעיתונות לכל כלי התקשורת שאתה רק רוצה ואני מבטיח שלא אחסום שום דבר.

אהוד: רציתי להגיב לך, הנימה שלך הוציאה לי את החשק.

אגיב רק לנושא החובה כי הבנת אותי לא נכון. כפי שצריך לקיים יחסי מין כדי שיהיה ילד. כך כדי להגיע לציבור רחב, לוגית, ידיעות צריכות להתפרסם בגופי התקשורת. לא התכוונתי שאתה, גל, או כל אדם אחר מחויב לפרסם קומוניקטים שמגיעים מבלינק. המדיה המסורתית טובה בלא לפרסם דברים, כנראה שהיא מתמחה בזה.

לגבי היתר: כאמור, באמת שאין לי חשק. מצטער. אם תרצה לקבל דין וחשבון מפורט כתגובה רשמית, אתה מוזמן לכתוב על זה אייטם.

אגב, הציטוט של החזאי לדעתי הוא בכלל “ארץ השמש הנצחית”.

הרשו לי לתת את צד הגולש, צד הפרסומאי והצד של העובד לשעבר.

1. הרעיון בבסיסו הוא טוב, אבל חסרה בו תפירה של קונספט של טור. גם אם כל מיני סלבס יעבירו אותו מדן ועד אילת אז עדיין זה לא יהיה מעניין כי לקרוא על נסיעה זה לא דבר שמעביר חוויה. יש הרבה דרכים להעביר חוויה דרך האינטרנט ובלינק לא צריכים אותי כדי ללמד אותם.

2. נאמר והבלוג הזה ייצר 20 תוצאות בגוגל שיתפרשו ב-50 הראשונות תחת חיפוש שם הדגם עם נטייה לעשרים הראשונות. אז מה? זה מה שישכנע אנשים לקנות את הרכב? עם כל הכבוד, פג’ו השכיבו פה בוחטה לא קטנה וירצו החזר השקעה. נראה שלא נבדק פה תהליך הרכישה של רכב בישראל. ממה שאני חקרתי (פג’ו היא לקוחת אופליין של המשרד שלי), מקורות מידע באינטרנט הם עדיין לא ברי סמכא מספיק כדי להניע לרכישה, אלא WORD OF MOUTH שמתרחש באופליין בעיקר.

3. שגיא כתב שבעקבות הקמפיין פג’ו מכירה בבלוגרים. מה זה בלוגר, איך הוא שונה מאדם רגיל ובמה כרוכה ההכרה? האם בעידן שבו פג’ו מכירה בבלוגרים היא תאבזר את הרכבים שלה עם “אביזרי בלוגרים”? בואו לא נצא מפרופורציות.

4. הקמפיין הוא תדמיתי בעיקרו שאמור לייצר באזז ואותו הבאזז הוא אירוע כמו הטור. מהבאזז הזה אמורה להיווצר ציפייה לקראת ההשקה כמו שקיוו שיקרה עם הציפייה להשקת מאזדה 6 החדשה. צר לי ובאמת קיוויתי שזה יצליח כי ההצלחה של הקמפיין תעזור לשאר הקולגות, אבל לא נוצר באזז ובטח שלא ציפייה.

5. קצת על דנונה. הרעיון של “עצב את המוצר” ממש אבל ממש שחוק לרמת הגרגר, אבל עדיין הוא הצליח לגרור כמה מאות אלפי משתתפים. זה קרה בגלל שהאינטראקציה כאן הייתה קלה, שליחה של תמונה וטקסט קצר. מצד אחד זה טוב כי באמת יש מספר עצום של משתתפים, מצד שני הוא לא דרש יותר מדי התעסקות עם המוצר ויכול להיות שלא הועבר המסר למשתתף.
משרד הפרסום (Y&R) יציג את הנתונים הנ”ל וכלכלן דנונה יציג את ההערכה שלו לכמה השפיע הקמפיין על גרף ההכנסות.
בסופו של דבר גם אם כל אדם עשירי במדינה השתתף במבצע, אם החזר ההשקעה לא הניב את התוצאות הרצויות אז הקמפיין נכשל.

אני ממש לא רוצה להתערב בנושא עצמו, אבל אאוד, הצחקת אותי מאוד באחד הקטעים.
וכך כתבת :
“כפי שאתה אמרת בעצמך לא כל יום קונים רכב. ובפסקה זו אני פונה גם לאביעד – אני נוטה להאמין שמי שכן קונה רכב חדש, ובמיוחד רכב משפחתי בסכומים של 100-150 אלף שקל, עושה מחקר מעמיק ועובר בין 10 סוכנויות רכב, מתייעץ עם חברים שקנו ומחזיקים את האוטו (או את קודמו בסדרה) במשך כמה שנים, מעיין במבחני ריסוק ולא קונה אוטו כמו שרן, ליאת, אלעד או יוסי נהגו עליו במשך יומיים, עם כל חיבתי לאנשים הללו, ועם כל אהבתם של הקוראים לאנשים האלה.”

אודי, אתה גיק. אתה קונה דונגל של USB ובודק מה אמרו עליו בבלוג ההוא ובאתר ההשוואות הזה. רוב האנשים עורכים בחירות בחיים (מכונית, בבחירות לכנסת, עם מי לישון הלילה) משלל שיקולים שהמשותף להם הוא שלא עומדת מאחוריהם שום מחשבה בהירה, תהליך מתודי של ניתוח מידע והסקת מסקנות, וכל יתר הדברים שאתה רוצה להאמין בהם.

מה שגדי אמר.