ערבים וחרדים בפייסבוק: נפקדים ולא נוכחים

הטור האחרון שלי ב-ynet עוסק באי הנוכחות של מגזרים בישראל במדיה חברתית, בין השאר על רקע אחד המאבקים המרתקים בעת האחרונה: האיסור שהטילו גדולי רבני הציבור החרדי על ביקור באתרי אינטרנט חרדיים. ויכוח מרתק שבעקבותיו הופסקה סקירת אתרי האינטרנט בעיתונים החרדיים ונסגר פורטל חרדי אחד. אני מכיר את “בחדרי חרדים” ומן הסתם רמת הידיעה שלי על האינטרנט החרדי טובה יותר מזו של הגולש החילוני הממוצע בשל עיסוקי בעבר אך ככלל, האינטרנט הישראלי החילוני והאינטרנט החרדי הם שני עולמות שונים ונפרדים – לא רק עבורי אלא עבור רבים – והם כמעט ולא נוטים להתערבב זה בזה.

על פי מחקר שפורסם לאחרונה ב-ReadWriteWeb, האוכלוסיות ההיספניות והשחורות בפייסבוק מתקרבות למספרן בכלל האוכלוסיה בארה”ב. זו התפתחות חשובה המבשרת על צמצום הפער הדיגיטלי בתוך פייסבוק ומשמעותה שלאוכלוסיות שונות גישה שווה למדיה חברתית בארה”ב.

סגירת הפער חשובה גם למשווקים על רקע “מדיניות הפרטיות” החדשה של פייסבוק וחשיפת הפרופילים האישיים ורשימות החברים לעיני כלל הגולשים וגוגל. למידע זו פוטנציאל שיווקי אדיר והאוכלוסיות שהצטרפו הן מאוד מובחנות וממוקדות. אם היה נדמה שהאינטרנט מטשטש הבדלי גזע, תרבות ודת, זו תמימות. רשתות חברתיות הן מונחות כוונה שיווקית להפוך אנשים למזוהים על מנת לעשות שימוש במידע האישי והקישור החברתי.

מדוע לחברות יש אינטרס בשימוש המוני ברשתות חברתיות – זה כבר ברור. אך מה מפסידות האוכלוסיות שנפקדות מפייסבוק? האם “נפספס” משהו כתוצאה מאי שימוש ברשתות חברתיות? ככל הנראה, כן. מי שנמצא מעט מאוד בעולם הרשתות החברתיות או לא נמצא כלל נוטה לראות אותן כמקום המיועד לביטול זמן. למעשה, זו זירת שיח שחשיבותה גדלה מיום ליום. רשתות חברתיות הן פלטפורמה דביקה להפצת רעיונות. סביר להניח שאם לא תטלו בהן חלק, תחמיצו הרבה רעיונות שעשויים לתרום לכם, במובן אישי או מקצועי.

הרבנים יכולים למצוא נחמה בעובדה כי מחסומים תרבותיים יעילים לא פחות וכנראה הרבה יותר מאיסורים וחרמות ארכאיים. הסיכוי שלהם להצליח הוא אפסי והמלחמה אבודה. כל ניסיון לחסום את האינטרנט מסתכם בהשהיה זמנית וחלקית, הניסיון מראה זאת מאוסטרליה ועד איראן. גם רבני העולם החרדי ייאלצו להשלים עם אובדן השליטה, בדומה לטייקונים של הוליווד. ההפצה ב-Web מאפשרת לרכב עליה אך לא לחתור נגדה. זה פשוט חסר סיכוי.

הצנזורה היעילה יותר היא תמיד הימנעות מרצון. כשמסתכלים על מדיה חברתית בישראל, לא רואים מגזרים או מיעוטים. למי יש חבר ערבי או חרדי בפייסבוק? ואני לא מתכוון למסורתיים או לדתיים החיים בכלל החברה הישראלית ולא בקהילות מסוגרות.

במקרה של החרדים ההימנעות מובנת לחלוטין – על אף חוסר הסיכוי של האיסור הרבני, פעילות מזוהה באינטרנט היא להשתין מהמקפצה. האינטרנט שלהם ימשיך להיות אנונימי במשך שנים רבות נוספות. בעניין הישראלים הערבים, זה יהיה מפתיע לגלות שהם נמצאים בהמוניהם בפייסבוק אך מנותקים לגמרי מהישראלים היהודים. הנחה יותר סבירה היא שהם לא נמצאים שם מסיבות שונות מאלה שתרמו להיעדרות של החרדים. מצב זה הופך את פייסבוק ברובה למעוז חילוני, אשכנזי ברובו, ואילו טוויטר היא מדינת תל אביב פר אקסלנס. הפעילות של חבר הכנסת אחמד טיבי בטוויטר היא יוצאת מן הכלל שלא מעידה על הכלל.

לטור השלם

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: חרדים, ערבים, פייסבוק, פער דיגיטלי