בלונדון יש טכנולוגיה משגעת

אחת התרומות הגדולות של הרשתות החברתיות היא הפיכת האינטרנט לכפר גלובלי קטן. סליחה על הקלישאה, אך בתקופה הפרה-פייסבוקית, החוויות המשותפות שאיחדו בין כל אזרחי העולם היו גוגל, MSN מסנג’ר, ICQ, פליקר ואתרים קהילתיים נישתיים. רובם אינם כלים חברתיים ועל כן תרומתם להפצה חופשית ומהירה של רעיונות ומסרים הייתה שולית יחסית. בטוויטר (ובמידה פחות בהרבה – פייסבוק) תומכת אופוזיציה בפאתי טהרן מפיצה עדכון ותוך שניות אנשים בברלין, לונדון, ניו יורק ותל אביב יפיצו אותו לעוקביהם.

זו ראייה מעט אוטופית מאחר ורוב האנשים נוטים להפיץ מידע מאחרים שהם מכירים או סומכים על דעתם ולא מזרים גמורים. על כן, ישנן מגבלות אנושיות המאטות את התפשטות המידע. ובכל זאת אפשר  להבחין בשלוש מגמות משמעותיות שמניעות הרשתות החברתיות: חוויה מקומית ולא גלובלית, אישית ולא אחידה, בינלאומית ולא לאומית. איך חוויה יכולה להיות גם מקומית וגם בינלאומית? היא מקומית כי האינטראקציה נוצרת בין אנשים והגיאוגרפיה היא עדיין גורם מכריע ביצירת קהילות, אך היא מתרחשת באמצעות כלים בינלאומיים שמקלים על אינטראקציה בין קהילות ללא תלות במיקום ויוצרים חיבורים מידיים על בסיס היכרות אישית ותחומי עניין.

מצויד בחלקיקי תובנות אלה נסעתי באנדרגראונד של לונדון למפגש של קהילת הטוויטר  המקורי בשוק המקורה של Old Spitalfields Market ששופץ ומהווה שילוב מקסים של ישן עם חדש. כאשר גיקים נפגשים הם מדברים בגיקית ומשווים טכנולוגיה. הם נדהמו לשמוע שהאייפון הושק בישראל רק השבוע. שמעה של ישראל והסיליקון וואדי יצא למרחוק ועל כן זה מפתיע אנשים לגלות שהשוק המקומי מפגר בכל מידה. אי אפשר להאשים לנצח את מגבלת השפה או גודל השוק. לפיגור הזה יש מחיר – אסור לטעות בעניין.

ההבדלים באים לידי ביטוי במגוון של שירותים. בעוד הישראלים מצטופפים בפייסבוק, צריכת המדיה של המשתמשים איתם דיברתי מגוונת ביותר – Youtube, Phreadz, Ustream, Foursquare, Blip.tv ועוד רבים אחרים. כולם משתמשים פעילים ותורמים לקהילה. הפער בא לידי ביטוי לא רק בשימוש בשירותים אלא גם בחומרה. אחד המכשירים החביבים שהדגים אחד המשתתפים, Documentally, הוא Mi-Fi, הוטספוט נייד, המשווק על ידי Novatel .

לא פעם אחת הגעתי לאירועים בהם ה-Wi-Fi לא עבד, בדיוק כאשר החיבור היה נחוץ במיוחד. אפשר להשתמש במודם GPRS, כמובן, אך באמצעות ה-Mi-FI תוכלו לחלוק את החיבור ולהקים רשת אינטרנט מקומית למחשב נייד, סמארטפון ולחברים שזקוקים לה. זהו פתרון שימושי ולא יקר במיוחד. איזו חברה מקומית תרים את הכפפה?

העושר הטכנולוגי הזה אינו נחלת קהילה מצומצמת של מאמצים מתקדמים. אפשר להבחין בקידמה בשפע החנויות הסלולריות, הגאדג’טים והמכשירים הנלווים שלא מסתכמים באייפון וחצי בלילה לבן קלוש. זו חלק מהשקעה מתמשכת ומחויבות לעולם מתקדם יותר ולא סיסמאות שיווקיות.

ההשקעה הזו אינה נעשית מטעמים אידיאולוגיים או לשם שמיים, כמובן, אלא כדי לטפח שווקים מגוונים ועשירים שבסופו של דבר מחזירים את ההשקעה בריבית. פיגור אינו משתלם לאיש לאורך זמן.

אפרופו שיווק, שיחות ממושכות בלונדון חיזקו את התחושה כי הגישה הרואה בשווקים זירות מסחר ובאנשים צרכנים מופרכת ומיושנת. אנשים הם לפני הכל אנשים וזקוקים לתקשורת אנושית. מי שרוצה לפעול בחלל הזה חייב לכבד זאת וליצור גם הוא קשרים אישיים ומשמעותיים אשר יישאו פרי רק כעבור זמן ובכל מקרה מי שרואה במדיה חברתית ערימה של מצלצלים בפוטנציה מפספס את המהות. אנחנו אנשים ולא צרכנים ולא מכבדים את מי שאינו מכבד אותנו. אם תרצו, גם זו חוכמה שיווקית. הבו לנו טכנולוגיה שווה ועדכנית והיא תשווק את עצמה, ללא שווקת ולהגת וספמפמת ושאר המחלות הנלוות לזמזום המטריד שמתגבר בחודשים האחרונים.

[ad#alljobs] >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: טוויטר, פייסבוק, רשתות חברתיות, שיווק