עייפת בלוגים: בין שבר למשבר
כתיבה היא עיסוק תובעני. קחו 10 אנשים נבונים וורבליים, הושיבו אותם בחדר נטול גירויים, ובקשו מהם לנפק לכם 500 מילים מעניינות וקוהרנטיות ושיכניסו בהן תובנה ורגש. ואז תראו אותם מתפתלים. לא קל, אפילו קשה מאוד להיות סופר, אך כתיבה באינטרנט אמורה להיות קלה בעידן הקופי-פייסט. נתקלים בקישור מעניין? לנקקו אליו, הוסיפו כמה מילות שנינה וואללה – יש לכם פוסט עתיר כניסות.
רק לכאורה – כי בלוגים מצליחים מספקים ערך מוסף על פני קישורים. השפה, מגוון התכנים, ההומור ואישיות הכותבים אחראים לקסם שבזכותו ועל גביו נבנית קהילת הקוראים-מנויים. הקהילה הזו היא ברכה וקללה – תלוי ביום ובשעה. סופר יכול להרשות לעצמו הפוגה של שנתיים-שלוש מספר לספר. בלוג מצליח שמפסיק להתעדכן יאבד חלק ניכר מקוראיו הקבועים תוך שבועות. איך מייצרים את הקסם הזה בכל יום מחדש, למה לא מגיבים לפוסט החדש שלי והכיצד שני אנשים ביטלו את מנוי הרסס שלהם בעקבותיו? אלה כמה מהמחשבות שעוברות לכל בלוגר בראש. לכן, קל להבין איך בלוג הופך ממגבר-אגו לעול כבד, בייחוד כשאין לצדו הכנסה כלכלית.
בעקבות ההודעה של יובל דרור על סגירת הבלוג שלו וגל פרישות של בלוגרים מעבר לים, מציע עידן כרמלי ב”אנקדוטות” כלי מיקרו-בלוגים כמו טוויטר כתחליף חסכוני לבלוגים, ללא האנרגיה והזמן הדרושים לכתיבה. בעיני זה דומה להצעה שהוליווד תתחיל מעתה להפיק רק קדימונים לסרטים כי אין תקציב או זמן לסרטים באורך מלא.
לתחושתי, ההייפ לו זוכה טוויטר בעידוד נלהב של גיקים ישכח עם הזמן והוא יהפוך לכלי נוסף בשורה של כלים הממלאים צרכים שונים. טוויטר אינו תחליף לבלוגים כפי שפייסבוק אינו תחליף לבלוגים.
מהם השימושים העיקריים של טוויטר?
1. דיווח לחברים, בני משפחה ועמיתים לעבודה – איפה אני ומה אני עושה (מעגלים רחבים יותר של “מעריצים” ביחס לעדכונים במסרים מידיים או רשת חברתית).
2. עדכונים זעירים – הערות אגב, קישורים מעניינים – כולם קצרים מכדי להפוך לפוסטים. מקביל במובן מסוים לרשימת תפוצה.
בחינה מקרוב של העדכונים בטוויטר מגלה שלא רק שהם אינם תחליף לבלוגים אלא מוסיפים עוד שכבת מידע, בעיקר עבור אינפו-ג’אנקיז. יהיו אנשים שיסתפקו במתאבנים האלה ורבים אחרים יעדיפו לפסוח על המידע הגולמי הזה ולקרוא רק אצ העדכונים שיתגבשו לפוסטים בבלוגים. בכל מקרה השניים לא מחליפים זה את זה. עדכונים של שורה וחצי אינם כתיבה אלא קריאת כיוון.
קשה לכתוב בלוג מעניין ולכן רוב האנשים כנראה לא יכתבו בלוגים. ומי שכן יצליח בכך לא יוכל להתמיד לבד בלי להישחק בסוף. אין שכלול טכנולוגי או קיצור דרך שיכול לבטל את הקושי הזה. בסופו של דבר מערכות ניהול התוכן ישתכללו ויאפשרו לנו לבחור – עדכונים רציפים למנויים שרוצים לדעת הכל ומיד ופוסטים מלאים לאלה שזקוקים לפרשנות מעובדת וקוהרנטית. כדאי לקרוא גם את מה שגיא ווסט כתב.
עוד בעניין הזה: על הכתיבה בבלוג >















06.04.2008 בשעה 8:59
לכתוב מאמר (פוסט) מוצלח דורש הרבה אנרגיות וזמן מבן אדם. זה לא משהו שמתאים לכל אחד וזה גם משתנה מתקופה לתקופה בחיים.
מיקרו בלוגינג דורש הרבה פחות זמן והרבה פחות אנרגיות. יכול להיות שמי שלא יתאים לי אופי הכתיבה בבלוגינג יעבור למיקרו בלוגינג. הרי בסופו של דבר הבסיס של שינהם הוא דומה מאוד לא? (להשמיע את דעתך)
06.04.2008 בשעה 14:51
השחיקה תלויה גם במיצוב ובציפיות. יש לי שני בלוגים, שאני מעדכנת לעיתים רחוקות וכמעט שלא מקשרת אליהם (חריג: פוסט הפליטים של שוקי). אני רואה בהם משחק ולא מבחן פופולריות לדימוי העצמי. די לי בכך שמספר הצפיות אינו אפס. אני זוכרת את אפקט הפרפר.
ואולי תורם לעמידותי גם החינוך על ברכי הוליווד, שיום אחד יקרא את הבלוג איזה אביר, מושיע וכיו”ב.
http://www.notes.co.il/shooky/42611.asp
06.04.2008 בשעה 20:28
ותרו על כמות. תשמרו על איכות.
מי שמרגיש צורך לעמוד בקצב ייצור כדי לשמור על נוכחות עלול להישחק ולהפסיק בכלל. חבל. כי יש באמצע.
בעידן קוראי ה- RSS, לפחות אלו שקוראים ב- RSS Readers למיניהם ולא דרך גלישה בדפדפנים, לא יפספסו אם תהיה לכם הודעה, אפילו לעיתים רחוקות. ביניהם יהיו גם אלו שיתייחסו אל פוסטים שלכם בבלוגים שלהם. קהל היעד לא יאבד.
ברור שיהיו פחות הודעות אז גם פחות לינקים בסה”כ (לאו דווקא פחות לינקים לפוסט) ולכן פרסום קצת יותר נמוך. אבל זה עדיף על פני שחיקה.
06.04.2008 בשעה 23:01
[...] הכי קל בעולם. לא צריך להשקיע בזה מאמץ – זה קורה מעצמו. “עייפת בלוגים” הם קוראים לזה. מנסים להפוך את השיעמום הפרטי שלי לחלק [...]
06.04.2008 בשעה 23:36
באותו נושא http://tinyurl.com/6jgb66
07.04.2008 בשעה 2:42
ועוד משהו באותו נושא
http://tinyurl.com/5bjsfz
07.04.2008 בשעה 8:16
היי, אמנם התייחסתי אז לקריאה ולא לכתיבה, אבל בכל זאת מגיעות לי זכויות יוצרים על המונח, לא?
07.04.2008 בשעה 9:09
קח את כל הזכויות והתמלוגים. אין שום בעיה. (:
11.04.2008 בשעה 16:03
[...] כתבו והגיבו יובל דרור, “הפורש הטרי מהבלוגוספירה” הגיב: ברכותיי, אתה אייטם! גל מור: עייפת בלוגים: בין שבר למשבר [...]
15.04.2008 בשעה 6:25
[...] הכתיבה מעייפת …כותב גל מור. ולעשות קופי-פייסט או להוסיף לינק זו לא חוכמה ובוודאי שאיננו מהווה כתיבה של ממש.בעודי מסכים לכל הנאמר לא נותר לי אלא לעשות קופי-פייסט וללנקק. [...]
28.07.2008 בשעה 10:09
כל הכבוד זיו רייך
28.07.2008 בשעה 10:09
מצוין זיו רייך
16.09.2008 בשעה 22:51
יפה אמרת, בלוגים סתם הופך למחייבות דיווח