חורים ברשת

1. הרע מכל התרחש. החוק הביומטרי אושר בזכות משמעת קואליציונית, לא מפני שרוב החברי הכנסת שתמכו בו חושבים כי מדובר בחוק טוב המשרת את אזרחי המדינה. חברי הכנסת הפקירו את ביטחון האזרחים על מזבח הדילים הפוליטיים. ההשלכות של המאגר על הפרטיות של כולנו יורגשו רק בעוד שנים לאחר שיושקעו סכומי כסף גדולים בהקמת מאגר “התנדבותי” יקר ומיותר , שיוטלו על משלמי המיסים, מן הסתם על חשבון יוזמות ציבוריות חיוניות שאינן גרנדיוזיות ומסוכנות.

המאגר הביומטרי אינו התדבותי באמת אם הוא כרוך בקבלת שירותי ממשל זמין וההצטרפות אליו כרוכה בקבלת דרכון למדינות מפותחות. ח”כ מאיר שטרית התראיין הבוקר לרשת ב’ ואמר "החוק והמאגר לא זמני ולא ניסיוני. זהו, החוק עבר. אני לא מבין למה המתנגדים לא מרימים ידיים".

הפשרה היא בסך הכל שטיק נוסף שנועד להשקיט את המתנגדים ולהעביר את החוק בלי שתומכיו ייוותרו על המאגר. עדיין לא הכל אבוד. אם הרבה אנשים יבהירו לממשלה בשנתיים הקרובות שאינם מוכנים להצטרף למאגר הביומטרי “ההתנדבותי”, הוועדה שתכריע את גורלו לא תוכל להיות אדישה אליהם. כדאי וחשוב לומר לא למאגר.

הליך החקיקה של החוק הזה רק מאושש את החששות מפני המאגר – ללא דיון ציבורי מסודר, ללא דיון פרלמנטרי ראוי, בהצבעה ממנה נעדרו רוב חברי הבית. כך גם יתנהל המאגר הזה – ברשלנות וכיפוף ידיים. כאשר שטרית טוען שבריטניה מפעילה מאגר ביומטרי לתושביה הוא טועה ומטעה. כיום אין מדינה מערבית ודמוקרטית המפעילה מאגר ביומטרי בכפייה. כאשר תרבות החפיף משתלבת עם מחסור באיזונים ובלמים קמה לכם רפובליקת בננות לתפארת.

הביטו רגע בתמונת הניצחון של שטרית ואלי ישי. לעת עתה הם ניצחו ואת הפירות הבאושים של הניצחון הזה כולנו עלולים לאכול, גם הם.

מלבד הסכנה האובייקטיבית הכרוכה במאגר, ההתנגדות הרבה אליו נובעת ממשבר אמון בין האזרחים למדינה. אנשים נבונים, מנוסים, לא תמימים, מבינים שהממשלה בוגדת באמון שלהם על ימין ועל שמאל, כאשר מאגרי מידע דולפים, כאשר יד רוחצת יד, כשמזלזלים בפרטיות שלכם וכאשר מישהו מכיר מישהו זו התחלה של סיפור מלוכלך. התנגדות למאגר היא גם חלק מנרטיב רחב יותר העוסק בשאלה באיזו מדינה תרצו לחיות. שר המשפטים, למשל, רוצה שנחיה על פי ספר חוקים ארכאי ואכזרי. גם במקרה זה מדובר בשיר הלל לכפייה, סתימת פיות ואיומים, המשתלבים היטב במדיניות של השלטון בשנים האחרונות. ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 ייערך בתל אביב מצעד זכויות האדם הראשון בישראל. תבואו.

2. המדינה רוצה להקים חברת תשתית לאספקת אינטרנט מהיר. זו לא התחלה של בדיחה. עדיין לא ברור אם החברה תספק אינטרנט מהיר על גבי רשת החשמל עד המייל האחרון או כולל המייל האחרון, אך הנה לכם מהלך מטומטם ובולשביקי נוסף. ותראו תראו מי תומך ביוזמה?

ח”כ מאיר שטרית שאמר: "אני קורא לממשלה להיכנס להשקעה מסיבית בתשתיות האינטרנט ואם ניתן ליישם ולהפעיל לאלתר את הרשת של חברת החשמל. כל הביורוקרטיה מיותרת וכל סכום שהממשלה תשקיע ישתלם שכן הוא יביא להורדת המחירים”.

גם במקרה הזה, חברות אינטרנט לאומיות הן נחלת מדינות בעייתיות שישראל לא רוצה (ואולי כן) להידמות אליהן. תחום התשתיות מתפתח במהירות וזה אבסורד להאמין שחברה בעלת ארומה הסתדרותית בבעלות המדינה תצליח במקום שחברות מסחריות נכשלות. רוצים לספק לאזרחים אינטרנט טוב יותר? שפרו את הרגולציה, הרחיקו את הלוביסטים, מלאו את תפקידכם כרשות מחוקקת ומבצעת והחזירו את המדינה לאזרחים.

מלבד זאת, בעיית התשתית בארץ צפויה להיפתר – התשתית לחו”ל הוא הבעיה ולכך הממשלה לא מתייחסת כלל. גם במקרה ההכרזה שוחררה חאפלאפ, ללא עבודת מטה ובניגוד למדיניות ממשלתית קודמת שבוטאה בדו”ח גרונאו. איזה אבסורד. למדינת ישראל דרושים בדחיפות מחוקקים נוספים כמו ניצן הורוביץ ודב חנין, שמבינים את תפקיד הממשלה והפרלמנט במדינה מודרנית. לעשות ולא לדבר, להתמיד ולא לזגזג, להעמיק ולא לחנטרש ולהיטיב ולא לפגוע.

בעוד כמה שנים כולנו נהיה במאגר הביומטרי, נגלוש באינטרנט באמצעות חברת התשתיות הלאומית ונחיה על פי דיני תורה. זה החזון של השלטון הנוכחי. נשמע מפתה?