עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
שעון המניפה מראה את השעה בתלת מימד (וידאו)
ערעור פלוס: שירות אאוטסורסינג לערעורי סטודנטים
האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)
בחזרה לשנות ה-90′: 15 סטטוסים שאהבנוחברים ממליצים
ויראלי
פוסט שותף: האם טכנולוגיה תמנע טעויות שיפוט בכדורגל?
מאת גיא הורוביץ פורסם ב- 2.12.2009 בשעה 13:31
כמה נבחרות יתמודדו במונדיאל ב-2010? האם 32 כפי שתיכננה התאחדות הכדורגל העולמית פיפ”א, 33 כפי שדורשים האירים, או 34 כפי שדורשת קוסטה-ריקה? למי שלא ממש עקב אחרי ההתפתחויות, גם אירלנד וגם קוסטה ריקה צרפת הגישו תלונות רשמיות לפיפ”א על כך שהשערים המכריעים שהביאו להדחתן מהמפעל לא הובקעו בצורה חוקית. צילומי הטלוויזיה הוכיחו בעליל כי הצרפתי תיירי הנרי נעזר בידו לפני הבקעת השער מול אירלנד, ובאופן דומה נטען כי אורוגוואי כבשה את השער המכריע מול קוסטה ריקה תוך כדי עבירה.
אם לשפוט על פי תגובת פיפ”א, התשובה היא 32. שער חוקי או לא, ברוב המקרים 
בהיסטוריה נמנעו התאחדויות מלהפוך תוצאות משחקים או להגמיש את כללי התחרויות במקרים של טעויות שיפוט. אך השאלה המעניינת יותר היא שאלה טכנולוגית – האם בעתיד ישולבו רכיבים
טכנולוגיים בציוד השיפוט כדי למנוע מקרים כאלה. לא מדובר בטכנולוגיות חלל או גרעין – הילוכים חוזרים זמינים לשופטים עשויים להספיק בחלק מהמקרים, בעוד שבאחרים יידרשו טכנולוגיות עיבוד תמונה או תלת-מימד, גם הם לא ממש בחזית המחקר האלגוריתמי. גם פתרונות אוטופיים יותר כמו צ’יפ משדר בתוך הכדור כבר מיושמים בהצלחה בתחומים אחרים. אך הכדור, כך נראה, יישאר גם בעתיד מלא באויר בלבד.
טכנולוגיה אינה זרה לספורט. מזה שנים נעזרים שחקנים, מאמנים ושופטים בליגת הפוטבול האמריקאית בטכנולוגיות רדיו, וידאו ואפילו בינה מלאכותית כדי לשדר, לקלוט, לנתח ולקבל החלטות בזמן-אמת. בפוטבול, בשונה מהכדורגל, השימוש בהילוכים חוזרים הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק, כאשר גם למאמנים וגם לשופטים שמורה הזכות לבקש בחינה מחודשת של החלטה באמצעות מוניטורים. באליפות העולם בבייסבול (שם קוד יומרני לסדרת גמר בין שתי קבוצות אמריקאיות…) זכו היאנקיז מניו יורק בהקפה – ובעקבותיה במשחק ובסדרה כולה – הודות לשימוש בהילוך חוזר.
בהוקי קרח נעזרים השופטים בחיישנים הממוקמים בתוך השער כדי לזהות שהדיסקית אכן חדרה לשער, כיוון שבחלק גדול מהמקרים היא מועפת מעוצמת החבטה בחזרה החוצה. בטניס הוכנסה לשימוש לפני כשנתיים מערכת ה-Hawk Eye, העוקבת אחר מעוף הכדור ומקום נחיתתו כדי ליישב מחלוקות ולאפשר לשחקנים לערער על קביעות שופטי הקו. כמו שאמר אחד השחקנים הבכירים בסבב: “זה מאפשר לי לרדת מהמגרש בידיעה שאני הפסדתי את המשחק, ולא השופט גרם לי להפסיד אותו”.
אז למה לא בכדורגל? איך נאמר זאת בעדינות, הכדורגל הוא ספורט “טעון-טיפוח” מבחינה טכנולוגית. אם היינו צריכים לסווג את ענפי הספורט על פי נטייתם לאימוץ חידושים, הפוטבול היה מסווג כנראה כ- early adopter, הטניס early follower או “פרגמטיסט” והכדורגל – laggard, כלומר משתרך מאחור. כמו בחיים (ובתיאוריות שיווק בסיסיות), early adopters רואים ברכה בעצם אימוץ החידוש, גם אם אינו מוסיף ערך מלבד החדשנות עצמה. ה-early follower הקרוי גם פרגמטיסט מזהה את היתרונות הגלומים בחידוש ומשקלל אותם אל מול העלות, וה-laggard הוא שמרן הממתין לאימוץ גורף של החידוש בטרם יתנסה בו בעצמו. ה-laggard הקלאסי אינו מייחס כל משקל להתקדמות הטכנולוגיות ואף רואה בה איום.
כמו שלומד על בשרו כל סטארט-אפ היוצא לשוק, ניסיון לרתום laggards לחידוש או מהפכה טכנולוגית נדון מראש לכישלון, לא כל שכן כאשר המאמצים המוקדמים עדיין בתהליך אימוץ. אך במקרה שלפנינו הכדורגל ממשיך להשתרך מאחור גם אחרי שהטכנולוגיות הוכחו כיעילות בקרב הפרגמטיסיטים. שמרנות מבנית, כך יספר לכם המנכ”ל או היזם המנסה למכור לשוק הטלקום או ללקוחות ממשלתיים, מעכבת בשנים רבות אימוץ שינויים וחידושים. אבל גם ארגונים שמרניים נרתמים למהפכות טכנולוגיות כאשר אלה חוצות את ה-chasm המפורסם.
כיצד קרה שהספורט הפופולרי ביותר בעולם, זה המחבר ברמה הבסיסית ביותר בין עמים, לאומים וארצות, הוא גם “הילד המפגר” בכל הקשור לאימוץ חידושים? אפשר להעלות השערות שונות, אבל התשובה היא כנראה בגוף השאלה. כדורגל הוא העממי ביותר מבין ענפי הכדור, בעל החוקים הפשוטים והבסיסיים ביותר (החוק המורכב ביותר הוא הנבדל, ומסתבר שגם השופטים מתקשים בהבנתו וביישומו), והוא גם היחיד בו אין עצירות או פסקי זמן יזומים. שילוב של טכנולוגיה, ולו הבסיסית ביותר, יהווה קפיצת מדרגה גדולה מדי. בינתיים מתנסה ההתאחדות האירופית בפיתרון הלא-טכנולוגי הקלאסי – הוספת שופטים.
במשחקים במסגרת ליגת אירופה (Europa League) נמצאים על המגרש ועל הקווים לא פחות משישה (!) שופטים ועוזרי-שופט. לא זול, בודאי יקר יותר מהכנסת טכנולוגיה בסיסית. האם זה עוזר להם לקבל החלטות טובות יותר? גם זה לא ממש. לא מפתיע – מחקרים בתחום השיווק מראים כי ה-laggards מאחרים באימוץ טכנולוגיה פרודוקטיבית גם במחיר של העלאת המורכבות והעלות.
במונדיאל הקרוב, בקיץ 2010 בדרום אפריקה, נזכה ליהנות מפלאי הטכנולוגיה הטלויזיונית (HD מרובה-זויות; נתונים סטטיסטיים שונים ומשונים על מרחקי הריצה של השחקנים, מהירות ההאצה, אחוזי ההצלחה בתיקולים, ועוד; שימוש מאסיבי בטכנולוגיה אלחוטית לשידור, קליטה וצפייה – והיד עוד נטויה). לצערם של האירים והקוסטה-ריקנים, הם ייהנו מהשידורים האיכותיים והססטיסטיקה העשירה, ויראו באיכות גבוהה ממגוון זויות איך השופטים ממשיכים להתעלל ב-32 הנבחרות שהעפילו לטורניר. הטכנולוגיה המתקדמת תיעצר גם הפעם ביציע.
פוסט שותף זה נכתב מטעם חברת Gemini. לפרטים נוספים.
 |
Gemini היא אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והותיקות בישראל. קרן הון הסיכון משקיעה בחברות ישראליות החל מהשלבים המוקדמים ביותר (סיד) בכל תחומי ה-IT והאינטרנט. לפני כשנה גייסה ג’מיני את הקרן החמישית שלה, בהיקף של 150 מיליון דולר, וביצעה שבע השקעות חדשות. מאז הקמתה ועד היום גייסה ג’מיני מעל 700 מיליון דולר, השקיעה בכמאה חברות, והייתה שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, כאשר חברות בהן השקיעה בשלבים מוקדמים נמכרו או הונפקו – ביניהן פרסייס, ג’קדה, קומטאץ’, סרגון, וריסיטי, סייפן ועוד. במהלך השנתיים החולפות נוספו לרשימה טריאנה, דיליג’נט, אלוט ואייטמפילד. בלוג Gemini | אתר | RSS | Twitter |
>
מאת: גיא הורוביץ
מלחין, מנגן, שר, כותב ובעיקר מוחק – אבל מתפרנס מהון-סיכון. בבלוג הג'מינאי שלי אני כותב על דברים שמרגיזים אותי, מצחיקים אותי או שהם סתם מעוררי מחשבה. הבלוג כתוב באנגלית בעיקר לטובת הרובוטים של גוגל. בחורימבה אני כותב בעברית, את העניין עם הרובוטים החבר'ה כבר יסדרו
” אירלנד וגם צרפת הגישו תלונות רשמיות לפיפ”א”
צ”ל אירלנד וקוסטה ריקה.
יש פה גם בעיה של שיוויוניות.
בכל מקום יש מגרשי כדורגל. יש המון מסגרות ווהמון פערים. אם יוחלט לאמץ טכנולוגיה מסויימת במונדיאל לדוגמה, מן הסתם יצטרכו להביא אותה גם למכתש בר”ג, וזה לא בר ביצוע.
יש חשש שהכנסת טכנולוגיה, תיתן תנאי בסיס גבוהים יותר למשחק תקני והוגן. זה עלול להפוך את הכדורגל להרבה פחות זמין, וזו כבר סכנה לפופולריות שלו.
על הנושא הזה בדיוק דיברתי אתמול עם חבר. הוא התלונן באיצטדיונים אפילו אי אפשר לראות שידור של משחק על המסכים מהחשש שהשופטים יציצו בו. נראה לי שחלק מהעניין הוא לתת לגיטימיות לטעויות שופט – אם יאפשרו אמצעים טכנולוגיים, טעות שיפוט תהפוך מטעות אנוש לטעות בלתי נסבלת.
נמרוד – גם בטניס היה חשש שמעמד השופטים ייפגע אם יוכח קבל עם ומסך שהם קראו “אאוט” על כדור שהיה בפנים, או להיפך. בפועל מה שקרה הוא שכולם יותר רגועים – שופטי הקו כבר לא מכריעים משחקים, שופט הכיסא לא נאלץ לעשות overrule לשופטי הקו, והשחקנים מרוצים שניתנה להם אופציית הערעור. הסוד: מספר מוגבל של ערעורים כל מערכה.
יניב – מערכת ה-Hawk Eye מותקנת רק באיצטדיוני הטניס הגדולים, כך שאפילו באותה תחרות ייתכן מצב בו במשחק אחד ניתן לערער ובמשחק מקביל לא. הטניסאים חיים עם זה בשלום – כפי שחיים בשלום עם תנאי מגרש אחרים. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, הפתרונות יהיו זולים יותר וזמינים יותר גם למכתש ברמת-גן (אם לא יהרסו אותו בינתיים כדי לבנות מגדלי יוקרה).
עם זאת, אני חושב שהשמרנות הבסיסית תמנע אימוץ גורף של טכנולוגיה, לפחות בעתיד הקרוב. אף אחד לא יציע להכניס פסקי זמן לבדיקת הילוך חוזר (האמריקאים ניסו פסקי זמן בליגת הכדורגל שלהם, וביטלו אותם בלחץ הקהל).
יהיו ניסויים אבל לאף יו”ר התאחדות לא יהיה אומץ להכריז על אימוץ גורף. וחבל.
גיא,
דווקא היה לי דיון על הנושא עם כמה שופטי כדורגל לפני מספר שבועות, על המורכבות שכרוכה בשיפוט משחקי כדורגל. מעבר להתנגדות של פיפ”א להכניס מערכת שיפוט מכאנית לתוך האיצטדיונים, אני חושבת שדווקא העובדה שבכדורגל יש עדיין מקום לטעות אנושית מובילה לכך הוא נגיש יותר לקהל רחב. כדורגל הוא ספורט להמונים. יותר מכל סוג ספורט אחר שהבאת בפוסט הזה, ולצורך הדיון, גם פוטבול אשר אינו נפוץ כל כך מחוץ לארה”ב. הוא נפוץ כי הוא פשוט כל כך, כי הקצב שלו מאפשר צפייה מרחוק, באצטדיון גדול (ולא הקצב האדיר של משחקי כדורסל במגרש קטן הרבה יותר). באופן פרדוקסלי, ההטמעה של מערכת מכאנית דווקא בספורט כזה אינה פשוטה כלל: טעויות השיפוט החריפות והמרות ביותר אינן נוגעות לרוב לשאלה האם היה גול/לא היה גול, אלא האם מישהו כן או לא התנהג בצורה שהיא ספורטיבית, ואם אתה אוהד כדורגל אמיתי, אתה אמור לדעת עד כמה התשובה לכך היא לעיתים אפורה.
ישנם מקומות בהם שיקול דעת נדרש, לא הכל אפשר לפתור בצורה בינארית וטכנולוגית. אני דווקא אוהבת את זה שאפשר לצאת מהמגרש ולהתווכח עוד כמה שעות על השאלה אם היה פאול או לא.
פינג: בלוגיק: נבחרי השבוע מהבלוגספירה הישראלית [04-12-09] | Newsgeek
אילאיל, אני מסכים לחלוטין עם הניתוח והמסקנה – ייקח הרבה זמן, אם בכלל, עד שתוטמענה טכנולוגיות כאלה בכדורגל. לגבי הצורך, אנחנו חלוקים. אין ספק שיש ענין בויכוחים על טעויות השיפוט של המשחק שזה עתה ראינו או על משחקי סוף-השבוע האחרון(ובמקרה של השער של אנגליה במונדיאל 66, היד של מראדונה במונדיאל 86, האופסייד של גילי לנדאו ב-86 והיד של הנרי במוקדמות 2010 – שיחות על טעויות שיפוט של 50 השנים האחרונות). אלא שהמכנה המשותף לכל הטעויות שהזכרתי בסוגריים הוא שקיומה של טכנולוגיה בסיסית היה מונע עוגמת נפש של מאות אלפים, או מיליונים, והיה משאיר את הבמה לכדורגל נטו. הדוגמא מהחודש האחרון היא כמובן הקיפוח של אירלנד, שהיה ניתן לפתרון פשוט בהילוך חוזר הזמין לשופטים, והיה מאפשר למיליוני אירים ולשולשה שופטים לישון טוב בלילה. במקום זה יש לנו דיונים בדיעבד על השעיית השחקן, השעיית השופטים, הורדת נבחרת צרפת לדרג השני בהגרלת המשחקים, אבל את הדבר החשוב ביותר – הכרעה על המגרש – לא קיבלנו. אני מאד מזדהה עם האמירה של הטניסאי על היכולת לרדת מהמגרש בידיעה שאתה ולא השופטים הכרעתם את המשחק. תוסיפי את מיליוני האוהדים המתוסכלים, ותקבלי סיבה טובה לשקול הילוכים חוזרים. אך כמובן שאת צודקת וזה לא יקרה, ודאי שלא בדורנו.