חורים ברשת

לפני כשבועיים פירסם W3C, הארגון המפתח את תקני הרשת טיוטת ראשונה של תקן המגדיר כיצד לתייג רגשות – Emotion Markup Language (EmotionML) 1.0. התקן יגדיר כיצד להוסיף מידע ברמת הקוד אודות הרגשות המובעים בדף אינטרנט וברכיביו, יאפשר העברת מידע אודות רגשות המשתמש ויסייע למחשב להפיק תגובות בעלות גוון רגשי. במאמר זה אסקור את התקן ושימושיו האפשריים והצפויים.

התקן נמצא בשלב הטיוטה בתהליך יצירת תקן W3C, והוא אינו סופי. לכן, ייתכנו שינויים רבים ותוספות למסמך ולא מומלץ לעבוד על פיו. בשלב זה ניתן ללמוד את הרעיון הכללי ואפשרויות השימוש. קבוצת העבודה תשמח לקבל משוב בדואר אלקטרוני (באנגלית).

אז איך אנחנו מרגישים? CC-by-NC Timsamoff

למה בכלל לתייג רגשות?

כדי להתייחס למצבים רגשיים במערכות טכנולוגיות נדרשת שפה המאפשרת לייצג ולתאר אותם. חשיבותם של הרגשות בקשר בין אדם למחשב הולכת וגדלה. במיוחד אצל משתמשים שאינם מומחים, התגובות למערכות מורכבות ומתוחכמות דומות לאינטראקציה חברתית. תגובות אלו כוללות רגשות כגון תסכול, חוסר סבלנות, ושמחה. נוסף על כך, הולך וגובר השימוש בטכנולוגיה לצפייה באינטראקציה בין אנשים וניתוחה, כפי שעושה למשל אפליקציה המנטרת את רמת התסכול של לקוח בזמן שיחה עם מרכז השירות.

תועלת נוספת של שפת תיוג רגשות היא שהידע שנצבר על יד חקר תחום זה יהווה חלק מהתקן. המשתמשים בתקן יוכלו ‘לעמוד על כתפי נפילים’ במקום להמציא את הגלגל מחדש. במילים אחרות, השימוש ב- EmotionMLיהפוך מושגים תיאורטיים מתחום מדעי הרגשות לישימים, כחלק משיטות הפיתוח.

שימושים אפשריים

בדומה ל-CSS אשר מוסיף עיצוב למסמך HTML ו-JavaScrip המוסיף פעולה, כך יכולה שפה לתיוג רגשות להוסיף מידע ברמת הקוד אודות תוכן רגשי של הדף ורכיביו. דרך הוספת המידע יכולה להיות כמסמך נפרד או בעזרת אלמנט בגוף המסמך. ניתן לחלק לשלוש קטגוריות את השימושים האפשריים ב-EmotionML:

1. פירוש ידני (annotation): הוספת תאור הרגשות לתכנים כגון וידאו, קול וטקסט על ידי בנאדם. חישבו למשל על האפשרות לחפש רק תמונות או מוסיקה שתוארו כמשמחים, לשימוש באירועים. או, מניעת אי ההבנה שגורם משפט כמו "אני ממש שמח!", אשר בפגישה פנים אל פנים יכול להיאמר בשמחה, פחד או ציניות, אך לא כך בטקסט כתוב…
2. זיהוי רגשות אוטומטי: זיהוי רגשות המועברים מחיישנים פיזיולוגים, הקלטות קול, הבעות פנים וכדומה. כפי שכיום יש אפליקציות המאפשרות זיהוי פנים אוטומטי (כמו פיקאסה ו-photo tagger) – כך נוכל לזהות תמונות על ידי הבעות שמחה, עצבה וכדומה. למשל, שחקנים או מרצים יוכלו להתאמן בהבעת רגשות מול המחשב ומפתחי מוצר יוכלו לעבד נתונים על תחושות קבוצות הניסוי או לקוחות שהמחשב יזהה. דוגמא קיצונית יותר יכולה להיות איתור שוד בזמן אמת, על ידי ניטור רמת הפחד של הלקוחות בבנק.
3. הפקת תגובות רגשיות: מתן אפשרות למערכת מחשב להפיק תגובה רגשית מתאימה. למשל, הוספת אינטונציה לקול המופק על ידי המחשב או להבעות פנים של רובוטים, או פשוט בחירת תאורה ומוסיקה מתאימים על ידי המחשב כתגובה ליום קשה או אירוע משמח.

טכנולוגיות קיימות

כבר כיום קיימות טכנולוגיות אשר יכולות באופן פוטנציאלי לעשות שימוש ב-EmotionML. למשל:

• רובוטים ‘חברתיים’ המשמשים כמדריכים במרכזי מבקרים.
• קול סינטטי (המיוצר באופן מלאכותי על ידי מחשב) המביע רגשות שמחה ועצב.
• אפליקציות המזהות רגשות, למשל בכדי לאתר לקוחות כועסים בשיחות טלפון ומערכות קוליות.
• תמיכה באנשים בעלי מוגבלויות, כגון תמיכה רגשית לאנשים בעלי אוטיזם.

קבוצת העבודה המפתחת את התקן אספה 39 שימושים אפשריים שונים ל-EmotionML

מגדירים מסגרת עבודה, לא רשימת רגשות

הניסיון להגדיר רשימה סופית של רגשות בהן יעשה שימוש נידון מראש לכישלון. אפילו בקהילה המדעית אין הסכמה על סט אחד של רגשות. באופן בסיסי עוד יותר, רשימת המצבים הקשורים לרגשות משתנה בהתאם לתחום המדובר.

מצד שני, קיימת הסמכה לגבי המבנה הבסיסי של המושגים בתחום הרגשות. ניתן לחלק את עולם הרגשות לקטגוריות או מספר קטן של מימדים המגדירים רגשות. למשל: תחושות; גורמים המפעילים רגשות (טריגרים); התנהגות גלויה; שינויים פיזיולוגים; ונטייה לפעולה (בכדי ללמוד עוד על תחום זה קראו את Scientific Descriptions of Emotions).

לכן, שפת תיוג הרגשות מגדירה מבנה של אלמנטים אפשריים, אלמנטים שיכולים להיות ילדים (children elements) ותכונות (attributes). המשתמשים בשפה יוכלו להוסיף אוצר מילים (vocabularies) המתאימים להם או להשתמש באלו של אחרים. יתכן ויהיה מאגר של ‘אוצרות מילים’ כאלו אשר ניתן יהיה לבחור את המתאים מתוכם וכן ליצור נוספים.

אז איך זה נראה?

בתמונה מטה תוכלו לראות דוגמא לתחביר (syntax) של אלמנטים ב-EmotionML. בדוגמא מתוארת תמונה בעזרת הרגשות גועל (Disgust), בוז (Contempt), כעס (Anger) והפתעה (Surprise). לכל רגש המתאר את התמונה יש גם מדד עצמה (intensity) הנע בין 0 ל-1.

קוד EmotionML המתאר רגשות בתמונה

קוד המקור של הדוגמה נמצא כאן (לאחר שלוחצים על הקישור, יש לעבור למצב "צפה בקוד המקור").

למידע נוסף אודות שפת תיוג הרשות קראו את מסמך הטיוטה Emotion Markup Language (EmotionML) 1.0.

הפוסט המקורי בפורסם באתר ה-W3C הישראלי. הוא נכתב על ידי אייל סלע, מפעיל משרד ה-W3C הישראלי ומנהל פרוייקטים באיגוד האינטרנט הישראלי.

>