פוסט שותף של Gemini: ושאבתם מים ב-SaaS

בשבוע שעבר התקיימה בישראל, ממש תחת האף, אחת מתערוכות הטכנולוגיה החשובות בעולם, ורובנו אפילו לא ידענו. דמיינו לרגע שה-Mobile World Congress היה מתכנס בישראל, או לחילופין שה-Consumer Electronics Show היה נערך בארץ הקודש. ובכן, מסתבר שיש תחום טכנולוגי בו ישראל נחשבת לכח בינלאומי גדול אפילו יותר מאשר בתחום התקשורת – טכנולוגיות מים. ישראל, עוד מימי משה והסלע, היא לא פחות מאשר מעצמת-על בעולם המים. כמו שאומרים הגויים, Necessity is the mother of innovation. עזבו אתכם מענני מיחשוב, האקשן האמיתי הוא בענני גשם.

Watec 09 היתה כל מה שאפשר לצפות מכנס טכנולוגי גדול – הרבה משלחות מחו"ל (למעלה מ-70!), הרבה משקיעים ומומחים, הרבה אוכל טוב, ויחסית מעט בשורות משמעותיות. למעשה, הבשורה המשמעותית ביותר עבור מי שמתעתדים להשקיע את השנים הקרובות בטכנולוגיות מים, היא שזהו התחום המושקע-בחסר ביותר (under-invested) מבין הטכנולוגיות ה"ירוקות", כלומר זה שפוטנציאלית מגלם בתוכו את ההזדמנות הגדולה ביותר. אך אליה וקוץ בה – זהו גם התחום המתקדם באופן האיטי ביותר בעולם הטכנולוגי, ולא בכדי: פרויקטים עתירי צנרת פוגשים בירוקרטיה ממשלתית או במקרה הטוב מוניציפלית, לקוחות שמרניים. בקיצור, שוק הטלקום נראה לידו כמו ריצת 100 מטר.

ובכל זאת, מ-Watec יצאה בשורה טכנולוגית משמעותית אחת. מהפכת ה-IT הגיעה לעולם המים. לכל הפחות, מתחילה לטפטף. מערכות ממוחשבות וחכמות מנטרות, מנהלות ומפעילות מרחוק תהליכים ומשימות – המאה ה-21 סוף סוף כאן, וה-Smart Grid של החשמל זולג לאיטו לתחום המים. במקביל ניתן לאתר גם ניצנים ראשונים – ומבורכים – של Software as a Service למים.

מה ל-SaaS ולצנרת מים? יותר משאפשר לחשוב. העיקרון העומד בבסיס ה"תוכנה כשירות" הוא החלפת התשתית הפיזית המותקנת ומתוכללת (integrated, לפי האקדמיה) בשירות מרוחק המאפשר את אותם תהליכים ארגוניים, ומנגנון תימחור המחליף תשלום על רשיונות תוכנה ולעיתים חומרה, בתשלום "דמי מנוי" על השירות. למעשה, ניתן להציע במודל SaaS כמעט כל שירות או מוצר המוצע כיום בהתקנה מלאה על תשתיות הלקוח, כל עוד לא נדרשת אינטגרציה פיזית של "ברזלים".

באופן זה ניתן ליישם עקרונות SaaS-יים על מגוון גדול של תחומים, ובכלל זה שירותי ערך מוסף של מפעילי תקשורת, שירותי טלויזיה Over-The-Top, שירותי עיבוד מידע, ואפילו שירותי בקרה רשתית – כל עוד הנתונים המשמשים לבקרה ניתנים להעברה על גבי תשתית IP, כלומר באינטרנט. איך רותמים מודל כזה לעולם המים עתיר המגופים והצינורות? לא חסרות דוגמאות. מאבטחת מאגרים, דרך ניהול פתיחה וסגירה של מגופים, וכלה בפיקוח כולל על התנהגות רשת המים. תשתיות מים מייצרות מידע, שאותו ניתן לעבד ולספק בחזרה כשירות לאזרח, לרשות המקומית או לגוף האמון על התשתיות. זיהום במאגר? אלגוריתם חכם יאתר אותו בתוך שלל המידע ויתריע למפעילת התשתית (למשל חברת המים המקומית) בזמן-אמת. ומודל התשלום? כנהוג בעולם ה-SaaS, מנוי חודשי לשירות. פשוט.

אז למה לעצור במים? למה לא להחיל את המודל גם על מידע רפואי, על ציוד רפואי, על ניהול מוסדות חינוך ועל רשת הכבישים העירונית? אין סיבה שלא, ואכן העולם צועד בכיוון SaaS-יזציה של כל קשת השירותים הניתנים כיום באמצעות תשתית פיזית המותקנת בחצר הלקוח. כמעט לכל פיתרון לוקאלי יכולה להיות מקבילה מרוחקת, סקאלאבילית (איך אומרים בעברית?), שמאפשרת גם לפשט את מתן השירות ונותנת ללקוח אפשרות להגדיר איך ובאיזו תדירות הוא צורך אותו. ולמי שמחפש את הזוית ההון-סיכונית, יש גופי השקעות (ובפרט זה שאני מכיר מקרוב, ג’מיני) שמחפשים באופן אקטיבי השקעות בתחום. כמאמר הקלישאה – אם זה SaaS, אנחנו משקיעים בזה. או לפחות בודקים מקרוב.

פוסט זה נכתב מטעם חברת Gemini, נותנת חסות של “חורים ברשת”. לפרטים.

Gemini היא אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והותיקות בישראל. קרן הון הסיכון משקיעה בחברות ישראליות החל מהשלבים המוקדמים ביותר (סיד) בכל תחומי ה-IT והאינטרנט. לפני כשנה גייסה ג’מיני את הקרן החמישית שלה, בהיקף של 150 מיליון דולר, וביצעה שבע השקעות חדשות. מאז הקמתה ועד היום גייסה ג’מיני מעל 700 מיליון דולר, השקיעה בכמאה חברות, והייתה שותפה לכמה מההצלחות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, כאשר חברות בהן השקיעה בשלבים מוקדמים נמכרו או הונפקו – ביניהן פרסייס, ג’קדה, קומטאץ’, סרגון, וריסיטי, סייפן ועוד. במהלך השנתיים החולפות נוספו לרשימה טריאנה, דיליג’נט, אלוט ואייטמפילד. בלוג Gemini | אתר | RSS | Twitter

[ad#alljobs] >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: saas, מים