עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
Desk – הרשת החברתית מבוססת חדשות של גלובס
מאת גל מור פורסם ב- 23.11.2009 בשעה 17:34
אתרי החדשות הראשונים לא נבדלו מעיתוני דפוס מלבד הפורמט הדיגיטלי וקישורים במשורה. לאחר מכן קמו מתחמי קהילות מגודרים שהוקדשו לשיחות אך עיקר פעילות המשתמשים התרכזה באזור הטוקבקים בתחתית הכתבות. פעילות זו מוגבלת לכל כתבה בנפרד והיא אינה חברתית במובן הזה שהמגיבים אינם חברים שלכם. זו לא רשת חברתית אלא אתר עם קהילת מגיבים.
למה חשוב להוסיף רובד חברתי לכל אתר תוכן? משום שתכנים וקישורים רלוונטיים אלינו הם “דביקים יותר” והם תורמים לגידול בזמן השהיה ובעלי פוטנציאל עצום לפילוח שיווקי ופרסומי ממוקד במיוחד. חזקו את “הדבק החברתי” המחבר בין גולשים באתר שלכם וראו את זמן השהייה מזנק.
איך הופכים אתרי החדשות לחברתיים? שיטה אחת, המודל של קפה דה מארקר, אם לבחור שם אקראי, היא להקים רשת חברתית שתפעל לצד אתר החדשות. גם שיטה זו תגשים את המטרה של גידול בזמן השהייה, עלייה במספר המבקרים, מאגר נתונים עשיר אודות עשרות אלפי קוראים שניתן לכריית מידע. זה לא רע, אך חשוב לזכור כי תחזוקה של מערכת כזו היא מאוד יקרה במונחים של שעות אדם וטכנולוגיה.
מלבד זאת, כיצד הפעילות של קפה דה מארקר סינרגטית עם הפעילות של אתר “דה מארקר”. כזכור, קפה דה מארקר קם בזמנו כרשת חברתית עסקית. אני לא בטוח מה מחפשים שם, אך כפלטפורמה עסקית יש טובות ממנה. כיום זו עוד קהילה, אחת מרבות, ואם לא יושקע זמן וכסף בשדרוג המערכת ל-Dex 2.0 או פתרון אחר, סביר להניח שהקפה יתיישן במהירות.
אין בכך כדי להפחית מההצלחה של “קפה דה מארקר שהפך לביתם השני של אלפי גולשים. אני רק תוהה מה האסטרטגיה של דה מארקר. האם הם יודעים מה יהיה הקפה 2.0 או שמקווים כי העניינים יתבררו בהמשך הדרך. ומהו מודל ההכנסות? למתבונן מהצד נראה כי דה מארקר, האתר הכלכלי, לא יודע להפיק תועלת אמיתית ממאגר המידע שברשותו. ולא, הודעות מספמפמות מעת לעת אינן הצלחה.
“גלובס” המתחרה לא חפה מטעויות בעצמה. הסיבוב הקודם היה לפני ארבע שנים, אז גלובס הפעילה רשת בלוגים סגורה שהתחרתה ברשת סגורה של בלוגים בדה מארקר. הרשת החברתית החדשה של גלובס, Globes Desk, הפועלת בגירסת בטא סגורה ותושק בהדרגה, היא סיפור שונה לחלוטין. ליתר דיוק זו מיני רשת חברתית הפועלת מסרגל עליון ש”מתלבש” על החלק העליון של האתר. המערכת פותחה על חברת VirtualWeb ונעשו בה שינויים והתאמות רבים לבקשת גלובס.
הנחת הייסוד הנכונה ב-Globed Desk היא ששטחי הנדל”ן היקרים ביותר באתרי תוכן הם דפי המאמרים וההומפייג’ים. לשם מתכוונות כל העיניים. אין טעם להקים אזור נפרד עבור הרשת החברתית ולחכות שגולשים יגיעו אליו. צריך להציף להם את התכנים הרלוונטיים במקומות בהם הם שוהים ממילא.
הנחת יסוד נוספת היא שרשת כזו אינה צריכה ואסור לה להתחרות בפייסבוק וברשתות חברתיות גדולות. משתמשים לא גולשים ל”גלובס” כדי להעלות תמונות של בני משפחה או לדבר עם חברים. כל הפעילות ברשת החברתית היא נסובה סביב התכנים הנוצרים באתר.
סרגל הרשת החברתית מוצג בכל דפי האתר ומציג במצב סגור חיווי אם המשתמש מחובר, הוא מעדכן את הפעילות האחרונה שביצע אחד החברים באתר (הגיב על תכנים או דירג). יש גם מערכת הודעות פנימית המאפשרת לחברים ברשת החברית לשלוח זה לזה הודעות. יש גם מערכת צ’אט וחיווי של חברים און ליין לצורך שיחה.
לחיצה על התפריט הנפתח “חדש” פותחת את יומן הפעילויות, פיד של כל הפעילויות שביצעו החברים שלכם ביחס לכתבות שפורסמו באתר “גלובס” ודרכן אתם יכולים להיחשף לתכנים רלוונטיים. אפשר לסנן את הפיד על פי תגובות של חברים, דירוגים שביצעו חברים, דיווח על קשרים חדשים בין חברים ובקשות חדשות של צירוף חברים.
Globes Desk היא רשת חברים לכל דבר אך היא גם רשת חברתית מבוססת חדשות. המשמעות היא שלא תוכלו לפרסם שם סרטונים של החתול שלכם או כל פעולות תוכן מקורית אחרת
שאינה מתייחסת לתכנים של “גלובס”. אפשר לפתוח כרטיס אישי ולמלא אותו. חלון קשרים מציג את כל החברים שלכם ברשת (קשר דו-צדדי מחייב ולא קשר חד צדדי של עוקבים כמו בטוויטר). ניתן לחפש ולהוסיף חברים חדשים דרך חלון זה. חלון הצ’אט מאפשר לפתוח בשיחה עם אחד החברים המחוברים.
הפריע לי שאין התממשקות עם פייסבוק בתהליך הרישום. למי יש כח לפתוח פרופיל ברשת חברתית נוספת? כמו כן, חלק מהפעילויות המדווחות בפיד ממש לא רלוונטיות (“ל-X יש תמונה חדשה”). התגובות של החברים ברשת החברתית נפרדות מהתגובות הרגילות לכתבות ב”גלובס” ומכונות “דעות” ולעתים “פרשנויות”. בעיני זה מבלבל.
תגובות החברים משולבות במסגרת נפרדת מעל תגובות הרגילות בכתבה מסוימת ותגובות חברים מכתבות שונות מופיעות במסגרת שמוצגת בסרגל הצד של הכתבות. המיקום הבולט של התגובות מ-Globes Desk נעשה מסיבות טכניות, אך הוא מעניק למגיבים המזוהים מעמד עדיף. מעניין כיצד שינוי זה יתקבל בקרב גולשים אחרים. זה בהחלט עשוי להיות תמריץ חיובי. ב"גלובס" מקווים כי התגובות של המגיבים המזוהים תעודד גולשים להגיב תגובות איכותיות בשמם המלא ותעודד בעלי שירותים להשתמש בתגובות לצורך ניהול המוניטין שלהם. הצד השלילי של מגמה כזו עשוי להיות ספאם חברתי, כמובן.
הכיוון של Globes Desk נראה נכון: אנשים שמתייחסים לתכנים מעניינים אנשים. לי זה הזכיר מאוד את TimesPeople, הרשת החברתית של הניו יורק טיימס ועוד ניסיון שמסמן את הכיוון הנכון בדרך להפיכת אתרי חדשות לחברתיים יותר. בגירסת העדכון בעוד שבועיים תתווסף אפשרות לכל חבר ברשת של גלובס לשלוח עדכונים מקוריים. הכוונה היא למסרים בפורמט של מיקרו-בלוגים נוסח טוויטר עם דגש על תכנים רלוונטיים לקהילה.
>



שעון המניפה מראה את השעה בתלת מימד (וידאו)
ערעור פלוס: שירות אאוטסורסינג לערעורי סטודנטים
האמנם: חייל ישראלי מכוון נשק לילדה פלסטינית (תמונה)
בחזרה לשנות ה-90′: 15 סטטוסים שאהבנו





לטעמי, הלקח מכל אתרי החדשות הוא שאתר חדשות חייב להיות בעל יכולות פיתוח. אי אפשר לקנות מוצר מדף, לקסטם אותו ולהניח שהוא ישרת את המשתמשים לאורך שנים. כלומר, זה עובד למארקר קפה, אבל רק בגלל ש”בהעדר ציפור שיר גם חור תחת הוא זמיר”.
הרשת והמשתמשים משתנים כל הזמן ואתר חדשות חייב לעדכן את האתר כל הזמן. זה מה שעושים הגארדיאן, הניו יורק טיימס ועיתונים מובילים נוספים.
מתי כבר יהיה בארץ אתר שיהיה לו חזון וביצים להשקיע בצוות פיתוח איכותי?
בני,
לא מבין מה רע במוצר מדף? להמציא גלגל כשיש כבר מוכן?
במיוחד היום שמוצרי המדף מאד מתקדמים, גמישים מודולריים להוציא סכומי עתק על פיתוח אתר מותאם אישית זה פשוט בזבוז.
מי שיכול להרשות לעצמו שיבושם לו.
בכלל, אני כמעט ולא מוצא יתרון לאתר בפיתוח אישי על פני אתר המתבסס על מערכת תוכן בשלה ומדובגת עם עיצוב מותאם אישית, יותר מזה.. זו אפילו טעות.
בנוגע לכתבה, אני דווקא נגד הצפה של תוכן לגולש, נוצר מצב שהגולש כבר לא יודע לזהות מה הוא מקבל. תגובה בפורום? כתבה? קבוצה ברשת? או אולי תמונה מוגדלת?
מצד אחד יש שפע ובמחר גדול של תכנים מסוגים שונים וזה טוב, אבל צריך לבצע בידול בינהם ולתת לגולש אמצעי זיהוי ברורים.
ירון, החסרון במוצר מודף הוא הקושי הנפוץ לשלב אותו בצורה יעילה ב-CMS ובתשתיות האתר. כתוצאה מכך, השירות אינו מסונכרן עם מערכות שונות באתר כגון מערכת המשתמשים, מערכת הפרסום ופיצ’רים נוספים. בני, אני מסכים ש-API פתוח של התכנים במתכונת של הניו יורק טיימס הוא העתיד, אך זה לא בהכרח סותר למהלך הזה של גלובס.
ירון, גל,
בוא נסכים שבעוד שלוש שנים אתר החדשות המוביל יהיה זה שהרשת החברתית שלו היא ה”נעימה” ביותר. למעשה, כבר כיום פייסבוק הוא אתר החדשות המוביל – נכון שהחדשות שמקבלים שם הם יותר בנוסח – יש ליוסי כבשה חדשה – אבל מי אמר שהכותרת של ידיעות היום “מחכים לחמאס” מכילה יותר מידע, או רלבנטית יותר לחיי?
הנקודה שלי היא שהרשת החברתית ושילובה עם התכנים של הכותבים תקבע את מדינת ההצלחה של העיתונים. מי שיפתח את הרשת בעצמו יוכל לשכללה כל הזמן ולנצח במירוץ. מי שרוכש מוצר מדף, חוסך אולי בטווח הקצר, אבל גם נותן את השליטה בטכנולוגיה החיונית שלו לחברה חיצונית ומאבד למעשה את השליטה על עתידו.
לדוגמה, התחברות דרך פייסבוק וטוויטר – צוות פיתוח פנימי יכול לפתח את זה ביומיים שלושה, אם אתה בידיים של חברה חיצונית…
פינג: קישורי מדיה חברתית מהשבוע האחרון (22.11-28.11) | Blinkit - הבלוג של בלינק
פינג: מגיב מזוהה לא יכול לפתוח את הג’ורה כאחרון הטוקבקיסטים | חורים ברשת
פינג: LawForumes רוצה להיות הרשת החברתית המשפטית של ישראל | חורים ברשת