חברי כנסת ממאדים, גולשים מנגה
היה לי הכבוד ללוות את חבר הכנסת ישראל חסון בביקורו במערכת ynet לפני כשבוע והתוצאה היא הכתבה הזו. שמעתי מקרוב את דעותיו בעניין חוק הטוקבקים וחופש הביטוי באינטרנט בכלל ואני מוכרח לציין שהוא מצטייר כמי שכוונותיו טובות. חסון משוכנע לחלוטין, ללא ציניות, שהצעתו תעשה סדר במערב הפרוע-פרוע הזה שנקרא אינטרנט. בדיוק כפי שחבר הכנסת אמנון כהן והשר אריאל אטיאס מאמינים שהצעת החוק שלהם טובה ותגן על הילדים מזוועות הרשת.
הצרה היא שכולם יודעים במה רצופה הדרך לגיהינום. קיים פער אדיר בין האופן שבו אני ואתם חווים את האינטרנט לבין החיברות לטכנולוגיה של אנשים כמו חסון, כהן ואטיאס ורבים מציבור בוחריהם. הם אמנם משתמשים באינטרנט, אך תופשים את הרשת באופן שונה לחלוטין מאיתנו. במקום בו ישנה הזדמנות הם רואים סכנה, בחופש ביטוי גורף כפתח לאסונות, אתרי חדשות כעיתונים חסרי אחריות והעובדה שאין מי שינהל את האנדרלמוסיה הזו מחדל ולא יתרון.
כאשר דיברתי עם חסון הבנתי שאנחנו חיים בשני עולמות שכנראה לעולם לא ייפגשו. האינטרנט שלי אינו האינטרנט שלו. הוא לא ראה את החורים בהצעת החוק שלו, כפי שאטיאס וכהן מתעלמים מחוסר ההיתכנות של ההצעה שלהם. ואולי לא אכפת להם. לכן אני מאוד מזדהה עם הדברים של ירדן לוינסקי וחנן כהן. אך אני מציע ללכת כמה צעדים קדימה ולא להישאר ברמה של הלוביסטים. זה מחדל שבמדינה היי טקית כמו ישראל, כל כך מעט חברי כנסת מדברים טכנולוגית. די אם 10-15 חברי כנסת נוספים היו מבינים את המדיום ומחויבים אליו כדי שהתוצאות יהיו שונות לחלוטין.
סביר להניח שבעוד דור או שניים הכל ייראה אחרת ובכנסת ישבו יותר אנשים שמבינים טכנולוגיה. השאלה היא אם האינטרנט לא יוצא אל מחוץ לחוק עד אז. בקצב הנוכחי זה עוד עשוי לקרות. אין לכך שום קשר לימין-שמאל או דתיים-חילוניים. אני משוכנע שסקר יוכל לגלות שרוב מכריע מהדתיים שעובדים בהיי טק מאמינים שהצעת החוק 892 היא רעה.
ועוד בעניין הזה. ברק פיטוסי מאיר נקודה חשובה בתגובה אצל אהודK: הצעת החוק הרי קובעת שהספקיות יסננו בצד השרת, למרות המופרכות הטכנית. עשרות אלפי עובדים בישראל, בהערכה גסה, גולשים מהבית עם חשבון של מקום העבודה שלהם. הם צריכים לבצע כל שינוי בחבילה שלהם דרך האחראי על האדמיניסטרציה בעבודה. סביר להניח שברוב מקומות העבודה יבקשו חבילות מסוננות. אפשר להניח שרוב האנשים יוותרו על העונג לבקש מהמעסיק שלהם לפתוח להם את הפורנו. >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
29.02.2008 בשעה 0:06
הנקודה האחרונה בהחלט נכונה, אבל בתור איש IT אני מקווה שעמיתי מודעים לעניין ויבקשו את זה מהספק בשקט. הספק, כידוע, ישמח, כי זה מוריד לו עומס מהשרת.
חוץ מזה, יכול להיות שלח”כ חסון יש כוונות טובות. לשר אטיאס ולאמנון כהן אין כוונות טובות, ובמקרה הטוב אין להם כוונות כלל. לא אכפת להם מהילדים החילונים ולו כזית. הם מקדמים את ש”ס ואת מעמדם בתוך ש”ס.
אגב, יש את עניין הפורומים החרדיים האנונימיים בהיידפארק ודומיו – מעניין אם הם יצונזרו. כזכור הגישו אנשי הרב עובדיה תביעת דיבה נגד האתר.
29.02.2008 בשעה 0:21
גל, יכול להיות שלחסון יש כוונות טובות, אבל לא כך הדבר אצל כהן ואטיאס. הם לא מנסים להגן על ילדים. הם יודעים בדיוק מה המטרה שלהם. לראיה, הצעת החוק של אלכס מילר שהופלה יום קודם לכן בוועדה על ידם. היו עוד מקרים בהם חברי כנסת מש”ס שכחו להזהר בלשונם ופלטו בטעות שמטרתם בעצם “לחנך” את כל החילונים. כוונות טובות אין פה.
29.02.2008 בשעה 10:36
שאלה קצת לא קשורה אבל גם קשורה: איך כתבה על אורלי ויינרמן אתמול בערב הייתה בין הכותרות הראשיות בYNET, בעוד שאף אחת מהכתבות על חוק 892 לא הייתה שם?
29.02.2008 בשעה 11:37
עומר, איך אפשר להשוות בין אורלי וויינרמן ל-892? הם לא עומדים זה מול זה, לפחות לא בשלב הזה ביישום החוק(-:. אני יכול לומר לך שאין כלי תקשורת שחשף את 892 כפי שynet עשה זאת.
29.02.2008 בשעה 11:37
ירון, קרוב לוודאי שאתה צודק.
29.02.2008 בשעה 16:56
גל,יש לי שאלה.
איני אחד שיצדד בטקטיקות פרובוקציה תקשורתית זולות וולגריות כגון אלו שנראים על גבי דפי העיתונים יום אחר יום למשיכת רייטינג,אך נדמה לי שהמקרה הנוכחי מצדיק חריגה מהטעם הטוב.
אני מבין,שYNET באמת ככל הנראה צעקו הכי חזק,אך מדוע לא שמתם לדוגמא משבצת גדולה בצבע כחול,בדף הראשי,ובה כותרת כגון “שר התקשורת שקרן!” ולא “משרד התקשורת מטעה” המנומנם שלכם?
אני בטוח שאפילו ההתעלמות הכמעט גורפת של שאר כלי התקשורת תישבר או לפחות תעלה סדקים,במקרה כזה.
השר לא יוכל להתבוע אתכם דיבה שכן הוא אכן |מודגש|שיקר|מודגש| במצח נחושה,גם הוא וגם דוברו.אלו לא “חוסר דיוקים”,אלו שקרים בוטים וצריך לחשוף ולהציג אותם ככאלו.
במקרה הכי גרוע,בהנחה שמבחינה משפטית ‘שקר’ דורש כוונה,את הכותרת ניתן לשפצר כ”שר התקשורת שקרן או חסר יכולת והבנה בתחומו”(תקצר אם צריך (-: ).
כמו כן כאשר נכנסתי למדור מחשבים לפני יומיים,ראיתי מלבן כחול,שמתנוסס מעל כל הכותרות היכן שבד”כ יש פרסומת,הנחתי שזו צורת המחאה שלכם ומעכשיו המלבן והכתבה יתנוססו שם עד שההצעה תרד מהפרק,מעין אנדרטה, “לא נשכח,לא נסלח”.הורדם אותו.למה?
אני מבין שאתם צריכים להרוויח אבל,אפשר למקם את הפרסומת מעל המלבן.באמת חסר לכם שטח?
אתם גם יכולים להכין מעין סיכום של הכתבות שנעשו בנושא,עם כל המידע וההסברים ולשים אותו ב’אנדרטה’.
29.02.2008 בשעה 17:00
2 תיקונים.
הורדם=הורדתם.
וכשרשמתי”מבחינה משפטית ‘שקר’ דורש כוונה”,התכוונתי שאתם גם לא יכולים להוכיח אותה.
29.02.2008 בשעה 17:34
[...] כתב גל מור: "כאשר דיברתי עם חסון הבנתי שאנחנו חיים בשני עולמות [...]
29.02.2008 בשעה 17:37
[...] כתב גל מור: “כאשר דיברתי עם חסון הבנתי שאנחנו חיים בשני עולמות [...]
29.02.2008 בשעה 19:37
מולי, התשובה לשאלתך לא פשוטה ואנסה להתייחס אליה בקצרה. עיתונות, כהגדרתה, לא צריכה למחות אלא לסקר, להאיר פינות חבויות מעיני הציבור ולחשוף מניפולציות. היא צריכה לחשוף בעיני הציבור את כל המידע הדרוש לו כדי שהוא יחליט מה ברצונו לעשות עם זה. אם כל העיתונות תפעל כך, היא תמלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר. ברגע שאנחנו מאשימים בגלוי “שר התקשורת שקרן” ויוצאים בקמפיין נגד החוק שלו, האמינות העיתונאית שלנו נפגעת. זה לא שאין מקום לביקורת במסגרת מדורי דעות – ופירסמנו לא מעט כאלה נגד החוק – אך חשוב מבחינתנו לא לעבור את הגבול. אני רואה בחיוב קמפיין נגד החוק אך הוא צריך לכלול את כל האתרים הגדולים.
01.03.2008 בשעה 22:17
גל,מספר דברים.
ראשית,אתה צודק לחלוטין,אכן סיקור עיתונאי זו אבן הפינה של הפובליציסטיקה.אובייקטיביות צריכה להיות אבן שואבת לעיתונאי.אבל בוא לא ניתמם,אין ומעולם לא הייתה עיתונות אובייקטיבית בישראל(לפחות לא מאז שהתעוררתי פוליטית,אי שם בשלהי שנות ה-90 (-: ).
לכל עיתון,לכל כלי תקשורת,יש אג’נדה משלו שאותה הוא מיישם בדייקנות שוייצרית(או גרמנית,לבחירתך).האחד עוזר למועמד זה והאחר למועמד זה,וודאי שהביצוע אינו בוטה ווולגרי בהכרח(אם כי קרו גם מקרים כאלו בעבר),אך אריג עבה מורכב מהרבה חוטים קטנים.
גם האימרה הידועה בדבר נטיותיה הפוליטיות של התקשורת,דבר שמשפיע על עבודתה,אינה חסרת ביסוס לצערי.
בכל אופן,הסיבה שאני מספר את כל זה(מעבר ל”תגובת בטן” ולהראות ש’כולם עושים את זה’),היא כדי להאיר זרקוק על אחת מטכניקות המניפולציה היעילות ביותר שיש לעיתונים,טכניקת “הכותרת הראשית”.אני חושב שאתה יודע למה אני מתכוון,דברים שרוצים לקדם או להראות כ”יותר מעניינים”,שמים בגדול ופורשים על מספר עמודים,דברים “פחות מעניינים” מצניעים מאחורי העיתון.
אני מאמין,באמת ובתמים,שבלא משים,בטעות,אתם השתמשתם בטכניקה זו כנגד המחאה.
כל הביקורות,כל הדיווחים וכל העיסוק בנושא,עוררו סערה גדולה,הוריקן אפילו הייתי אומר,רק חבל שכל אותה הסערה מתקיימת בלא יותר מאשר כוס מים,וכאשר אתה יוצא מתוך המיקרוקוסמוס של עצמך(או של מדור מחשבים),אתה מגלה שאף אחד לא יודע,אף אחד לא מבין,ולאף אחד לא אכפת.
העובדה שמדור “מחשבים” של YNET(ולא רק (-: )נמצא אצלי בפייבוריטס,לא אומרת שזה המצב אצל רוב הציבור בארץ.
אני מבין את החלוקה למדורים,בהחלט יש כתבות שמתאימות רק למקום אחד,זה לא המקרה.את המאבק שמתחולל בכוס התה של “מחשבים” צריך להביא לדף הראשי,כי לשם הוא שייך,למלבנים הבולטים.זה לא סיפור של אנשי מחשב זה סיפור של כלל הציבור בארץ,זה סיפור של זכויות יסוד,זה סיפור של דמוקרטיה וזה אפוס שלם של פוליטיקה.
לשייך את העניין למדור ‘מחשבים’ בלבד זה כמו לשייך מעבורת חלל למדור ‘פחחות’.
אני לא מבין כלל את פשר הדיכוטומיה הזו,ולדעתי הכשל כאן הוא בדיוק במה שאמרת שהוא תפקידכם “להאיר פינות חבויות מעיני הציבור ולחשוף מניפולציות. היא צריכה לחשוף בעיני הציבור את כל המידע הדרוש לו כדי שהוא יחליט מה ברצונו לעשות עם זה. אם כל העיתונות תפעל כך, היא תמלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר.”
כשאתה מנסה להאיר פינות חבויות,גם בהתדלקת פרוז’קטור לא תשיג את התוצאה הרצויה אם הוא דולק רק בחדר עגול(D-: ).
בנוגע ל”שר התקשורת שקרן!”,אתה צודק,יכל להיות שזה באמת קצת בוטה מדי.
ובנוגע לקמפיין,באמת למה שלא תתארגנו YNET,NRG,CAPITANוNANA? אני בטוח שכולם תמימי דעים פה בנושא.
אני מצטער על המגילה שזרקתי פה,פשוט הזעם,ההתקוממות והלהט שבלבי יספיקו למלא מספר סופרנובות.
נ.ב יש לך משהו עם ד”ר אשר עידן? אני רואה פה פרסומות שלו על כל צעד ושעל.
02.03.2008 בשעה 19:22
[...] לכתוב על חוק הצנזורה: בעקבות מפגש עם ח”כ ישראל חסון, גל מור מגיע למסקנה שלוביסטים נגד החוק אינם מספיקים, ומייחל [...]