עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
ה-Retweet החדש של טוויטר: למה ככה?
מאת גל מור פורסם ב- 23.11.2009 בשעה 10:00
ה-Retweet, הפצה חוזרת של טוויט בטוויטר על ידי אחד מהעוקבים אחר האדם ששלח את הטוויט המקורי, לא הייתה עד לאחרונה תכונה מובנית בשירות. היא נולדה מהצורך של משתמשים להפיץ טוויט מעניין שקראו גם לעוקביהם. ההפצה הזו שונה מה-Like של פייסבוק. בעוד ה-Like של כל החברים הרלוונטיים שאהבו עדכון מסוים מופיע לרוב בפיד בתחתית העדכון המקורי, ה-Retweet (או בקיצור RT) מופיע בפיד בכל פעם שאחד העוקבים יבצעו הפצה חוזרת. בפייסבוק אין צורך לחזור ולבצע הפצה משום שהפרסום המקורי יצבור פופולריות ויופיע ב-Live Feed של החברים. טוויטר מבוסס הרבה יותר על זמן אמת ועל כן RT הפכה שיטה יעילה להפיץ מידע לקהל גדול בזמן אמת.
עד לאחרונה ה-RT בממשק ה-Web של טוויטר היה פרימיטיבי אם לא השתמשתם בהרחבות כגון Power Twitter או תוכנות כמו Seesmic Desktop) לוחצים על reply להודעה, מעתיקים את הטקסט המקורי להודעה החדשה ומוסיפים תחילית RT. בשלב הדבקת הטקסט ניתן גם לערוך אותו מסיבות שונות (קיצור ל-140 תווים, תיקונים ותוספות של המרטווט ועוד). כך זה נראה:
כאשר טוויטר החליטה לשלב את RT כחלק מהמערכת, היא בחרה בשיטת יישום מאוד מעניינת.
לצד הקישור Reply שמופיע לצד כל הודעה נוסף קישור Retweet, שניהם נגלים רק במעבר עכבר. עד כאן הכל בסדר. הבעיה מתחילה כאשר לוחצים על הקישור ומופיעה הודעה נוספת בה נשאל המשתמש אם הוא מאשר הפצה חוזרת של הטוויט גם לעוקביו. טוויטר אינה מאפשרת למרטווט לערוך מחדש את ההודעה המקורית ובכך יש פגיעה בחוויה מבחינתו. פגיעה נוספת היא בקרדיט של המרטווט. בעוד בשיטה הידנית, תמונת המרטווט מופיע בפיד כמפרסם של הריטוויט, על פי השיטה החדשה המפרסם המקורי מקבל את עיקר הבמה וקרדיט קטן ניתן למרטווט. דחיקת רגליהם של המרטווטים ומניעת אפשרות העריכה הן פגיעה משמעותית במוטיבציה להפצה חוזרת ועל כן היא רעה לטוויטר. אלה הטענות העיקריות של המבקרים הרבים.
מדוע ליצור תכונה לא ידידותית למשתמשים? דומה כי מבין כל הגירסאות ל-RT שרובן יושמו על ידי חברות חיצוניות המפתחות שירותים לטוויטר, הגירסה של טוויטר עצמה היא הגרועה מכולן. כך כתב עם השקת ה-RT אוון ויליאמס, אחד ממייסדי טוויטר:
“אני כותב את הפוסט הזה משום שאני יודע שתכנון התכונה הזו יעורר ביקורת. לאנשים יש ציפיות משלהם לאופן שבו ה-RT אמור לעבוד. אפשר להבין זאת”. מכאן פורש ויליאמס את הפגמים ב-RT הידני המתומצתים כאן בכמה נקודות.
בלבול ביחס למקור. בשיטה הישנה של ה-RT אנשים רבים לא הבינו כי המרטווט אינו המפרסם המקורי של המסר וענו לו במקום למפרסם המקורי.
פגיעה אסתטית. מאחר וחלק מהמרטווטים במעגל השני ואילך מוסיפים גם את פרטי המרטווט הקודם, הודעות נראות כך. RT @USER1 RT @USER2 RT @USER 3. מלבד חוסר הקריאות של המסר, המקום לכתיבה הולך ומתקצר.
חזרה מיותרת. אם חמישה עוקבים שלכם מרטווטים טוויט זהה, תחזו בחמישה עותקים של אותו טוויט אם תהיו בזמן הזה מול השירות.
רעש. יש אנשים שמרטווטים הרבה. כמות קטנה של אנשים מייצרים RT המופצים במספר רב של עותקים זהים.
אי אפשר להתחקות. כנראה שהמפרסם המקורי של הטוויט מעניין אם הוא זכה למספר גדול של RT. משתמשים רבים יגלו עניין בזהותו כדי שיוכלו לעקוב אחריו. אך בשיטה הישנה אין אפשרות להתחקות אחר המקור אלא אם כן המרטווטים הקפידו להוסיף את כינויו באופן ידני מאחר ומדובר בנתונים לא מובנים.
על פי ויליאמס, היישום של ה-RT פותר את הבעיות שציין: ההודעות לא נערכות ועל כן הקריאות שלהן לא נפגמת, המטה דאטה (כל פרטי המרטווטים והמפרסם המקורי) נשארת מחוץ לטקסט ועל כן נשאר מקום להודעה וניתן לעקוב אחר כל הודעה עד למקור והמשתמשים שסבלו מהפצות חוזרות ונשנות של טוויט פופולרי יכולים לנשום לרווחה משום שכל משתמש יקבל רק RT אחד עבור כל הודעה, גם אם 10 מחברים יפיצו אותה מחדש. נוסף על כך, תתווסף אפשרות חדשה לכבות או להפעיל RT עבור משתמש מסוים. כלומר, היא תאפשר לכם לראות רק את הטוויטים המקוריים של אדם מסוים ללא ה-RT שהוא הפיץ.
ויליאמס מודע לכך שחלק מהמשתמשים לא ישמחו לגלות הודעות מאנשים שהם לא עוקבים אחריהם אך מזכיר שכך זה היה גם עד כה, בהבדל חשוב אחד – כעת ניתן למפרסמים המקוריים קרדיט ראוי. ואני חשבתי על איראן – במהלך המחאות שם הסוו משתמשי טוויטר את זהות המפיצים המקוריים של המידע מחשש שייפגעו. התכונה החדשה כמו כופה על המפיץ המקורי פרסום שהוא לא בהכרח מעוניין בו.
בעניין חוסר אפשרות העריכה, ויליאמס ציין כי ייתכן ואפשרות זו תתווסף בעתיד והוא מציע לכל מי שרוצה להעיר הערות להודעה מקורית להמשיך לעשות זאת בדרך הישנה. בסיכומו של דבר, הוא משוכנע, התכונה החדשה מייעלת ומחזקת את טוויטר.
קשה להכחיש שהטיעונים של ויליאמס משכנעים ואם רק תמצא טוויטר פתרון אלגנטי לצורך בעריכה ותוספות, זה יהיה אחד מאותם מקרים בהם הקהילה יוצאת חוצץ אך יוזמי המהלך, “הדיקטטורים הראשיים” של הפלטפורמה, מתעקשים ולבסוף מתברר שהם צדקו.
>



גילוי האגם הנסתר: סודות בני מיליוני שונים, חוצנים ונאצים (וידאו)
מחקר קובע: ימניים פחות אינטליגנטיים משמאלנים
אתגר הקינמון זה לחלשים: פלפל חריף לאמיצים (וידאו)





מה הבעיה? אפשר להמשיך בדרך הישינה. לא?
יותר נכון להקביל את זה ל-Share של פייסבוק, ולא ל-Like. המקביל של ה-Like הוא יותר ה-Favorite בטוויטר.
כרגיל, אני לא מבין מה הרעש. שמו פיצ’ר עם הרבה יתרונות כפי שמתוארים למעלה. זה לא הורג את האלתור הישן, המאפשר להעתיק, להוסיף הערות וכו’.
היי איל. אני מסכים. ה-Share דומה יותר
השמטת עוד חסרון – מי שאחראי לציוץ המקורי לא מקבל התראה שהציוץ רוטווט (או שמא זה ריצויץ) דרך ה-mentions כמו ב-RT הקלאסי, אלא צריך לבדוק בצורה ישירה באתר טוויטר. #פייל
הטענה של וויליאמס לגבי הרעש מחמיצה חלק מהשימושיות של השירות – אני דווקא משתמשת ברעש. כאשר אני רואה שעדכון זכה לריטוויט בפעם החמישית, אני מבינה שכדאי לי להתייחס אליו. כמות הריטוויטים החוזרים מספקת עבורי מדד למידת העניין, הפופולריות או הרלבנטיות.
עניין נוסף – לעיתים הענקת החשיבות מתבססת על פופולריות המרטווט – בשונה מהאדם המקורי שפרסם את העדכון.
בקיצור, בניסיון להפוך את השירות לסטרילי, טוויטר שיטחה כמה מהרבדים הסוציאליים שנבנו על גבי פעולת הריטוויט ופגעה במשתמשים.
רומי, אולי בעתיד תהיה אינדיקציה של מספר הפעמיים שהטוויט רוטווט ליד הטוויט. זה פותח אפשרויות לסינון וסידור הפיד לפי מידת הפופלאריות של ריטוויט מסויים.
דרך אגב אפשר לסמן ולא לקבל RT מכל חבר וחבר.
הטענות של אוון וויליאמס נכונות ומבהירות מה הם ניסו לעשות.
בעיני בסה”כ השיטה נכונה, וכדי שהיא תוטמע טוויטר צריכה שיקרו שני דברים, אחד תלוי בה ואחד לא. הראשון, לאפשר עריכה לפני הריטוויט והשני, שהקליינטים השונים יטמיעו את הפיצ’ר.
עובדתית ממה שיוצא לי לראות אנשים עכשיו נוטים לעשות יותר ריטוויט מפעם, בניגוד לטענת המבקרים על חוסר מוטיבציה.
ריבוי הריטוויטים הוא כמובן דבר טוב (מבחינתה של טוויטר לפחות), ויחד עם זאת נוספה האפשרות לחסום זמנית אנשים שנסחפים עם זה, שגם זה דבר טוב (עבורנו). אז סה”כ win win situation.
אישית אני דווקא מעדיף את המצב כעת שבו אני נחשף מדי פעם לאנשים שאני לא עוקב אחריהם. וכמה פעמים כבר יצא לי עכשיו לעקוב אחרי אותם אנשים דווקא בגלל שהריטטויט הדגיש אותם על חשבון המרטווט (שאותו אני ממילא מכיר ועוקב כבר, אז לא קרה כלום אם הוא קצת יאבד מהקרדיט).
ואפשר אגב לדעת אם ריטווטו אותך בבדיקת my tweets retweeted, מה הבעיה עם זה לא כ”כ הבנתי?
פינג: רשמים מביקור הגביר בארץ הקודש | חורים ברשת
פינג: של מי הציוצים האלה בכלל? | חורים ברשת