משרד התקשורת לא אומר אמת

לבי על אנשי המקצוע של משרד התקשורת, שנאנסים לקדם הצעת חוק רעה בעיניהם, חסרת תקדים בכל מדינה מתוקנת. אני לא מזלזל בהשקפת העולם של השר, אריאל אטיאס, וחבריו בש”ס, למרות שלדעתי, הצעת חוק להגבלת גישה לאתרים למבוגרים, שאושרה היום בכנסת בקריאה ראשונה, לא תשיג את מטרותיה המוצהרות.

אך עם סילוף האמת אני לא מוכן להשלים. המשרד פירסם היום “הבהרה”, “לאור פרסומים כאלה ואחרים שגורמים להטעיה בהבנת החוק שפורסמו בכלי תקשורת”. הנה ההבהרה וההתייחסות אליה על פי נקודות – ותודה לאהוד קינן שהעיר.

“האחריות הבלעדית בקביעת הפרמטרים לתכנים שיסוננו, והנגישות לאתרי אינטרנט שונים, ייקבעו בידי מועצה ציבורית שתורכב מנציגים מהגופים הבאים: משרד החינוך, משרד התרבות המדע והספורט, משרד המשפטים, המועצה לשלום הילד וגופים נוספים”.

לא נכון. החוק לא מזכיר כל מועצה ציבורית. הסמכות לקבוע אילו אתרים יסוננו ואילו לא נתונה בלבדית לשיקול הדעת של השר. גם אם השר הנוכחי יחליט על הקמת ועדה כזו, הוא יוכל לפזרה כרצונו ולמנות את אנשיה על פי שיקול דעתו. בחוק נכתב בי “השר רשאי לקבוע הוראות לצורך ביצוע סעיף זה, לרבות לענין תכונות ומאפיינים לגבי אמצעי הסינון”

“סינון האתרים לא יבוצע כחסימה אוטומטית – כברירת מחדל”.

שוב לא נכון. בחוק נכתב: “לא קיבל ספק גישה לאינטרנט הודעת מנוי ממנוי כאמור, או ייתן לו ספק הגישה לאינטרנט שירות סינון תכנים בדרך הקבועה בתקנות”. זו מתכונת של opt-out שהיא על פי כל פרשנות, סינון כברירת מחדל.

“בניגוד לכל הפרסומים, הפרמטרים לסינון נעשה במתכונת רכה וסבירה שעברה את אישורן של כל האינסטנציות הרלבנטיות ובהן משרד המשפטים, ספקיות האינטרנט, משרד האוצר, וועדת הכלכלה וגופים נוספים”.

הצעת החוק עברה את אישורם של חברי ועדת הכלכלה וכעת גם הכנסת בקריאה טרומית. במשרד המשפטים, משרד האוצר, הצוות המקצועי של ועדת הכלכלה וחלק מחברי הכנסת ובוודאי שאצל ספקיות האינטרנט לא תומכים בה ומודעים לנזקיה.

“חשוב להדגיש כי 60% מילדי ישראל גולשים באתרים פורנוגראפיים, 40% מילדי ישראל מסרו פרטים לאנשים זרים באינטרנט ו-35% מהילדים נחשפו לזוועות ולתכנים אלימים ברשת”.

ילדים גולשים לפורנו מתוך סקרנות – ההורים צריכים ליטול על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי ולהחליט איך הם רוצים להתמודד עם הבעיה – אם באמצעות חינוך מיני, תוכנות סינון או התייחסות בשיוויון נפש. מדוע המדינה צריכה לדחוף את אפה? ואין בהצעה זו כדי למנוע מילדים למסור פרטים לזרים. זה לחלוטין לא רלוונטי.

“מדינת ישראל איננה מדינה ‘חשוכה’, ההיפך הוא הנכון – ישראל היא מדינה נאורה שאמורה לאפשר לאזרחיה לצרוך תקשורת בצורה חופשית, לשמור על זכויות הפרט ולהגן על חופש הביטוי ככל האפשר. יחד עם זאת, מדינה נאורה צריכה גם לשמור על זכויותיהם של ילדיה, ולשמור מכל משמר על הערך החשוב “הגנה על קטינים”. הצעת החוק שעברה היום בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב גדול, מאזנת בין שני הערכים הללו”.

מעניין שמשרד התקשורת של ש”ס מאמץ אל לבו את מושג הנאורות שהיה חביב במיוחד על נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. הפיסקה הזו מבוססת על טהרת השיחדש – חשוך זה נאור, צנזורה היא חופש ביטוי ודרקוניות היא איזון.

גם יהונתן קלינגר מתייחס להודעה השקרית הזו
יובל דרור מפרסם את רשימת חברי הכנסת שתמכו בהצעה עם הפניה לאימיילים שלהם >

תגיות: חופש ביטוי, חוק חסימת האתרים