אז מה זה Web 3.0?

בסוף השבוע התפרסמה ב”העיר” כתבת דיוקן על דב אלפון, העורך החדש של “הארץ” (הייתי מפנה לאתר של “העיר” אם היה כזה. אבל מי צריך אתר ב-2008?). משכה את עיני במיוחד ההתבטאות של אמנון דנקנר, לפיה אלפון אינו מצוי בתככים, כסוג של תכונה שלילית. זה מעיד לא מעט על דנקנר ולא פחות – על אלפון.

כאשר דב אלפון הוא עורך “הארץ”, העתיד של כל העיתונות העברית נראה קצת יותר בהיר. לעומת זאת, דעותיו בנושא Web 2.0 לא רלוונטיות, לא משום שהן חריגות ולא מקובלות אלא מפני שהן לא מבוססות. “לדעתי, ווב 2.0 גוסס, ווב 3.0 הוא סוג של ICQ מפותח, שהוא המצאה של ווב 1.0″, אמר אלפון בכנס איגוד האינטרנט.

בניגוד לסברה המקובלת, המונח Web 3.0 לא הומצא על ידי אשר עידן. Web 3.0 הוא הכל מלבד ICQ מפותח. אם Web 2.0 בא לידי ביטוי בהצטרפות מסה קריטית של מיליוני גולשים לשיח האינטרנט, באמצעות בלוגים, רשתות חברתיות, קטעי וידאו, עדכוני סטטוס ועוד, Web 3.0 הוא מונח שיווקי שמתייחס לכוונה להפוך את בליל התכנים העצום הזה למאגר מידע חכם, כדי שנוכל לברור את המוץ מהתבן. בעידן ה-Web 3.0, שעדיין לא החל רשמית, תוכנה “תדבר” עם תוכנה באינטרנט על בסיס טכנולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית או רשת סמנטית, החלוקה המסורתית בין אתרי אינטרנט תיטשטש, ומגוון עשיר של תכנים וכלים יהיו זמינים לגולשים ב”ענן הרשת”.

כמובן שכל זה לא יתאפשר בלי פתיחות מרבית ותאימות בין מאגרי מידע, תהליך שאת תחילתו אנחנו רואים היום. התוצאה תהיה העצמה נוספת למשתמשי הקצה, תהליך שהחל באופן מינורי ב-Web 1.0 והתעצם ב-Web 2.0.

לתגובה שלי לדב אלפון בסבב הקודם: Web 2.0 זו הרשת >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: Web 2.0, עיתונות